כותרות TheMarker >
    ';

    Foodie

    בלוג ביקורת מסעדות.
    מקור נטול אינטרסים לקבלת רשמים מהמסעדות הטובות/המובילות/המדוברות בארץ. קריאה מהנה.

    0

    מל ומישל - רומנטיקה בטעם טוב

    43 תגובות   יום ראשון, 11/12/11, 03:18

    המטבח האיטלקי הוא כנראה המטבח האהוב ביותר על הישראלי הממוצע. אם תשאלו את אותו ישראלי ממוצע אודות האוכל האיטלקי, וודאי תשמעו בעיקר על פיצות ופסטות. אבל המטבח האיטלקי כידוע, מגוון הרבה יותר.
    בשנים האחרונות אנחנו סוף כל סוף זוכים לראות בארץ יותר ויותר מסעדות שמציעות לנו להכיר עוד מסגנון הבישול האיטלקי, מל ומישל האיטלקית התל-אביבית היא אחת מהן וזה למרות (ואולי בזכות?) שהיא מגדירה את עצמה כמסעדה איטלקית ים-תיכונית.

     

    מל ומישל נפתחה לפני שנים אחדות ובמהרה קיבלה שם של מסעדה אינטימית ורומנטית.
    מלבד האוכל האיטלקי שמתקשר לרומנטיקה, גם עיצוב המסעדה הוא רומנטי להפליא, מפות לבנות ועיצוב חם שנותן אווירה מעודנת ומעט ביתית, לצד תאורה רכה ונר על כל שולחן, ששולח קרניי אור יפות המרצדות על השולחן ועל כלי האוכל היפהפיים. אם כל זה לא מספיק לכם על מנת ליצור אווירה רומנטית, כנראה שמוזיקת הרקע הצרפתית/איטלקית שברקע תשלים את המלאכה.
    למסעדה שני חללים, פנימי וחיצוני. שני החלקים, מכילים כנראה לא יותר מ-15 שולחנות ובנוסף קיים בר בחלקה הפנימי של המסעדה עליו גם מעט מקומות ישיבה. המלצתי האישית היא לשבת בפנים, כך האווירה טובה הרבה יותר מבלי הפרעות רעש ובלאגן מהרחוב ואם הבנתי נכון, במרפסת מותר לעשן, כך שזו עוד סיבה טובה לבחור לשבת בפנים.

     

    כבר תקופה לא קצרה, שמסעדת מל ומישל נמצאת  ברשימת ה-"Must Do" של המסעדות שאני וחברתי רוצים לנסות (כן, יש רשימה כזאת... והיא לא קטנה), והנה – לאחרונה הוצעו קופונים למסעדה, אז למה לא?
    הדיל – קופון זוגי בשווי 140 שקלים בעלות של 70 שקלים, הוא אומנם לא דיל מאוד מיוחד, בטח לא למסעדה עם מחיר ממוצע של 110-160 שקלים לסועד, אבל אם כבר תיכננו לאכול שם, וודאי שלא נתלונן על חיסכון של 70 שקלים.

     

    הזמנו מקום ליום רביעי בערב (המסעדה קטנה ומצליחה, כך שהייתי ממליץ לכולם להזמין מקום ללא קשר ליום ולשעה שבה תרצו להגיע). חנינו בחניון הגדול שברחוב ארלוזורוב שנמצא בקרבת מקום למסעדה (30 שקלים).
    המסעדה עצמה, על רחוב בן-יהודה, נמצאת ממש מול מסעדת שילה הנהדרת (עליה כבר כתבתי בעבר), שבשתיהן לא קל להבחין, אם לא יודעים שהן שם.

     

    נכנסו למסעדה, שם המארחת קיבלה את פנינו בחמימות והושיבה אותנו באחד השולחנות. ישבנו והתרשמנו מהעיצוב והאווירה ולאחר שראינו שאף אחד לא ניגש אלינו עם תפריט, סימנו לאחת המלצריות שהבינה את הרמז והגיעה עם התפריטים. יש לציין שבהמשך הערב השירות היה מקצועי וחינני.
    מלבד לחם הבית המצויין (שתקבלו בהתחלה בחינם ואם תרצו ממנו תוספת, יעלה לכם 12 שקלים) התפריט של המסעדה מחולק ל-3 חלקים: אנטיפסטי - מנות פתיחה, פרימי (Primi) ו-סקונדי (Secondi) - מנות עיקריות.
    קטגוריית ה-פרימי, מורכבת מ-6 אפשרויות –4 סוגי פסטה, ריזוטו צמחוני וניוקי פרזיאי (עליו בהמשך). כאשר חלק מהמנות ניתן להזמין בשני גדלים (כראשונה או כעיקרית) המחיר נע בין 56 שקלים ל-92 שקלים.
    בנוסף לתפריט הרגיל, יש תפריט מיוחדים משתנה, תפריט יינות ותפריט קינוחים.

     

    לפתיחה, חברתי הזמינה את מרק היום מתפריט המיוחדים, מרק בצל עם קרוטון ועליו גבינת פרמז'ן. אני הזמנתי מקטגוריית האנטיפסטי את מנת הארטישוק הרומאי.
    בנוסף, כשם שבטיולנו השנה באיטליה הזמנתי בכל מקום את ה"וינו דה קאסה", גם כאן הזמנתי כוס של יין הבית, מל ומישל, חבית הבית 08, סוסון ים.

     

    לחם הבית הגיע, בליווי הטקס של מזיגת שמן זית וחומץ בלסמי לצלוחית קטנה ע"י המלצרית, ואיתו הגיעה גם כוס היין שהזמנתי. בעוד יין הבית היה מעט חמצמץ מידיי לטעמי, חסר עומק ואופי, ולא הצדיק את מחירו (45 שקלים), הלחם היה מצויין - רך מבפנים עם נוכחות של צימוקים וחלקו החיצוני קריספי ומעט דביק ממה שהריח ונטעם כמייפל(?). לחם נהדר, שהיה עוד יותר טעים ביחד עם שמן הזית וחומץ הבלסמי האיכותיים. שימוש בשמן זמן באיכות מעולה, הפך להיות דבר נפוץ, אך מעטים המקומות שמשקיעים בחומץ בלסמי באיכות מעולה וההבדל מאוד מורגש. חומץ הבלסמי הרגיש מעט מתקתק, מדובר בחומץ בלסמי מובחר שעובר תהליך יישון, ועקב כך מקבל גם מעט מתקתקות והרבה ארומה נעימה. השימוש בחומץ הזה הוא עדות נוספת לכך שבמל ומישל לא מוכנים להתפשר על איכות ויתאמצו על מנת לספק לכם את הטוב ביותר.

     

    ''

    לחם הבית - מאוד ממכר, שמן הזית וחומץ הבלסמ שמתלווים אליוי, מהווים עדות לאיכות וההקפדה במקום

     

    הראשונות הגיעו:

    מרק בצל עם קרוטון מצופה גבינה. הגיע בתוך קערת נחושת יפה ועמוקה. צבעו השחום רמז על השחמת הבצל והתוצאה הייתה טעם עשיר ועמוק שהסב הרבה עונג. במרכז המרק, צפה לה חתיכת טוסטון שחומה מצופה בגבינה וכלל לא קטנה, שהתיאור "קרוטון" עבורה, כל-כך פוגעני, שלדעתי יש פה עילה לתביעת דיבה רצינית. עוד בחירה מוצלחת של החברה.

     

    ''

    מרק בצל - ביצוע נפלא של מנה קלאסית, עם תוספת מענגת של טוסטון עם גבינה

     

    המנה שלי, ארטישוק רומאי על פולנטה רכה ושמן כמהין מפיאמונטה. הייתה שילוב נחמד של מרקמים וטעמים.
    הפולנטה עצמה הזכירה לי בטעמה ומרקמה את הפולנטה שאכלתי באיטליה, והייתה שונה בתכלית מהפולנטות המתקתקות המוכרות מהארץ, היא הייתה בעלת מרקם מעט גרגירי ובעלת טעמים מאוד עדינים של תירס. הארטישוק שהיה מחולק ל-3, היה חמצמץ. שמן הכמהין הוסיף גם הוא לטעם הפולנטה ומלבד כל המרכיבים האלו שהיו מוזכרים בתפריט, היו עוד שני מרכיבים במנה. פרוסות  ארוכות של פרמז'ן עם נוכחות ופירורים קריספים שתחילה נראו לי כפירורי לחם, אך לאחר מאמצים לזהות במה מדובר, אני מניח שמדובר בחתיכות של פולנטה שעברה טיגון לכדי קריספיות.
    בכל מקרה, מדובר במנה שמשלבת טעמים מעניינים ומגוון מרקמים. אני אישית נהנתי מהמנה, אבל אני לא יודע אם כל אחד יעריך אותה באותה מידה, בשל הציפייה לפולנטה יותר קרמית/עשירה.

     

    ''

    ארטישוק רומאי - נאמן לסגנון האיטלקי. פולנטה עדינה כמו באיטליה ושונה מהמקובל בארץ.

     

    בעוד סיימנו את המנות, הסתיים גם הלחם לאיטו. כששאלתי את המלצרית אם אפשר לקבל עוד לחם, היא אמרה שזה יכול לקחת 10 דקות ולכן ויתרתי. העיקריות שהזמנו הגיעו. חברתי הזמינה אניולוטי ואני, אחרי התלבטות ארוכה בין מנות מה-Primi ל-Secondi, הזמנתי את מנה קטנה של ניוקי פריזאי, אחת מהמנות המפורסמות של המסעדה.
    התלבטתי בין המנה הזו, לבין מנה של עגל שיכור (סקלופינה אפוי עם בייקון ומוצרלה ברוטב מרלו או שרדונה לימונה). בסופו של דבר, ההבנה שאני לא יותר מידיי רעב, הייתה שהביאה אותי להחלטה הסופית.

     

    אניולוטימעטפות פסטה ממולאות בקונפי עגל ברוטב לימונה. הגיעה יפה ומעודנת, 3 "מעטפות" פסטה (גלילות פסטה ממולאת עם שובל של פסטה שממשיך מהן) ממולאות במחית עגל עדינה במרקמה וטעמה (אפשר לומר שהטעם עדין מידיי), טובלות ברוטב לימונה חמצמץ קלות. בליווי 2 חתיכות שום קונפי ונגיעות של אספרגוס ים (צמח בעל טעם מלוח, שהקשר בינו לבין אספרגוס הוא רק בצבע ובמרקם). לא טעמתי יותר מידיי מהמנה של חברתי, רק מספיק על מנת לקבוע שטעם העגל היה מעט חבוי ושאולי היה כדאי שבשר העגל יהיה במצב קצת יותר מוצק ופחות כמו מחית. חברה שלי הייתה דיי מרוצה מהמנה בשורה התחתונה.

     

    ''

    אניולוטי - פסטה עם בשר עגל, טעמים עדינים מידיי, כדאי לבחור באפשרות קצת יותר מעניינת

     

    ניוקי פריזאיבצקניות גבינה מוזהבות בקרם כמהין לבנות. מדובר כאמור על אחת ממנות הדגל של המסעדה, שזכתה לשבחים רבים במספר ביקורות שקראתי וכעת אני יכול לקבוע חד משמעית שבצדק. האמת שחששתי שמא המנה תהיה מאוד קטנה (הרי לקחתי את המנה בגרסאתה הקטנה), אבל הגודל, למרות שלא היה גדול, היה משביע רצון בעבור המחיר.
    על רוטב סמיך המכיל קרם פטריות כמהין לבנות עם המון ריח וטעם, הונחו חתיכות קטנות של ניוקי עשוי מגבינה (שוב אהמר, אולי ריקוטה או מוצרלה), רך ועדין מבפנים וקריספי ומושחם מבחוץ אחרי שכנראה עבר טיגון קל במחבת, עוד במנה – פטריות שימאג'י קטנות, פרוסות פרמז'ן מעל, ופרוסה דקיקה של סלק מבושל ומתקתק.
    את טעם השימאג'י ממש אי אפשר להרגיש מבעד לרוטב הכמהין, הן כנראה שם רק כדי להמחיש שהרוטב מכיל פטריות. הסלק הורגש ואכן נהנתי ממנו עד כמה שהתאפשר לי, אך הוא נגמר מהר מאוד וכנראה שנמצא שם בעיקר כדי להוסיף צבעוניות למנה.
    אל תטעו, העיקר במנה הזאת הוא לא הניוקי, אלא הרוטב האלוהי. ממש ניגבתי את הרוטב עד כמה שיכולתי עם הניוקי שהיה לי בצלחת, מי שהסתכל עלי מהצד עוד עשוי היה לחשוב שמרעיבים אותי בבית. באמת מנה מצויינת, מהטובות שאכלתי בזמן האחרון, שאפילו עבורה בלבד שווה לחזור למסעדה, מיותר לציין שגם חברה שלי מאוד נהנתה ממנה.

     

         

    ''

    ניוקי פריזאי - לא סתם נחשבת לאחת המנות הטובות בתל אביב, חובה להזמין, כשהעיקר הוא הרוטב

     

    סיימנו את העיקריות, אחרי שמשכתי את ההנאה עד כמה שיכולתי וביקשנו לשמוע על הקינוחים.
    ניצלנו את זמן המנוחה על מנת לצאת להפסקת שירותים, שנמצאים בקומה העליונה ודורשים עליה בגרם מדרגות מעט רועד שאני מקווה שעבר אישורי בנייה מתאימים, לשירותים יפים ומעוצבים, עם מגבות במקום ניירות, סטנדרט איכות שמתחיל לתפוס במסעדות שמחזיקות מעצמן וטוב שכך. פה על הדלתות לא תמצאו את הסימון הרגיל של נשים וגברים, אלא כתובות על הדלתות: מישל לנשים ומל לגברים (למרות שלמיטב הבנתי, מל ומישל הם שמותיהן של שתי נשים).
    במדרגות אגב, צריך להזהר מתקרה נמוכה באמצע הדרך. מילא אני, בגובה 1.93 (כן, אני מתרברב בגובה שלי כמעט בכל פוסט וכאילו בדרך אגב), אך גם חברתי שמחזיקה ב-1.63 מטר של שלמות, הייתה צריכה להתכופף כדי לא להתקע בתקרה.

    תפריט הקינוחים מציע מגוון אפשרויות, למיטב זכרוני במחירים הוגנים ביניהם סוגי פאי שונים, וקינוחים מסורתיים איטלקיים כמו טירמיסו ועוד. אחרי התייעצות קלה, החלטנו שכדי לסיים את הארוחה האיטלקית הרומנטית הזו כמו שצריך, נעדיף לעשות הליכה לאור ירח עד לגלידריה הקרובה (הסיציליאנית, שהיא בעצם לא ממש קרובה).

    הזמנו חשבון, ושמנו פעמינו לעבר הסיציליאנית, שלא איכזבה.

     

    חשבון:

    לחם פתיחה: On The House
    מרק בצל: 46 שקלים
    ארטישוק רומאי: 58 שקלים
    מל ומישל-כוס (יין הבית): 45 שקלים
    אניולוטי: 58 שקלים
    ניוקי פריזאי קטן: 57 שקלים

    סה"כ: 264 שקלים

     

    לסיכום:
    מל ומישל זכתה למוניטין של מסעדה עם אווירה רומנטית ואוכל טוב ומוקפד, אני אוסיף גם שלמרות מספר פרשנויות ים-תיכוניות יותר או פחות, במל ומישל יודעים לתת כבוד למאפיינים של המטבח האיטלקי ולסגנון הבישול בו.
    בנוסף, כפי שציינתי, במסעדה לא מתפשרים על איכות, עושה רושם שנעשים מאמצים להשתמש בחומרי גלם איכותיים ביותר. השירות היה טוב מאוד, מקצועי וענייני למעט פשלה נסלחת אחת בתחילה הארוחה.
    התמחור במקרים מסויימים סביר ובמקרים אחרים יקר, מה שבטוח – אי אפשר להגדיר את המסעדה כזולה.
    מבנה התפריט מאפשר גמישות בבניית הארוחה. על מנת הניוקי הפריזאי אני ממליץ לא לוותר, אפשר אפילו לקחת אותה בתור ראשונה בגרסאתה המוקטנת.
    באגף היינות, הייתי ממליץ למסעדה להוסיף אפשרויות במחירים קצת יותר נוחים, כשבקבוק היין הכי זול בתפריט היינות הוא קיאנטי ב-130 שקלים זו בעיה במסעדה איטלקית, שהרי בתרבות האיטלקית היין מתלווה לכל ארוחה.
    שוב אציין, כדאי להזמין מקום מראש, גם באמצע שבוע, ועוד יותר מכך מומלץ להזמין מקום בחלק הפנימי של המסעדה. למיטב הבנתי, בשבת בצהריים (היום היחידי בו המסעדה פתוחה בשעות אלו) יש תפריט מעט שונה.
    בשורה התחתונה - אשמח לחזור למל ומישל ולהתרשם ממנות נוספות שעושות חשק, בין השאר מהטירמיסו שהבנתי שהוא חובה במקום.

     

    ציון במדד אורן (להסבר על המדד): 7.6 מתוך 10
    במשפט אחד: מקום מומלץ במיוחד לארוחות רומנטית, אבל לא רק.
    מל ומישל, בן יהודה 155, תל-אביב (מומלץ לבדוק במפה, כי קל לפספס).
    טלפון: 03-5293232
    שעות פעילות:
    ימים א' – ש': 19:00 עד 24:00
    שבת: גם ב12:00 עד 16:00, כנראה עם תפריט מעט שונה.

    אתר המסעדה: http://www.rol.co.il/sites/mel-michelle/

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (43)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/12/11 22:52:
      תודה רבה מיה, התאורה החשוכה גרמה לכך ואני משתדל להמנע מלצלם אוכל באמצעות פלאש. אשמח להצעות בנושא, היות והתמונות שלך תמיד יוצאות טוב :)
        28/12/11 12:35:
      כהרגלך וכשרונך, פוסט מושקע ומפורט, תודה! הצילום חשוך מאוד, אולי זו המצלמה שלא טובה לתנאי אור גרועים?
        27/12/11 12:57:
      תמיד כייף לקבל פידבקים חיוביים :)
        27/12/11 00:29:
      אני אוהבת את הפוסטים שלך. אינטליגנטיים.
        25/12/11 01:52:

      אכן ניתן לצמצם חומץ בלסמי ובכך להמתיק את טעמו, אבל גם תהליך היישון של הבלסמי נותן לו טעמים מתוקים.
      אני לא שולט בתהליך היישון, אבל ממה שאני כן יודע, תהליך היישון מתבצע בחביות, ממש כמו יינות, והבלסמי סופג מאפיינים מהחבית שבה הוא מיושן בין השאר - גם מתיקות.

        23/12/11 16:57:
      אורן לבד מכך שהזכרת לי שלא הייתי במל ומישל כבר חצי שנה, בעניין החומץ הבלסאמי המתקתקות שלו דווקא מגיעה מצמצום שלו. לגבי יינות, היינות בארץ יקרים. למי שמסתובב באיטליה יוכל לרכוש את אותם היינות במחירים לעין ערוך זולים יותר. יחד עם זאת, למל ומישל יש פינה חמה אצלי בלב. מסעדה נפלאה!
        20/12/11 20:11:

      ע"פ החיוך אני אסיק שמדובר במחמאה :)
      זו פעם ראשונה שאת קוראת ביקורת שלי?

        19/12/11 20:34:
      שמעתי על מל ועכשיו גם קראתי. תודה. כמו כן הופתעתי מכתיבתך....:-))
        13/12/11 20:28:

      צטט: איבי מלכת האור 2011-12-13 09:41:21

      גם אני הייתי במל ומישל לפני כמעט 3 שנים מסתבר...

      וגם אנחנו יצאנו עם תחושות מעורבות שכנראה בגלל וגם בגלל המחיר, לא חזרנו.

      ואם בא לך לקרוא, אז אפשר כאן.

       

      מפתיע, אבל ע"פ הביקורת שלך עושה רושם שהמחירים אפילו התמתנו קצת מאז.

      בהחלט נשמע שלקחתן עיקריות מאכזבות, עושה רושם שנעשו הרבה שינויים מאז הביקורת ההיא.

      אגב, הבנתי שבסוף החודש המסעדה תחגוג 5 שנים במגוון ארוחות מעניינות של שפים אורחים

        13/12/11 20:24:

      צטט: yy-aero 2011-12-13 05:16:54

      יופי של ביקורת לסגור את העיניים ולחשוב שאנחנו באיטליה... ...שווה ביקור תמחור היין במסעדות והמבחר של יינות בכוס בעייתי וידוע במחוזותנו

       

      תודה רבה :)

        13/12/11 09:41:

      גם אני הייתי במל ומישל לפני כמעט 3 שנים מסתבר...

      וגם אנחנו יצאנו עם תחושות מעורבות שכנראה בגלל וגם בגלל המחיר, לא חזרנו.

      ואם בא לך לקרוא, אז אפשר כאן.

        13/12/11 05:16:
      יופי של ביקורת לסגור את העיניים ולחשוב שאנחנו באיטליה... ...שווה ביקור תמחור היין במסעדות והמבחר של יינות בכוס בעייתי וידוע במחוזותנו
        13/12/11 01:52:
      אם שתית יין ב-88 שקל בקימל (בין השאר, גם שם עבדתי), אז זה בטח היה קולומביה קרסט או משהו. תראה, אין שום דרך לשתות את הפלאם סופריור/ק"ס של שאטו גולן/ברונזה של "בזלת" או כל ין אחד שיתכתב עם רמת האוכל במל ומישל בפחות מ-180 שקל. ענין הלמברוסקו הוא עלוב, מסכים. לגבי יין הבית, לא טעמתי, אבל לדעתי, סביב סוסון ים יש היפ הרבה יותר גדול ממה שהיה לולא היינן הראשי המת שלהם היה סלב בקרב התעשיה.
        12/12/11 23:43:
      יין קינוח? ;)
        12/12/11 23:25:

      כשאני חושב על זה, לקינוח הזה יתאים יותר יין לבן קריר עם דגשים מתקתקים

        12/12/11 23:12:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2011-12-12 20:44:33

      אם אתה חוסך את הכסף על האוכל... תוכלו להשקיע ביין

       

      אני אשקול את ההצעה, למרות שאולי עם הקינוחים לימונצ'לו ילך יותר טוב :)

        12/12/11 23:07:
      קובי, תודה רבה. הייתי כותב יותר, העניין הוא שבשל תחילת הלימודים לתואר אני משקיע הרבה שעות בלימודים וגם פחות מזדמן לי ללכת למסעדות. החלטתי לבנתיים לשמור על קצב של מינימום ביקורת אחת לשבועיים, אם יהיו לי שבועות יותר פנויים, כמובן שאשמח לפרסם ביקורות לעיתים תכופות יותר
        12/12/11 20:44:

      אם אתה חוסך את הכסף על האוכל... תוכלו להשקיע ביין

       

        12/12/11 20:21:
      אוהב את הביקורת שלך..... אתה חייב להתחיל לכתוב יותר.
        12/12/11 17:24:
      קינוח אולי כן, יין כנראה שלא :)
        12/12/11 14:28:
      אין ברירה - סגור את אחד הערבים על הבר עם כוס יין וקרפ מסקרפונה
        12/12/11 13:09:
      מסעדה איכותית לאירועים מיוחדים. נשארתי סקרנית לגבי הקינוחים.
        12/12/11 13:05:

      צטט: rossini 2011-12-12 08:10:27

      כרגיל , ביקורת מקיפה , עיניינית ומעניינת.

      המסעדה אכן נישמעת לי יקרה .לבטח היין הקרוי "יין הבית" שבהרבה מקומות שאני מכיר ( גם בחול) הוא יין פשוט.

      הפתירון : תמורת כמה שקלים "דמי חליצה" ,להביא יין טוב מהבית.

       

      תודה רוסיני. האמת שלהביא יין מהבית זה פתרון דיי טוב פה.

      המסעדה בטח שלא זולה, אבל גם לא יותר מידיי יקרה באופן יחסי למסעדות יקרות אחרות בארץ.

        12/12/11 13:03:
      יאיר, המדרגות אכן קצת רועדות יותר מידיי, אני יכול להבין את הפחד...
      סע לאיטליה, תזמין פולנטה, זה מה שתקבל במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב תקבל פולנטה יותר מוצקה מזו שאכלת במל ומישל. הפולנטה בארץ מותאמת לחך הישראלי ולא אמורה להיות מנחמת יותר מידיי - שוב, רק בארץ, כאן הגידרו מחדש את המונח - פולנטה.

      הניוקי היו מעט אנמיים בפני עצמם, אבל ככה זה ניוקי, מה שכן, בארוחה שלנו הם לא היו גרגיריים. לדעתי הם בעיקר באים לשרת את הרוטב, קרם כמהין לבנות זה משהו שלא תמצא בהרבה מקומות וכל המנה הזאת סובבת סביבו. איך הרגשת משהו בקשר לטעם של הפטריות מבעד לרוטב אני לא יודע :)
        12/12/11 08:10:

      כרגיל , ביקורת מקיפה , עיניינית ומעניינת.

      המסעדה אכן נישמעת לי יקרה .לבטח היין הקרוי "יין הבית" שבהרבה מקומות שאני מכיר ( גם בחול) הוא יין פשוט.

      הפתירון : תמורת כמה שקלים "דמי חליצה" ,להביא יין טוב מהבית.

        12/12/11 06:17:
      רגל בפה?
        11/12/11 23:41:

      לסוסון ים יש יין רוזה טוב מאד
      המדרגות לשירותים קצת הפחידו אותי
      הלחם לפתיחה מגניב והזכיר טיפול קצת כמו פרנץ' טוסט. בכל אופן ממכר
      הפולנטה הייתה גרגרית וחסרה משהו מודגש בטעמים לשים עליו את האצבע. לא יודע אם תיבול או משהו אחר. אני לא חסיד גדול של פולנטה, אבל זו של מל ומישל בטח לא גרמה לי לשנות את דעתי. בכל אופן, פולנטה אמורה להיות אוכל מנחם ואחרי המנה שם לא חשתי נחמה כלשהי.
      הארטישוק היה מצויין
      רוטב קיסר היה בסדר עם סוג של גרסיני במקום קרוטונים. הרוטב הוגש בחסר
      הניוקי היו לי קצת אנמיים. פטריות שי-מג'י לזכרוני לא תובלו וזה לא הרגיש לי נכון בפה (לא, פני, אין צורך להוסיף הערה על זה מגניב)

      הם גם היו לי במרקם קצת גרגירי ולא היו מהסוג הנימוח ולא מהסוג הדחוס. רוצה לומר - לא מאופיינים כראוי

       

      קרפ מסקרפונה היה אליפות של ממש. קונצרט של קינוח. 

        11/12/11 22:43:

      צטט: LeZUZ 2011-12-11 21:42:32

      תפריט בראנץ' שבת מוצלח מאוד, משתנה כל עונה

       

      תודה על האינפורמציה, אשתדל לבדוק אותו. אם לא העונה, אז בעונה הבאה :)

        11/12/11 22:42:

      חחחחחחחחח :)
      דוד, קודם כל תודה על התגובה העניינית.
      זכורות לי מסעדות שף (כמו קימל למשל) שמציעות יינות במחירים יותר אטרקטיביים (בקימל יין החודש עלה 88 שקל והיה נהדר, את שמו אני לא זוכר)
      אני יכול להבין שיינות איכותיים במיוחד מתומחרים במחיר גבוה, אבל ש"יין הבית" החמצמץ והלא מעניין של מל ומישל, עולה 180 שקלים - יש כאן בעיה שהיא קצת מעבר.
      עוד אוסיף, שבקבוק למברוסקו אדום/לבן (שתסכים איתי שלא מדובר ביין איכותי במיוחד, מה גם שאני לא מחשיב אותי באמת כיין, אלא כיין נתזים פשוט )מתומחר במל ומישל ב-110 שקלים לבקבוק. בערך פי 5 מהמחיר שלו בחנויות היין.. אומר דרשני

        11/12/11 22:10:
      מניסיון, מסעדה סטנדרטית מכפילה ב 2.5-3 את המחיר בו היא קונה את היין כשהרבה מסעדות מתחזרות (מי אמר צפרה) ומכפילות ב-3.5 ויותר. לפיכך, יין של 130 שקל לא יכול להיות מעבר לסטנדרטי. נכון שיש יינות מוצלחים יחסית גם בקטגורית המחיר הנמוכה, אבל האוכל פשוט יהיה פחות טעים איתם. אני שותה המון יין, ונהנה מאוד גם מהמותגים הזולים יותר, אבל אין מה לעשות, במסעדה, אפילו כדי לשתות יין ברמה של דלתון "עלמה", חייבים להוציא לפחות 160-180 שקל לבקבוק. אם המסעדה משקיעה המון בחומרי גלם ובעשייה שלהם, הגיוני שהם ישימו יינות שישתדכו עם הרמה. שיראז של תבור תשתה עם הפסטה שאתה מכין בבית
        11/12/11 21:42:
      תפריט בראנץ' שבת מוצלח מאוד, משתנה כל עונה
        11/12/11 21:26:

      צטט: חני באני 2011-12-11 18:43:08

      עושה רושם שהחמרת מעט בציון... מגיע לדעתי ציון מקסימלי או ממש קרוב אליו... קראתי בשקיקה

       

      שמח לשמוע שנהנית מהקריאה, תמיד כייף לי לדעת שאנשים נהנים לקרוא למרות האורך הבלתי נדלה של הפוסטים שלי :)

      בקשר לציון, אני אשמח להסביר. מבחינת הרכב הציון שאני נותן, 25% הוא התמחור.

      בציון של 0-10 היא קיבלה 6 בקטגוריית התמחור. שמשך את הציון מעט למטה.

        11/12/11 21:19:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2011-12-11 17:58:04

      אני חייב לצאת ואכתוב התייחסות מקיפה יותר בלילה. בינתיים רק אגיד שאני פחות התלהבתי מהמקום. הישיבה על הבר (המקום היחיד שהיה פנוי) מורידה מההנאה ומהאינטימיות/רומנטיות של המקום. חלק מהמנות לא היו לטעמי. דווקא מהקינוח הכי נהניתי וחבל שלא התייעצת קודם. בלילה אפרט יותר

       

      מחכה לשמוע אילו מנות אכלת, אני בטוח שתפרט. מרק הבצל היה מצויין. הפולנטה מצאה חן בעיניי, אבל אנשים אחרים אולי פחות יעריכו אותה ויקוו לפולנטה כמו זו של מחניודה, בעלת המון טעם ומתיקות. הניוקי הפריזאי היה מענג מבחינתי וגם חברה שלי ממש התלהבה. מחכה.

      ואם אני אתייעץ איתך לפני שאני הולך למקומות, זה יהרוס לך את אלמנט ההפתעה של הביקורות :)

        11/12/11 18:43:
      עושה רושם שהחמרת מעט בציון... מגיע לדעתי ציון מקסימלי או ממש קרוב אליו... קראתי בשקיקה
        11/12/11 18:38:
      יאיר אתה נשמע ממש מסתורי. משימה סודית בחסות השטאזי?
        11/12/11 17:58:
      אני חייב לצאת ואכתוב התייחסות מקיפה יותר בלילה. בינתיים רק אגיד שאני פחות התלהבתי מהמקום. הישיבה על הבר (המקום היחיד שהיה פנוי) מורידה מההנאה ומהאינטימיות/רומנטיות של המקום. חלק מהמנות לא היו לטעמי. דווקא מהקינוח הכי נהניתי וחבל שלא התייעצת קודם. בלילה אפרט יותר
        11/12/11 15:48:

      תודה רבה עומר. האמת שמבין הקרפ לטירמיסו, אני חושב שאני יותר טיפוס של טירמיסו, אם כבר.
      קרפים לא עושים לי את זה :)

        11/12/11 13:54:
      אההה, ואם כבר מחדל, זה שלא לקחת את הקרפ מסקרפונה.
        11/12/11 13:54:
      אהבתי מאוד את הביקורת והצילומים. עכשיו אני יודע שהמתיקות היא מהבלסמי :-)
        11/12/11 12:37:

      האמת היא שהמנה הקטנה של הניוקי הייתה מושלמת כמו שהיא, ופעם הבאה שאני אגיע אני אזמין אותה כראשונה. לעיקרית אני אולי אנסה בפעם הבאה את הסקלופינה עגל :)
      וכן, גם את הטירמיסו אני אנסה באותה ההזדמנות, זה יהיה יום מושחת מאוד :)

        11/12/11 12:19:
      תודה לאורן שגובהו 1.93 על הביקורת המעולה :) שני דברים לא מובנים לי עד עכשיו:איך לקחת את המנה המוקטנת של הניקי ולא את הענקית פלוס פלוס...ההבנה שאתה לא יותר מדי רעב לא תופסת. ואיך לא נשארתם לטירמסו ??? מחדל שכנראה תצטרך לתקן בהקדם...:)
        11/12/11 12:04:
      תודה רבה, שמח שאהבת :)
        11/12/11 10:39:

      יופי של ביקורת לשון בחוץ

      ארכיון

      פרופיל

      אורן_אסיף
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין