חשבתם פעם מה קובע את הזהות שלנו? האם היא נקבעת כבר ברגע שנולדנו? הרי לא בחרנו באיזו מדינה להיוולד, לא שאלו אותנו לאיזה הורים, האם בצד זה או אחר של העיר, אם נרצה מראה כהה או בהיר (ע"ע שלמה מעוז), או כמה יפים נהיה בסקאלה?

אם מקורה של הזהות שלנו בתחילת דרכנו והיא קובעת במידה רבה את חיינו, כמה חופש יש בידינו לשנותם? כנראה כמעט כמו האפשרות לעבור בין מעמדות באנגליה של המאה ה-18  -   אפסית. אבל אנחנו חיים בישראל של היום ולא באירופה של ימי הביניים. אדם יכול לפתח ואף לשנות את זהותו ומעמדו באמצעות השכלה, רכישת תרבות ועולמות ידע חדשים, בעזרת שינוי המראה שלו ובמקרים ידועים גם באמצעות נישואים (ע"ע טלי ריקליס-סיני).

סייד קשוע מטווה ביד אומן סיפור על זהויות, בירושלים המודרנית של ימינו (או המתיימרת להיות). החל מזהות לאומית של ערבי או יהודי, זהות של אדם בעיני החברה, בעיני המשפחה ועד זהות של אדם בעיני עצמו. נשמע כמו שיעור משעמם באזרחות, אבל כשהוא מוליך את הקורא הישראלי התמים בנפתולי הסיפור המפתיע העוסק בחילופי זהויות, נחשף העולם של הערבים הישראלים, מנקודת מבט שאנו לא מכירים, שלא קוראים עליה בעיתונים ולא נתקלים בה ברחוב. נקודת מבט של ערבי ישראלי.

ייתכן ואנו כישראלים ממעד הביניים (אלו שגדשו בקיץ האחרון את הרחובות), רואים בערבים מקשה אחת, אבל דרך עיניי המספר, מסתבר שגם אצלם יש מעמדות, ערבים ש"נחשבים" יותר וכאלה ש"נחשבים" פחות.

הספר "גוף שני יחיד" נפתח עם עורך דין ערבי ישראלי מכפר במשולש, שלמד משפטים באוניברסיטה העברית. נראה שהוא הצליח לעשות את המעבר - להפוך לבעל משרד עו"ד מצליח בירושלים המערבית ולקנות מכונית מפוארת, שהיא יותר סמל סטאטוס מכלי תחבורה. תקרית קטנה שקשורה לאשתו, הופכת את עולמו ומעלה אצלו שאלות של ערכים וזהות. כל מה שהיה עבורו מובן מאליו, עומד פתאום בסימן שאלה.

מנגד, נפרש סיפורו ערבי אחר, שכביכול עושה מסלול דומה, אבל מגיע למקום אחר לחלוטין. הסטודנט הזה מתחיל בבריחה ממשפחתו, בניתוק משורשיו ועם התפתחות העלילה הוא מתנתק מחייו ומתכחש למוצאו ולזהותו. אותה תקרית עם אותה אישה מחברת בין שניהם, עד לסיום הבלתי נמנע. חבל שעלילה המותחת מגיעה לשיאה מעט מאוחר מידי, לאחר שהסיפור כבר מיצה את עצמו.  למרות הסוף המאכזב, הספר מעלה שאלות חשובות ונוקבות כמו: האם הזהות שלנו בעיני עצמינו קובעת את עולם הערכים שלנו, האם באמת יש משמעות למקום בו נולדנו ואיפה גדלנו וכמה חופש נשאר לנו לבחור בעצמנו את זהותנו, בעולם של סטיגמות חברתיות וקונפליקט בין שני לאומים והאם שינוי הזהות עלול לגבות מחיר יקר מידי לפרט ולחברה?   

כהערת שוליים, הייתי שמחה לקרוא ביקורת של בלוגר ערבי על הספר (זה יהיה אבסורד אם לא תורגם לערבית), אבל לצערי מסתבר שהערבים המסתובבים ברשת לאחרונה, הם בעיקר האקרים..

קישורים נוספים