כותרות TheMarker >
    ';

    reality check point

    לא על כנפי נשרים

    לא על כנפי נשרים
    הוא בא, אם הוא בא,
    ולא שאגת אריות
    היא בשורת כניסתו.

    בסתר זוחל הוא כרמש,
    מגיח לפתע בשעת תרדמה
    מחשכת הפינות הזנוחות,
    הנגד אדם – הפאשיזם.

    אריה (לוין) דקר (1975). שירים. תל אביב: שחר.


    הבלוג הזה הוא בלוג עדויות מהמחסומים בעומק הגדה (ולא מעברי הגבול המצויים כמעט על הקו הירוק). אלו עדויות של אישה אחת, אני, שעומדת במחסומים כבר ארבע שנים וחצי, פעם בשבוע. אני מסתפקת בפרסום עדויות, לרוב מצולמות. את דעתי אני שומרת בדרך כלל לדיון המתנהל בתחתית כל פוסט.

    חופש הביטוי, כמו כל זכות אחרת איננו בלתי מוגבל. כשמצאתי עצמי נותנת במה לדוברים אלימים סגרתי את הבלוג לתגובה לחברים רשומים בלבד. תגובות אלימות מבריחות קוראים רציניים ומדרדרות את הדיון. הודעות אלימות, הודעות פח-זבל או כאלו שלא תורמות לדיון לא ימחקו, אבל חברותו של הכותב בבלוג תפסל כך שלא יוכל לשוב ולהשתתף בדיונים. חופש הביטוי אינו כולל את החירות לפגוע באחרים והוא אמור לממש את זכותי ואת זכותם של קוראי לעשות בבלוג שימוש מועיל.

    אם אתם רוצים להצטרף לבלוג כקוראים פעילים, הצעו לי חברות. המנעו ממכתבי נאצה, גם לפעילי זכויות אדם מותר לדבר. את אלו שישלחו, אפרסם בבלוג בציון שם הכותב. מכתבי הנאצה לא ימחקו, גם אם תגידו ש\"הלבנתי פניכם ברבים\" (כפי שטענו קודמיכם). חישבו לפני שאתם שולחים.

    החומרים בבלוג, כתובים ומצולמים, שמורים תחת זכויות יוצרים. כל שימוש בהם, חלקי או מלא, בהתאם לרוח הבלוג או שלא, ללא אישור ממני, איננו חוקי. אין לשכפל, להעתיק, לצלם, לאחסן במאגר מידע או לעשות כל שימוש אחר אלא ברשות מפורשת ממני ובכתב.

    'טור אהבה' מאת חני גרפי

    ביקורת על 'טור אהבה' מאת חני גרפי

    'טור אהבה' מאת חני גרפי

    29

    ספרים  

    26 תגובות   יום שישי , 23/12/11, 11:18

    מאוד נחמד לקבל מקפה דה מארקר הצעה כמו זו שקיבלו כמה גולשים - קבלו ספר במתנה ובתמורה כיתבו עליו ביקורת שתתפרסם כאן בקפה. ספרים אני תמיד שמחה לקבל, אני אוהבת שבתות של קריאה, והספר תואר באופן מושך מאוד. 'טור אהבה' של חני גרפי הוא בלש (אני אוהבת בלשים) המשלב מחקר בספרי הקודש באשר למראה המדויק של מנורת בית המקדש וכדי להכין את המנורה הנכונה נדרש מהגיבורה, הצורפת נגה הראל, לעבור מסע רוחני. חשדתי אמנם בספר כמו זה של דן בראון שעשה דבר דומה עם סמלים נוצריים אבל חשבתי גם ששילוב בין רעיונות קבליים לספרות בלשית יכול לעלות יפה והוצאת אבן חושן, שכבר מזמן סימנתי כבית הוצאה איכותי, הבטיחה מימוש של אפשרות כזו.

     

    הספר הגיע והוצאת אבן חושן לא אכזבה - הכריכה יפיפייה, העימוד נהדר. ניכר כי הושקעה כאן מחשבה מרובה. בתקופה שבה ספרים נמכרים בערימות גבוהות מבולגנות בכלימיני דוכנים, אלו לא מובנים מאליהם.

     

    בכל זאת, ואפילו שהיו לי שבתות פנויות, הספר נותר מונח ליד המיטה ונדרש ממני חודש לגמור לקרוא אותו. קראתי את מוספי סוף השבוע, קראתי סיפור קצר מתוך אסופה שחבר השאיל לי וב'טור אהבה' התקדמתי לאט לאט. ההבטחה לא התממשה.

     

    למה? מפני שהרעיונות הקבליים מוצגים בספר באופן שטחי, פופולארי ובלתי מאתגר. הרגשתי כאילו נכנסתי לאחת מאותן סדנאות חינם שמטרתן לשווק לי קורס המשך יקר בקבלה. ומפני שדמותה של נגה הראל בנאלית ושטוחה. נראה כאילו עיצוב הגיבורה נשען על רשימת סימפטומים של הפרעות חרדה, בעיקר הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, מתוך ה DSM, מדריך מקצועי המפרט את מכלול הסמפטומים עבור כל אחת מההפרעות הנפשיות. כך גם דמויות המשנה, בעלה של נגה, רפאל, וחברותיה ריבי ולאה. דומה כי כדי לעצב את דמויות הספר, גרפי משתמשת בטיפולוגיות שפותחו בתחום תיאוריות האישיות בפסיכולוגיה. אבל טיפולוגיות כאלו הן כמובן תיאורטיות ומטרתן רק לתת לפסיכולוג כיווני מחשבה. מסוכן לבלבל בין טיפולגיה לאנשים ממש. וזה מה שעושה גרפי, היא נאחזת במצבור של תכונות ש'הולכות יחד' וזה חבל כי דמות מענינית ורבת פנים, לא בנאלית, כזו שהקורא יכול לזהות בעצמו או באנשים שהוא פוגש, בקצרה דמות שמעניין לקרוא עליה ספר, היא דמות שיש בה סתירות. כאלו הם בני אדם.  

     

    חקר המנורה הוא עבור נגה תהליך של התפתחות אישית. ותהליך זה יכול היה להיות מעניין, אבל הוא מתואר באופן הקלשאתי ביותר - תחילתו בחוסר אונים וחרטה על שלקחה על עצמה את המשימה הקשה, והמשכו בפרץ של יצירתיות בלילה אחד ארוך שבו יושבת נגה לבד על הגג ומציירת אינסוף ציורים שאינם קשורים למנורה, בעיקר חיות משונות, ומגלה יכולת חדשה לצייר את עולמה הפנימי. אחר כך נגה מתאהבת ברב שנותן לה שיעורים בקבלה ומדריך אותה בתכנון המנורה. הרב גם הוא מתאהב בה ועל ערש דווי (השיחה שבה הם מתוודים על אהבתם עליה שמרו בסוד זה מזו אבל לא מהקוראים נערכת בבית חולים ובאותו לילה הרב מת) נזכרת אם כל הקלשיאות: תבכי, אומר לנוגה הרב חנוך, הבכי חוסם את הרגשות. גם סיפור נישואיה לרפאל וסיפור ההתפיסות איתו, אחרי הבכי הגדול, מתואר באותו אופן דל ובלתי משכנע שמאפיין את התפתחות העלילה כולה.

     

    עניין אחרון – חסרו לי מאוד שרטוטי המנורה. מסקיצות ראשונות שנגה מציירת ועד לשרטוט הסופי. זו בחירה לגיטימית לתאר את המנורה במילים ולהניח לקורא לדמיין אותה בעיני רוחו ויש בזה ערך מוסף. בכל זאת, התעלומה הגדולה של הספר היא המנורה, והייתי נהנית לראות את הפתרון.    

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 2 מתוך 5

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/7/12 02:23:
      קראתי את הספר אומר זאת כך אם אתם חובבי פילוסופיה תקראו אם לאו תוותרו הוא לא ספר " ידידותי " לציבור הרחב אלא אם כן אתם לומדים במחלקה למדעי המדינה או סוציולוגיה חברתית וזקוקים לראייה בוחנת נוספת לעבודת סימניריון בקיצור עוד ספר שזקוק " לחיזוק " מההוצאה שלו :-((((
        15/4/12 10:44:
      יכולה למסור את הספר - אם מישהו רוצה.
      עושה רושם שכדאי לוותר.
        11/4/12 06:38:
      תודה
        3/2/12 06:53:
      אירוני בעיני ששם הכותבת הוא גרפי, ואילו בספר זה בדיוק מה שחסר: תיאור גרפי אמיתי (של המנורה).
        21/1/12 19:34:
      ביקורת ממצה תודה -)
        21/1/12 13:31:

      תודה.

      אני דווקא מקווה שאקבל בעתיד ספרים במתנה מהקפה. כאמור, ספרים הם מתנה חביבה עלי ביותר. אני מודה שכשהססתי בכתיבת הביקורת הזו, הססתי לא בגלל הקפה (לדעתי לא אכפת להם מה כותבים ואם לא אקבל ספר נוסף יהיה זה מפני שהוגן יותר לתת אותו לבלוגר שעדיין לא קיבל) אלא בגלל מחברת הספר הזה. יושבת אישה וכותבת ספר. כתיבה, אני יודעת היטב, היא פרויקט לא קל. נדרש מהכותב מאמץ ונדרשים ממנו ויתורים והקלישאות הרומנטיות על תהליכי יצירה רחוקות מלשקף את היום יום של האדם הכותב. ואז, באה בלוגרית, שביקורת ספרות איננה המקצוע שלה, וכותבת שהספר לא מוצלח בעיניה. זה מרגיז. זה הוגן רק מפני ש'אבן חושן' סיכמה עם הקפה על ביקורות גולשים. אבל - איזה יחסים יש לגרפי עם ההוצאה לאור? האם היא יכולה לחסום יחסי ציבור כשאלו נעשים בכלי שלא נראה לה? אין לי כמובן מושג. ובכל אופן, התחייבתי לפרסם ביקורת וכתבתי מה שחשבתי.

        21/1/12 09:48:
      התחלת ב"גילוי נאות" וסיימת בביקורת כנה. זה נדיר וצריך להכריז עלייך "שמורת טבע". נמאס לי לקרוא טקסטים שלמים ולבסוף לגלות אינטרסים מסחריים שעומדים מאחריהם. זה ממוטט את האמינות ומקלקל לי "התיאבון". נראה שעלייך אפשר לסמוך ביושר וביושרה.
        20/1/12 22:30:
      כל הכבוד על הכנות. רבים הכותבים שהיו מפרגנים לספר כדי לקבל עוד ספרים לביקורת. האמת שרק תאור הנושא היה מדליק לי נורה אדומה ולא הייתי מתפתה. נשמע מסוג הספרים שלא הייתי קוראת וחבל כי אני אוהבת בלש ודווקא בלש סביב נושאים שספרי בלשים ממעטים לעסוק בהם
        16/1/12 10:56:
      לא קראתי את הספר, אבל אהבתי לקרוא את הבקורת, ולא רק בגלל הבקורת. תודה.
        7/1/12 11:14:
      כתיבה שלשה בחומר מערבבת אותו ומוציאהת מתחת ידייך מציאה.. בהחלט כתיבה ממצה מאחד שבדרך כלל קורא ביקורות וממעט בקריאת ספרים אילוצי זמן..
        6/1/12 12:29:
      הייי. לא ידעתי שחזרת (חזרת ?) אני בטוח שניצלת את זמן ההיעדרות הארוך שלך לרכישת מיני מלבושים אופנתיים 0ולא, נגיד, במחסומים) :) באופן קצת-מוזר, תמיד כשאני קורא ספרים, בעיקר ישראליים, יש בי קול-פנימי-קטן שתוכדי, "כותב ביקורת". במישור מסוים אני תמיד מפרשן ומבקר בעת ובעוטנה אחת עם הקריאה עצמה. (זה קורה לי לפעמים בצפייה בסרטים). עניין שיוצר ריחוק מובנה בתהליך הקריאה שלי. אני מניח שמבחינתי ספר הוא "טוב" רק אם אני שוכח לכתוב ביקורת תוך כדי קריאתו.
        30/12/11 19:53:
      תודה. ביקורת ראשונה שכתבתי, אתן יודעות. וכתבתי בחשש. אני מסכימה עם הלנה והייתי מוסיפה שאני מרגישה כך לגבי ספרים חדשים, ולא לגבי ספרות שנכתבה לפני עשור או יותר. ואפשר לתהות איך זה קורה.
        30/12/11 19:06:
      ביקורת טובה ועניינית. אני חושבת שתחושת חוסר ההזדהות שמעוררות הדמויות הראשיות היא מאפיין בהרבה ספרים ישראלים (אני אישית התייאשתי ) . לצערי למרות שנקודת הפתיחה של הרבה סופרים ישראלים יכולה לעורר הרבה הזדהות, איכשהו מי שיודע לנגוע במיתרי הנפש הם לרוב הסופרים שעברו אוקיינוסים עד לשידת חדר השינה שלנו.
        29/12/11 09:43:
      יופי של ניתוח
        26/12/11 11:37:
      עוד ספר שאני לא אקרא. תודה על הסקירה המשכנעת.
        25/12/11 16:42:
      טוב לראות אתכם
        24/12/11 23:10:
      טוב לראות אותך.
        24/12/11 12:17:

      ''

        היום 9:43:
      העסקה לא מחייבת את הגולשים לביקורת חיובית.
      וטוב שכך.
      (אחרת לא היה בכך טעם).
        24/12/11 12:06:
      אוהבת את הסקירה. מחכה לעוד
        24/12/11 12:06:
      אוהבת את הסקירה. מחכה לעוד
        24/12/11 11:07:
      תהליך התפתחות אישי בעקבות המנורה, נשמע לי כמו פנטזיה משיחית. לא נראה לי שהייתי קורא את זה ממילא. תודה על הביקורת.
        24/12/11 09:43:
      העסקה לא מחייבת את הגולשים לביקורת חיובית.
        24/12/11 09:27:
      אני מעריכה (וכמובן לא מופתעת ) את העובדה שנשארת נאמנה לעצמך, וכתבת בכנות, בלי פשרות, גם כשהיה ברור לך שחני גרפי לא תשתגע על הביקורת שלך :-)
        24/12/11 08:42:
      חג שמח
        24/12/11 00:08:
      יפה כתבת..מרגישים אותך. חג שמח!

      ביקורות נוספות

      ארכיון

      פרופיל

      יערת דבש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין