כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חפרפרת (עלילות רייצ' והעיר הגדולה)

    "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני"

    4 תגובות   יום שני, 23/1/12, 23:28

    מתי לאחרונה יצא לכם לחוות משהו בפעם הראשונה?

    בגילנו זה לא קורה הרבה. אולי כי ראינו הכל. ושמענו הכל. ושום דבר כבר לא חדש עבורינו.

    אבל פתאום השבוע זה קרה- האופרה הראשונה שלי.חיוך

    ביום רביעי האחרון קבעתי להפגש עם אמא שלי ולצאת יחד לערב בונדינג אם ובת בעיר ת"א. ומכיוון שמסעדות וברים זה לא ממש הכיוון שמדבר לליבה, החלטתי להזמין אותה למופע חדש שעלה באופרה הישראלית: "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני", יצירת המופת שהולחנה ע"י קורט וייל לטקסטים של ברכט, ומבוימת ע"י עומרי ניצן.

    כמו שאומרים, קצת תרבות עוד לא הזיקה לאף אחד... 

     

    לכבוד האירוע לבשתי את מיטב מחלצותיי (שמלה שחורה אלגנטית, בשילוב טופ הורס של ALEF ALEF), ועליתי על מונית ספיישל לכיוון רח' שאול המלך. איכשהו אני אף פעם לא מצליחה להיות מוכנה בזמן. תכונה נשית נפוצה.

    כשהגעתי למקום, הדבר הראשון ששמתי לב אליו היה שכולם עסוקים בהליכה מהירה לכיוון דלתות האולם.

    ישראלים, מסתבר, נוהגים תמיד לאחר. גם לאופרה...

    הדבר השני ששמתי לב אליו היה שאני מורידה את הגיל הממוצע בכ-40 שנה לפחות...

    אז מה היה לנו?

    הסיפור מתרחש בעיר תענוגות הקרויה "מהגוני", שאותה מחליטים להקים שלושה פושעים נמלטים שנתקעו עם מכוניתם באמצע המדבר. (וזה הרגע שבו נכנסת לבמה מכונית אמריקאית פתוחה, בצבע וורוד בוהק, בהתאם לכל הקלישאות..)

    לתושבים של עיר החטאים הזאת יש הכל  - שתיה, הימורים, סקס וזלילה חסרת מעצורים. הכל זמין ובר השגה. אך עם הזמן תושבי העיר מגלים שזה לא כל כך פשוט ותאוות הבצע מעבירה אותם על דעתם. הם שמים את הכסף כערך עליון, ומאבדים לגמרי את ערכי החברות, החמלה והאנושיות.

    אותן הנאות הקטנות של האדם - אוכל וסקס, מאבדות את קסמן עם איבוד השליטה.

    החזירות מעבירה אותם על דעתם, והזלילה הופכת לחסרת מעצורים - "אתה אוכל עד שאתה מת, / אחים, הביטו איך אני זולל, / אפסיק רק כשהכל יגמר / רק אז אוכל לשכוח / ובינתיים - תנו לי עוד...". כאן יש סצנה מהפנטת של זלילה עד מוות, המשוחקת ע"י גיא מנהיים, שאוכל ללא הפסקה, עד שהוא מתפוצץ. 

    לא רק הנאות האכילה מאבדות מקיסמן, אלא גם הסקס הופך לאקט מכאני, קר וחסר רגש.

     

     

    ''

    הפקה מרשימה ביותר המשלבת תפאורה נוצצת, הכוללת שלושה מסכי ענק שיורדים מן התקרה ומחליפים צורות וצבעים לאורך כל המופע (באופן שקצת הזכיר לי את המופעים בברודוויי), יחד עם מבחר תלבושות עשיר וססגוני. רמת הביצוע היתה טובה, אם כי לטעמי יכולות המשחק והשירה יכלו היו להיות טובים יותר. הליווי המוסיקלי של התזמורת, בניצוח של דיוויד שטרן, היה מקצועי ומענג, ועזר למופע לעלות כמה דרגות מעלה לכדי הפקה נדירה שכדאי לראות.

    סאטירה אנטי-קפיטליסטית, שנשארת אקטואלית גם היום יותר מתמיד. משל על חברה שבה מה שחשוב הוא האם יש לך כסף או אין לך כסף. בדומה למה שמתרחש כיום. לראיה משפט הלקוח מתוך המופע: "הפשע הנורא ביותר של האדם הוא חוסר יכולתו לשלם"..

    או במילים אחרות, אם אין לך כסף, אתה לא שווה כלום.

    בקיצור, צאו מהבית,תתנתקו כבר מהאח הגדול, ולכו לראות אופרה.

     

     

    בית האופרה-המשכן לאמנויות תל-אביב.
     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      אני לא טיפוס של אופרה, אבל אני מוכנה לנסות...
        27/1/12 13:46:
      לא רואה האח הגדול..אבל ללכת לאופרה נשמע טוב..
        26/1/12 01:18:
      בפעם האחרונה שהלכתי עם אמא שלי לראות אופרה (היא אוהבת אני לא) הבטחתי לעצמי שזו תהיה הפעם האחרונה ואכן כך היה :)
        24/1/12 19:54:
      להתנתק מהאח הגדול זה לא פשוט...אך/ח כנראה שבשביל האופרה הזו , זה שווה:-)

      ארכיון

      פרופיל

      רחלי אופק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין