כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    נקודת מבט

    0

    "מלנכוליה" ביקורת וגם קצת על הסרט

    14 תגובות   יום שלישי, 10/1/12, 00:38

    הסרט "מלנכוליה" של לארס פון טרייר מעמת את הצופה עם האֵין. עם הסוֹף. עם המוות. תחילת הסרט מלמדת על סופו! אך עד לרגע הסיום וגם אחריו המוח מסרב לקלוט. נראה שפון טרייר לועג לקטנוּת האנושית ולחוסר היכולת של בני האדם לקלוט את משמעות הסוף.

    הסרט מדגים בצורה מופלאה את מגבלות המוח האנושי וזו גדולתו. הקהל באולם ישב בסוף הסרט עוד דקה ארוכה ולא זז. אף אחד לא קם. כל אחד ניסה להבין את המשמעות ולראות מה יש מעבר לסוף. אולי בכל זאת יש משהו מעבר לפינה. אבל אין מעבר לפינה כלום, רק סוף. לולא הסדרן שפתח את הדלת והכתוביות שהתחילו לרוץ, היינו ממשיכים לשבת שם ומנסים לשווא להבין את משמעות הסוף.

    "מלנכוליה" זו חוויה מטלטלת. הסרט איטי ואי אפשר להתיק מבט. צילומי החוץ צולמו באחוזה מבודדת בשבדיה בשם Tjolöholm Castle. ''נראה לי שהבחירה באחוזה כמו באה להגיד שכסף לא קונה אושר. בתחילת הסרט, האחוזה תופסת מקום מרכזי. הדגש הוא על התפאורה, על הסביבה. הדמויות מופיעות ללא הקשר והצילום הוא ב Slow motion. עם התקדמות הסרט העניין בדמויות ובטלטלות שכל דמות עוברת הולך וגובר והאחוזה על כל עושרה ואורוותיה מתקבלת בשוויון נפש.

    לארס פון-טרייר בא להתקיל את הצופה. הוא מציג בפניו את הסוף, את הסוף המוחלט, ושואל בעזרת הדמויות כמה שאלות: "מה אתה עושה?", "מי את חושבת שאת?", "איך את היית מתנהגת?", "איך אתה היית מגיב?" על כל תשובה שהצופה נותן בליבו במהלך הסרט אומר פון-טרייר "באמת?" ומתקיל אותך באותו סט של שאלות רק שעכשיו העלילה התקדמה קצת ובסופו של דבר אחרי שעתיים ומשהו נשארת עם השאלות ללא שום תשובה אחת ברורה.

    הוא לא חס עלינו הצופים ולא מוותר. בעזרת דמות הילד הוא לוחץ על הרגשות הכי חשופים שלנו כהורים. התמימות של הילד והרצון להגן עליה בכל מחיר. השקרים שאנו נאלצים לשקר. המחיר שאנו מוכנים לשלם. התסכול הגדול בידיעה שהעולם הוא לא כמו שאנו מציירים אותו לילד.

    השימוש בילדים היא מניפולציה נבזית של במאים להקצין את סף הרגשות וזה תמיד עובד.

    בחירה מעניינת לתפקיד "ג'ון" (בעל האחוזה) הוא קיפר סטרלנד, הלא הוא ג'ק באואר. אחרי שמונה עונות שבהן הציל ג'ק באואר את העולם שנה אחר שנה, עונה אחר עונה, בא לארס פון-טרייר ואמר לו: "אתה כזה גיבור? בוא תראה מה זה". אי אפשר לראות את הסרט בלי לחשוב ולקוות שאולי בכל זאת  יגיח הג'ק מהג'ון ויציל גם הפעם את העולם. החלום הכמוס שחבוי בכל אחד מאיתנו שאולי יבוא איזה סופרמן וישנה את הגורל מוצא את עצמו מוטל על הרצפה כאבן שאין לה הופכין.

    אי אפשר שלא להזכיר את הדמות הראשית של הסרט "ג'סטין" בגילומה של Kirsten Dunst. קשה להבין את דמותה ובקלות יחסית ניתן לפטור את העניין ב"היא חולה" (כמו שאחותה "קלייר" אומרת עליה). כמו כל דבר בסרט הזה מציב לארס פון-טרייר סימן שאלה ענק: "האמנם?". מה כבר אפשר להגיד על בחורה ששואבת את השראתה וכוחותיה משיזוף בלילה בעירום מלא על סלע על גדת הנחל לאורו הכחול של הכוכב "מלנכוליה"? אפשר להגיד ש"היא חולה" אבל אפשר גם לראות את ההתמסרות שלה לגורל, את ההשלמה שלה עם עצמה ולמה שהולך לקרות. זו כבר עוצמה לא מחלה, נכון? כן? לא?.

    לפני מספר ימים פתחתי את הרדיו ברשת ב' וחיים קינן בתוכניתו "חיים בסרט" אמר את המילה "משעמם". היה ברור לי, עוד לפני שנאמר, שמדובר על "מלנכוליה". אותו הדבר הוא גם אמר על הסרט הקודם עליו כתבתי "העור בו אני חי". לטעמי "מלנכוליה" זה סרט נהדר. אני ממליץ עליו אבל רק בקולנוע. קשה מאד לראות סרט כזה בבית.

    תודה לקפה דה-מרקר על ההזמנה ועל ההזדמנות להנות מקולנוע משובח.

     

    דודו ישורון

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/5/12 02:06:

      ''

        7/5/12 02:00:
      בינתיים נוספו לי מחשבות נוספות על הסרט. זה ייחודה של יצירת מופת, שיש בה אזכורים ליצירות אחרות, ובכך מעלה הרהורים פילוסופיים שעסקו בהם בעבר, ומביעה את דרכה הייחודית לעסוק בהם. ציורו של ברויגל "צידים בשלג", המככב בפרולוג של הסרט, זורק אותנו לסרטו של טרקובסקי "סולריס, שגם בו הוא מככב. סרט שהוא קשה לפענוח עד מאוד. לדברי המבקרים, מתכתב "מלנכוליה" גם עם "הקרבן" של טרקובסקי. את "סולאריס" היה לי בבית, ואתמול צפיתי בו שוב, ועוד לא נרגעתי מהיופי הזה. היום לקחתי את הסרט "הקרבן", ונראה אם אהיה חכמה יותר לאחר הצפייה בו. הבעיה עם סרט ששולח אותנו לראות סרטים של טרקובסקי - שמציב בפנינו משימה כמעט בלתי אפשרית לפענוח שפה קולנועית מורכבת, גם בגלל תחכומו האינטלקטואלי-הפילוסופי והאמנותי של הבמאי המופלא הזה, וגם בשל עולם התוכן הספוג ערכים נוצריים ורוסיים שזרים לנו.
        6/5/12 10:01:

      צטט: ריקי פרנקל 2012-05-05 01:33:54

      דיכאון הוא כמו חור שחור, בולע הכל, ונראה לי שבזה הסרט עוסק, בדיכאון שהולך ומשתלט על נפשה של הגיבורה. יש קטע בסרט שאנחנו רואים אות במצב שבקושי הולכת, מפסיקה לתפקד. לדעתי החלק השני של הסרט הוא מטאפורי, ההתנגשות בין הכוכבים מייצגת את ההתנגשות בין דחף החיים לדחף המוות. הדיכאון כשהוא פורץ מחריב הכל. קלייר, לדעתי, מייצגת את החלק הבריא, המתפקד. שמחה שראיתי את הסרט הזה. מה ששונה בינו לסרטים אחרים של טרייר שראיתי, שאין בו את האלמנט הסאדו-מזוכיסטי בסרטים האחרים שלו.

       

      אבחנה מעניינת. דיכאון בולע הכל. הסצנה בו היא קורסת במקלחת באמת קשה. בדיכאון האדם אפילו לא רוצה לעזור לעצמו, לא רק שלא יכול. זו הטרגדיה.

        5/5/12 01:33:
      בינתיים ראיתי את הסרט, ואהבתי. בתחילת הסרט יש מונטאז' של תמונות כשברקע מושמעת מוסיקה של ואגנר, בין שאר התמונות - רואים את הכוכבים המתקרבים זה זה עד ההתנגשות. הקטע הזה העלה בי אסוציאציה של "אודיסיאה בחלל" של קובריק. בסרטו של קובריק יש קטע שבו החללית נכנסת לחור שחור ונבלעת בו. דיכאון הוא כמו חור שחור, בולע הכל, ונראה לי שבזה הסרט עוסק, בדיכאון שהולך ומשתלט על נפשה של הגיבורה. יש קטע בסרט שאנחנו רואים אות במצב שבקושי הולכת, מפסיקה לתפקד. לדעתי החלק השני של הסרט הוא מטאפורי, ההתנגשות בין הכוכבים מייצגת את ההתנגשות בין דחף החיים לדחף המוות. הדיכאון כשהוא פורץ מחריב הכל. קלייר, לדעתי, מייצגת את החלק הבריא, המתפקד. שמחה שראיתי את הסרט הזה. מה ששונה בינו לסרטים אחרים של טרייר שראיתי, שאין בו את האלמנט הסאדו-מזוכיסטי בסרטים האחרים שלו.
        18/4/12 20:31:
      אני די נמנעת מלראות סרטים של פון טרייר, כי הסרטים שלו מאוד קשים לי לצפייה, ותמיד משאירים אותי עם ההרגשה שאני לא מבינה את הדמויות בסרטים שלו, ושהן אובססיביות עד כדי חולניות. סרטים של טרקובסקי, לעומת זאת, ראיתי כמה, ומאוד אהבתי. לא הבנתי מה הקשר בין שני הבמאים. בכל אופן, אחרי הביקורת הנלהבת שלך, אני חושבת שאנסה בכל זאת לראות את הסרט "מלנכוליה", עוררת את סקרנותי.
        7/3/12 09:37:
      מצטרפת לבקורות המשבחות. אהבתי מאוד את מלנכוליה. הסרט עשוי היטב מכל בחינה ומשאיר את הצופה במצב רוח מלנכולי משהו...כפי שצריך לנוכח האירועים שעולים בסרט. אני לא חושבת ששימוש בילדים לסחיטת רגשות הינו נבזי. נוכחות ילדים בחיינו היא מציאות ועל כן הם צריכים להופיע בסרטים.
        2/3/12 15:54:
      סרט מדהים. מדהים. סרט מופלא, פשוט. תודה על מה שכתבת
        21/1/12 10:05:
      מסקרן. תודה.
        13/1/12 18:42:

      צטט: עדן אוריון 2012-01-12 16:13:08

      למה כן ללכת?

       

      1. למי שלא מכיר טרקוסבקי ובכלל אוהב לראות יופי אז הסרט הזה חובה.

      2. גלריית שחקנים מרהיבה גם למבוגרים שבינהם, כגון שרלוט רמפלינג וג'ון הארט.

      3. קירסטן דאנטס יפה כמו פסל יווני!!! ולעזאזל סיפורי הסמים שלה...

       

      עדן

       

      תודה ההערות ועל ההפנייה.

      אני אגב משתייך לקטגוריה הראשונה.

      דודו

        12/1/12 16:13:

      האמת שרציתי לעושת קופי פייסט מתגובה שלי לביקורת מצויינת אחרת על הסרט שנכתבה כאן: http://cafe.themarker.com/review/2480593/.

       

      אז הנה שני הסנטים שלי.

       

      ראיתי כמה סרטים אחרים של הבמאי הבאמת מוכשר הזה. למרות שקצת קשה להשתחרר מהתנהלותו לאחרונה, אני עדיין חושב שמדובר באחר הגדולים, למשל בדוגוויל הענקי, לשבור את הגלים ועוד.

       

      אמה, מה? בין לבין ראיתי גם את הסרטים ה-מ-ד-ה-י-מ-י-ם של אנדרי טרקובסקי, שלאחריהם, הסרט הזה, למרות שיש בו קטעים מרהיבים, כמחווה הוא חיוור למדי.

       

      למה כן ללכת?

       

      1. למי שלא מכיר טרקוסבקי ובכלל אוהב לראות יופי אז הסרט הזה חובה.

      2. גלריית שחקנים מרהיבה גם למבוגרים שבינהם, כגון שרלוט רמפלינג וג'ון הארט.

      3. קירסטן דאנטס יפה כמו פסל יווני!!! ולעזאזל סיפורי הסמים שלה...

       

      עדן

       

      עשית לי חשק לראות את הסרט, למרות שאחרי אנטיקריסט שלו יש איזה חשש שהוא הולך להיתעלל בקהל שוב
        11/1/12 08:44:
      אכן סרט ראוי. לטעמי כמובן. קראתי כאן ביקורות אחרות בקפה שלא עשו איתו חסד. אפשר להבין. לא לכולם יש סבלנות. דודו
        10/1/12 20:21:
      תודה על הביקורת :-)
        10/1/12 20:18:
      מרגישים את האהבה שלך לקולנוע ולאנשים בביקורות שלך . ו.. הן מעוררת מחשבה ורצון ללכת לראות את הסרט . תודה ! ( אשוב עם כוכב :) )

      ארכיון

      פרופיל

      מסתכל סביב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין