כותרות TheMarker >
    ';

    Foodie

    בלוג ביקורת מסעדות.
    מקור נטול אינטרסים לקבלת רשמים מהמסעדות הטובות/המובילות/המדוברות בארץ. קריאה מהנה.

    0

    מסעדת בלאק אאוט - חוויה פוקחת עיניים

    19 תגובות   יום רביעי, 19/10/11, 00:50

    מסעדת בלאק אאוט, היא מסעדה הממוקמת במרכז "נא לגעת" בנמל יפו, מקום שמטרתו לחשוף אותנו, אנשים שומעים ורואים, לחייהם של החרשים והעיוורים. כיאה למסעדה הממוקמת במקום שכזה, בבלאק אאוט תקבלו חוויית אכילה שלא הכרתם ולא תשכחו. אכילה בחושך. חושך מוחלט.

     

    קצת על מרכז "נא לגעת" – עמותת "נא לגעת" פתחה בשנת 2007 את המקום, במטרה לעזור בפיתוח מסגרת תעסוקה עבור חרשים, עיוורים וחרשים-עיוורים ותוך כדי חופשת עבורנו, אלו שלא סובלים מחירשות/עיוורון, את הקשיים ודרכי ההתמודדות של אותם האנשים.
    במרכז קיימות 3 סוגי חוויות – הצגות שמועברות ע"י שחקנים חרשים-עיוורים, בית קפה (קפה קפיש) עם מלצרים חרשים ומסעדת בלאק אאוט ובה מלצרים עיוורים.

     

    בלאק אאוט, היא מסעדה חלבית כשרה המציעה בחירה בין תפריט צמחוני לתפריט דגים וקיימים בה שלושה סבבי ארוחות: 2 סבבים קצרים (18:30 ו-22:00) וסבב אחד ארוך (21:00). ההבדל בין הסבבים, הוא שהסבב הקצר מורכב ממנה עיקרית וקינוח (בליווי לחם לפתיחה ושתייה קלה לבחירה) ובסבב הארוך יש גם מנה ראשונה לבחירה. בין אם אתם מעוניינים להגיע לסבב קצר או ארוך, יש להזמין מקום מראש.
    התפריט לא גדול – 4 מנות ראשונות, 3 מנות עיקריות צמחוניות, 3 מנות דגים עיקריות ו-4 קינוחים.
    בנוסף לתפריט הרגיל, ועבור מי שמעוניין להפוך את הארוחה למיוחדת עוד יותר, קיימת אפשרות של בחירה ב"ארוחת הפתעה". ארוחת הפתעה היא ארוחה בה תחליטו רק אם אתם מעוניין בתפריט צמחוני או תפריט דגים, ולא תדעו מראש את המנה שתקבלו, שיכולה להיות כזו שגם לא מופיעה בתפריט. המחיר הוא אותו מחיר כמו בחירה בתפריט הרגיל. תוכלו גם להחליט שרק חלק מהארוחה תיהיה הפתעה (אני לדוגמא בחרתי מראש את הקינוח).

     

    למסעדה הלכתי עם חברתי, כחלק ממתנת היומולדת שתיכננתי לה. התכנון היה ללכת לסבב הארוך של שעה 21:00, אבל בגלל שכל המקומות היו מוזמנים קבענו לסבב הקצר של 18:30. לאחר שהגענו לאיזור הנמל (אחרי הרבה פקקים), לא התקשנו למצוא חניה והלכנו לכיוון מרכז נא לגעת שהוא המבנה השני מימין לכניסה הראשית של הנמל. כבר לפני הכניסה למבנה קיבלנו את ה"הלם" הראשוני, לאחר ששאלנו את היושבים בחוץ איך מגיעים למסעדה ונעננו בשפת הסימנים. לאחר שנכנסנו פנימה, בדלפק הכניסה הייתה מארחת, שבניגוד לרוב המוחלט מצוות המקום, היא גם רואה וגם שומעת, שהסבירה לנו על איך עובדים הדברים ומה מצפה לנו. לאחר שהתבקשנו לבחור מהתפריט לפני הכניסה למסעדה עצמה. חברתי בחרה בתפריט הצמחוני, ואני ביקשתי את תפריט ההפתעה של הדגים. כל אחד מאיתנו בחר גם קינוח.
    בזמן שחיכינו שאחד המלצרים יצא על מנת ללוות אותנו למקומותינו, המארחת ביקשה מאיתנו לשים את הפלאפונים ומכל מקור אור אחר באחד הלוקרים שליד הכניסה והמליצה לנו לנצל את הזמן כדי ללכת לשירותים וכדי לשטוף ידיים (ורצוי לשטוף אותם). המלצרית שלנו יצאה אלינו, לבשנו סינרים (מומלץ במיוחד למי שהגיע לבוש יפה, או סתם בלבן) וניגשנו אליה.

     

    "שלום, אני רותי ואני המלצרית שלכם היום. אם אתם רוצים או צריכים משהו אתם מוזמנים לקרוא לי בשמי, להרים את היד לא יעזור לכם כאן. איך קוראים לכם?".
    כך התחילה רשמית חווית הארוחה המיוחדת שלנו, עם מלצרית אישית מסוג חדש, כזו שפונה אלינו בשמותינו.
    רותי ביקשה שנחזיק אותה על מנת שתוכל ללוות אותנו לשולחן, יצרנו רכבת ונכנסנו אחריה לחדר.
    נכנסו לאפלה בעקבות רותי, מבלי לראות דבר, כשאני מתכופף מחשש לתקרה נמוכה ופורס מעט את מרפקיי לצדדים כדי להרגיש במכשול כלשהו, בתקווה שגם לא אפגע באף אחד בדרך. בזמן שנכנסו נשמע המון רחש ודיבורים של הרבה אנשים, האפקט של חוסר האונים עוטף אותך מיד ברגע שנגזלת ממך היכולת לראות. ניסיון לאמוד את גודל המקום וכמות האנשים לא צלחו, אבל הייתה הרגשה של מקום גדול הרבה משציפיתי.
    רותי הובילה אותנו עד לשולחן, שם מיששתי את הכסא והשולחן והתיישבתי לאט ובזהירות.
    רותי הלכה להביא לנו כלים על מנת לערוך לנו את השולחן, חוש ההתמצאות שלה במקום יפתיע כל אחד ואי אפשר להמנע מלחשוב על דרך ההתמודדות שלה עם חוסר היכולת לראות ועל איך היא מסתדרת מבלי להתקל במלצרים האחרים שנמצאים במקום, כשגם אתם במצב של חושך מוחלט אך מרגישים פחד לקום מהכסא כי לא תדעו איך תוכלו לחזור.
    רותי חזרה אחרי כמה רגעים וכשסיימה לערוך את השולחן הנחה אותנו מילולית איפה נמצאים הסכו"ם, המפית והכוסות שלנו. היא הגישה לנו קנקן מים ואמרה לנו שאנחנו יכולים למזוג לעצמנו. האתגר מתחיל...
    לוקחים את הקנקן הכבד בחשש מבלי לדעת עד כמה הוא מלא, או עד כמה ניתן למזוג לכוס לפני שתתמלא והמים ישפכו על כל השולחן ואולי גם על הבגדים. דרך אחת היא למזוג קצת מאוד, דרך אחרת שקראתי איפשהו בעבר היא למזוג תוך כדי שמכניסים אצבע לפנים הכוס כדי להרגיש מתי היא עומדת להתמלא.

     

    בעוד אנחנו מדברים בינינו בהתרגשות על הסיטואציה, גילינו שבעוד אנחנו יושבים בשולחן זה לצד זה, מצידו השני של השולחן יושבים עוד שני אנשים שכבר היו שם לפני שהתיישבנו. אחרי "שלום-שלום", התעדכנות בשמות ובדיחות כגון: "אתם נראים טוב", "התלבשתם יפה" וכו' אחד משותפינו לשולחן, עומרי, סיפר שלמרות שעכשיו הוא סועד כמו כולם, הוא עובד במקום (הוא לא היה עיוור או חירש, כנראה עובד בתפקיד אחר). כך נחשפנו מעט אל מאחורי הקלעים, מסתבר שיש במקום מצלמות עם אמצעי ראיית חושך, שמצלמות את המקום כדי לוודא שאף אחד לא מתעלף או משהו בחסות החשיכה. אנחנו חשבנו שיהיה מצחיק אם בתום הארוחה אנשים היו יכולים לצפות בתמונות שלהם מאמצע הארוחה, כמו שיש במתקנים מסויימים בלונה פארק.
    עוד אמר לנו עומרי, שלמרות שאנחנו לא יכולים לראות את הצלחת, יש הקפדה על עיצוב המנות ושהמקום דיי גדול. הוא גם סיפר שבהרבה חברות עושים כאן אירועי גיבוש ושלפני כמה זמן גם הצוות של התוכנית "האנטומיה של גריי" היה כאן בארוחה. סתם אנקדוטה...

     

    בעוד אנחנו מדברים, הגיעה סלסלת לחם שהיה פריך מבחוץ ורך מבפנים, הוא היה פרוס בחלקו וכבר נמרח בחמאת עגבניות. הלחם היה מצויין ואפילו חברתי שחששה, בשל חוסר חיבתה לעגבניות, אהבה אותו מאוד.
    רותי שאלה מה נרצה לשתות, אני הזמנתי כוס של סוביניון בלאן שלא כלולה במחיר ועלתה 35 שקלים (לא יכלתי לראות את הכמות, אבל ההרגשה הייתה שיש שם כמות גדולה של יין), חברתי הזמינה קולה זירו.

     

    ''

    לחם בחמאת עגבניות של בלאק אאוט - פריך מבחוץ, רק מבפנים ומאוד טעים.

     

    אחרי כמה דקות, המנות שלנו הגיעו.
    מנת ניוקי פיסטוק ברוטב שמנת, פרג ושקדים שבורים, הגיע לחברה, בעוד מנת ההפתעה שלי הונחה לפניי.
    תחילה, גישוש החלק החיצוני של הצלחת על מנת לאמוד את גודלה ולאחר מכן מספר ניסיונות לגלות באמצעות הסכו"ם מה גודל המנה ועד כמה היא קרובה לדפנות כך שלא אפיל אותה מהצלחת, ניסיונות כושלים. הנחתי את הסכו"ם בצד והתחלתי למשש את המנה שלי בידיי. – משהו גדול חם ומחוספס, משהו אחר, רך עם רוטב שנדבק לידיים, עוד משהו שמנוני, משהו רך נוסף. עשה רושם שהצלחת דיי עמוסה למרות גודלה.
    למרות המון ניסיונות לאכול באמצעות הסכין והמזלג התייאשתי, המשימה לא פשוטה בכלל, לפחות לא במנת הדג. למרות שמידיי פעם הצלחתי להעמיס על המזלג ביס ראוי, הרבה מהמנה אכלתי בידיים.
    גיליתי פילה דג בטמפורה (שהתברר כפילה סלמון), היה דומה לסלמון יותר בצורה שהוא התפרק על הלשון מאשר בטעם, לפחות עבורי. למרות זאת, הדג היה טעים מאוד ועסיסי, הרושם שקיבלתי הוא שהפילה היה גדול, עד כמה? לא יודע, אבל היה שם לדעתי משהו באיזור ה-250 גרם דג. את הירקות שהתלוו לדג, קישוא וגמבה שעברו בישול בתנור לדעתי, לא היה קשה לזהות. הם היו רכים אך לא יותר מידיי, הקישוא עוד היה פריך בחלקו החיצוני וטוב שכך. עוד חלק מהמנה שהיה לי בצלחת לא הצלחתי לזהות, בהתחלה חשבתי שזה היה כרובית מוקרמת, אבל הסתבר בתום הארוחה שזה היה גראטן תפוחי אדמה, בכל מקרה – זה היה טעים.

     

    ''
     

    "מנת הפתעה" - מנה נדיבה בגודלה שהתבררה כסלמון בטמפורה בתוספת ירקות

     

    מהמנה של החברה יצא לי לטעום רק שני ניוקי, בין השאר נענתי לאתגר שחברתי הציבה לעצמה, להצליח להאכיל אותי בחושך המוחלט, האתגר הצליח רק אחרי שהניוקי נמרח קלות על הלחי.
    הניוקי היה רך, אולי קצת יותר מידיי. טעם הפיסטוק הורגש לעומת הפרג שהוסתר לחלוטין, כנראה ע"י השמנת.
    במנה הייתה כמות מפתיעה של שברי שקדים, ובסך הכל מדובר על מנה מספקת ורוטב השמנת לא כבד.
    אכלתי קצת מאוד מהמנה, כך שקשה לי לתת לה דירוג מדוייק, אבל חברה שלי הייתה מרוצה ממנה בסך הכל.

     

    ''
     

    ניוקי פיסטוק ברוטב שמנת, פרג ושקדים שבורים : יכלו לקחת אותה רחוק יותר

     

    ביקשנו קצת מנוחה לפני הקינוחים, בנתיים שיחקנו "נחש מי" עם שני הפרטנרים שלנו לשולחן. משחק בו כל זוג ניסה לנחש איך הזוג שממולו נראה. הם תיארו אותי בדיוק מטריד, אני לא הייתי אפילו קרוב בניחושים שלי...

    בנתיים פצחו המלצרים בשירת מזל טוב למישהי בשולחן מאחורינו, כנראה תוך כדי שהם מביאים את מנות הקינוח (בלי זיקוק כמובן).

     

    הקינוחים הגיעו:
    מוס שוקולד לבן עם קראמבל עוגיות חמאה ופרי העונה – היה הפחות מוצלח מבין השניים, אבל לא היה רע. המוס היה בסדר, לא יותר, המרקם היה נכון אבל הטעם לא היה דומיננטי מספיק. עוגיות היו שם בכמות גדולה, שהצליחו להרים את המנה והפכו אותה ליותר כייפית אך מהצד השני הפרי שנבחר להתלוות למנה, לא התאים.
    ניסיונות לנחש את הפרי על פי הטעם עלו בתוהו וגם הניסיון של עומרי לעזור בזיהוי הפרי לא עזר (הוא אמר שפרי העונה במנה אמור להיות אכס), בסופו של דבר דווקא בעזרת המרקם גיליתי שמדובר בתאנה שהייתה חתוכה, כנראה לרבעים. התאנים לא הצליחו להתחבר למנה, אולי תאנים יותר מתוקות כן היו מורגשות ואולי גם היו מוסיפות, אבל המרקם שלהם לא התחבר, והן היו גם דיי טפלות בנוסף.

     

    הקינוח השני, מוס שוקולד עשיר עם קראנץ' שקדים מקורמלים, היה הרבה יותר טוב. כמו במוס השוקולד הלבן, המרקם היה מדוייק וגם הטעם היה מצויין. שוקולדי, מתוק ובאמת עשיר, כמו שמתואר בתפריט. השקדים המקורמלים הוסיפו המון וגם סירופ טופי, שלא צויין במנה, אבל היה מורגש בטעמו, תרם להנאה מהקינוח הזה.

     

    שני הקינוחים הגיעו, כנראה, בסוג של כוסות וויסקי, כך שהיה קל לאכול אותם בעזרת הכפיות שקיבלנו.

     


    ''

    שני הקינוחים - תראו איזו הגשה יפהפיה.

     

    אגב, עומרי, שכאמור עובד במקום, אמר לנו במהלך הארוחה שהקינוח של הגלידה תוצרת הבית הוא הכי פחות מומלץ, שמחנו שלא הזמנו אותו, למרות שבזמן הארוחה אפשר להודיע למלצרים אם מעוניינים לקבל קינוח אחר במקום הקינוח שהזמנתם מראש.

     

    עד שסיימנו את הקינוחים, המולת הסועדים כבר נעלמה והמסעדה כמעט הייתה ריקה, ההכנות לסבב הבא אמורות היו להתחיל, והתלווינו לרותי כדי לצאת באותה הדרך שבה נכנסנו, הפעם עם עמיתינו לשולחן, אותם רצינו לראות כדי לדעת איך הם נראים. מה, לא מסקרן?

     

    הודינו לרותי, על השירות הנפלא, את הסיפור אודות העיוורון שלה שמענו כשסיפרה אותו למישהו בקירבתנו, במהלך הארוחה. כדי להקל במעבר מהחושך המוחלט לאור, עוברים בדרך ממנה נכנסו במסדרון מואר חלקית, ואחרי זמן קצר יוצאים לאור הפלורסנטי של מרכז "נא לגעת". ניגשתי למארחת בקופה כדי לשלם על הארוחה, היא גם סיפרה לי מה הכילה מנת ההפתעה שלי, אחרי שביקשה לשמוע מה אני חושב שהיא הכילה.

     

    חשבון: (לארוחה בסבב הקצר)

    ארוחה מתפריט הדגים: 110 שקלים
    ארוחה מהתפריט הצמחוני: 90 שקלים
    כוס יין סובניון בלאן: 35 שקלים

     

    סה"כ: 235 שקלים לפני טיפ, שמשאירים בקופסא ליד הקופה.

     

    לסיכום:
    בבלאק אאוט תקבלו הרבה יותר מ-עוד ארוחה במסעדה, אלא חווית אכילה שונה, מפתיעה ומרתקת. משמחת במיוחד העובדה שלא הסתפקו כאן בגימיק בלבד, והחליטו לספק כאן אוכל איכותי ברמה של מסעדה טובה, אם כי לא מסעדה מהדרג הגבוה ביותר. התפריט לא גדול, אבל האפשרות לבחור ב"מנות הפתעה" מרחיבה את מגוון המנות שאפשר לקבל. המחיר – הוגן גם מבלי להתייחס לחווית האכילה עצמה, שלדעתי שווה ועוד איך את המחיר.
    השירות אישי ואדיב משתוכלו לבקש, כי הרי האינטרקציה בין הסועד למלצר העיוור הוא חלק עיקרי בחוויה וכמובן שעל האווירה אין צורך לפרט, אין דרך יותר טובה להעביר את התחושה וההרגשה של העיוורים, מאשר לקחת מהמבקר במסעדה את חוש הראייה, באופן מלאכותי כמובן, אבל האפקט זהה. ההתמודדות עם מצב העיוורון היא מיידית, הרגשה מסויימת של חוסר אונים וקצת חשש מביצוע פעולות יומיומיות שאנחנו עושים מבלי לחשוב פעמיים. מעבר לכל זאת, לחובבי אוכל כבדים, יש הזדמנות לבחון את חוש הטעם שלהם בצורה שטרם ניסו, חוש הטעם, המישוש, הריח והשמיעה מתחזקים ומפצים על המחסור בחוש הראייה שלעיתים מהטל בנו.
    בסך הכל, אני ממליץ לכל אחד למצוא את ההזדמנות לנסות את המקום ולא רק לחובבי אוכל, זו חוויה שלדעתי רצוי להתנסות בה.

     

    ציון במדד אורן (להסבר על המדד): 8.5 מתוך 10 (כולל הוספת בונוס של 0.5 בשל חווית האכילה השונה והמרתקת)
    * הערה, בניגוד למדד הרגיל, כיוון שלא יכולתי לשפוט את עניין הצילחות, משקל הצילחות בציון עבר למשקל השירות)

    במשפט אחד:
    חווית אכילה מעניינת ולא שגרתית במחיר סביר, הרבה יותר מעוד סתם ארוחה. מומלץ!
    בלאק אאוט, מרכז "נא לגעת", רציף העליה השנייה, נמל יפו.
    טלפון: 03-6330808
    שעות פעילות: ימים א' – ה'. סבבים קצרים: 18:30 ו-22:00, סבב ארוך: 21:00
    * יש להזמין מקום מראש!
    * ניתן לרכוש כרטיס משולב למסעדה ולתיאטרון במחיר מוזל


    אתר המסעדה: http://www.rol.co.il/sites/black-out/menu.html

    אתר המרכז: http://www.nalagaat.org.il/seat_h.php

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/2/12 21:47:

      צטט: הולמס 2012-02-13 14:16:52

      נשמע מרתק. רשמתי בפניי - תודה

       

      תודה לך :)

        13/2/12 21:47:

      צטט: עדישדה-פז 2012-02-13 14:10:04

      היינו אתמול !!! היה משו משו. תודה על הרעיון. פינקתי את הגבר, לכבוד יום הולדתו.

       

      בסוף זו תיהיה מסעדת ימי ההולדת הרשמית :)

      מאוד שמח לשמוע שנהנת! כייף לדעת שהביקורות שלי גורמות לאנשים לנסות מקומות חדשים, ועוד יותר כייף לשמוע שהם חווים חוויה דומה לזו שלי.

       

      אשמח לשמוע קצת יותר על החוויות שלך, את מתכננת לכתוב ביקורת? :)

        13/2/12 14:16:
      נשמע מרתק. רשמתי בפניי - תודה
        13/2/12 14:10:
      היינו אתמול !!! היה משו משו. תודה על הרעיון. פינקתי את הגבר, לכבוד יום הולדתו.
        10/12/11 20:36:
      נפלא!! אתה עושה לי כאשת שיווק של המקום עבודה כיפית בהרבה :)
        9/12/11 01:04:

      וואלה? יש לך קשר למקום? :)
      הייתה חוויה מאוד מאוד טובה, אני תמיד ממליץ בחום לחברים שמבקשים המלצות מעניינות, לדעתי חובה לכל אחד לאכול באופן הזה פעם אחת לפחות.
      מרכז נא לגעת דורש הכרה וחשיפה יותר גדולה בארץ, וכל הכבוד למי שאחראי על המיזם הזה.

        8/12/11 17:22:
      http://www.facebook.com/pages/Na-lagaat/141280122603345 האתר שלנו בפייסבוק! תעשה לייק- למרות שהביקורת כבר מחמיאה ועושה טוב על הנשמה. איזה כיף שנהנת!!!
        20/10/11 19:15:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2011-10-20 17:17:49

      חוויה מיוחדת, יש תורים לא קצרים להשגת מקום...

       

      תורים? אני מניח שבסטנדרטים של הארץ שלנו אפשר לקרוא לזה ככה.

      את המקום לסבב הארוך ניסיתי להזמין יומיים לפני לערב יום חמישי, שאני מניח שהוא העמוס ביותר בשבוע וכאמור היה תפוס. אבל לסבב הקצר היה מקום. אני מניח שבאמצע שבוע לסבב הארוך של שעה 9, גם יום קודם אפשר יהיה למצוא מקום.

        20/10/11 17:17:
      חוויה מיוחדת, יש תורים לא קצרים להשגת מקום...
        20/10/11 09:34:
      מצטער בקשר לפוקוס, התנאים לא היו נוחים ;)
        19/10/11 22:11:
      מסקרן אותי לאכול שם. בהחלט חוויה יוצאת דופן.אני גם אוהבת את הרעיון שמשתדלים להכין אוכל טוב ולא מסתמכים רק על החוויה עצמה. רק חסר קצת פוקוס בתמונות...
        19/10/11 19:06:

      צטט: סטונס 2011-10-19 12:09:53

      קיבלתי בלק אאוט מהביקורת הזו

       

      זה טוב או רע?

        19/10/11 12:22:

      כן. מעבר לטעמי הטמפורה, השמן מסווה טעמים. קצת כמו רול סושי מטוגן או מצופה בפתיתי טמפורה. יותר נוח לעיכול מבחינת טעמים.

       

      אני לא חובב דגים גדול, ולכן סביר שאלך על האופציה החלבית.

       

      לגבי מלכודות קופונים - כידוע, דעתי כדעתך

        19/10/11 12:09:
      קיבלתי בלק אאוט מהביקורת הזו
        19/10/11 11:59:

      יאיר - אני דווקא עוקב אחרי קופונים ולא זכור לי שראיתי בחודשים האחרונים קופונים, אבל אני לא זוכר שראיתי למקום עצמו. בכל מקרה, מקום שנותן אוכל טוב ביום-יום, יספק אוכל טוב גם אם תגיע עם קופון. לרוב מקומות שהם מלכודת קופונים, יהיה לא מוצלחים גם בלי קשר.
      לעניין הסלמון -
      לא נראה לי שנועד להסוות טעמים של חומר גלם באיכות לא טובה, אלא דווקא ליצור איזשהו ניגוד מרקמים "מפתיע". עם זאת, הטעם באמת הוסווה קצת בשל הטיגון, כך שאני לא יכול לענות בביטחון מלא לגבי כוונת המסעדה. מה שנשאר זה לקחת מהתפריט הרגיל את חתיכת הסלמון האפוי בציפוי שומשום וגרגירי חרדל ולאמוד על איכות הסלמון. אני מטיל עליך את המשימה ;)

        19/10/11 11:50:
      בהחלט החושים מתחדדים. חוש הראייה הוא מהחושים המטעים ביותר, המוח עושה "השלמות אוטומטיות" בהתבסס על מה שאנחנו רואים. זה משפיע על שמיעה, על הריח ועל הטעם. כשחוש הראייה נלקח אין ברירה להסתמך רק על החושים האחרים וכל אחרים.
        19/10/11 11:01:

      זה קצת כמו לעשות סקס בחושך.

      ובכלל, אומרים שכשחוש אחד נפגע האחרים מתחדדים

        19/10/11 10:51:
      אני אנסה אם כי יש לי חששות... אני קודם כל אוכלת דרך העיניים...
        19/10/11 09:15:
      גאון. כשראיתי את הכותרת והבנתי על איזו מסעדה אתה הולך לכתוב, חשבתי להוסיף תגובה מסתלבטת על העדר התמונות. אני חושב שהם מפרסמים גם קופונים לארוחה בתדירות די גבוהה. מודה שעד היום לא ממש התחשק לי ללכת, אבל התיאור שלך עושה את העבודה. אחכה לגל הקופונים הבא ואלך לחוות את העניין. ולענייננו, סלמון הסתדר לך עם טמפורה? משהו בשילוב פחות מסתדר לי ומצביע על שיטה שמטרתה להעלים את טעמי חומר הגלם - הדג עצמו. שמח שהיה טעים

      ארכיון

      פרופיל

      אורן_א
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין