כותרות TheMarker >
    ';

    Foodie

    בלוג ביקורת מסעדות.
    מקור נטול אינטרסים לקבלת רשמים מהמסעדות הטובות/המובילות/המדוברות בארץ. קריאה מהנה.

    0

    מסעדת מונטנגרו - טברנה בלקנית בתל אביב

    26 תגובות   יום חמישי, 6/10/11, 21:59

    (לביקורות נוספות: Foodie)

     

    לאחרונה נפתחה מסעדה חדשה ברחוב נחמני בתל אביב, על חורבותיה של מסעדת פרונטו הותיקה (שעברה לכתובת אחרת, אחרי 20 שנים). למסעדה החדשה קוראים "מונטנגרו". מה רבה הייתה שמחתי כשבחיפושים אחרי תפריט המסעדה באינטרנט גיליתי – כלום, ואין דבר שאני אוהב יותר מלהתנסות בחוויות קולינריות חדשות.
    אני נהנתי מהחוויה ואתם הרווחתם את התפריט (בהמשך).

     

    מונטנגרו (כשם המדינה הצעירה שנוסדה על חורבותיה של יוגוסלביה), היא מסעדה שמגדירה את עצמה כטברנה בלקנית, ז'אנר ללא הרבה מתחרים, שכולל מזאטים שונים (ולא טאפאס, שזה כבר שינוי מרענן) שניתן להזמין למרכז השולחן, לצד מנות עיקריות של בשרים ומאכלי ים. בין המזאטים תמצאו אפשרויות בלקניות יותר, כמו איקרה וכבד קצוץ (גם אם לא בגרסאתם הבלקנית המקובלת) ובלקניות פחות, טחינה ומטבוחה. המשותף לכולם הוא שהם מאכלים ביתיים ומוכרים. הייתי ממשיך לחפור כרגיל על התפריט, אבל הוא מופיע בהמשך במלואו.

     

    את המסעדה הקימו הבעלים של קפה נואר, המוסד התל אביבי שנמצא כמה מטרים ליד, מה שאומר שהמסעדה הזאת נבנתה לאחר ניסיון רב והיא כנראה כאן כדי להשאר. במקום השקיעו לא מעט בשיפוץ וסידור ויהיה קשה להבחין שמדובר באותו מתחם של מסעדת פרונטו, אלא אם ממש תתאמצו. הישיבה בפנים לא מאוד מרווחת, אבל גם לא מידיי צפופה, מלבד מקומות הישיבה בפנים, קיימים מקומות ישיבה בחוץ שנראית יותר מרווחת, אבל פחות תתאים בחורף המתקרב. על כל שולחן מונח בקבוק יין שמשמש כקן לנרות, מעוטר בשעוות הנרות שדלקו בו בעבר, טאץ' מעניין לעיצוב. הכסאות הם כסאות עץ פשוטים כדי להכניס אתכם לאווירה של טברנה בניגוד לעיצוב הקירות שהוא מעט מבולבל.

     

         

    ''

    מסעדת מונטנגרו - ככה זה נראה בסוף הערב, אחרי שתשתו הרבה אלכוהול (סליחה על הטשטוש)

     

    הגענו בשעה 21:30, חברתי ואני עם שני חברים, אחרי שהזמנו מקום מראש (את הטלפון של המקום קיבלנו מהמארחת של קפה נואר, בהיעדר מספר הטלפון של המקום באינטרנט), שמחתי לגלות מקום עם שולחנות מלאים ואווירה טובה, על אף שהמוזיקה ברקע בקושי נשמעה תחת המולת הסועדים, אם כי זו לא הייתה רועשת מידיי, ואפשרה לשוחח באופן נוח מבלי לצעוק.
    מלצרית חביבה הגיעה אלינו דיי מהר עם התפריטים ואחרי מספר המלצות והכוונות היינו מוכנים להזמין.

     

    לפתיחה הזמנו ציזיקי וכבד קצוץ, אותם ליווה לחם הבית (2 פרוסות גדולות של חלה, ו-2 פרוסות גדולות פחות של לחם שחור) שמגיע עם מטבל של עגבניות, שמן זית ומלח.
    הכבד הקצוץ היה הפתעה מצויינת, והמרקם שלו היה מושלם - לא רך מידיי, לא כבד מידיי ובניגוד לכבד הקצוץ הבלקני, הכבד קצוץ הזה לא כלל חצילים. לעומת זאת, מעליו היו חתיכות של בצל מושחם שתרמו מאוד לטעם ולצידו חזרת אדומה ומלפפון חמוץ בכבישה ביתית (במלח, אם זה מעניין אתכם). החזרת גם הייתה נהדרת, עם העקצוץ החריף שעולה לאף, אבל יחד עם זאת מתיקות שהוסיפה. לאכול את הכבד הזה, מרוח על חתיכת חלה עם חזרת מעל, החזיר אותי מיד שבוע אחורה לארוחת החג של ראש השנה.

     

         

    ''

    כבד קצוץ - לא בלקני, אבל מצויין בכל קנה מידה. מומלץ למי שאוהב
     


    הציזיקי היה טוב, הוכן כהלכה עם מעט שמן זית והעיקר – המלפפונים שהיו בו היו פריכים ולא עייפים. משביע רצון.

     

         

    ''

    הציזיקי ומנת לחם הבית - ציזיקי מוקפד, ולחם שמלווה טוב את המזאטים

     

    את הארוחה ליווינו בבקבוק יין גוורטצטרימינר יבש (אם אני זוכר נכון, זה היה leon beyer) שעלה 152 שקלים, הגיע עם שמפניירה, היה מרענן, מתקתק וטעים ובכך ליווה את הארוחה בצורה טובה.

     

    ההחלטה על העיקריות הייתה מורכבת, כיוון שרצינו שכל אחד יזמין מנה אחרת. מנת ההמבורגר אנטריקוט משכה את תשומת ליבם של כולם ולבסוף אני זכיתי להיות האדם שהזמין אותה. עוד הוזמנו: מנת עוף ותפוחי אדמה, שיפוד אנטריקוט, שיפוד כבד עטוף בפנצ'טה ומנת 100% קבב משוק טלה. בנוסף, הזמנו תוספת של ירק עונתי שבאותו היום היה ברוקולי, אחד הפייבוריטים שלי.

     

    המנה שלי, המבורגר אנטריקוט על ברוסקטה של לחם שומשום עם בצל ועגבנייה חרוכים בגריל, איולי שום ולימון ומטבוחה, נבחרה למנצחת של הערב. על פרוסת חלה קלויה ועליה האיולי, עמדה קציצת אנטרקוט יפה במידת עשייה מידיום, מעליה עלי תרד (הפתעה שלא צויינה בתפריט, אבל אני לא מתלונן) ובצל ועגבניה חרוכים כמובטח. מידת העשייה, אגב, עומדת לבחירת הסועד את מנת ההמבורגר הזאת לא ניתן לאכול בידיים, אבל עם קצת תמרון תוכלו לשלב בין כל מרכיבי המנה בביס שתבנו לעצמכם על המזלג, והטעם - מצויין. השילוב של ההמברוגר עם האיולי היה נהדר, במיוחד בשילוב עם החלה, שהייתה רטובה מנוזלי ההמברוגר וספוגה בטעמיו, אך עדיין מעט קריספית. התרד הוסיף למנה לא פחות מהבצל והעגבנייה והמטבוחה המיותמת בצד הצלחת הייתה מיותרת לחלוטין. כשקראתי את תיאור המנה קיוויתי לטעם קצת יותר לימוני מהאיולי, אבל never the less, המנה מצויינת.

     

         

    ''

    המבורגר אנטרקוט - המנה הנמצחת של הערב, לא לפספס

     

    מנת העוף ותפוחי אדמה, 1/2 עוף בלי עצם, עם תפוחי אדמה צלויים. הייתה מעט מאכזבת. פרגית מסומנת בגריל הייתה טעימה, חזה עוף שעבר מטוגן, היה יבש מידיי ומעט חסר טעם. תפוחי האדמה היו ההפתעה הנעימה בקרום הקשה והסקריספי שלהם לעומת הרכות הפנימית ובעלי טעם טוב שקיבל קצת מטעם העוף. לדעתי המנה הזאת היא פיספוס ויהיה יותר טוב להגיש ממש חצי עוף (גם אם קטן) בגריל, הרבה יותר מעניין, וכנראה גם יהיה יותר מוצלח ומספק. גם חברתי היקרה, שהזמינה את המנה הזו התאכזבה ממנה.

    הברוקולי שהגיע כתוספת, מוקפץ בשמן זית, שום, מלח ופלפל, היה מאוד טעים, מוכן בצורה מדוייקת כשעדיין יש לו שמץ של קראנץ' והוא לא הפך להיות "מוּשי".

     

         

    ''

    חצי עוף עם תפוחי אדמה - מנה שמבטיחה אבל מאכזבת. דורשת שיפור

     

    ממנת ה-100% קבב משוק טלה, עשוי בגריל ומוגש על פיתה דקה יחד עם פטרוזיליה, בצל ועגבנייה חרוכים וטחינה. טעמתי רק חתיכה מהקבב שהיה טעים ועסיסי ומתובל במידה הנכונה. אני חושב שהייתי נהנה מהמנה הזאת, אבל אני לא באמת יכול להעביר דעה מחצי ביס. ההתרשמות הכללית של חברתנו שהזמינה את המנה הייתה טובה.

     

         

    ''

    100% קבב משוק טלה - קבב מצויין ומנה שעושה רושם טוב

     

    הצלחת האחרונה הייתה צלחת של שיפוד אנטרקוט ושיפוד כבד עוף עטוף בפנצ'טה.
    כצפוי מצלחת שיפודים, אי אפשר יותר מידיי להפתיע מהבחינה הויזואלית. מהצלחת הזאת טעמתי רק משיפוד הכבד שהסתקרנתי לנסות ולפחות מבחינתי מדובר בהצלחה. שילוב הטעמים הוא טוב ומעניין ומה שיותר נחמד הוא שילוב המרקמים, הכבד הנימוח לעומת הפנצ'טה שהפכה לקריספית על הגריל, שיפוד שלדעתי כדאי להזמין למרכז השולחן, כל שכל אחד יכול להנות ממנו במידה. ההתרשמות הכללית של מזמין השיפודים, שבזכותו הוחלט להגיע למסעדה (תודה אוליבר!), הייתה שהשיפודים סתמיים.
    לדעתי התמחור של שיפוד האנטריקוט, שכלל 3 חתיכות קטנות (46 שקלים), הוא שערורייתי ולחלוטין לא מוצדק. שיפוד הכבד לעומת זאת (29 שקלים), מתומחר בצורה סבירה למדיי.

     

         

    ''

    שני שיפודים שונים - ממליץ לקחת את שיפוד הכבד למרכז השולחן

     

    החלטנו לנוח מעט אחרי העיקריות ולפני הקינוחים, בנתיים המסעדה קצת התרוקנה, המוזיקה עדיין הייתה מאוד שקטה ואחרי כמה דקות של שיחות תלתלים בשיער, היינו מוכנים לקינוחים.
    כמו התפריט הרגיל, גם תפריט הקינוחים מגוון באפשרויות שהוא מציע (יש גם עוגת סולת, למען השם). לאחר קבלת הכוונות מהמלצרית, החלטנו ללכת על עוגת שוקולד מושחתתנמסיס שוקולד עם קצפת רכה. ו-פלאן ריבת חלב עם פרי צלוי, קצפת וביסקוויט אגוזים פריך.

     

    עוגת השוקולד הייתה מטריפה, מתוקה במידה, רכה מאוד שוקולד ומעט רטובה (התיאור המדוייק הוא - moist אבל כבר השתמשתתי ביותר מידיי מילים בלעז בביקורות הזו!) הקצפת הייתה עשירה וכבדה (לטובה). קינוח עליו הסכמנו פה אחד שהוא מצויין.

     

         

    ''

    עוגת שוקולד מושחתת - לא רק מושחתת, גם מעולה

     


    הפלאן היה מאכזב, פודינג ריבת חלב, שהיה יותר מידיי פודינגי וטעם עדין מידיי של ריבת חלב. הקצפת הייתה קצפת, והכוכב של המנה היה הביסקוויט אגוזים שהייתי שמח לאכול בכל עת. הפירות הצלוי שהתלווה למנה, היו ענבים, שלא התחברו בשום אופן עם טעם ריבת החלב והיו מיותרים ביותר. פרוסת אננס טריה וצלוייה הייתה יכולה לעזור למנה הזאת להתרומם, אבל כנראה גם הייתה מעלה את המחיר. אולי מי שלא אוהב מתוק, כן יהנה מהקינוח הזה, למרות שאני ממליץ לנסות משהו אחר.

     

         

    ''

    פלאן ריבת-חלב - קינוח שלא מתחבר, שבסופו של דבר ביטלו לנו מהחשבון

     

    לסיום יושבי השולחן מסביבי הזמינו קפה/תה ואני, שלא מחובבי הז'אנר, הזמנתי בקבוק בירה רק כדי שאוכל לשתות משהו ביחד איתם.

     

    חשבון:

    לחם הבית: 12 שקלים
    ציזיקי: 15 שקלים
    כבד קצוץ עם חזרת ומלפפון חמוץ: 17 שקלים
    בקבוק יין, גוורצטרימינר: 152 שקלים
    דיאט ספרייט: 12 שקלים
    עוף ותפוחי אדמה: 68 שקלים
    המבורגר אנטרקוט: 67 שקלים
    תוספת ירק עונתי: 14 שקלים
    שיפוד אנטרקוט: 46 שקלים
    שיפוד כבד עוף עטוף בפנצ'טה: 29 שקלים
    קבב משוק טלה: 67 שקלים
    עוגת שוקולד מושחתת: 39 שקלים
    פלאן ריבת חלב: 33 שקלים (שירד מהחשבון אחרי שהמלצרית הבינה שהתאכזבנו)
    תה X 2: 20 שקלים
    קפה: 11 שקלים
    אסטרייה דאם (בירה בבקבוק, 330 מ"ל): 25 שקלים

    סה"כ: 594 שקלים לפני טיפ.

     

    לסיכום:
    מונטנגרו מספקת לנו טעימה מארצות הבלקן עם אינטרפרטציה מקומית (כמובן, כי איך אפשר שלא). לצד מאזטים שמתומחרים בצורה מאוד הוגנת, יש מנות שמתומחרות ביוקר. איכות המוצרים אומנם הרבה יותר גבוהה מהמקובל במסעדות הטברנה השונות, אך התמחור בסופו של דבר קצת יקר.
    לצד מנות מומלצות: המבורגר אנטרקוט / כבד קצוץ / שיפוד כבד עטוף בפנצ'טה, יש מנות מאכזבות: 1/2 עוף עם תפוחי אדמה / פלאן ריבת חלב. אבל המסעדה בראשית דרכה ועוד לא מאוחר לשנות ולשפר. לצערי ממאכלי הים לא יצא לי לנסות והבנתי את זה מאוחר מידיי, מבטבח הבלקני מאכלי הים מהווים חלק נכבד מהארוחה ומעניין לראות אם במסעדה הביצוע בהתאם. תפריט היינות קצת דל וחסרות אפשרויות ליין במחירים נוחים יותר.
    העיצוב קצת מבולבל, ניסיון ליצור תפאורה של טברנה מודרנית, המוזיקה שאמורה להיות המרכיב העיקרי ביצירת האווירה כמעט לא מורגשת. נכון, לא צריך שמוזיקה תיהיה בווליום שלא מאפשר שיחה, אבל היא צריכה לפחות להיות בווליום שמרגישים אותה. מה שבטוח, הוא שבמקום שמגדיר את עצמו כטברנה, צריכה להיות אווירה טובה וזה אחד האלמנטים החשובים ביותר כדי שהמסעדה הזו תצליח למשוך אליה קהל, כי גם אם האוכל טעים, בסופו של דבר הוא דיי פשוט וצריך סיבות נוספות לפקוד דווקא את מונטנגרו ולא מקום אחר.
    השירות היה מצויין, מחייך, סובלני, זמין וקשוב.
    את המקום עזבנו עם חיוך, אחרי שעתיים ורבע ומבלי שאף אחד האיץ בנו לסיים.
    יש עוד מקום לשיפור, אבל יחד עם זאת, אני חושב שגם יש פוטנציאל גדול להצלחה.

     

    ציון במדד אורן (להסבר על המדד): 7.0 מתוך 10
    במשפט אחד:
    מקום נחמד, של אוכל פשוט אך מוקפד מחומרי גלם טובים. מקום להעביר בנוחות ערב רגוע עם חברים.
    מונטנגרו, נחמני 26, תל אביב.
    טלפון: 03-5663331
    שעות פעילות (עד כמה שיודע לי כרגע): כל השבוע מ-18:00 עד 01:00

    תפריט (ישמש אתכם עד שהם ישיקו אתר אינטרנט):

    ''

    ''

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/10/11 19:05:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2011-10-20 18:27:11

      אורן, אל תתרגש, מדובר במבקר שבאופן אישי הצליח בזמן מועט לצאת לי מכל החורים. משהו באישיות שנשקפת ובבחירת המסעדות והמסעות והתיאורים גורמים לי לחשוב שמדובר באדם שלא רואה עין בעין את החיים ואת עולם המסעדנות כמוני. http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/295/500.html

       

      בסופו של דבר הביקורת שלו אולי קצת יותר קוטלת משלי אבל ההערות המרכזיות זהות

      עיצוב מוזר ואווירה לא מתאימה

      מנות שצריכות יותר מעוף

       

      לדעתי האוכל היה בסדר, חלקו היה מצויין (הכבד ומנת ההמבורגר) וחלקו היה מאכזב (מנת החצי עוף לדוגמא)

      אבל בסך הכל האוכל בסדר.

      כמו שאמרתי, יש מקום לשיפור, אין ספק. השאלה אם יהיה ניסיון לשפר, או שהמקום יתבסס על מוניטין שהוא מקבל רק מעצם היותו מקום במיקום יחסית טוב ובבעלות קפה נואר

        20/10/11 19:02:

      צטט: ליריתוש 2011-10-20 18:23:11

      חולה על כבד, כך שתיאור הכבד הקצוץ דווקא היה מביא אותי למקום הזה.....אגב, לי לא היה מפריע שהמוסיקה חלשה, מסיבותיי שלי (כבדת שמיעה)......ותגיד - המקום אפלולי משהו מבחינת תאורה? כך נראה לפי התמונות של המאכלים....תודה!

       

      היי לירית,

      הכבד מעולה לטעמי.

      התאורה בסדר גמור, לא חושב שצריכה להיות בעיה. בטוח שאי אפשר להגדיר אותה כאפלולית.

        20/10/11 18:27:
      אורן, אל תתרגש, מדובר במבקר שבאופן אישי הצליח בזמן מועט לצאת לי מכל החורים. משהו באישיות שנשקפת ובבחירת המסעדות והמסעות והתיאורים גורמים לי לחשוב שמדובר באדם שלא רואה עין בעין את החיים ואת עולם המסעדנות כמוני. http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/295/500.html
        20/10/11 18:23:
      חולה על כבד, כך שתיאור הכבד הקצוץ דווקא היה מביא אותי למקום הזה.....אגב, לי לא היה מפריע שהמוסיקה חלשה, מסיבותיי שלי (כבדת שמיעה)......ותגיד - המקום אפלולי משהו מבחינת תאורה? כך נראה לפי התמונות של המאכלים....תודה!
        16/10/11 16:43:
      תודה עדה! באיזה יום הייתה הכתבה במעריב? כפי שציינתי בביקורת, המקום עוד דורש שיפור ושיפשופים, אבל קטילה בטוח לא מגיעה לו.
        16/10/11 16:14:

      וואו, אני צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין. עדה, לאן נעלמת?

        16/10/11 15:49:
      אחלה ביקורת. מעניין שהמסעדה די נקטלה ע"י אלון הדר ממעריב.
        14/10/11 15:38:
      תודה! :)
        13/10/11 16:49:

      שמח שמצאתם דרך להפיק את המירב מהטיול

      מזל טוב לגברת

        13/10/11 15:35:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2011-10-11 19:35:07

      חזרתם?

      ספר קצת חוויות

       

      לא עשינו הרבה, כי המזג אוויר היה גשום ומעט קר. אבל היה כייף בכל זאת.

      טיילנו כמה שיכולנו, אכלנו טוב והכי חשוב חווינו ארוחה יוונית מאוד אותנטית באחד הערבים ויצאנו מרוצים.

        13/10/11 15:34:

      צטט: לפעמים אני פה 2011-10-11 21:50:56

      נהיה לי תיאבון פתאום...

       

      בכייף :)

        11/10/11 21:50:
      נהיה לי תיאבון פתאום...
        11/10/11 19:35:

      חזרתם?

      ספר קצת חוויות

        11/10/11 15:32:
      אני דווקא חושב שאין שום דבר שאין בארץ בגדול
        10/10/11 19:35:

      אם הייתי יכול הייתי עובר לגור בכרתים

        10/10/11 14:02:
      אני כותב עכשיו מכרתים, לקחתי את חברה שלי לטיול יומולדת, דווקא יש דימיון מסויים בטברנות כאן לתפריט של מונטנגרו. ופה זה רק חלק מיוון :)
        9/10/11 22:33:
      אגב לא היתה לי תחושה של אוכל בלקני
        9/10/11 14:38:

      אורן, הבעיה היחידה במה שכתבת זה שאחרי כבד קצוץ אני לא אוכל נמסיס (מניח ששם הוא חלבי)

      למרות שיש גרסא לא רעה שמכינים כשרה ולפסח (נמסיס הרי היא ללא קמח במקור). יוצאת מספיק עשירה ושוקלדית כדי לא להבחין בשינויים

        9/10/11 14:36:

      הלוחש, לצערי המחירים ביפו כבר מזמן לא נמוכים ומתאימים לכל כיס

      גם הבולגרים לא פראיירים ויודעים על מאיזו קיבה מכינים שקמבה מגניב

      האנטריקוט נשמע מגרה ביותר, וקינוח, טוב, זה השלב שהעיניים שלי נהיו מטושטשות...
        7/10/11 18:07:
      תודה על ההתייחסות.
      אני חושב שההבדל בין "מונטנגרו" לבין מסעדות אחרות, הוא שהוא עם אווירה יותר צעירה מהמסעדות האותנטיות ביפו. מסכים איתך שהתפריט לא בלקני במיוחד וכנראה שחבל שכך.
        7/10/11 16:20:
      בוא נתחיל מכך שכייף לקרוא את הביקורות שלך. עכשיו נתחיל להתייחס לעניין שלמו אנחנו כאן: מההתרשמות שלי וכאחד ששייך לאוהבי הבלקן ( בולגרי או לא בולגרי) לדעתי אין קשר בין המסעדה לבין מסעדה כלשהי במונטנגרו. הדבר היחיד זה אולי האיקרה. העוף יבש כי הטבח פשוט הניח אותו לזמן רב מידי על הגריל. המחירים לא נראים סבירים לאוכל בלקני שאמור להיות מאוד פשוט טעים וזול יחסית. כך את החברים ליפו ושם תקבל אוכל בלקני אמיתי טעים ובמחיר ששילמת תוכל לאכול שם 3 פעמים לפחות. צר לי אבל הפוסט לא עושה ממש חשק לבקר שם, ולא בגללך כמובן אלא בגלל המקום. שנה טובה וגמר חתימה טובה.
        7/10/11 14:59:

      צטט: עדישדה-פז 2011-10-07 08:07:24

      חתיכת מלפפון חמוץ...איזה כיף החזרת עושה באף...:-) כנראה שלא אבין לעולם איך אפשר להגיש כבד קצוץ,איקרא ו...חומוס.אקלקטיות במיטבה.סה׳כ אני לא חושבת שיש משהו באוכל שלהם שיגרום לי להגיע לשם.תודה על הביקורת שכתובה נהדר כרגיל.

       

      תודה על התגובה.

      חומוס אין, אבל טחינה אכן יש. לדעתי זה חלק בלתי נפרד מ"פתיחת השולחן" הישראלית. איך אפשר לפתוח שולחן בלי טחינה? :)

      אם מחפשים קצת, מוצאים שבמטבח היווני גם יש טחינה. אבל זה לא מאכל נפוץ מיוחד בבלקן ככל הנראה.

      כרגע באמת אין "חובת הגעה" למקום, אבל כמו שאמרתי, אני חושב שיש לו פוטנציאל גדול במידה ויעשו מספר תיקונים.

      מי שנמצא בסביבה ובא לו לשבת עם חברים במקום עם אוכל, בלי חשש שיגמרו לו להרגיש שהוא לחוץ בזמן, זה מקום לא רע לשבת בו.

        7/10/11 14:54:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2011-10-07 07:29:09

      וואו וואו וואו. מאיפה להתחיל?
      קודם כל אני מאד שמח שהעלת פוסט חדש
      אחר כך אני אציין שהייתי מבסוט רצח שהעלית פוסט על מונטנגרו כי קראתי עליה לפני שבועיים ולא מצאתי אף אזכור והסתקרנתי.

      משם אני אמשיך שעניין אותי לראות מה ייצא לאנשי נואר בפרוייקט החדש

      לגבי האוכל - הכבד הקצוץ עושה לי את זה ביגטיים. סביר שרק לכבוד המנה הזו אני אחזור.

      המנות העיקריות ניראות לי לא קשורות בעליל לאיזשהו קוסנפט שהמסעדה נמסה לבנות. מנות כלל תל אביביות בהגדרה.

      דווקא נשמע לי מעניין לקחת מסעדה כזו עם אוכל באמת יותר בלקני ומיוחד וגם אווירה ומוזיקה שיתאימו לקצת יותר אקשן משיחות על תלתלים/קיצים/נעימים בשיער

       

      הקינוחים נשמעים כבר לגמרי חזרה לגבולות הנואר / קופי בין ואחיותיהן.

       

      אגב, אני גם אוהב מאד נמסיס. מכין מדי פעם בבית וזה בהחלט נחמד ושוקולדי מאד.

       

      מה עוד נשאר להגיד? שנה טובה וגמר חתימה טובה לך ולכל הקוראים

       

      כמו שאתה מבין, גם אני הייתי מבסוט רצח מהעובדה שאין אף אזכור ;)

      שמחתי לראות שאנשי נואר יצאו מהמסגרת המוכרת שלהם.
      הכבד קצוץ אכן מצויין במיוחד עם החזרת האיכותית מאוד. הקבב הוא דווקא מאכל דיי בלקני, אבל בגדול אני מסכים שחבל שבמסעדה לו לקחו את נושא הבלקן צעד אחד קדימה גם באוכל. לתת לנו להנות מהחוויה באופן מושלם. גם נושא האווירה צריך להיות יותר טברני, אני מסכים איתך לחלוטין.

      הנמסיס של המקום ברמה אחת מכל מה שהכרתי קודם. אז הנה, יש לך עוד סיבה ללכת לשם :)

      שנה טובה וחתימה טובה!

        7/10/11 08:07:
      חתיכת מלפפון חמוץ...איזה כיף החזרת עושה באף...:-) כנראה שלא אבין לעולם איך אפשר להגיש כבד קצוץ,איקרא ו...חומוס.אקלקטיות במיטבה.סה׳כ אני לא חושבת שיש משהו באוכל שלהם שיגרום לי להגיע לשם.תודה על הביקורת שכתובה נהדר כרגיל.
        7/10/11 07:29:

      וואו וואו וואו. מאיפה להתחיל?
      קודם כל אני מאד שמח שהעלת פוסט חדש
      אחר כך אני אציין שהייתי מבסוט רצח שהעלית פוסט על מונטנגרו כי קראתי עליה לפני שבועיים ולא מצאתי אף אזכור והסתקרנתי.

      משם אני אמשיך שעניין אותי לראות מה ייצא לאנשי נואר בפרוייקט החדש

      לגבי האוכל - הכבד הקצוץ עושה לי את זה ביגטיים. סביר שרק לכבוד המנה הזו אני אחזור.

      המנות העיקריות ניראות לי לא קשורות בעליל לאיזשהו קוסנפט שהמסעדה נמסה לבנות. מנות כלל תל אביביות בהגדרה.

      דווקא נשמע לי מעניין לקחת מסעדה כזו עם אוכל באמת יותר בלקני ומיוחד וגם אווירה ומוזיקה שיתאימו לקצת יותר אקשן משיחות על תלתלים/קיצים/נעימים בשיער

       

      הקינוחים נשמעים כבר לגמרי חזרה לגבולות הנואר / קופי בין ואחיותיהן.

       

      אגב, אני גם אוהב מאד נמסיס. מכין מדי פעם בבית וזה בהחלט נחמד ושוקולדי מאד.

       

      מה עוד נשאר להגיד? שנה טובה וגמר חתימה טובה לך ולכל הקוראים

      ארכיון

      פרופיל

      אורן_א
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין