כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    ירמה - בבית צבי

    ביקורת על ירמה בבית צבי

    ירמה - בבית צבי

    0

    אמנות ובמה  ירמה

    2 תגובות   יום שישי , 11/11/11, 20:27

    עליס בליטנטל

     

    ''

     

    ''

     

    ירמה

    בבית צבי בר"ג

     

    מחזהו של פדריקו גרסיה לורקה "ירמה" מצליח להרטיט בכל הפקה שלו. הפעם, עם צוות שחקנים בתחילת שנה ג' – לא יאומן איך הם מצליחים לרגש ולטלטל את הצופים בעוצמת משחקם. בניווטה של הבימאית אתי רזניק, ההצגה עולה לספירות גבוהות, והשחקנים הצעירים זוכים אף הם לחוויה ממדרגה ראשונה.

     

    טל גינת כירמה, האשה הנשואה לבעל שאינה אוהבת או חושקת בו, מלאה רגשות אהבה וכמהה לתינוק, להמשכיות של עצמה. אך כשהרגש עקר – עקר גם הגוף, ולא נותן פרי. ירמה, כאשה ספרדיה הגונה, שומרת את רגשותיה לעצמה. אך בינה לבין עצמה, היא היתה רוצה בן זוג כמו ויקטור (יואל ברמן יפה התואר ומלא הרגש). היא מתמכרת לזכרון קצר מנערותה, כשאחז בה פעם והניפה אל על. הזכרון הזה, נמסך לתוך ומורגש בפגישה חטופה עמו ברחוב בדרכה לבעלה, שיחה שמלהיטה את דימיון השכנות הרכלניות. השמועות מגיעות לאזני בעלה הקשוח חואן (אבישי בן גל במשחק טבעי וקולח), ומעוררות את קנאתו שהולכת וגוברת עד לסוף המר.

     

    בעוד טל גינת וואבישי בן גל נוצרים בחובם את רגשותיהם האמיתיים, וחולקים בצוותא חיים נסבלים ללא אושר, הרי שיואל ברמן (ויקטור) מקרין חושניות, רגש וכל מה שירמה חסרה, וכמהה אליו בסתרי לבה. אבל מה שקובע הוא המוטיב העיקרי במחזה: הכבוד שכה חשוב לספרדים.

     

    יחסי ירמה עם השכנות, עם הפגאנית הזקנה הישירה, הבלתי אמצעית וטובת הלב, והסצינות רבות המשתתפים של הכובסות, או של הבאקכנלה, מעשירות בצבע באומר בשירה ותנועה את הבמה, שמימדיה מצומצמים, אך פורצים כל גבול בהצגה. היופי שבלשון הפיוטית של לורקה (בתרגום שמעון בוזגלו) מעניק למחזה בונוס נוסף, כמו דובדבן על הקצפת.

     

    חרף העובדה שאתי רזניק ביימה קאסט גדול מאד, כל אחד ואחת בצוות בולטים באיכות משחקם, גם אם יש להם מעט רפליקות. כך מקבלת זרקור הפגאנית הזקנה, מעין עמרני שעושה כאן תפקיד נפלא, תפקיד שיש לו חשיבות בהתפתחות העלילה. היא הקטליזטור שמעורר את ירמה להחליט אחת ולתמיד על עתידה. כך גם השכנה מריה, מונא חוא המצוינת, שעצם אמהותה פותחת את הפצע המדמם בליבה של ירמה.

     

    כאבה של ירמה נוקב, ומשחקה של גינת, וקולה הנהדר במיוחד בשיר הפותח את המחזה – מטלטלים את הצופים. בעוד היא מאופקת ושומרת על אצילותה, הרי הלהט הספרדי בא לידי ביטוי בלהג של הנשים הכובסות, ביניהן בולטות טל אליה היפה ובעלת הקול החזק וההבעות המרשימות; כך גם ניצן רנגיני, שירן ארגס וכל היתר. ובמיוחד כקטע הבאקכנלי הסוער, שכולם בו עוטי מסכות. קטע בו ניתן דרור ליצרים. אך ירמה לא נספחת לזה. הסערה שלה מתממשת רק בסוף.

     

    המסקנה מהצגה מרתקת זו היא, שהמחזור המסיים השנה את בית צבי הוא משובח ביותר. הבימאית רזניק התעלתה ורשמה לעצמה הישג נהדר. הקהל יוצא נסער עם הרבה חומר למחשבה.

     

    הצגה שהיא יצירה קלאסית עם ביצוע הכי מרתק שראינו מכל הגירסאות שצפינו בהן.

    בצילום העליון: טל גינת ויואל ברמן. בצילום התחתון: טל גינת ומונא חוא. צלם: יוסי צבקר.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/11/11 13:20:
      ראיתי את ההצגה ומאד נהנתי.
        12/11/11 13:19:
      ראיתי את ההצגה ומאד נהניתי. מסכים עם כל מילה.

      ארכיון

      פרופיל