כותרות TheMarker >
    ';

    orenjada

    רק לרשום את מה שאני חושב, לכך הבלוג נועד ולכך הוא משמש. טונה של טלוויזיה, הרבה קולנוע, קצת שטויות מסביב ועוד פחות מכך על הכול ועל כלום. מי שרוצה שיחזור, מי שלא לא. אין הרבה מקומות בהם אפשר לפרוק את מה שאני חושב בלי לדפוק פרופורציות, בינתיים נוח לי. אהבתם תחזרו, לא אהבתם אל. לא באתי להוכיח כלום לאף אחד או לגרום לאחרים לראות "מה ומי אני באמת", כולה בלוג על הכול ועל כלום. אני אוהב לכתוב, זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפה יותר. אה, ואם אני לא כותב בקצב יותר מהיר או אפילו יותר מדי שטויות אז אל תהססו להזדיין בסבלנות או מינימום להגיב. ביי בינתיים

    0

    הישרדות, עונה 23, פרק 1 - ביקורת

    0 תגובות   יום חמישי, 15/9/11, 22:57

    בוא נחשוב לשנייה על המילה 'אם'. אם זו מילה של תירוצים מעצם קיומה וככזאת היא משמשת לדילמות עצמיות (או חיצוניות) לדברים שאנחנו לא סגורים לגביהם. עם ההרגשה של המילה הזו סיימתי לצפות בפרק הראשון של העונה ה-23 של הישרדות האמריקאית שנפתחה אתמול בלילה. היה ידוע מראש שאל שבט האנשים החדשים שנבחרו לשחק נבחרו שני פזצטות שבאו לסחוף אליהם כמה קולות לסיבוב שלישי ואולי סוף סוף לקחת את המשחק. להגיד שזה פיירי כלפי השחקנים האחרים שמגשימים חלום בעונתם הראשונה אי אפשר להגיד כי כל מה שקורה פה זה שההפקה של ברנט משחקת לשחקני הריאליטי החדשים על הרגשות ועל הדרך על הנוסטלגיה של הצופים.

     

    אז קואץ' לוחם הדרקונים הקוקסי ואוזי קופיף הג'ונגל חזרו לסיבוב שלישי, והפלא ופלא, בדרך כלל בעונה שבה יש שחקני עבר בדרך כלל הם (ואולי זה התסמונת הפיגור האישית שלי) אלו שסוחבים לקהל את תשומת הלב, הפעם הם היו זניחים, קואץ' כרגיל ניסה לשדר אמינות ואיכשהוא הצליח לסגור לעצמו חמישייה על תחילת העונה, נעזוב את זה שזו חמישייה בעייתית, מצד אחד יש שם את הבחורה היחידה שהציעה לו עזרה בלסחוב את התיק אחרי שהוא הפסיד את אתגר הפרס על ההתחלה, יש גם איזו בחורה שמנמנה שעוד יש לי הרגשה שנשמע ממנה, היה גם איזה בחור עם שפם שהוא שייך לתסמונת ההילבילי שבטח יפיל את עצמו בהמשך הדרך ואחרון היה גם האחיין של ראסל, שלא יאומן אבל על פי הכותרת שמקדימה אותו במקום מקצוע זה הטייטל שהוא מקבל. אז קואצ' מנסה, לפחות זה, זה שידפקו אותו אחר כך, והוא בטח הולך ליפול בגלל איזו דמות בלונדינית שמנסה יותר מדי לחפש אליל חסינות ולעשות בית ספר בזמן שכולם קוראים אותה זה סרט אחר. אבל יכול גם להצליח לו, אפילו שהחמישייה "החזקה" שהוא בחר לעצמו לסיפתח נראית די רעועה. עצם העובדה שהשבט של קואצ' הצליח לקחת את החסינות באה לטובתם והציל אותם ממפלה בטוחה כל הדרך למיליון, אבל זה רק למראית עין, כי יש לי הרגשה עם אסמכתאות שהם ניצחו לא בגלל הניצחון, אלא בגלל שהשבט השני הפסיד בגלל שאנשים אמרו לעצמם 'אם' יותר מדי פעמים ושלחו את גברת 'אם' כל הדרך לאי המתים וסביר להניח שמשם גם הביתה. בשבט הכחול יש כאמור גם את האחיין של הנוטריוס, אז ציפיתי ממנו ליותר, למרות שהוא הצליח להביא כמה אפיזודות משעשעות בצורת – מישהי לוחשת לו על הפודיום בהתחלה שהכי חשוב זה שראסל לא ינחת והוא מסכים איתה – או הצורה שהוא שם על עצמו חולצה מצחינה שתלך ותאבד מערכה עוד תקופה רק כדי להסתיר קעקועים עם שם משפחה ידוע לשמצה, אני לא מאמין שהוא השווה את המצב שלו לסטטוס של היטלר, כמה תסמונת הייצוג העצמי שלו קלוקלת, אין דברים כאלה. אז ציפיתי דווקא מהילד הזה לעשות משהו במשחק, להתחיל קצת עם מסכת של בלבלות, אבל כלום, רק חולצה מכסה קעקועים ונאדה מלבדה. הוא בכלל מציג את עצמו כילד כאפות שהיה פושע קליל ובינתיים מנסה להיות כמה שיותר הפוך מדוד ראסל, אני במקומו לא הייתי מתבייש בזה, אבל יש איתו צדק, רפוטיישן לא תמיד יכול לבוא נפוטיסטי. הוא הצליח לדוג דג פצפון ולהכריז על עצמו כספק עצמי, אבל הוא גם העלה חשד של מתמודדת שמנמנה על כלום, ועל החולצה בפרקים הבאים יתחילו לשאול אותו שאלות קשות, לא היה יותר פשוט לכסות את הקעקועים ולחסוך שאלות קשות. ומה אם קצת אג'נדה, להתחיל לאסוף אנשים ולא רק לעמוד מהצד כמו איזה סטוקר ביזיוני ולהגיד כמה שנשים עם ציצים בחוץ עושות לו חוסר בבריאות הנפשית?

     

    בשבט האדום של אוזי המצב יותר פשוט, אפילו שהם הפסידו, לגבי אנשי השבט המילה 'אם' מתאימה לשני אנשים, אחד זה למודחת סמהאר שבטח אמרה לעצמה 'אם אני אגיד שאני טובה בזריקת כדור לסל אז הסיכויים שלי טובים' – או – 'אם בן אדם אומר שהוא יכול ולפחות מנסה ובדרך כושל אז יסלחו לו, במיוחד אחרי שלושה ימים על אי בודד'. אז היא התבדתה, בסוף נדהמתי לראות שאפילו אוזי דפק אותה, אבל זה מעשה הגיוני, כדי לא לצאת נגד כל השאר. אפילו שהייתי בטוח שה'אם' השני, או אדון קוקרן ביזאר עלול לעוף ראשון, כל הפרק הצביע על כך. הבן אדם חלשלוש (ועל זה אפשר לסלוח), נחנח למראה, חפרן, והכי גרוע – הוא גם מציג את עצמו כמעריץ הכי שרוף של הסדרה, שלא פספס אפילו פרק אחד, דווקא מאנשים כאלה אני מצפה ליותר, ונעזוב את הקטע הפיזי בצד, הפרנויות שלו התחילו לצאת החוצה שנייה לתוך המעמד הדחה, אפילו לפני, התאכזבתי, חשבתי שהוא יודע לעשות יותר מסתם להגיד שהוא אוהב את הסדרה, מה עם איזה מהלך, משהו, קצת? כנראה דווקא אלו שרואים את הסדרה באדיקות לא תמיד יודעים איך להתנהל מול המציאות הפנטזיונרית שנחתה עליהם. ואוזי – נראה כאילו הוא לוקח עניינים באיזי, אפילו שבתור סיפתח הוא העלה לכיוונו כמה חיצים רעים של תשומת לב על העדפה מתקנת של מתמודד כזה או הטחת אשמה באחר (קרי קוקרן), אבל עדיין ניתן לסלוח לו, הם ניצחו בזכותו באתגר הראשוני ונראה כאילו הדרך שלהם סלולה קדימה, אפילו שהפסידו בחסינות.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אורן קרבל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין