באחד מימי השבוע, חזרתי לי מחיפה ברכבת צהריים. בתחנת הרכבת פגשתי את דוד שלי, תושב כרמיאל שהחליט לנסוע ליום טיול בת"א. מכיוון שלשנינו לא היו תוכניות לצהריים, החלטנו לאכול ביחד באזור התחנה המרכזית הישנה.

לפני מספר שנים ביקרתי עם אחותי במסעדת עדן במדרחוב נווה שאנן בת"א, לאכול קצת אוכל פרסי שלא אוכלים בד"כ בבית. למרות הרתיעה שלי מהמיקום הכללי ומהמיקום הספציפי של המסעדה, הסכמתי לנסות ונהניתי מאוד.

לכן, המלצתי לדוד שלי לאכול שם. מסתבר שגם הוא מכיר את המסעדה, רק שאכל שם לפני הרבה מאוד (מאוד) שנים.

חיפשנו את הכניסה המוסתרת למסעדה, דרך מסדרון ארוך וסתמי (סוף המדרחוב לכיוון תחנה מרכזית ישנה), והגענו למקום שלא עבר יותר מדי שינויים עם השנים (כולל המלצרים - בעלים).

זוהי מסעדת פועלים משפחתית קלאסית. אין תפריט מודפס, אין צורך לדעת מחירים. יש נדיבות, יש הרבה נשמה ויש המון אוכל טעים. גישה כזאת אמנם לא מקובלת כיום, אבל כיוון שאני יודע מה מחכה, ואני יודע בערך כמה עולה, אז אין לי בעיה.

שנינו הזמנו את אותה המנה - קבב פרסי. לא מכינים בד"כ בבית אלא אוכלים בחוץ באירועים ובמסעדות.

באותו היום היו שני סוגים של אורז - לבן וצהוב עם שעועית, גזר ועוד משהו מתוק.

מיותר לציין שהאורז מעולה.

מיד עם לקיחת ההזמנה, הגיעו לשולחן קערת טחינה, חצילים ננסיים ברוטב עלי ירק, סלסלת פיתות וצלחת גדושה ירק ובצנונית (למי שמכיר את המטבח הפרסי - זה חובה).

הכל טרי, הכל מריח נפלא.

המנות הגיעו לאחר מספר דקות, 2 שיפודי קבב לכל אחד וקערת אורז גדולה לכל אחד (אפשר לבקש חצי-חצי מהסוגים). מה להגיד - מעולה. הטעם המדויק כפי שזכרתי.

העלות - 50 ש"ח לאדם.

היושבים במקום - בעיקר אוכלוסיה דוברת פרסית, אך לא מעט כאלה שלא, שנראה כי הם מרוצים מאוד מהאוכל ויודעים על המנות :-)

ניתן לבקש לקבל רטבים של המנות הפרסיות הסטנדרטיות (גונדי או מרק ירוק) על האורז למי שמעוניין.

חוויה של טעם, רק להגיע בצהריים. נראה לי מפחיד מדי לאחר החשיכה.