מסעדת "יפו תל אביב", מסעדתו החדשה של השף חיים כהן נפתחה לפני כחודשיים ויצרה רף ציפיות גבוה מאוד בקרב חובבי הקולינריה למיניהם. על מרבית הציפיות חיים כהן בהחלט עונה, באופן נינוח, פשטני (במובן החיובי) ונעים.

המסעדה מעוצבת באופן חמים, שולחנות שיש כהים, תאורה מעט כהה אך במינון המתאים (פחות לצילום תמונות... כפי שתראו פה תיכף).

התפריט לא גדול כלל ומה שמפתיע בו באופן יחסי הוא פשטותו. 12 מנות ראשונות שמחירן נע בין -49-65 ש"ח, 8 מנות עיקריות שמחירן נע בין 115-145 ש"ח. המנות הראשונות מציעות היצע מגוון ורחב החל ממנות בשר, פסטות, דרך מאכלי ים יוצאי דופן כמו תמנון, ובורקס סרטנים. 

פתחנו בפוקצ'ת הבית שהיא פוקצה גדולה, שנעשית בתנור מיוחד במסעדה, ולצידה עגבניות צהובות. הפוקצ'ה הייתה נהדרת, משוחה קלות בשמן, העגבניות לצידה נותנות קונטרסט לטעם הבצק ומעדנות אותו. מיותר לציין שהזמנו מנה נוספת.

למנות ראשונות לקחנו את מנת שקדי העגל ברוטב פולנטה צהובה (65 ש"ח) המנה טעימה, השקדים טובים (אם כי נראה לי שבגודל היו מעט קטנים מהרגיל). הפולנטה הייתה  מעט דלילה מדיי ולא ממש מרגשת. קצת התאכזבתי מהמנה הזו.

מנת הבורקס סרטנים וביצה עלומה (59 ש"ח) הייתה מצויינת, מיוחדת ועסיסית. התמונה יצאה בהירה מאוד והמנה נטרפה באופן ממוקד ועל כן צר לי שאין תמונה.

מנת הניוקי ריקוטה על תבשיל תרד (49 ש"ח)הייתה נימוחה מאוד, השילוב בין הטעמים והמרקמים היה מושלם. 

מנת הסשימי אינטיאס וקרפצ'יו דלעת (52 ש"ח) הייתה טובה, קלילה, שילוב מוצלח בין החומרים.

למנות העיקריות לקחנו 3 מנות בשר ומנת פסטה.

המנה הכי טובה של הערב הייתה ללא עוררין מנת הפילה בקר על ארטישוק ירושלמי, עדשים

שחורות, ניוקי צרוב ומח עצם (135 ש"ח) ביקשנו במקום עדשים שחורות את מנת תפוחי האדמה. המנה הייתה מושלמת. נתח הפילה היה עשוי מדיום, פשוט נמס בפה, בשר באיכות מאוד גבוהה, עשוי ביד מיומנת היטב. הניוקי הצרוב היה אלוהי וזו המנה של המקום ב-הא הידיעה. מנת המח עצם הגיעה באופן שונה מהרגיל במנות מסוג זה. (לרוחב ולא לאורך)

זו מנת התפוחי אדמה שהוגשה ליד (קרויה: תפוחי אדמה בטעם מדורה)

מנת הטורטליני זנב שור וערמונים (115 ש"ח) הייתה טובה, כבדה, עשויה היטב. הפסטה

הייתה עשויה במינון הנכון. הרוטב היה לא ברור לי, לא מספיק מורגש במנה, דליל מדיי לטעמי. למי שאוהב את טעמה המיוחד ומאוד דומיננטי של מנה זו - זו מנה מומלצת. 

מנת הצלעות טלה עם סלט חצילים, תפוחי אדמה בטעם מדורה ושעועית ירוקה (145 ש"ח)

המנה הוגשה בצורה יוצאת דופן, כשהשעועית כולאת את הצלעות מתחתיה. המנה הייתה טובה אך לא מרגשת. מעט סטנדרטית, ללא משהו שייתן את הערך המוסף. הבשר היה איכותי, רך, נעים לאכילה אך משהו שם היה חסר.

מנת לחי הבקר, פירה תפוח אדמה וירקות חורף מזוגגים (135 ש"ח) הייתה רכה מאוד, מתקתקה, עשירה בטעמים, ברוטב כתמתם ועשיר. 

מתפריט הקינוחים בחרנו את מנת המוס שוקולד (40 ש"ח) שהיה מושחת מאוד, עם פצפוצים רחבים שמעשירים את טעם המנה (כמו גרסה עדכנית לפצפוצי "טעמי") ולכל חובב שוקולד באשר הוא זו המנה שיש לקחת כשאתם במסעדה.

הקינוח השני היה מנת "כנאפה" זוגית. ללא ספק עברתי פה חוויה מתקנת, כי אני ממש לא מחובבי המנה הזו שלרוב היא שמנונית וסתמית ואילו פה, זו הייתה מנה מאלפת. הגבינה הייתה נהדרת, המנה הייתה עשויה היטב, לא שמנונית, לא מתוקה יתר על המידה. ממש תענוג.

*מתנצלת על איכות התמונות עקב שימוש מופרז בפלשים...

הדבר שהפריע לי במסעדה ולקח לי זמן להבין אותו הוא נושא התמחור. לרוב, בכל מסעדה, יוקרתית ככל שתהיה יש מנעד רחב של מחירים. פה הדבר לא היה. מן הראוי שמסעדה בסדר גודל כזה תוכל להציע גם מנות פחות יקרות, הן בראשונות והן בעיקריות (כאמור עיקריות בטווח שבין 115-145 ש"ח)

חומרי הגלם במקום - ללא עוררין, מהטובים שטעמנו.  המנות לא מקוריות, בסיסיות במובן כלשהו, אבל רובן עשו את העבודה. זה לא המקום לצפות למנות מרגשות, אלא המקום לצפות להתרגשות ממנות בסיסיות ומוכרות.