כותרות TheMarker >
    ';

    Foodie

    בלוג ביקורת מסעדות.
    מקור נטול אינטרסים לקבלת רשמים מהמסעדות הטובות/המובילות/המדוברות בארץ. קריאה מהנה.

    0

    עסקית סופ"ש ברפאל - כשנותנים לאוכל לדבר

    50 תגובות   יום שלישי, 31/1/12, 21:07

    אצלנו במשפחה נוהגים לקיים את הארוחה המשפחתית בימי שישי/שבת בצהריים. אבי מכין לנו אוכל שבקלות היה יכול להיות מוגש במסעדות מהטובות ביותר, בכל סגנון ומכל סוג. לעיתים אנחנו מחליטים להחליף את ארוחת הצהריים המשפחתית בבית בארוחה משפחתית במסעדה טובה. יום שישי האחרון של שנת 2011 נראה כמו סיבה טובה לעשות זאת. היעד הפעם – רפאל.

     

    מסעדת רפאל עברה שיפוץ גדול בשנה האחרונה, בהשקעה של כמה מיליוני שקלים. אבל מעבר לשיפוץ, היא עלתה לכותרות בשל סיכסוך גדול ומתוקשר עם הנהלת אתר בייגל'ה.
    מאז השיפוץ יש לא מעט ביקורת על המחיר המופרז בתפריט הערב של המסעדה, ואוכל שלא עומדות בציפיות, באופן כללי נשמעות טענות שהמסעדה ירדה ברמתה מאז השיפוץ.

     

    הזמנו מקום מראש, חנינו בקרבת מקום באחד החניונים מבלי לבזבז זמן על חיפוש חניה ובכניסה למסעדה הובילו אותנו לשולחן עגול ומבודד מאחורי פרגוד ובצמוד לזגוגיות, עם נוף לים. מיקום נפלא כדי להנות מהנוף, אך חששנו שבשל הפרגוד תיהיה לנו בעיית זמינות מצד המלצרים. אני אישית הופתעתי שלאורך כל הארוחה המלצרים היו מאוד זמינים (למעט בזמן תשלום החשבון). בכלל, השירות היה מקצועי, אדיב וקשוב.
    העיצוב של המסעדה, מלבד איזור הבר החדש, לא נראה יותר מידיי מיוחד, ולא ברור על מה הוציאו כל-כך הרבה כסף כפי שנטען. אולי הרבה מהמאמץ הלך לשיפוץ למטבח? המסעדה, בכל מקרה, לא נראית יותר טוב מאיך שנראתה קודם.

     

    בשישי ושבת בשעות הצהריים, מציעים ברפאל עסקית מיוחדת.
    ב-125 שקלים מקבלים סלסלת לחמים (ללא הגבלה), מגוון מנות למרכז השולחן (את רובן ניתן להזמין עוד ועוד), ומנה עיקרית לכל סועד מבין מבחר נאה של אפשרויות כשבנוסף קיימות מנות ספיישל. הדיל נשמע מבטיח, אבל כזכור, באותו החודש בדיוק היינו במסעדת התרנגול הכחול וניסינו עסקית בקונספט דומה מאוד והתאכזבנו קשות.

     

    תפריט העסקית : מגוון ומעניין. כמו שצריך

    תפריט העסקית : מגוון ומעניין. כמצופה ממסעדת שף

     

    הבחירה בין העיקריות לא הייתה קלה, אומנם אין כאן מנות מאוד מתוחכמות, אבל מדובר בהרבה מנות שהן מנות קלאסיות של רפאל וידועות באיכות המצויינת שלהן. כל אחד בחר לעצמו מנה עיקרית, ובנוסף הזמנו גם בקבוק יין, Montepulciano D'abruzzo 2010, יין איטלקי אדום כהה, עם גוף וטעם שנע בין מתיקות לחמיצות.

     

    הראשונות החלו זורמות לשולחן בזו אחר זו. אתחיל בתיאור המנות שמהן לא ניתן לקבל תוספת:
    סיגרים מרוקאים – 5 סיגרים (אחד לסועד), במילוי חלקי פנים של עגל חלב ותיבול פיקנטי. הסיגרים היו פריכים ביותר, ללא עודפי שמן, עם בשר רך וטעים מאוד. הטחינה כמובן השתלבה מצויין.

     

    ''

    סיגרים של רפאל : חבל שאי אפשר לקבל מהם עוד

     

    קוד ממולח – 5 חתיכות ביצה (במצב שבין רכה לקשה), ומעליהן חתיכות קטנות אך לא דקות מידיי של קוד ממולח. בשל ההמלחה הקוד הפך להיות מעט קשה אבל עם הרבה טעם, והשילוב עם הביצה ורצועות קטנות של בצל יבש, היה ממש מוצלח.

     

    ''

    קוד ממולח - שילוב מפתיע של מרכיבים

     

    סלט עגבניות עם גבינת המאירי – סלט מרענן עם עגבניות וגבינת המאירי מצויינת שמוסיפה הרבה לסלט ומשדרגת אותו מאוד. הטענה היחידה הייתה הכמות המזערית של הסלט שקיבלנו, העלנו את הנושא באוזני המלצרית שדאגה לנו למנה נוספת באותו גודל. בשורה התחתונה, סלט טעים מאוד בזכות גבינת המאירי שמהווה את לב המנה.

     

    ''

    סלט עגבניות וגבינת המאירי : הגודל לא קובע

     

    כרוב בלאדי ממולא – גם במקרה הזה, מוקצה כרוב ממולא לכל סועד. כרוב מבושל בדיוק רב, כך שעליי הכרוב עדיין מעט קשים, ממולא בבשר טלה ואורז בסמטי. ומוגש מעל לבנה מחלב עיזים ושמן זית. המילוי טעים וכלל לא דחוס. ביצוע מושלם!

     

    ''

    כרוב ממולא : ביצוע מושלם!

     

    שאר המנות הראשונות:

    חומוס בולגרי – מחית חומוס גסה וטריה עם המון גרגירי חומוס ושמן זית, מעט מיץ לימון וטחינה מעל משלימים את המנה והופכים אותה לטובה מאוד. היה לי קשה להפסיק לאכול ממנה.

     

    ''

    חומוס בולגרי

     

    סלט חם של שעועית בובעס – שעועית במידת עשיה אל-דנטה עם פטרוזיליה, עגבניה ובצל חתוכים לחתיכות קטנות ביחד עם שמן זית. מנה לא רעה, אבל קצת משעממת.

     

    ''

    שעועית בובעס - בסדר אבל משעמם

     

    סלט משאוויה – סלט מצויין של פלפלים ועגבניות שרופים, עם לימון כבוש. העובדה שהזמנו את הסלט הזה שוב לפחות 3 פעמים מדברת בעד עצמה. סלט שעל פניו נשמע מאוד פשוט, אבל יש לו טעמים עמוקים בשל אופן ההכנה.

     

    ''

    סלט משאוויה : פשוט, מצויין

     

    לבבות חסה ואנדיב – הסלט הוגש עם ויניגרט חרדל ומעט פרמז'ן. אין הרבה מה להוסיף, זו מנה שאי אפשר להפוך אותה לשום דבר מלהיב, רק להרוס. ברפאל לא הרסו אותה.

     

    ''

    חסה ואנדיב : לא מועיל

     

    סלט תפוחי אדמה – מתפוחי אדמה מסוג ראטה, שמאופיינים בטעם ערמוני ודיי קשה למצוא אותם בארץ. תפו"א בושלו כך שלא היו רכים מידיי, והוגשו ביחד עם צלפים, איולי ובוטרדו (פירורי דג, לרוב בורי, שעוברים תהליך של ייבוש וכבישה במלח). העובדה שתפוחי האדמה מסוג ראטה מוסווים בעקבות השימוש בשאר מרכיבי המנה, בעיקר הבוטרדו שמוסיף מליחות ומתיקות במידה מסויימת.

     

    ''

    סלט תפוחי אדמה : קשת רחבה של טעמים

     

    תרד ערבי בשמנת חמוצה – עלי תרד ערבי (כנראה חלוט) בשמנת חמוצה ושמן זית. מנה טעימה מאוד שהולכת מצויין עם לחמים. המנה מאוד הזכירה לי משהו שאבא שלי מכין לעיתים ואוכל שמעלה לך זכרונות מהאוכל בבית אף פעם לא יכול להיות רע, לפחות לא כשמדובר על האוכל בבית שלי.

     

    ''

    תרד ערבי בשמנת חמוצה - מעניין מתי זה יגיע לסדרת השף של סלטי צבר

     

    זיתי סאנטה וקלמטה – אין מה להרחיב...

     

    עם המנות הראשונות מגיעה סלסלת לחם מענגת. פרוסות עבות של שני סוגי לחמים מצויינים עם שכבה חיצונית עבה ופריכה. בהמשך, כנראה אחרי שנכנסו לאפיה כשהתיישבותנו לשולחן, הגיעו הפוקאצ'ות הארוכות, המענגות והנודעות של רפאל. פריכות מאוד מבחוץ, משוחות בשמן ומעוטרות במלח גס. הפנים רך והטעם מעולה.

     

    ''

    סלסלת לחם וחמאה צהובה : מה צריך יותר? (תשובה בתמונה הבאה)

     

    ''

    הפוקאצ'ה של רפאל : הייתי חייב לדחוף תמונה שלה. עוד בתמונה, קערית נקייה של תרד ושמנת חמוצה

     

    אחרי שמילאנו את עצמנו במנות פתיחה שאת חלקן הזמנו שוב ושוב, הזמנו בקבוק יין נוסף והגיעו המנות העיקריות;

     

    אחרי התלבטות ארוכה בין כמה אפשרויות, בחרתי בשיפוד נתח קצבים עם מח עצם, בצלי פנינה ויין אדום.
    נתח הקצבים הגיע על שיפוד, מחולק ל-4 חתיכות (לדעתי לא יותר מ-200 גרם). הבשר דרש עבודת לעיסה, דבר שכיח בנתח מסוג זה. הוא הוכן לדרגת מידיום כמתבקש והיה עסיסי מאוד. הוא תובל בפלפל גרוס ומלח (קצת יותר מידיי מלח לטעמי). מח העצם שהתלווה למנה היה לא פחות ממשולם, הוא הוגש עם כפית קטנטנה שאפשרה גישה לכל חלק בחלל העצם. כמות מח העצם הייתה גדולה (בתמונה רואים את הצד הצר יותר של העצם).
    המנה הוגשה עם שתי תוספות. פירה מאוד חמאתי, מושחת ומספק וירקות צלויים לא שגרתיים: ארטישוק ירושלמי, סלק וכרוב ניצנים שכולם היו יוצאים מגדר הרגיל, בנוסף היה גם תפו"א קטן בטעם שהזכיר את תפו"א של ל"ג בעומר.
    המנה קצת קטנה לטעמי, מזל שלא חסכתי במנות הפתיחה.

     

    ''

    שיפוד נתח קצבים - הסוד הוא בכל מה שמסביב

     

    עוד הוזמנו בשולחן ונדגמנו על ידי:
    קבב לוקוס וטורו טונה בווינגרט חם של ירקות שרופים באש וכוסברה. (בתוספת 25 שקלים)
    4 קציצות דגים משובחות מנתחים יחסית יקרים (הטורו טונו, הוא נתח מבטן הטונה ולכן שמן יותר משאר חלקי הטונה, הוא נחשב לאחת הטובים שבטונה).
    הקציצות היו מאוד עסיסיות וערבות לחך, והוכנו כהלכה. הטונה אגב, לא כל-כך הורגשה בטעם. אבל כן הורגשו מעט ארומת צ'ילי שדיגדגה מעט את הלשון והוסיפה המון.
    את הקציצות עיטרו עגבניות צלויות ובצל ובסך הכל מדובר במנה טובה מאוד.

     

    ''

    קבב לוקוס וטורו טונה : ההוכחה שקציצות דגים יכולות להיות גורמה

     

    קציצות טלה (מנת ספיישל)
    תבשיל קציצות טלה עם גרגירי חומוס וירקות כמו בצל, ארטישוק ירושלמי ותפו"א. עם הרבה רוטב טעים וע"פ הצבע, גם לא מעט כורכום. הקציצות היו נפלאות ואווריריות וספגו לתוכן את הרוטב המצויין, מלא התבלינים והטעם. המנה הוגשה עם צלחת קוסקוס והייתה כנראה המנה הטובה בשולחן. אכלתי את מה שאמי לא הצליחה לסיים, אחרי שכבר הייתי מלא עד אפס מקום.

     

    ''

    תבשיל קציצות טלה : מנת ספיישל נהדרת, יש אישור להכניס אותה לתפריט הקבוע

     

    ראגו עגל עם פסטה פוזילי (מנת ספיישל)
    כבר שסיפרו לנו על המנה הדגישו שמדובר על סוג של פסטה עם רוטב בולונז משודרג ואכן כך היה.
    אחי שהזמין את המנה קצת התאכזב ממנה. אני חושב שבגלל שמדובר על מסעדת רפאל הציפייה הייתה למשהו יותר מיוחד, אבל ממה שאכלתי מדובר במנה טעימה מאוד. נכון, אין כאן הברקה גדולה מאוד, אבל יש פה טעם טוב ופסטה שבושלה בדיוק ולפחות מבחינתי מדובר במנה מוצלחת, אבל לא כזאת שהייתי ממליץ להזמין, כי יש מנות יותר מיוחדות ששווה לנסות.

     

    ''

    פוזילי ראגו עגל - מנת ספיישל לא מיוחדת

     

    קוסקוס כתף טלה עם גרגירי חומוס, ירקות שוק ותבלינים מ"המגרב".
    זוהי אחת מהמנות הותיקות והידועות ברפאל וכנראה שיש סיבה טובה לכך, הפעם לא טעמתי מהמנה הזאת, אבל אבי שהזמין את המנה, נהנה ממנה. היא מאוד גדולה ומשביעה, עם המון ירקות וכמות גדולה מאוד של קוסקוס.

     

    ''

    קוקוס כתף טלה : מנת הדגל.

     

    תפריט קינוחים? רגע... צריך קצת זמן מנוחה.
    כולנו שבענו למדיי, אחדים עד אפס מקום, אני אפילו את האפס עברתי. ניסיתי לפייס את הקיבה שלי שללא ספק לא הייתה מרוצה מהכמות שאכלתי.
    בסופו של דבר החלטנו שנצליח להתמודד עם קינוח אחד לכל היותר והתלבטנו קשות ובחוסר החלטיות מובהקת באשר לקינוח שנבחר. הוויכוח היה בנוגע לצלחת הפטיפורים המפורסמת או לסורבה הביתי שמוצע ב-4 טעמים שונים. כשאין לי מקום ויש צורך בקינוח, אני נוטה ללכת לכיוון הסורבה שהוא לרוב האופציה הקלילה יותר, והקור גם קצת מרגיע את הבטן.

     

    בסופו של דבר, הזמנו את הסורבה, אבל כנראה שנכמרו רחמיה של המלצרית שהייתה עדה להתדיינות שלנו, ועם קינוח הסורבה הוגשה לנו גם צלחת פטיפורים מתנת רפאל (כנראה בגרסא קטנה מהמנה הרגילה)

     

    הסורבה היה מעולה!
    ארבעת הטעמים היו: אגס, מנגו, קסיס ופירות יער.
    כל טעמי הסורבה היו מצויינים ונאמנים ב-100% לטעם הפרי, ללא טעמי לוואי נלווים.
    מבחינתי, סורבה האגס היה המפתיע ביותר, אפילו עם מרקם אגסי. סורבה המנגו היה מתוק מאוד וחלקלק, סורבה פירות היער היה חמצמץ וטעים. את סורבה הקסיס פחות אהבתי, הוא היה חמצמץ קצת מידיי לטעמי, אבל מה שהפריע לי יותר היה המרקם המעט מחוספס. מנה אחרונה טובה ומאוד יפה.

     

    ''

    סורבה - צבעוני ונאמן לטעמים המקוריים

     

    צלחת הפטיפורים גם עשתה את העבודה.
    שני מרצפנים, שתי מרמלדות (או "pate de fruit", מצרפתית - בצק פירות, ותודה לקוראת רוני) מאוד טובות ופירותיות: מרמלדת תות ומרמלדת אשכולית.
    הפטיפור הטוב ביותר לטעמי היה המיני-פחזנית עם שכבת הקרמל, לא ברור איך הצליחו לדחוס כל-כך הרבה קרם פטיסייר לתוכה, אבל היה מדובר בתענוג של ממש. בשל גודל הפטיפורים לא יצא לי לטעום מכולם, היו טובים יותר והיו טובים פחות, אבל המנה הייתה מוצלחת.

     

    ''

    צלחת פטיפורים : משחק של צבעים וטעמים (מוקדש ליואב פרנקו)

     

    ביקשנו חשבון, קיבלנו אותו במהרה, אבל דווקא עד שחזרו איתו לקח הרבה זמן ונדרשנו לנסות למשוך את תשומת לב המלצרית. זה רק אני או שזה תמיד קורה כשהשירות טוב?

     

    חשבון:

    עסקית סופ"ש * 5: 625 שקלים
    תוספת לעסקית קבב לוקוס: 25 שקלים
    MONTEPULCIANO, יין * 2: 256 שקלים
    סורבה: 45 שקלים

    סה"כ: 951 שקלים לפני טיפ.

     

    לסיכום:
    עסקית הסופ"ש של מסעדת רפאל מהווה דוגמא ומופת לביצוע נכון של ארוחה המורכבת ממנות פתיחה למרכז השולחן ומנה עיקרית לבחירה. למרות אלמנט ה"אכול כפי יכולתך" של מנות הפתיחה, מורגשת כאן רמת מקצועיות גבוהה בהכנת המנות וחוסר פשרות בנוגע לאיכות המרכיבים. נראה שהושקעה מחשבה בתכנון המנות המרכיבות את התפריט, כך שרמת ההקפדה נשמרת עבור מנות שצריכים להוציא בכמות גדולה. להוסיף לכך את העובדה שמפה לא יוצאים רעבים, המחיר סביר, הנוף יפהפה והשירות מקצועי, אדיב ומאוד משתדל. סך הכל, אי אפשר לבקש יותר.
    למרות כל הסיפורים סביב מסעדת רפאל שלא קשורים לאוכל, אי אפשר לקחת מרפי כהן את המקצועיות שמאפיינת אותו ושבזכותה רפאל נחשבת כבר שנים לאחת המסעדות הטובות ביותר בארץ.

     

    ציון במדד אורן (להסבר על המדד): 8.3 מתוך 10 (לעסקית סופ"ש)
    במשפט אחד: ארוחה למופת שכדאי לכם לבדוק בעצמכם, תבואו רעבים!
    רפאל, הירקון 87 (מגדל דוד המלך), תל אביב.
    טלפון: 03-5226464
    שעות פעילות:
                       א' – ש': 12:00 – 16:00 (עסקית), 19:00 – 23:00.


    אתר המסעדה: http://raphaeltlv.co.il/

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (50)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/2/12 12:48:

      מודה ומתוודה, אורן ידידי. אני לא איש של מסעדות .

      הבן שלי כן, אבל הוא לא כותב. ..

      טוס לוינה ובודפשט, שם יש לי המלצות עבורך.

        5/2/12 23:05:
      אז מסה :)
        5/2/12 20:22:
      דווקא יש לקימל אבל התפריט שלהם אף פעם לא משך אותי
        5/2/12 12:14:

      צטט: אסצ'ילי 2012-02-04 16:50:30

      איזה יופי. אני כל כך אוהבת ומוקירה את סגנון הביקורת שלך העניינית, ללא איפור מסקרה ומייק אפ אתה מאתגר את כל מי שקורא כאן לבוא ולטעום ולמה לצפות. אני מאד סקרנית לגבי המסעדה לא אכלתי שם מעולם. התרשמתי גם הפעם. יופי של בלוג בכלל.

       

      תודה רבה!

      בקשר למסעדה עצמה, לרוב מדובר באוכל קצת יותר מתוחכם ויותר יקר.

      כך שיש הבדל גדול בין עסקית הסופ"ש לארוחת ערב במסעדה. בכל מקרה, ההמלצה החמה היא יותר לעסקית הסופ"ש מאשר לארוחת ערב ברפאל, שפעם אחרונה שיצא לי לנסות הייתה לפני שנה, אך מאז נעשו הרבה שינויים במקום

        5/2/12 12:12:

      צטט: rossini 2012-02-04 16:10:56

      הרגת אותי , אורן ידידי.צוחקצוחקצוחק

       

      אכן לא אכלתי ב"רפאל " , כפי שלא אכלתי בעוד כמה מסעדות עליהן כתבת.

      זה לא משנה את העובדה שאני אוהב את הביקורות שלך, עם כל המשתמע מכך.

       

      תודה, אולי תמליץ לי על מסעדה טובה לבקר בה?

        4/2/12 16:50:
      איזה יופי. אני כל כך אוהבת ומוקירה את סגנון הביקורת שלך העניינית, ללא איפור מסקרה ומייק אפ אתה מאתגר את כל מי שקורא כאן לבוא ולטעום ולמה לצפות. אני מאד סקרנית לגבי המסעדה לא אכלתי שם מעולם. התרשמתי גם הפעם. יופי של בלוג בכלל.
        4/2/12 16:10:

      הרגת אותי , אורן ידידי.צוחקצוחקצוחק

       

      אכן לא אכלתי ב"רפאל " , כפי שלא אכלתי בעוד כמה מסעדות עליהן כתבת.

      זה לא משנה את העובדה שאני אוהב את הביקורות שלך, עם כל המשתמע מכך.

        3/2/12 20:12:

      צטט: בןben 2012-02-03 16:36:59

      אורן, סקירה מעולה, גם לדעתי אחת המסעדות הטובות (והיציבות) בתל אביב, שמציעות גם יחס עלות-תועלת טוב מאוד.

       

      תודה בן, נחמד שנרשמת במיוחד כדי לרשום את ההודעה הזו

      (מעניין אם אני מקבל אחוזים על צירוף משתמשים חדשים)

      שמעתי שארוחות הערב נהיו אפילו יותר יקרות מאז שהשיפוץ הסתיים, כך שאני לא בטוח בקשר לעלות-"תועלת"

        3/2/12 20:10:

      צטט: rossini 2012-02-03 11:14:55

      טרם "בדקתי" את טעמך, אבל התאורים שלך משכנעים .

      תודה.

       

      מה הכוונה ב-"בדקתי את טעמך"? נשמע קניבלי מעט :)

      לא יצא לך לאכול ברפאל?

        3/2/12 16:36:
      אורן, סקירה מעולה, גם לדעתי אחת המסעדות הטובות (והיציבות) בתל אביב, שמציעות גם יחס עלות-תועלת טוב מאוד.
        3/2/12 11:14:

      טרם "בדקתי" את טעמך, אבל התאורים שלך משכנעים .

      תודה.

       

        2/2/12 11:52:

      צטט: עדישדה-פז 2012-02-02 09:13:09

      לקחתי...:-)

       

      Done :)

        2/2/12 11:51:

      צטט: yanivmichal 2012-02-01 21:38:27

      אהבתי את הביקורת, נשמע מעניין. חבל שלי אין כמוך שותפים לאוכל בסגנון הזה..טוב שיש לי חברים בלוגרים שפתוחים לטעמים.

       

      מה הכוונה לאוכל בסגנון הזה? האוכל בארוחה הזאת הוא דווקא אוכל של יום יום, אבל מוקפד מוקפד.

      בכל מקרה, קחי איתך בלוגר או שניים, אני בטוח שלעסקית הסופ"ש הזה לא צריך יותר מידיי שכנועים.

        2/2/12 11:49:

      צטט: ששת שצ 2012-02-01 18:46:30

      מעורר את כל החושים

       

      גם זה יכול להיות משפט סיכום טוב :)

        2/2/12 09:13:

      לקחתי...:-)

        1/2/12 21:38:
      אהבתי את הביקורת, נשמע מעניין. חבל שלי אין כמוך שותפים לאוכל בסגנון הזה..טוב שיש לי חברים בלוגרים שפתוחים לטעמים.
        1/2/12 18:46:
      מעורר את כל החושים
        1/2/12 18:38:

      צטט: עדישדה-פז 2012-02-01 18:00:23

      אני שמתי לב בביקורות אצלי, שיש מספר מסעדות המקבלות ציון ארבע, אבל חמש זה ממש מסוג הלא לפספס (רלוונטי גם לגבי ארוחת סופ"ש משתלמת במיוחד...)אחרת לא תהיה אצלי אבחנה בין אלה שאני ממש חפצה ביקרן. לכן סולם אישי מצליח לתת מענה רחב יותר לפרמטרים השונים.

       

      כפשרה אני מוכן להחליף את האמירה "אסור לפספס" ל"כדאי מאוד לנסות" :)

        1/2/12 18:36:

      צטט: אורלינה 2012-02-01 17:51:13

      תודה רבה על הביקורת. נראה לי מקום שווה ללכת אליו :)

       

      תודה רבה שקראת :)

        1/2/12 18:35:

      צטט: איבי מלכת האור 2012-02-01 17:24:49

      אכן אחלה ארוחת סוף שבוע.
      גם לי יש צילומים וביקורת שלה, צריכה להעלות אותה באמת... :)

       

      מחכה לקרוא :)

       

        1/2/12 18:35:

      צטט: hellyk 2012-02-01 15:39:22

      ממה שאני רואה, בתמונה שלך, מדובר בצלח הפטיפורים בגודל מלא. ....

       

      עשיתי השוואה לתמונות אחרות שראיתי וראיתי שפה קיבלנו קצת פחות. אולי הם הקטינו את המנה

        1/2/12 18:00:
      אני שמתי לב בביקורות אצלי, שיש מספר מסעדות המקבלות ציון ארבע, אבל חמש זה ממש מסוג הלא לפספס (רלוונטי גם לגבי ארוחת סופ"ש משתלמת במיוחד...)אחרת לא תהיה אצלי אבחנה בין אלה שאני ממש חפצה ביקרן. לכן סולם אישי מצליח לתת מענה רחב יותר לפרמטרים השונים.
        1/2/12 17:51:
      תודה רבה על הביקורת. נראה לי מקום שווה ללכת אליו :)

      אכן אחלה ארוחת סוף שבוע.
      גם לי יש צילומים וביקורת שלה, צריכה להעלות אותה באמת... :)

        1/2/12 15:39:
      ממה שאני רואה, בתמונה שלך, מדובר בצלח הפטיפורים בגודל מלא. ....
        1/2/12 14:48:

      צטט: חני באני 2012-02-01 14:43:06

      אני אכלתי שם בפעם הראשונה לפני 3 שנים בערך ודיי התאכזבתי. לפני שנה בערך הייתי בבר של המקום, חמארה, וניסיתי את הסינטה שבאופן מפתיע הייתה מצויינת. עדיין מאז לא הרגשתי צורך להגיע למסעדה... התפריט נראה טוב ומשתלם אבל עדיין משהו שם... לא מסתדר לי...

       

      בסך הכל, אני יכול להבין. יש אנשים שכשהם הולכים למסעדת שף הם מצפים למשהו הרבה יותר מיוחד ממה שמציעים ברפאל

        1/2/12 14:45:

      עדי, אכן הסולם מחמיר מאוד (ואגב, זה 8.3 ... בסולם המחמיר הזה עשירית זה משמעותי).
      הסיבה שלא מגיעים פה 5 כוכבים לדעתי היא בעיקר כי לא מדובר על אוכל מרגש במיוחד. בסופו של דבר, הדירוג שאני נותן הוא בהסתמך על כל הקריטריונים שאת מכירה. 4 כוכבים אצלי זו מסעדה שאני ממליץ בחום ללכת אליה.
      בניגוד למקובל פה בקפה, אצלי ציון 5 הוא כמעט לא בר השגה, וגם בשביל ציון 4 צריך להתאמץ.

       

      אני מודה שכבר כמה פעמים חשבתי לשנות את סקאלת הציונים מעט, אחרי הכל רק ארוחת הצהריים במול ים עבר את ציון 9 וזכה ל-5 כוכבים. מה שבטוח, הוא שאם אני אחליט יום אחד לשנות את סקאלת הציונים, אדאג לעדכן את זה במדד הציונים שלי, וגם אדאג לערוך את כל הביקורות ולעדכן את הציון ומספר הכוכבים.

       

      עד אז:
      5 כוכבים : חייבים ללכת
      4 כוכבים: המלצה חמה

      3 כוכבים: בין ארוחה טובה לארוחה סבירה
      2 כוכבים: ארוחה מאכזבת
      1 כוכב: להתרחק (עדיין לא היה)

        1/2/12 14:43:
      אני אכלתי שם בפעם הראשונה לפני 3 שנים בערך ודיי התאכזבתי. לפני שנה בערך הייתי בבר של המקום, חמארה, וניסיתי את הסינטה שבאופן מפתיע הייתה מצויינת. עדיין מאז לא הרגשתי צורך להגיע למסעדה... התפריט נראה טוב ומשתלם אבל עדיין משהו שם... לא מסתדר לי...
        1/2/12 13:55:
      אני רוצה לצאת חוצץ (תמיד רציתי לכתוב את זה...) אם משפט הסיכום הוא לא לפספס, כולל סימן קריאה, איך הצין הכללי הוא 4? ואם בציונים עסקינן, יש מצב שסולם אורן מעט מחמיר מידי? 8.2 שוב נראה לי נמוך ביחס לחוויה הכללית... וכן... אני מכירה כבר את הפרמטרים :) רוצה לומר, שנקרא שהיה לכם תענוג, שמחה בשבילכם ושמחה לקרוא על כך.
      הדיל נראה משתלם מאד. צריך רק להזהר לא להתמלא מהלחם ומהמנות הראשונות, כי אחרת כבר לא מסוגלים את המנה העיקרית (קינוח אין בעיה, לקינוח תמיד יש מקום). האוכל מושקע ולפי התיאור גם איכותי וטעים.
        1/2/12 12:16:

      לא כתבתי שהיא יחסית סבבה. כתבתי שהיא ממש סבבה לשון בחוץ

      אגב, היא לא תמיד אחידה בטעם ובעיקר בזמן האפייה. המזל הוא (אם מדובר בזמן האפייה) שניתן לבקש ולקבל עוד אחת. 

        1/2/12 11:15:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2012-02-01 11:07:17

      אני לא זוכר שקראתי דיווחים לא אוהדים על ארוחת סופ"ש.

      מתוך כל הראשונות, אין מצב שאתה לא מתחבר לפחות ל 4-5 מנות. תוסיף פוקאצ'ה שהיא באמת סבבה ואתה כבר מסודר. הקטע הוא שאחרי זה פתאום באים ואתה מקבל עיקרית אחרי שמבחינתך אתה כבר שבע.

      עכשיו לך תתמודד עם נתח קצבים על פירה חלבי ומושחת או קציצות טלה ממש מוצלחות עם ארטישוק ירולשמי מוגשות על קוסקוס.

       

      אגב, לקחתי שם פעם את הסינטה וזו לא מנה שאבחר בה שוב

       

      פוקאצ'ה שהיא רק סבבה? :) דווקא ממך ציפיתי שתתאהב בה.

      מנת הנתח קצבים קטנה יחסית, מתאימה בול למנה הזאת, למרות שבדיעבד אולי היה כדאי לי לנסות את מנת הקלמארי :)

        1/2/12 11:14:

      צטט: שמן ושמנת 2012-02-01 08:30:19

      אחלה ביקורת. לא יכולתי להתחמק מההרגשה של "פותחים שולחן" במסעדה מזרחית, עם כל המנות הראשונות האלה. (למרות שאני בטוח שאין בכלל מה להשוות מבחינת טעם ועניין...) ברפאל לא היינו עדיין, ואנחנו לא מספיקים לשמוע ביקורות חיוביות ושליליות. המוזר הוא שדווקא ביקורות בינוניות בכלל לא שמענו על המקום :)

       

      לפתוח שולחן זה בדיוק מה שעושים בעסקית הסופ"ש, זה היופי. יש דווקא מקום מסויים להשוואה בטעם בין זה למסעדות מזרחיות פשוטות, אבל ההבדל הוא בחומרי גלם איכותיים ביותר ובטיפול מקצועי וברמת הירידה לפרטים. כמו שכתבתי, לא מדובר על אוכל מאוד מתוחכם/חדשני בארוחה הזו. אבל ב-125 שקלים לארוחה כל-כך ממלאת, מקבלים מכל טוב ובאיכות גבוהה.

       

      אני מניח שההבדל שבין הביקורות המעולות לביקורות הקוטלות הוא גובה הציפייה, יש אנשים שמגיעים לרפאל עם ציפייה לחוויה בלתי נשכחת, גם בגלל שמה של המסעדה וגם בגלל המחיר. בכל מקרה, אני חושב שהדיעות על עסקית הסופ"ש מאוד טובות ברובן המוחלט, וגם על העסקיות הרגילות לא יצא לי לשמוע ממקור ראשון ביקורת רעה

        1/2/12 11:09:

      צטט: Penny Lane 2012-02-01 08:05:44

      עד שסוף סוף אני משתמשת בעורך טקטס מתקדם זה לא עובד. האפשרויות הבולטות: טוטו, קיוטו וקיוטו סלסה- נפסלו בגלל המרכיב הפחמימתי. מיט בר - נפסלה בגלל שאמא שלי לא כזאת אכלנית של בשר. שגב הרצליה - נפסלה בגלל שהיא בהרצליה. כרמלה בנחלה - שהיא כידוע המסעדה האהובה עלינו אבל חשבנו לנסות מקום חדש. מספר שאלות פעורות: באיזו מהמסעדות, אם בכלל, יש איזור עישון? איך שפים מגיבים לבקשה להוציא בצל מהמנות? תודה מראש, משפחת ליין.

       

      אני לא חושב שבמסה וברפאל יש איזור עישון, אולי בברים הנפרדים של שתי המסעדות, אבל אני מניח שחווית האכילה לא אותו דבר, וגם יש הרבה רעש.

      חבל שאין לכם את קימל ברשימה, יש מצב שיש שם אפשרות לעישון באיזור המרפסת.

      בקשר ללהוציא בצל - אני מניח שזה תלוי ספציפית בשף, הכי טוב זה להגיד שיש אלרגיה לבצל ;)

        1/2/12 11:07:

      אני לא זוכר שקראתי דיווחים לא אוהדים על ארוחת סופ"ש.

      מתוך כל הראשונות, אין מצב שאתה לא מתחבר לפחות ל 4-5 מנות. תוסיף פוקאצ'ה שהיא באמת סבבה ואתה כבר מסודר. הקטע הוא שאחרי זה פתאום באים ואתה מקבל עיקרית אחרי שמבחינתך אתה כבר שבע.

      עכשיו לך תתמודד עם נתח קצבים על פירה חלבי ומושחת או קציצות טלה ממש מוצלחות עם ארטישוק ירולשמי מוגשות על קוסקוס.

       

      אגב, לקחתי שם פעם את הסינטה וזו לא מנה שאבחר בה שוב

        1/2/12 08:30:
      אחלה ביקורת. לא יכולתי להתחמק מההרגשה של "פותחים שולחן" במסעדה מזרחית, עם כל המנות הראשונות האלה. (למרות שאני בטוח שאין בכלל מה להשוות מבחינת טעם ועניין...) ברפאל לא היינו עדיין, ואנחנו לא מספיקים לשמוע ביקורות חיוביות ושליליות. המוזר הוא שדווקא ביקורות בינוניות בכלל לא שמענו על המקום :)
        1/2/12 08:06:

      לא כתבתי שהן טובות או יפות ממנה. כתבי שבאופן כללי טובות ויפות נפלו בקסמיו

       

      יש איזה משפט כזה - יש יפות ממך, אבל אין יפה כמוך

        1/2/12 08:05:
      עד שסוף סוף אני משתמשת בעורך טקטס מתקדם זה לא עובד. האפשרויות הבולטות: טוטו, קיוטו וקיוטו סלסה- נפסלו בגלל המרכיב הפחמימתי. מיט בר - נפסלה בגלל שאמא שלי לא כזאת אכלנית של בשר. שגב הרצליה - נפסלה בגלל שהיא בהרצליה. כרמלה בנחלה - שהיא כידוע המסעדה האהובה עלינו אבל חשבנו לנסות מקום חדש. מספר שאלות פעורות: באיזו מהמסעדות, אם בכלל, יש איזור עישון? איך שפים מגיבים לבקשה להוציא בצל מהמנות? תודה מראש, משפחת ליין.
        1/2/12 01:06:

      צטט: Penny Lane 2012-02-01 00:00:50

      אני שמחה לבשר שהקראש על מיקי שמו עבר (כנראה שאני כבר פחות רעבה). לא נראה לי שאמא שלי תימשך לאביב משה. חוץ מזה שאין יותר טובות או יפות מאמא שלי.

       

      קראש על מיקי שמו? זה בטח לא בזכות החיוך ה"כובש" שלו... אם אני רואה במקרה ערוץ האוכל לפני השינה ופתאום רואים אותו מחייך אני לא מצליח להרדם

        1/2/12 01:04:

      צטט: Ronnie 2012-01-31 23:14:33

       

      ביקורת מצויינת!

       

      והערה קטנה, אם יורשה לי, לגבי ה"ג'לי פירות" -

      נכבד אותו בשמו האמיתי - pate de fruit (מצרפתית - בצק פירות) 

      שלא יעלב חלילה חיוך

       

      תודה רבה רוני, ערכתי, תיקנתי והוספתי קרדיט :)

        1/2/12 01:03:

      צטט: Penny Lane 2012-01-31 21:50:55

      דרך אגב, אם שניכם כבר פה, אני זקוקה לעזרה עם איזושהי התלבטות. קבלתי שובר למסעדה מהעבודה ע"ס 275 ש"ח (לשימוש בערב בלבד). ההתלבטות היא בין רפאל, מסה וקורדיליה, תחת האילוץ שהצלע החשובה (אני) לא אוכלת פחמימות.

       

      בקורדיליה לא הייתי עדיין, אבל ביחס של תמורה למחיר.. נראה שבאמת אפשר לוותר עליה.
      אני חושב שבמסה יהיה אפשר לשלב יותר מנות באמצעות השובר בשעות ארוחת הערב, אז אמליץ על מסה. מעניין איזה עוד אפשרויות קיימות לך שם :)

        1/2/12 01:01:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2012-01-31 21:32:40

      ישששששששששש. ביקורת חדשה של אורן אסיף מגניב
      קודם כל מוריד את הכובע שהצלחתם להמשיך לקינוח.
      אין סוד שזו אחת הארוחות האהובות עליי בארץ מבחינת קונספט, טעמים ומחיר.
      מנת קציצות הטלה עם הארטישוק אהובה עליי מאד. המרקם של הקציצה מזכיר לי כרית נעימה ורכה כזו.
      הראשונות - ברובן נפלאות. חלק קצת משעממות והייתי שמח אם הן היו יוצאות מהסבב הקבוע. השעועית למשל מיותר. בעיניי גם החומוס והמשאוויה.
      אגב, פעם בממולאים היו חצילונים קטנים וקישוא מופלא. את הכרוב לא טעמתי.
      מבסוט רצח שנהניתם!
      מקווה שבאירוע המשפחתי הבא - פני ואני כבר נקח חלק קריצה

       

      וואלק אתה... :)

      איך זה שעוד לא הכניסו את קציצות הטלה לתפריט הקבוע אם אתה אוהב אותה?
      המשאוויה הייתה נהדרת, חלילה שלא יוציאו אותה. אם לוותר על משהו אז בהחלט אפשר לוותר על השעועית ובטח שאפשר לוותר על החסה והאנדיב. אבל שפע לא הרג אף אחד, נראה לי...

      שמעתי שהממולאים היו יותר מגוונים, ואני זוכר שגם פעם אכלתי את החציל הממולא ברפאל שבהחלט היה יוצא מגדר הרגיל. אבל הכרוב היה מוצלח ואולי עדיף שיש 5 ממולאים אותו דבר כדי למנוע ריבים במשפחה על החציל ;)

        1/2/12 00:00:
      אני שמחה לבשר שהקראש על מיקי שמו עבר (כנראה שאני כבר פחות רעבה). לא נראה לי שאמא שלי תימשך לאביב משה. חוץ מזה שאין יותר טובות או יפות מאמא שלי.
        31/1/12 23:40:

      וואו. אז זה קצת קטע משפחתי-קינקי? מעניין לראות את קווי הדמיון בינו לבין מיקי שמו

       

      בכל אופן הוא בחור חביב ביותר, מארח למופת ואיש מיוחד. אבל האוכל שלו שאכלתי עד כה לא גרם לי לשום דבר מעניין.

       

      במסה לא אכלתי, אבל הביקורות עליה מצד אנשים שאני אוהב ומעריך הן טובות.

       

      את רפאל אני אוהב אבל לדעתי התמחור הרגיל יקר בצורה בלתי רגילה

       

      אני חושב שאני אלך על מסה במקרה הזה. מניח שבלי הרבה קושי אמא יכולה למצוא עצמה נמשכת גם לאביב משה. אחרי הכל, טובות ויפות עשו זאת לפניה

        31/1/12 23:14:

       

      ביקורת מצויינת!

       

      והערה קטנה, אם יורשה לי, לגבי ה"ג'לי פירות" -

      נכבד אותו בשמו האמיתי - pate de fruit (מצרפתית - בצק פירות) 

      שלא יעלב חלילה חיוך

        31/1/12 22:09:
      כן. בעבודה שלי אוהבים להגביל. אמא שלי קצת נמשכת לניר צוק אז היא הוסיפה את קורדיליה להתלבטות.
        31/1/12 21:58:

      תרשי לי לתקן, ההתלבטות שלך היא בין מסה לרפאל.

      בטוחה שרק לערב? שובר מצחיק

        31/1/12 21:50:
      דרך אגב, אם שניכם כבר פה, אני זקוקה לעזרה עם איזושהי התלבטות. קבלתי שובר למסעדה מהעבודה ע"ס 275 ש"ח (לשימוש בערב בלבד). ההתלבטות היא בין רפאל, מסה וקורדיליה, תחת האילוץ שהצלע החשובה (אני) לא אוכלת פחמימות.
        31/1/12 21:48:
      ויפה שעה אחת קודם...
        31/1/12 21:32:

      ישששששששששש. ביקורת חדשה של אורן אסיף מגניב
      קודם כל מוריד את הכובע שהצלחתם להמשיך לקינוח.
      אין סוד שזו אחת הארוחות האהובות עליי בארץ מבחינת קונספט, טעמים ומחיר.
      מנת קציצות הטלה עם הארטישוק אהובה עליי מאד. המרקם של הקציצה מזכיר לי כרית נעימה ורכה כזו.
      הראשונות - ברובן נפלאות. חלק קצת משעממות והייתי שמח אם הן היו יוצאות מהסבב הקבוע. השעועית למשל מיותר. בעיניי גם החומוס והמשאוויה.
      אגב, פעם בממולאים היו חצילונים קטנים וקישוא מופלא. את הכרוב לא טעמתי.
      מבסוט רצח שנהניתם!
      מקווה שבאירוע המשפחתי הבא - פני ואני כבר נקח חלק קריצה

      ארכיון

      פרופיל

      אורן_אסיף
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין