כותרות TheMarker >
    ';

    Foodie

    בלוג ביקורת מסעדות.
    מקור נטול אינטרסים לקבלת רשמים מהמסעדות הטובות/המובילות/המדוברות בארץ. קריאה מהנה.

    0

    אדורה - קצת אחרת

    35 תגובות   יום שלישי, 17/1/12, 02:44

    חודש דצמבר היה חודש של ארוחות משפחתיות במסעדות, המאורע הפעם: יומולדת לאמא.
    אחרי בדיקת כמה אפשרויות לחגיגת היומולדת, והנפילה הקודמת שהייתה לנו בתרנגול הכחול, החלטנו ללכת למקום מוכר. בסיכומן של הפעלת מכלול השיקולים, נבחרה מסעדת אדורה בתל-אביב.
    המשפחה הייתה שם פעם אחת בלעדיי ונהנתה מאוד, אני הייתי שם פעם אחת עם החברה ונהנתי מאוד, ובאופן כללי המסעדה ידועה ב-Value For Money המאוד טוב שלה.

     

    המסעדה, שנפתחה בשנת 2005, היא מסעדת שף של השף אבי ביטון, אוטודידקט מופלא, שפתח את המסעדה (ביחד עם שותפים) והיה השף שלה, כשהוא רק בן 24! עד לאותה אבן דרך משמעותית בקריירה שלו, כבר הספיק לעבוד ב"רפאל" הידועה, "קורדיליה" ו"יועזר בר יין".
    בהמשך הדרך, פילס ביטון את דרכו גם למסך הטלוויזיה, הגיע להנחות מספר תוכניות טלוויזיה בערוץ האוכל, ועושה זאת בצורה מעוררת כבוד.

     

    מסעדת אדורה, שהייתי מגדיר את הסגנון שלה כצרפתי קלאסי פוגש מרוקאי-ים תיכוני, זכתה למוניטין טוב מאוד ולשם של מסעדה שבה התמורה לכסף היא מהטובות שאפשר למצוא בתל אביב, תפריט העסקית במסעדה מציע אוכל מוקפד ואיכותי במחיר שכולו צדק חברתי, וגם תפריט הערב מאפשר ארוחה טובה, ואפילו בילוי רומנטי מבלי לשבור קופת חיסכון.

     

    הזמנו שולחן לחמישה אנשים, ליום שני בערב. הגענו לאיזור המסעדה, ובעוד אנחנו נכנסנו כדי להתיישב במקומנו, אבי יצא למצוד אחרי מקום חניה באיזור (תל אביב...). המסעדה מאוד נעימה ובעלת אווירה חמימה, הרבה בגלל גודלה הקטן יחסית. התאורה עמומה, אולי קצת יותר מהרצוי, וברקע מוזיקה שקטה ונחמדה (הרבה שירים צרפתים קלאסים שאהובים במיוחד על אמי, כאילו לכבוד יום הולדתה).

     

    בעוד חיכינו שאבי יצטרף אלינו ממשימת חיפוש החנייה, ניגשה אלינו המלצרית החייכנית עם תפריטים ושאלה אם נרצה לשתות משהו לבנתיים. יש לציין שהשירות במסעדה אדיב, קשוב ומקצועי, אך לעיתים (ולמרות גודל המסעדה) קצת לא זמין. אולי תרמה לכך העובדה שישבנו בפינת המסעדה, מאחורי קיר דק שנמצא במרכז המסעדה, אבל בכל מקרה, רצוי שהמלצרים/ות יהיו יותר בקשר עין עם הסועדים.

     

    אבי הצטרף אלינו לבסוף, אחרי שמצא חניה בקרבת מקום (רחוב הירקון), עיינו בתפריט והזמנו בקבוק של קברנה סוביניון 2009 מסדרת יוגב. יין אדום יבש שהיה מצויין מבחינתי, היה לו טעם טוב שנשאר גם אחרי הבליעה וחמיצות מאוד מתונה.
    הגענו להחלטה בנוגע למנות שנזמין, וכמובן החלטנו להתחלק בראשונות כמיטב המסורת המשפחתית. והרי הפירוט:

     

    לחם שאור – אפוי במקום מוגש עם שום קונפי, טפנד זיתים וחמאה צהובה. (15 שקלים)
    לחם חמים וטרי, עם שכבה חיצונית פריכה ביותר ומבפנים רך ודחוס במידה, הגיע לשולחן עטוף בנייר ולצידו 4 קעריות קטנות אך גדושות, בהן דברים טובים שהתלוו טוב ללחם:
    שום קונפי שהיה נפלא בטעמו ועשוי במדיוק, הגיע בעודו בקליפה בשונה מהמקובל, מה שדורש מכם קצת עבודה לפני המריחה על הלחם; טפנד זייתים שהיה איכותי אך סטנדרטי; חמאה צהובה נהדרת; מלח ים אטלנטי שהוסיף במיוחד לפרוסה מרוחה בחמאה, אך גם הוסיף לא מעט לשום קונפי.
    מנת לחם ראויה, שמתאימה ל-2 עד 3 אנשים. נהננו ממנה מאוד ואף הזמנו סיבוב נוסף משנגמרה.

     

    ''

    לחם שאור: חשק לעוד

     

    בנוסף, הזמנו 4 מנות נוספות מקטגוריית הראשונות:

     

    פלאפל חצילים שרופים בפרמז'ן – פלאפל ממולא בבשר חצילים שרופים, עשבי תיבול וגבינת פרמז'ן מוגש בליווי סלט נבטי חמניה. (42 שקלים)
    יהיה הוגן לקבוע שמדובר באחת ממנות הדגל של המסעדה, טוויסט מקורי ושונה לחלוטין מהפלאפל המוכר מהדוכנים. בשנתיים האחרונות ניתן למצוא מספר מקומות שממציאים מחדש את הפלאפל, אבל למיטב ידיעתי אדורה הייתה מהראשונות.
    על הצלחת סלט ירקות רענן ונהדר בתוספת נבטי חמניה ומתובל בשלמות (גם הדברים הכי פשוטים יכולים להיות ממש מצויינים), לצידו 3 כדורים מטוגנים, מעט יותר גדולים מהפלאפל הממוצע. הפלאפלים בעלי ציפוי פריך ודק יחסית, היו ממולאים בתערובת אוורירית וטעימה של חצילים שרופים ופרמז'ן. המנה טעימה ובעיקר מעניינת, אבל התמחור שלה גבוה יחסית, בניגוד גמור לשאר המנות בתפריט.

     

    '2'

    פלאפל חצילים : גרסאת הגורמה

     

    כיסוני טלה דרוזיים – כיסונים מבצק עדין ממולאים בבשר טלה ומתובלים בבהרט וסומק מוגשים ביוגורט חמים, שמן זית וצ'יפס שום. (43 שקלים)
    תיאור המנה מדבר לחלוטין בשם עצמו, מלבד צ'יפס השום שלא הורגש. אישית, שילוב של בשר עם יוגורט אינו חביב עלי במיוחד וגם יוגורט חמים לא עושה לי את זה. המנה עצמה הייתה בסדר בסך הכל, היא הכילה 4 כיסונים והוכנה כראוי, אך מבחינת כל יושבי השולחן המנה הזאת הייתה מנה שאפשר לוותר עליה.

     

    ''

    כיסוני טלה דרוזיים : לא מזיקה, לא מועילה. אפשר לוותר

     

    קוקי סאן ז'אק על ראגו עדשים בקרם ארטישוק ירושלמי – קוקי סאן ז'אק עשויים על הפלנצ'ה מוגשים על תבשיל עדשים שחורות וירקות שורש ומעליהם קרם עדין של ארטישוק ירושלמי. (46 שקלים).
    מנה נדיבה ונהדרת, 4 חתיכות קוקי סאן ז'אק שהוכנו בדיוק רב (לא עניין של מה בכך), השתלבו בצורה נהדרת גם עם קרם הארטישוק הירושלמי ובמיוחד עם העדשים השחורות והעדינות, שגם הוסיפו מרקם מעניין לכל ביס. ממליץ.

     

    ''

    קוקי סאן ז'אק : זה רק נראה קטן - מומלץ

     

    שרימפס אריסה ופרחי כרובית – שרימפס עשוי על הפלנצ'ה באריסה מרוקאית ושמן זית מוגש עם כרובית בלאדית צלויה וקרם פרש. (44 שקלים)
    מעל כמות נכבדה של קרם פרש ומעט אריסה, נחו שישה שרימפס כשבינם לבין הקרם פרש מפרידים פרחי כרובית. גם הפעם הורגשה יד מקצועית של המטבח עם הכנת השרימפס בצורה מושלמת.
    השילוב של השרימפס עם האריסה מאוד מפתיע, כאילו נועדו אחד לשני ,גם הקרם פרש מוסיף עומק וטעם מעניין לשילוב הזה. סידור המנה מדגיש את רמת הירידה לפרטים במסעדה, בכך שהכרובית מפרידה בין שהשרימפס החם לבין הקרם פרש, כך שלא יתקרר.

     

    ''

    שרימפס אריסה : צילום רע של מנה טובה

     

    המנות הראשונות חוסלו, כמו גם היין, הזמנו בקבוק נוסף וחיכינו לעיקריות שהגיעו במהרה.
    במסעדה מבחר רחב של מנות עיקריות, כולן מתומחרות במחירים סבירים מאוד, היקרה ביותר מבין העיקריות מתומחרת ב-89 שקלים (ונגיע אליה בהמשך).

     

    נתחיל עם המנה שהזמינה אמי, חוגגת היומולדת. אחרי הרבה התלבטויות שכללו שיקולים אסטרטגיים של מי מזמין מה (כדי שלשולחן יגיע מגוון כמה שיותר רחב של מנות, שיקול שרודף אותנו מאז ומעולם, ללא קשר לבלוג). לבסוף, החליטה אמי להזמין מנת רביולי לחי עגל בחמאת טימין וקונפי שום – רביולי ביתי מבצק עדין ממולא בתבשיל ארוך של לחי עגל, יין אדום וירקות שורש ברוטב חמאת טימין, קונפי שום ואורגנו. (79 שקלים)
    רביולי בכמות נדיבה, מילא את השקע שבצלחת הגדולה (התמונה יכולה להטעות). הרביולי היו מבושלים כראוי ומילוי בשר הלחי שבתוכם היה מעדן (באופן כללי – בשר לחי זה בשר נהדר), הרוטב עצמו היה יותר מידיי דומיננטי בטעמי השום ועשבי התיבול ובנוסף היה קצת שמנוני, חבל.

     

    ''

    רביולי לחי עגל : מילוי מככב, רוטב מאכזב

     

    אחותי הזמינה פילה לבן בפיסטוקים, כרישה ובייקון – פילה לבן ממולא בפיסטוקים, כרישה ובייקון, ברוטב עדין של קברנה וציר תמרים, מוגש על פירה קטיפתי. (87 שקלים)
    בשר לבן הוא לא הפייבוריט שלי, ולמעשה הפילה הוא הנתח היחידי בחזיר שאני באמת אוהב. כשלמנה מתווספים פיסטוקים ובייקון, בלוטות הטעם שלי כבר מתחילות לעבוד. בעקבות העובדה שאחותי החליטה לקחת את המנה הזאת, החלטתי לקחת מנה אחרת.
    הפילה הגיע חתוך למדליונים, מעל פירה קרמי נהדר, המדליונים היו ממולאים במרכזם בכל הטוב שהוזכר קודם ומעליהם רוטב תמרים מתקתק. שילוב טעמים נפלא. טעמתי 2 ביסים מהבשר בתוספת המילוי, הבשר היה עשוי לתפארת והמילוי, למרות שלא היה רב, הורגש (יותר הבייקון, פחות הפיסטוקים). המנה עמדה בציפיות וחוסלה מהר מאוד.

     

    ''

    פילה לבן : הכל יותר טוב עם בייקון

     

    אני הזמנתי אוסובוקו ב"ראס אל חנות" – אוסובוקו של בשר לבן עשוי בתנור עם עגבניות, יין אדום ותערובת תבלינים מרוקאית, מוגש על פירה קטיפתי. (85 שקלים)
    המנה המנצחת של הערב! בשר האוסובוקו היה רך בצורה מעוררת התפעלות והטעם שקיבל בזכות התבלינים היה שונה וייחודי ("ראס אל חנות" – הוא כינוי לתערובת תבלינים מרוקאית משתנה).
    בין התבלינים שנבחרו לתערובת הספציפית ע"י השף, ניתן היה להרגיש במיוחד את הציפורן ואולי גם מעט הל. מגוון התבלינים הופך את המנה הנהדרת הזאת, שהיא אפילו גדולה יחסית, לתענוג של ממש. גם המנה הזאת לוותה בפירה המצויין, שנהנה גם הוא משילוב טעמי הרוטב והתבלינים. אם כשרות לא מפריעה לכם, זו מנה שכדאי מאוד לקחת, גם אם כמוני, אתם לא חובבים גדולים של בשר לבן.

     

    ''

    אוסובוקו ב"ראס אל חנות" : מומלץ בחום

     

    אחי ואבי הזמינו שניהם פילה בקר ברוטב דמי גלס, פורט וקראנץ' קאשיו – מדליוני פילה בקר ברוטב דמי גלס ופורט מוגשים בליווי פירה קטיפתי וירקות בחמאה. (89 שקלים)
    4 מדליוני פילה מחוברים בשיפוד עץ, עם רוטב דמי גלאס (רוטב מצומצם על בסיס ציר בקר) ופורט מתקתק שהשתלבו מצויין, השיפוד הונח מעל פירה (שוב הוא.. הוא לא באמת מופיע בכל המנות העיקריות, סתם יצא ככה). גזר ושעועית הולנדית בחמאה, היו שם בעיקר כדי להוסיף צבע. הבשר היה רך והטעם היה נהדר בשילוב עם הרוטב.

     

    ''

    פילה בקר : הסוד הוא ברוטב

     

    *יש לציין שמנות הפילה (גם פילה הבקר וגם החזיר) לא היו מאוד גדולות, לכל היותר 200 גרם.

     

    שלב הקינוחים הגיע ואיתו התלבטות נוספת, הפעם בין 6 קינוחים שונים.
    הקינוחים שנבחרו:
    זאכר הל אספרסו – מאפה שוקולד דק ועשיר מעליו גנאש חמים של שוקולד לבן ואספרסו מעוטר באנגלז הל. (33 שקלים)
    מדובר בקינוח לא שיגרתי, שלמרות שמו לא באמת מזכיר את קינוח הזאכר טורט האוסטרי. מאפה שוקולד עם שכבה קריספית (קצת כמו של בקלאוות), לצד רוטב שוקולד לבן מתוק ברוטב אספרסו וניל והל. טעמי ההל בהחלט מאוד מורגשים והופכים את הקינוח הזה לשונה ומעניין.

     

    ''

    זאכר הל ואספרסו : קינוח אחר

     

    ורדים, שוקולד, קראנץ' אגוזים – קציפה עדינה בניחוח ורדים מעליה קראנץ' אגוזים מסוכרים בליווי בייבי טראפל של שוקולד מריר. (36 שקלים)
    מנה לאוהבי מי הורדים (אבל לא רק), קרם אוורירי בטעם עדין של מיי ורדים, שכמעט ממלא צנצנת גבוהה ומעליו אגוזים מסוכרים. לצד הצנצנת, אבקת קקאו ואבקת סוכר ועליהן מספר טראפלז שוקולד קטנים. שילוב הטעמים עובד גם כאן, אין ספק שבאדורה יודעים לשלב טעמים לא שגרתיים בהצלחה רבה.

     

    ''

    ורדים, שוקולד וקראנץ' אגוזים : שילוב מפתיע

     

    גלידת קוקוס – גלידת קוקוס בפונדו של שוקולד ולרונה מוגשת בליווי סיגר פיצוחים. (32 שקלים)
    קינוח שוקולדי מאוד עם נוכחות מאסיבית של קוקוס, גלידת הקוקוס הייתה מאוד איכותית וטעמה כמו הדבר האמיתי, השוקולד היה סמיך ומספק, והיה מעוטר בשבבי קוקוס.
    בנוסף לכל זה, סיגר ארוך ודק שהכיל כל מיני פיצוחים ואגוזים שהיה טעים מאוד בפני עצמו, ובמיוחד השתלב מצויין עם השוקולד.
    אהבתי.

     

    ''

    גלידת קוקס : הקינוח המנצח

     

    מלבד הקינוחים שהזמנו, קיבלנו מהמסעדה גם קינוח גלילות פטיסייר וקולי תותים – גלילות מבצק טוויל ממולאות בקרם פטיסייר בניחוח וניל מוגשות ברוטב עדין של תותים טריים. (39 שקלים).
    קינוח יפהפה ולא מתוק מידיי, קולי התותים היה נפלא, והגלילות במילוי פטיסייר היו פינוק אמיתי ונעשו במקצועיות רבה.

     

    ''

    גלילות פטיסייר וקולי תות : עוד קינוח מוצלח

     

    עד לכתיבת שורות אלו לא הגעתי להחלטה סופית איזה מבין הקינוחים היה הטוב ביותר – גלידת הקוקוס או גליליות הפטיסייר, אבל אני נוטה ללכת לכיוון גלידת הקוקוס כיוון שהוא יותר יתאים לשולחן של ארבעה אנשים ומעלה... והוא גם זול יותר.

     

    סיימנו את הארוחה, שבעים וטובי לב, והזמנו חשבון. (אחרי שהצלחנו למשוך את תשומת לב המלצרית)

     

    חשבון:


    קברנה סוביניון, יוגב X 2: 236 שקלים
    לחם שאור X 2: 30 שקלים
    פלאפל חצילים: 42 שקלים
    קוקי סאן ז'אק: 46 שקלים
    שרימפס אריסה: 44 שקלים
    כיסוני טלה: 43 שקלים
    פילה בקר X 2: 178 שקלים
    פילה לבן: 87 שקלים
    אוסובוקו: 85 שקלים
    רביולי לחי עגל: 79 שקלים
    גלידת קוקוס: 32 שקלים
    ורדים שוקולד ואגוזים: 36 שקלים
    זאכר הל ואספרסו: 33 שקלים

     

    סה"כ: 971 שקלים לפני טיפ.

     

    לסיכום:
    בכל ביקור, החיבה שלי כלפי אדורה הולכת וגדלה, מדובר במסעדה מיוחדת – היא לא מתביישת ללכת רחוק עם הקונספט שלה ומספקת מנות מקוריות שמשלבות טעמים וסגנונות שאין הרבה כמוהם בסביבה. בנוסף, היא הוכחה חיה לכך שאפשר לאכול אוכל טוב, מוקפד, יצירתי ובאווירה טובה, גם במחירים סבירים למדיי (971 שקלים זה לא מעט, אבל אם מורידים את היין והקינוחים, קיבלנו ארוחה מלאה במחיר 123 שקלים לאדם, ללא שתייה). השירות יכול להשתפר מעט מבחינת הזמינות שלו, אבל קשה לבוא בטענות, כי מצד שני מקבלים את ההרגשה שלמלצריות באמת אכפת.
    המסעדה מתאימה לכל אירוע, ארוחת משפחתית, וכמובן שגם לארוחה רומנטית.
    המסעדה זוכה בעיקר לשבחים, וכנראה שיש לכך סיבה טובה.
    האוכל יתאים לכל אחד, אפשר למצוא מנות קצת יותר אירופאיות בהגדרתן, לצד מנות עם טאץ' יותר מזרחי, שאולי לא יתאים לכולם בשל השימוש בתבלינים כמו הל וציפורן, אבל בסך הכל מדובר בהצלחה.
    אני עוד אחזור, אין בכך ספק, ממליץ גם לכם לנסות.

     

    ציון במדד אורן (להסבר על המדד): 8.1 מתוך 10
    במשפט אחד: תמורה מצויינת לכסף. מומלץ ביותר!
    אדורה, בן יהודה 226, תל אביב.
    טלפון: 03-6050896
    שעות פעילות:
                       ב' – ה': 12:00 – 17:00 (עסקית), 19:00 – אחרון הלקוחות.
                       ו': 12:00 – 16:00 (עסקית), 19:00 – אחרון הלקוחות
                       ש': 13:30 – 17:00, 19:00 – אחרון הלקוחות

     

    אתר המסעדה: http://www.rest.co.il/sites/default.asp?txtrestid=5985

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/1/12 16:34:
      זה היה אמור לתת לך מספיק זמן להגיע לארוחת צהריים באדורה, לא משנה איפה את נמצאת בארץ :)
        25/1/12 09:53:
      איזה אוכל, אילו תמונות.. והשעה אצלי רק 10.00 בבוקר
        23/1/12 15:38:

      צטט: אורלינה 2012-01-23 12:21:13

      שלחתי את הבן שלי וחברתו בעקבות המלצתך והם חזרו מלאי תשבוחות. סתם רציתי שתדע.

       

      מאוד שמח לשמוע!
      תודה שיידעת אותי :)

        23/1/12 15:37:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2012-01-22 13:01:44

      הפלאפל נראה מסקרן מאד. לגבי הקינוחים, הל הוא לא כוס התה שלי, אני לא משוכנעת בקשר לזה.

       

      לא הבנתי, לא משוכנעת בקשר למה?

        23/1/12 12:21:
      שלחתי את הבן שלי וחברתו בעקבות המלצתך והם חזרו מלאי תשבוחות. סתם רציתי שתדע.
      הפלאפל נראה מסקרן מאד. לגבי הקינוחים, הל הוא לא כוס התה שלי, אני לא משוכנעת בקשר לזה.
        21/1/12 18:57:

      צטט: rossini 2012-01-21 08:52:44

      תפריט מצומצם ?! לי לא ניראה חסרון.

      שינויים בתפריט ?! כן . לפי עונות.

      אני בין האנשים שאוהב לחזור לאותו מקום ( גם לאחר שנים ) בגלל מנה מסויימת.

      ביקורת משובחת בכל קנה מידה.

      תודה.

       

      גם את המחמאות שלך אני תמיד נהנה לקרוא!

      תודה

        21/1/12 08:52:

      תפריט מצומצם ?! לי לא ניראה חסרון.

      שינויים בתפריט ?! כן . לפי עונות.

      אני בין האנשים שאוהב לחזור לאותו מקום ( גם לאחר שנים ) בגלל מנה מסויימת.

      ביקורת משובחת בכל קנה מידה.

      תודה.

        20/1/12 13:02:

      צטט: לוחש לסירים 2012-01-19 19:27:39

      תענוג לקרוא את הביקורות שלך. אחרי ביקורת כזו אין ברירה אלא למצוא זמן בייבי סיטר וללכת להנות. הכי חשוב: לא צריך להתבייש ולהגיד שכל קינוח היה יותר טוב מקודמו.

       

      תודה רבה קובי.

      בקשר לקינוחים... באמת שכולם היו טובים, אבל תמיד יש כאלו שעדיפים על אחרים.

      מבחינת טעם, לא יודע אם כולם יתחברו לטעמי ההל בקינוח הראשון, או לטעמי הורדים בקינוח השני, לכן הדגשתי המלצתי על השתיים האחרות שלדעתי יותר יקלעו לחך הממוצע. בכל מקרה, מדובר במנות אחרונות שעשויות במקצועיות רבה ואין ספק שהן מאוד מעניינות.

        19/1/12 19:27:
      תענוג לקרוא את הביקורות שלך. אחרי ביקורת כזו אין ברירה אלא למצוא זמן בייבי סיטר וללכת להנות. הכי חשוב: לא צריך להתבייש ולהגיד שכל קינוח היה יותר טוב מקודמו.
        19/1/12 12:08:

      הייתי שם פעמיים

      ואני לא חושב שהייתה בעיה עם המזגן. המזגן לא מספק את הדרישה

      אז לשבת ולהזיע ולסבול זה ממש לא לעניין

      גם מציתי את התפריט, ( לכן שמחתי לראות קצת חידושים)

      אבל תהנה בכיף כי האוכל אפילו הלחם מאוד מוצלח

        18/1/12 22:41:

      צטט: ששת שצ 2012-01-18 17:41:54

      שמח לראות שקצת ריענננו וחידשו את התפריט המצומצם. בקיץ אחרי שהתבשלתי שם מחום החלטתי שפעמיים אדורה יספיקו לי לגלגול הזה

       

      מתי היית שם פעם אחרונה? לא תחזור כי הייתה להם בעיה במזגן בקיץ? :)

        18/1/12 22:40:

      צטט: ליריתוש 2012-01-18 16:16:47

      גם לנו יש זיכרון טוב מהמקום, אך זיכרון ישן, כך שנצטרך למצוא הזדמנות לטעום את הדברים מחדש....:-) תודה.

       

      תודה על התגובה לירית, איך הסתדרת עם התאורה החלשה?

        18/1/12 17:41:
      שמח לראות שקצת ריענננו וחידשו את התפריט המצומצם. בקיץ אחרי שהתבשלתי שם מחום החלטתי שפעמיים אדורה יספיקו לי לגלגול הזה
        18/1/12 16:16:
      גם לנו יש זיכרון טוב מהמקום, אך זיכרון ישן, כך שנצטרך למצוא הזדמנות לטעום את הדברים מחדש....:-) תודה.
        17/1/12 23:32:

      עדי, תודה :)
      הקינוחים אכן היו טובים, ההתלבטות בין הגליליות לגלידת קוקוס עדיין קיימת, בסופו של דבר הכל תלוי במצב רוח :)
      כשרון יש בוודאות, ומסתבר שגם היכולת לשלב סגנונות וטעמים. מחכה לשמוע את ההתרשמות שלך מהמקום :)

      חני - תודה לך :)

        17/1/12 23:29:

      צטט: אורלינה 2012-01-17 16:22:34

      אני מאד אוהבת את אדורה, ועכשיו בא לי לחזור לשם בהקדם האפשרי :) עשית אותי רעבה... לקחתי לי גלידה

       

      כנראה שכמות האנשים שהגיבו כאן שהם אוהבים את אודרה מדברת בעד עצמה.

      תודה רבה
        17/1/12 17:24:
      ראשית -מזל טוב לאמא :-) אני חושבת שזה הפוסט הראשון שלך, בו יש התלבטות גדולה לגבי הקינוח המנצח, משום שכולם נראים ונקראים מעולה (וכנראה גם נטעמים...) מה שאומר באופן כללי שהאחרונות התעלו, לא מובן מאליו בכלל! נקרא שקיימת יצירתיות וכישרון להעביר את אותו התמהיל לטעמים היוצרים חגיגה אמיתית (מי אמר יום הולדת...?) עוד מסעדה להוסיף לרשימה. תודה!
        17/1/12 16:22:
      אני מאד אוהבת את אדורה, ועכשיו בא לי לחזור לשם בהקדם האפשרי :) עשית אותי רעבה... לקחתי לי גלידה
        17/1/12 14:05:

      צטט: חני באני 2012-01-17 13:59:39

      שמרתי את מנת הצהריים שלי כדי שאוכל במקביל לאכילתה לקרוא את הביקורת שלך. אני מעריצה זה שנים של אדורה. כל מילה שלך נכונה, ויפה לגלות מנות שמעולם לא טעמתי.

       

      מקווה שהייתה ארוחת צהריים טובה :)

        17/1/12 14:04:

      צטט: Penny Lane 2012-01-17 13:27:56

      יש לנו ממש את אותו הטעם באוכל. אין ספק שאני ראויה להצטרף למשפחה שלך.

       

      אנחנו מוכנים לאמץ את יאיר במידה ותתחתני איתו :)

        17/1/12 14:03:

      צטט: שמן ושמנת 2012-01-17 12:15:57

      ואוו, אף פעם לא היה לי חשק לאכול באדורה כמו עכשיו. יופי של ביקורת :)

       

      תודה רבה.
      גם לטלי :)

        17/1/12 14:02:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2012-01-17 12:01:39

      בסך הכל מקום טוב, שרימפס עם אריסה הוא בהחלט יציאה מעניינת שאשמח לנסות.

       

      יש להם גם את המנה העיקרית של השרימפס שנשמעת טובה למדיי

        17/1/12 14:01:

      צטט: *יואל* 2012-01-17 11:02:18

      מכיר נהדר את השף אבי ביטון אפילו אחי השף יונתן רושפלד אוכל דרך קבע אצלו כך שזה אומר המון

       

      באמת? אתה אח של יונתן רושפלד?

        17/1/12 13:59:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2012-01-17 10:57:52

      יש! ביקורת חדשה של אורן אסיף, זה בערך עושה לי את היום. השירות באדורה תמיד מקבל תגובות צוננות. זו נקודת החולשה המוכרת של המקום, לא קשור למקום שבו ישבתם. קונפי שום אני מעדיף דווקא בקליפתו. זה שומר עליו איכותי יותר וההוצאה מהקליפה קלה, ע"י לחיצה לכיוון הקצה. הקליפה מתבקעת והשן נוזלת לכיוון הלחם. איזה כיף שהמנה שאתה בחרת מתוך שולחן גדול היא המנצחת של הערב :-) לגבי שילוב הפיסטוק ב"רולדה". ניסיתי פעמיים לשלב פיסטוק עם בשר. זה יפה ויזואלית אבל פחות מתחבר לי בטעמים. איזה כיף שהיה מוצלח ושאמא זכתה אפילו לפס קול אהוב עליה. מסור לה בשמי, בשם פני ליין ובשם כל קוראי הקפה מזל טוב

       

      דיי, תמשיך... :)
      השירות לא היה רע, ואני תמיד מעדיף מלצרים לא זמינים, ממלצרים לא נעימים. המלצריות באדורה היו אדיבות ומקצועיות.
      אני גם מעדיף את הקונפי שום עם הקליפה, אני חושב שהוא יוצא יותר טעים, אבל זו עדיין לא הגרסא הקלאסית.
      תודה רבה, יימסר, והיא בטח גם תראה את האיחולים בעצמה :)

        17/1/12 13:59:
      שמרתי את מנת הצהריים שלי כדי שאוכל במקביל לאכילתה לקרוא את הביקורת שלך. אני מעריצה זה שנים של אדורה. כל מילה שלך נכונה, ויפה לגלות מנות שמעולם לא טעמתי.
        17/1/12 13:27:
      יש לנו ממש את אותו הטעם באוכל. אין ספק שאני ראויה להצטרף למשפחה שלך.
        17/1/12 12:40:
      כהרגלך - ביקורת נפלאה לאחד השפים הטובים במחוזותינו :-)
        17/1/12 12:15:
      ואוו, אף פעם לא היה לי חשק לאכול באדורה כמו עכשיו. יופי של ביקורת :)
      בסך הכל מקום טוב, שרימפס עם אריסה הוא בהחלט יציאה מעניינת שאשמח לנסות.
        17/1/12 11:02:
      מכיר נהדר את השף אבי ביטון אפילו אחי השף יונתן רושפלד אוכל דרך קבע אצלו כך שזה אומר המון
        17/1/12 10:57:
      יש! ביקורת חדשה של אורן אסיף, זה בערך עושה לי את היום. השירות באדורה תמיד מקבל תגובות צוננות. זו נקודת החולשה המוכרת של המקום, לא קשור למקום שבו ישבתם. קונפי שום אני מעדיף דווקא בקליפתו. זה שומר עליו איכותי יותר וההוצאה מהקליפה קלה, ע"י לחיצה לכיוון הקצה. הקליפה מתבקעת והשן נוזלת לכיוון הלחם. איזה כיף שהמנה שאתה בחרת מתוך שולחן גדול היא המנצחת של הערב :-) לגבי שילוב הפיסטוק ב"רולדה". ניסיתי פעמיים לשלב פיסטוק עם בשר. זה יפה ויזואלית אבל פחות מתחבר לי בטעמים. איזה כיף שהיה מוצלח ושאמא זכתה אפילו לפס קול אהוב עליה. מסור לה בשמי, בשם פני ליין ובשם כל קוראי הקפה מזל טוב
        17/1/12 10:41:
      מתי שרק אפשר :)
        17/1/12 10:29:
      תענוג לקרוא על ארוחה טובה! עברתי על המנות כולן- ואת כולן אני אשמח לטעום בעצמי..נשאר רק לקבוע מתי :)

      ארכיון

      פרופיל

      אורן_אסיף
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין