כותרות TheMarker >
    ';

    בלוג ומגוג

    ברוכים הבאים להיכל הפך השמן, מקדשו של משיח הקשר, בלוג ומגוג.

    יש לדומם מנועים, לחלוץ מליצות, להחריש ניידים ולהסיר (רק) נעליים בכניסה.

    נא להיכנס בדומיה על הבהונות פן יופר הריתמוס של מעגל הצהריים....

    אפשר לעשות צ'ק אאוט בכל רגע, אך לא ניתן לעזוב לעולם.....

    היום שבו אני ולוטי התייחדנו בבלקון מול העמק....

    7 תגובות   יום שבת, 12/11/11, 21:55

    הקוראת בכף היד שלי, ברטה, עמדה על זה שעלי לשבור שגרה באחרית הקיץ. מדוע ? שאלתי. "אני מזהה תהליך הידרדרות בלתי הפיך" אמרה בארשת חמוצה. איזה תהליך? נחרדתי. "לא אכנס לזה, עשה כדבריי שמא התמונה תמשיך ותתקדר לגביך...". מה את אומרת? נשמע רע...לרוב היא צודקת המכשפה, ואני מציית מפחד, חוץ מפעם אחת ששלחה אותי לחפש אהבה בבר של גאים רעבים.


    שמש אחרונה של השבוע שלחה קרני פרידה אל הגלים הגאים המתגלגלים לאדן הים. אני לוקח נשימות עמוקות ומשתקם מאובר וויט סקג'ואלי וכוויות ניאוני השבוע, מתאוורר בבריזה המליחה המתגברת מן הים ומוצא מזור בעוצמה הזאת, פתיח לוויקאנד נפלא. מאז שאני זוכר את עצמי, אפילו טרם עמדתי על דעתי כבר ביליתי את השעות הסוגרות את השבוע בים, בראשיתי כינוקא זה היה יחד עם אבי חובב הימים, שאהב לשחות עמי. לימים החל להשתקע בחוף, זכורני שמבטיו החלו להתפזר סביב, מה שהוסבר לי כדאגה כנה למצב תעשיית הטכסטיל לנוכח התכלות הביקינים. בהמשך התמכרתי לקסם המאגי של הרגיעה באוויר המהול ריחות שישי והתמזגות הים והשמיים בשעת בין הערביים. מצאתי תמיד את המים מענינים יותר מפיתויים חולפים והתמסרתי לחוויה ברבות הימים, למקום ולשעה הזאת, לכוחות הבלתי מוסברים, ממלאי האנרגיות וטועני הנשמה, אשר זר יבשתי לא יבינם.


    כשהתקשרה משומקום המלהקת הדרדרית ואמרה ארוע בלוגרים שישי בצהריים, "אין מצב !" יריתי, "שעת קודש !" ואז הכתה מתחת לחגורה והוסיפה את מילת הקוד "סושי". התרככתי, מבטה המודאג של ברטה הצטרף לקמפיין ופילח את תודעתי. נשכתי שפתיים ונעתרתי. לא שנעדרתי נקיפות חולשה, אלא שהפעם הרגשתי חובה חרדתית לנסות. למחרת הצטרפתי לקופסה הממוזגת שהתרחקה מהים וטיפסה צפונה לפרנג'ליקו ברמת ישי. בלוגריות חינניות רחשו מסביב על מיני קקאו ותבלינים ועוד שניים בני מיני ניסו נואשות לפתח שיחת עומק על כלום להדברת השעמום. ואנוכי מכה על חטא ובוהה מבעד לחלון בחוף הים המתרחק. מי העז לגעת בקודש הקודשים שלי? לערער על הטרילוגיה המקודשת ים - שמים - שישי בצהריים, להפר מסורת עתיקת יומין, להתיר את הקשר הגורדי ולפגוע בציפור הנפש.


    שיירות עלו לרגל ואני נותרתי בשלי, גדולות ונצורות פיתו וכשלו, גדודי חללים עברו והמנהג המענג נותר כשהיה. אז מה קרה לי השישי הזה? מה לעזאזל אני עושה כאן? הכיצד נקלעתי לעין הסערה המצפינה הזאתי? באיזה תירוץ אשתמש לעומת חברי למניין הפולחן השבועי בחוף אפולוניה? מהי האמתלה הזולה שאפברק למצפוני התועה על עריקות צפונה מהמפגש השבועי? ...


    הרעב דחק, כבר אחר הצהריים וטרם בא דבר לפינו. עמק יזרעאל נפרש לפנינו כמי ים ברגיעתם, אנרגיה ירוקה התפשטה בקצב צפוני נינוח, תחושת חמימות חבקה סביב, צוות חייכני בביתיות מלטפת ושורת יינות וקוקטיילים קיבל אותנו פליטי הכרך הגדול בארשת מטשטשת כיסופי גלים ומסמאת געגועי חוף.

     

    לסיפתח מן המטבח פצחה מייד סינטה אסייתית צרובה, מצויינת, בצבעים הנכונים עשוייה בדיוק במידה הנכונה, עסיסית ורכה, מתובלת בציפוי תערובת תבלינים מיוחדת, ג'ינג'ר מסוכר וסלט ירוק קטן, מוגש עם קרוסטיני. פתיח מבטיח.

     

    ''


    אחר כך הגיע סלט הסובה סובה, סלט בריאות של איטריות סובה עם קולורבי, תרד, נענע, בצל ירוק ובוטנים גרוסים ברוטב יפני. סלט נפלא ומקורי בעל שילוב טעמים מצויין, חובה לחובבי סלטים. אגרול ויאטנמי תוצרת הבית השלים את סדרת המבוא, במילוי עוף, בצל ירוק, נענע, מוגש עם עלי חסה ורוטב צ'ילי ויאטנמי, טרי וקריספי במידה, לא רע בכלל בשביל אגרול, השקט שלפני המנה העיקרית.

     

    ''

     

    הסושיות הן גולת הכותרת בפרנג'ליקו, המוקד של ההפנינג. אודה ואתוודה, אנוכי פריק סושי, לא פשוט לרצות אותי במגזר הזה, אני בוחן בשבע עיניים וששה סנסורים את המוצר ומצפה מהשלם להאפיל בגדול על מרכיביו. כבר מהביס הראשון אני נרגע, מרכיבי הסושי יוצרים תמהיל עסיסי בקונצ'רטו ערב לחיך, הדג, העלים, הירקות והרטבים, כולם באיכות גבוהה והתוצר מתנגש במפגש הרמוני עם בלוטות הטעם המדושנות שלי. יש פה את זה, סושי נפלא, והויזואל עושה לי עינים, מגשים ססגוניים הוסיפו ומילאו את השולחן במקבץ טעמים נפלא....

     

    ''

     

    גם חובבי תבשילים ימצאו בנקל בפרנג'ליקו מענה מגוון למאוויהם, אנו טעמנו תבשיל קארי יפני (נתחי עוף עם קוביות תפוח אדמה, גזר, בצל ירוק וחציל ברוטב קארי יפני אותנטי מוגש בתוספת אורז מאודה), חטיף גיוזה עוף מאודה וצרוב על המחבת, ביף & ברוקולי ובקר סצ'ואן פיקנטי  (נתחי בקר עם בצל ירוק וקולרבי ברוטב ברנדי ופלפל סצ'ואן מוגש לצד אורז מאודה). לכאורה מנות רגילות, אך לא היא, כל אחת עם טוויסט מיוחד בתיבול ובפינאלה, שעושה אותה הרבה יותר מעוד מנת תבשיל, הביף&ברוקולי היה הפייבוריט שלי בסבב הטעימות, שילוב מנצח של הודו בקר ברוקולי ונענע עם אטריות ביצים ורוטב הוייסין נפלא. מומלץ לחובבי הזאנר.

     

    ''


    מנת בשר עסיסית יש לקרניבורים שבינינו. נתח אנטריקוט מיושן עשוי על הגריל, מוגש עם צ'יפס ורוטב צ'ימיצ'ורי חרדל לצד סלט עלים. בנקודה זו לאחר שפע סושי והתבשילים עליתי כבר על גדותי ואודה שלא טעמתי, רציתי להשאיר מקום לקינוחים הבאים עלינו לטובה, אולם הצבעים והריחות יחד עם אוקטבות צלילי ההנאה שנבעו מהקולגה שלצדי הבהירו לי שבפעם הבאה אני מתערבב עם המנה הזאת.

     

    ''


    ולא שוכחים גם את הילדים, פרנג'ליקו היא מסעדת F&F כלומר חברים ומשפחה, וככזאת נותנת מענה גם לזאטוטים שבחבורה, באמצע היום מעניקה מגוון תשובות לכל גיל ונטייה, הקטינים יקבלו שניצלונים בציפוי פריך עם צ'יפס ולפי מצב הילד האנרגטי שסעד עימנו דומה שמדובר בתחליף לא רע לריטאלין...


    ואחר כך כמובן הקינוחים, כאלה שעוררו אצלי מחשבות על ניתוח הרחבת קיבה ושאלות פילוסופיות על שינוי סדרי מנות, למה לעזאזל הקינוחים בסוף? בפרנג'ליקו חשוב להיתקל בקינוח עם צוהר בר קיימא בקיבולת, ואיש איש ותכולתו יזכו לתנות אהבים עם המבחר המרומם סוכר וטעים להפליאממי.... ראו למשל המרקיז רויאל, תרכיז חמרים מפר ריכוז בעליל, מוס  שוקולד בלגי עשיר עם ליבת קרם ברולה ברוטב פרלינה, וכן הסוויט פרנג'ליקו, פיתוי סוויטה מתוקה ומאובזרת במוס שוקולד, שוקולד חלב בלגי, נוגט וליקר פרנג'ליקו ותחתית נוגט לוז ברוטב מקומי. הנשיקה האיטלקית היתה הנשיקה הכי טובה שקיבלתי לאחרונה והיא באה עם מרנג אגוזים, מוס שוקולד מריר ולבן וקרם קפה על רוטב פירות יער.

     

    ''


    כשהגיע הוופל לוטי (וופל בלגי ובננה תאילנדית עם ריבת חלב ובוטנים מסוכרים בלווי גלידת וניל) נשברתי, המראה "מזעזע", בתנועה מהירה ומוצנעת אספתי את הצלחת לחיכי, הודעתי חרישית קבל עם ושולחן שאני יוצא למרפסת לעשן, כלומר יחד עם הקינוח, "מוזמנים להצטרף" לחשתי. עוד לפני שמי מהנוכחים עפעף כבר הייתי ישוב בזולה מול הנוף העמק יזרעאלי לוגם אספרסו מהביל ומתענג על הלוטי לוטי שלי. מאחור כבר שמעתי את משלחת החיפושים שיצאה בעקבות הלוטי מתקרבת. מעשה מביש, חלש אופי שכמותי, שאלוהי המתוקים יסלח לי, הנה הם מגיעים, גורלי נגזר. וידוי קטן בינינו ...אמממ....אנלא מעשן, ובבקשה אל תעשו מזה סיפור, כי עישנתי פעם....כלומר הפסקתי בגיל 11.

     

    ''


    צוות המסעדה המסור והבעלים ירון ואורנה, יוצאים מגדרם שהלקוח, ביזארי ככל שיהיה, יבוא על סיפוקו וישביע תאבונו, קשובים לכל קפריזה והערת שוליים מבלוגרים נודניקים. מגוון הסיפוקים רחב כאן לכל פה ובאיכות טובה. ירון, איש רחב לב ומיוחד בפני עצמו, תלת פאזי, מושבניק צפוני שורשי, איש עסקים תל אביבי ויצרן סטטוסים סדרתי בפייס. האיש מדבר בעיניים נוצצות על חזון רשת איכות בשוק מסעדות הביניים בישראל. והוא מגשים בגדול.


    שישי בין ערביים בפרנג'ליקו רמת ישי טאטא בקלילות הרגלי ים נושנים וסיפק חווית אוכל-בילוי אמיתית. זהו מקום לבילוי ערב צפוני על הבר, זולה מפנקת על קוקטייל במרפסת לעמק יזרעאל, ארוחה משפחתית ללא פיגוע כיס, טיפול יסודי ומענג חיך להתקף סושי טרי, לאנצ' אוורירי בפגישת עסקים, מענה לכל פה בדרך לצימר, זהו מקום נפלא באווירה חברית-ביתית, שעושה את הנוף המקסים של עמק יזרעאל עוד יותר טעים. מולטי מסעדה עם אוכל טוב ...לכולם. שוב נשוב.

     

    ''

     

    ''

     

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/11/11 18:58:
      עשית לי חשק לחזור לשם שוב. ועל הכתיבה שלך.. מה אומר שלא אמרתי כבר? תענוג לנשמה!
        14/11/11 13:53:
      המקום נותן את הנשמה וזה ניכר.
        14/11/11 10:52:

      כחברה במועדון הפרנג'ליקו ואוהדת הסושיה רציתי לשאול, למה רק 4?

        

        13/11/11 16:25:
      אממ...אני שקוע בחובות, יוצא עכשיו לקטוף בננות....
        13/11/11 16:19:
      אוף... קשה לי לעכל את כל זה.... תרתי משמע :-) מודה ששברת אותי עם התמונות....
        13/11/11 16:17:
      ה"מלהקת הדרדרית" דורשת פיצוי על גניבת הלוטי ואכילתו בסתר!!! חוצמזה, כתיבה מעולה, כרגיל :)
        13/11/11 03:23:

      כתיבה יפה ושוטפת ומעניינת. הביקורת הזאת מתבשלת אצלך הרבה זמן מאז האירוע :)
      מעניין אם מי מהבלוגרים יחזור אי פעם לפרנג'ליקו ברמת ישי, מעניין לשמוע ביקורת של ביקור חוזר וארוחה שלא כחלק מאירוע בלוגרים.

      ארכיון

      פרופיל

      oded ron
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין