כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ביקורות לשעת לילה מאוחרת, או עלילות יהוא והכבשה דולי

    3 תגובות   יום ראשון, 12/2/12, 13:02

    לא, זה לא כמו שזה נשמע. לא באמת ראינו את יהוא ודולי, והם לא עשו שום דבר ביחד (לא שאני יודע עליו, לפחות), כי היא מתה כבר ב-2003, ואז עוד לא הכרתי את יהוא. אבל בשעת לילה מאוחרת, כשאתה עייף, לא תמיד יש לך שליטה על הדימויים שרצים לך בראש.

    הכל התחיל בהזמנה לראות את מופע ההשקה של גריי, הפרויקט האחרון של יהוא ירון כמפיק. גריי היא פרויקט של חבר'ה צעירים מאד, ובראשם ערן אטד, כבן 20. הוא וחלק מחבריו מנגנים יחד מגיל 13, והיות ולא מעט מהאמנים הבריטיים האהובים עלי החלו להופיע כבר בגיל 17, וחלקם אף קודם לכן, לא מצאתי סיבה להפלות לרעה דווקא את צעירי ארצנו. מה גם שמצאתי קצת חומר שלהם ביוטיוב שמצא חן בעיני, ובראשו השיר הזה, איקרוס - הנה הוא כאן:

     

    ''

     

    רצה הגורל והשבת שקדמה לערב המופע היתה בהירה ונאה, כך שהצטברו לנו כמה הפלגות שנדחו מהשבוע שעבר ומיום הששי שקדם לה, וכך, אחרי יום שלם של שייט ואירוח, שמנו פעמינו, מותשים מעט, לתיאטרון תמונע, לשם הגענו מעט אחרי 2230. אולי בגלל שהם צעירים הם יתחילו בזמן ויוותרו על האיחור האפנתי, אמרה אסנת. התמקמנו בכסאות בעמדת תצפית נוחה, ואסנת, מותשת מיום שלם בים, מתחילה מייד לנקר. רבות כבר כתבנו על ההרגל התל אביבי כל כך הזה, של להתחיל הופעות אחרי 23:00. למה לעזאזל יכול אריק קלפטון להופיע ב-20:00 מבלי להרגיש פחיתות כבוד, אבל בישראל לא יתחיל אף אמן אינדי ינוקא הופעה בשעות שבהן בני תמותה עדיין ערניים?

    אחרי שאסנת נכנסת למוד נמנום, קשה להוציא אותה ממנו. אבל, למי שאינו יודע, לנשים יש מערכות קלט שאנו הגברים אינם מסוגלים עדיין להבין - אם כי אחרי 23 שנות נישואין אנו בהחלט מסוגלים להעריך - והן מסוגלות לנמנם לאורך מופע שלם ועדיין לצאת ממנו עם תובנות טובות משלנו , משהו כמו שינה בעיניים פקוחות. אנחנו הגברים, כשאנחנו ישנים, העולם מת. תעיד על כך כל אשה שניסתה להבין באמצע הלילה איך לכל הרוחות קורה שבן זוגה לחיים, שבמהלך היום נחשב כרגיש ומחודד חושים, לא שומע את בתו התינוקת שצורחת במיטתה שבחדר הסמוך . לכן, החלטתי הפעם לכתוב את הביקורת הזו על בסיס ההערות שאסנת שחררה בין נמנום לנמנום, שנכתבו בסדר הופעתן:

    • הוידאו ארט מצויין, היתה הראשונה בהן. ואכן, ברקע לבמה וללהקה התנגן, לאורך כל המופע, סרט וידאו-ארט מושקע, שההתרחשויות בו בו תאמו למקצבי השירים, ושהוסיף המון למופע. מרב שחם אחראית לו, ומגיע לה הרבה קרדיט.
    • הלהקה מנגנת יפה, אבל הוא מיותר לי. ההערה הזו, שהושמעה כלפי הסולן ערן אטד, נדרשת לפרשנות מרחיבה. אחרי הכל, אנו היהודים מצוינים בפרשנות מרחיבה, תראו כיצד הפכנו את "גדי בחלב אמו" לאוסף של זמני המתנה בין יוגורט לעוף, למערכות כלים וכיורים נפרדות, לצבא של משגיחי כשרות הניזונים מארנקינו ולקבורת סכינים חוטאים בעציצי חרס. הערה לקונית זו הושמעה בשעה שאטד היה עסוק בפטפוט נרגש ומתמשך מעל הבמה, מה שמובן לחלוטין כשצעיר בן 20 ניצב על במה עם להקה משלו בלב מופע השקה של אלבומו הראשון במועדון בעל שם, אך היא באה לאחר שיר בעל אופי יהוא ירוני במיוחד, ואני כפרשן חושב שמה שאסנת התכוונה לומר באמירה זו, היא: מספיק עם שכפולי יהוא ירון וסגנון השירה שלו, תנו לי משהו שונה לא רק מהמיינסטרים, אלא גם מיהוא ירון. ואני חייב לומר שדעתי כדעתה. בכלל, מאז הפך יהוא ירון לדבר החם ביותר במוזיקת האינדי הישראלית,  ביקשו ממנו אמנים רבים שיפיק להם את אלבום הבכורה, ויהוא נענה בשמחה, ומפיק שכפולים של עצמו בכל הגילאים והצורות. רק לפני שבועות מספר נכחנו במופע ההשקה של רני שחר, שגם מפיו בקעו שירים יהוא-ירוניים לא מעטים. לא קשה לזהות את השפעותיו המוזיקליות של ירון, גם בלי לדעת שהוא המפיק. הכהן הגדול של המוזיקה הלא-מלודית, השירה שאינה תמיד שירה, המלים הנצעקות בסוף משפט, תנו לנו דקה של שיר ונדע לומר אם יהוא מעורב או לא. אבל היות והמוזיקה שלו - ושל האמנים שאותם הוא בוחר להפיק - עדין מעניינת יותר, מורכבת יותר ומושכת יותר ממה שאפשר לפגוש ברדיו, אנחנו עדיין נענים בשמחה להזמנות להכיר את בני חסותו.
    • יש פה אנרגיות טובות והרבה שמחה.  אין מה להוסיף על כך, למעט דברי פרשנות, שיכולים לפרש את המשפט כמבוא למשפט שלא הושמע בשלב זה בשל רצון עז לשוב לנמנם - חבל שהמופע הזה מתנהל בשעה כל כך מאוחרת ושאני לא יכולה להיות חלק מהשמחה הזו.
    • הוא מנגן מצוין. הערה זו הושמעה אחרי רדתו מהבמה של הגיטריסט האורח - עמית ארז מאטליז, אותו (כמו גם את אטליז) שנינו אוהבים במיוחד. עמית הוזמן לבצע שיר אחד משלו, והוא הקדים לו והכריז כי הוא שמח להופיע עם הרכב כה חי ובועט שאפילו שר בעברית, ומייד עבר לבצע שיר משלו באנגלית. לך תבין..
    • הם לא מפריעים לי לישון. זו, באסנתית, הינה אחת המחמאות הגדולות ביותר שלהקת רוק יכולה לקבל. היא מתפרשת כ"מוזיקה הרמונית, נעימה לאוזן, שעל אף הנטיה לרוק ואפילו לפרוג, ואפילו לנוכח ההשפעה היהוא-ירונית, מתקבלת אצלי בשמחה".
    • קהל כזה ללהקה כה צעירה. מומחים לענייני אסנת יזהו כאן פליאה באשר לכמות כה גדולה יחסית של צופים, כמו גם להרכב גילאים מגוון ונוכחותם לא רק של צעירים בגיל חברי הלהקה, במופע השקה של להקה כה צעירה בצעדיה הראשונים, ושמנגנת מוזיקה שאינה מיינסטרים או רוק קלאסי קל להאזנה.
    • אני היחידה שעייפה בשעות כאלה? הערת סיכום זו, שהושמעה בשעה 00:30, עם תום המופע ותוך כדי הליכה אחוזת שרעפים עד לרכב, באה, לפי הפרשנות המקובלת, להביע לא רק תרעומת על הבראנז'ה, המסרבת להכיר בעובדה כי אלה שעות מאוחרות מדי לקיום מופעים, אלא גם להביע פליאה על הרגלי חייהם של עמיתינו לצפיה, כאומרת: אין להם עבודה? הם לא לומדים? איך הם יפתחו מחר את השבוע? שאלות שנותרות ללא מענה.
    • בסך הכל, על אף העייפות שהייתה גם נחלתי והשעה המאוחרת, מאד נהניתי. לא שכיח לפגוש בארצנו הרכב כה צעיר עם מוזיקה כה לא שגרתית ופוטנציאל כל כך גדול, ולגריי בהחלט יש את זה, ולטעמי דווקא בקטעים שהם פחות מושפעים מ - ולא נשמעים כמו - יהוא ירון. קטע נטול השפעות  ירוניות כזה הוא "נחיתה", הסינגל השני שלהם - 

    ''

     

    ומאידך -  הדוגמא הקיצונית ביותר להשפעה היהוא-ירונית על גריי ימצא אותה בקליפ הזה - לא יודע איך לצאת מזה, הנה, כאן:

     

    ''

     

    והרי זה פשוט יהוא ירון צעיר בלי קוקו וזקן, לא? אשמח לשמוע את דעתכם.

     

    פרטים נוספים על המופע עצמו והשירים שהושמעו בו תוכלו לקרא אצל ערן, הידוע כ- eranfox - בביקורת שלו כאן - http://cafe.mouse.co.il/review/2529561/ - ואין טעם שאחזור עליהם. מקווה שגריי יתפסו כיוון עצמאי יותר וירוני פחות, אנחנו נמשיך לעקוב אחריהם, ונקווה שיצליחו.

     

    ''

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/2/12 00:40:
      אחת הביקורות היותר טובות ומשעשעות שיצא לי לקרוא. ולחלוטין, מה זה הקטע הזה של איחורים אופנתיים?! אני כבר מראש דואגת להגיע שעה אחרי המועד המפורסם, ובד"כ עדיין יוצא לי לחכות. מעצבן!!!!
        12/2/12 18:24:
      מקווה שאצליח הפעם... רק רציתי לעדכן שהוספתי לינק מאצלי לכאן... המשך ערב טוב ערן
      תודה על ההמלצה, הניתוח המעמיק וההכוונה. בהחלט הולכת לבדוק.

      ארכיון

      פרופיל

      mazavharuach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין