היי ענתי. הייתי אתמול בסרט ולא התלהבתי בכלל. תהיתי הרבה למה הסרט לא פעל עלי והגעתי למסקנה בעיקר בגלל צורת הצילומים שלא הייתה אותנטית. המצלמה ניסתה להראות את החיים הבורגניים עם הדישוושר ולונג שוט על מכוניות מודרניות לעומת זאת לא הצלחתי לקבל צילום ראוי על השכונה של המשרתת הענייה ותמיד צילומי תקריב כדי שלא נראה את התמונה המלאה של רחובות העיר. בכל זאת הסרט צולם בעיר . גם כל הסיפור סובב סביב דרמת בית משפט החל מהגירושין ודרך סיפור התלונה . לא היה פה משהו בסרט מבחינת רעיון - נראטיב שמצדיק סרט עם כל כך הרבה תהילה. ודבר אחד למדתי על הסרט שחולי אלצהיימר בכל העולם דומים.

בכל יום צדק חדש :-)

עשית לי חשק.

אני אוהבת את הקולנוע האיראני שעד היום לא אכזב.

ועל נשים? במיוחד מעניין.
תודה רבה ענת.