אנו, הצופים עוברים יחד עם גולדפינגר את מסע הגילוי, התהיות, והניסיון להבין מה באמת קרה.
וכך יוצא, שבין מאגר החפצים העצום שנמצא בדירה בגורדון, ת"א, (ניירת אינסופית, ספרים, עשרות זוגות כפפות, צעיפים, פרוות ועוד ועוד) מעורר במיוחד את תשומת לבו עיתון נאצי בשם "דר אנגריף". בעותקי העיתון שמצאו הופיעה סדרת כתבות  אודות "מסעותיו של נאצי בפלשתינה". בנוסף, מתגלה מדליה מוטבע על צידה האחד סמל מגן דודו- סמל ציוני  וצידה השני-צלב קרס-סמל נאצי.

מרגע זה הבמאי יוצא לחפש תשובות, כאשר בני משפחתו אינם ממש שותפים לצורך שלו לקבל מענה. אמו, חנה , למדה לדבריה לא לשאול שאלות וטיפחה התנהגות הפוכה מזו של אמה האוגרת, היא  משליכה כל דבר ששייך לעבר.

החיפוש מוביל לשם פון מידלשטיין שיצא למסע לפלשתינה עם רעייתו ועם בני הזוג טוכלר. בתצלומים נראים הארבעה שמחים וטובי לב. אך ההפתעה הגדולה באמת נחשפת בהמשך, כשמסתבר שהטוכלרים המשיכו לבקר ולהיפגש  בברלין עם מידלשטיין (שמתברר שהיה מראשי האס. אס ומאנשיו של גבלס) גם לאחר המלחמה.

השאלות לא תמו וגולדפינגר נוסע לגרמניה, פוגש את בתו של מילדלשטיין  ואת בן זוגה. לא ברור אם הם בחרו בהכחשה או בשקר.

ככל שנחשפים פרטים מן העבר, כך גדלה התמיהה.
לכאורה, מדובר בסיפור אישי. אך לא כך הוא. סודות ושלדים בארון ישנם במשפחות הכי טובות. הצורך לדעת מה היה בעבר, מדוע בני משפחתנו בחרו כפי שבחרו, ומה זה אומר על עצמנו- זאת שאלה שכל אדם שיש לו משפחה אמור לשאול.

מרתק! רוצו לראות! רק בסינמטקים.