הפעם דילגתי מספר לספר ולא מצאתי מנוח..

התחלתי עם אמיר גוטפרוינד - סיפור על בנים מתבגרים - אין אף אישה בטקסט. כאילו העולם הוא רק גברים. זה הכעיס אותי והלכתי לחפש לי ספר אחר.

מצאתי את הספר של ערן צור. שקעתי לתוכו אבל אחרי חצי ספר הרגשתי נורא רע. סיפור על פשע ונערים פושעים בחיפה. אמרתי לעצמי שגם הספר הזה יוחזר למדף.

ואז נזכרתי בסיפור גן עדן של גיל הראבן. הרי כבר נהניתי כל כך מספרה הקודם - זה בודאי מתכון להצלחה.. פתחתי את הספר. אני גומעת את הסיפור הראשון.. אבל מה זה?? זה מדע בדיוני מוזר ביותר...

וכך קראתי ולא קראתי 3 ספרים השבוע... ואין לי ספר להמליץ עליו באמת.