כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Punjabi Hardcore

    כתיבה על מה שעניין, סיקרן, ריגש או עיצבן (אותי לפחות). המוטו הכללי - אנו כאן לא כדי לסגוד למה שקיים אלא בכדי לפקפק בו.

    ביקורת אירוע - יום הולדת 10 ל-9/11

    0 תגובות   יום ראשון, 11/9/11, 19:50

    ביקורת אירוע: 11.9.2001 או בשפת העם 9/11

     

    אני זוכר מצוין היכן הייתי בתאריך הזה. רכון על המחשב בחיפוש אחר לקוחות פוטנציאלים במשרדי חברת אבלון בקלישי סו בואה, פרוור צפוני של פריז. השעה הייתה לקראת 10:30 או 11, אני עובר לאתר האינטרנט של ליברסיון (עיתון צרפתי). שוד ושבר! התמונה הידועה (היום) של המגדל החצי בוער ומטוס הג‘מבו שנמצא באמצע הדרך לשירותי הנשים מרצדת. אני מסתכל, בוהה בכותרת הזועקת: ”מטוסים מתנגשים במגדלי מרכז הסחר העולמי!“. שוב, המוח מנסה לעכל, להבין, לקלוט. יואו, אנ‘לא מאמין! ואללה, מה קרה כאן, זה פיגוע, לא? לא יכול להיות שזו סתם תאונה. זה מחזיר אותי לתקופת הפיגועים בתל-אביב 1994-1995, אוטובוסים היו מתפוצצים על ימין ועל שמאל. אבל ג‘מבו?! במגדל הגבוה בעולם (דאז)?! בארה“ב?! בניו-יורק?!

    היום, עשר שנים אחרי. העולם השתנה, בן-לאדן מת. המוות שלו היה כל כך מינורי בהשוואה לאירועים הגרנדיוזיים שהוא הפיק. הוא אחראי באופן ישיר למותם של אלפי בני-אדם ובאופן עקיף למותם של מאות אלפים נוספים, אם לא מיליונים. הוא בחש במדינות שלמות (אפגניסטן, ירדן, עיראק, תימן, סודן, סומליה וכו‘). הוא נהפך לשטן הגדול או למושיע הגדול, תלוי בנקודת המבט של המתבונן. הוא הוציא לפועל אירוע שכל מפיק הוליוודי היה מוכן לבצע מעשים מגונים בחולדה בשביל להשיג את התסריט שלו. אם הוא היה מפיק חתונות, כל הטייקונים היו עומדים בתור עם צ‘קים של עשרות מיליונים בשביל לזכות בכבוד שבן-לאדן יארגן לך את החופה והבר האקטיבי. בסוף היום הוא מת מצרור יריות של לוחם SEAL. וואו. ממש מרשים. בשביל להשוות את האירועים היה צריך להפיל פצצת אטום על המתחם המבוצר שלו. הלו אובמה, תגיד, לא לימדו אותך איך להיכנס לספרי ההיסטוריה?

    תראו את ג‘ורג‘ בוש, הוא הבין. הוא אמריקאי טיפוסי. הוא הבין שבשביל להשוות ולנצח, צריך לגרום לנזק שווה-ערך לזה של נמסיסו. הוא יצא למלחמה היקרה בהיסטוריה, הפך את עיראק לשדה קרב פרמננטי. גרם לטלטלה במזרח התיכון (ראו אביב העמים הערבי וכו‘). נכנס לתרבות הפופולרית כסוג של ליצן שנחנק מבייגל‘ה. היי בויז אנד גרלז, אני הקאובוי שנלחם נגד הערבי-האינדיאני הזה שהשפיל אותנו. איזה מיתוג מבריק. לא פלא שהעשור האחרון ראה את התגשמותן של כל הפנטזיות הסטיריות שגדולי הבמאים הכינו לנו, ראו: ”ד“ר סטריינג‘לאב, ”אפוקליפסה עכשיו“, ”כשכש בכלב“, סדרת ”מת לחיות“ וכן הלאה. אז לסיום, האירוע המכונן של סוף המאה ה-20, האירוע שהיסטוריונים בעתיד יגדירו כמפריד בין התקופה התעשייתית לבין תקופת המידע. הוא בעצם תסריט של סרט אסונות הוליוודי. יש את הרע, יש את הטוב ואפילו יש את המכוער והכל כל כך פוסט-מודרני.  

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      rajokahn
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין