כותרות TheMarker >
    ';

    orenjada

    רק לרשום את מה שאני חושב, לכך הבלוג נועד ולכך הוא משמש. טונה של טלוויזיה, הרבה קולנוע, קצת שטויות מסביב ועוד פחות מכך על הכול ועל כלום. מי שרוצה שיחזור, מי שלא לא. אין הרבה מקומות בהם אפשר לפרוק את מה שאני חושב בלי לדפוק פרופורציות, בינתיים נוח לי. אהבתם תחזרו, לא אהבתם אל. לא באתי להוכיח כלום לאף אחד או לגרום לאחרים לראות "מה ומי אני באמת", כולה בלוג על הכול ועל כלום. אני אוהב לכתוב, זה הדבר היחיד שגורם לי להרגיש טיפה יותר. אה, ואם אני לא כותב בקצב יותר מהיר או אפילו יותר מדי שטויות אז אל תהססו להזדיין בסבלנות או מינימום להגיב. ביי בינתיים

    0

    האח הגדול 4, פרק 18 - ביקורת

    2 תגובות   יום רביעי, 29/2/12, 07:59

    בבניין בו גדלתי, בקומה השנייה, היה חלוני סמוך לחלון הבניין הצמוד. מחלון זה היו תמיד בוקעות זעקות מוזרות, אל תחשבו לרגע שמדובר בזעקות של שמחה או של כאב, יותר כמו צעקותיו של ילד שמזלו לא שפר עליו ומוחו לא תפקד כמתבקש מחיים בריאים ומלאי עניין. שמו של הילד היה שאולי והוא לעיתים היה מתיישב על פתח החלון, מפשיל מכנסיו ומביע את תרומת מעיו אל כר הדשא התחתון. הדבר עורר בי גועל שלא יימחק ממוחי שנים רבות עד שהאלצהיימר יתחיל לפעול עוד אי אלו שנים, שילד מחרבן בפתחה של השכונה בלי לשים לב למי כן או לא מסתכל אליו ועליו. נשים את הרחמים על הילד הזה בצד, אבל לאחרונה, במיוחד בעידן הריאליטי, התחלתי לחשוב שאולי לשאולי זה הייתה נבואה מסויימת שבכך שהוא חושף את עצמו בפני כל העולם והווייתו הוא היה בעצם מרים (כביכול) אצבע משולשת כאומר "הצצתם לי וראיתם מה אני יכול לעשות, עכשיו תתמודדו לעד עם הזכרונות האלה". ככה מרגישה לי לאחרונה העונה הרביעית של בית האח הגדול. כאסופה של ילדים לא הכי מתוחכמים שמפשילים את מכנסיהם או מרימים את חצאיותיהם וחושפים את ערוותם ברבים, כאילו רוצים להגיד כמו שאולי ההוא "תסתכלו עליי", מצד אחד בא לי לפרט בפרוטרוט למה בדיוק אני מתכוון, אבל קטונתי מלהסביר, במיוחד בגלל שהתחקירנים בעונה הנוכחית אולי עשו עבודתם כראוי והביאו פרוטרוט של יצורים לבית הכי מדובר במדינה אבל שכחו על הדרך לבדוק אם הנבחרים מבני עמנו אכן יבצעו עבודתם כראוי ויעוררו עניין או שסתם יהיו בובות על חוט כמריונטות.

     

    אין זוהי ביקורת פילוסופית פלצנית על עונה פלצנית עוד יותר - זו יותר תהייה קיומית לנוכחותם של אנשים כאלו מוזרים שחושבים שבכך שהם חשפו את עצמם לשיא המציצניות של הטבע האנושי והרימו את חצאיותיהם הם יצליחו לגרום לקהל הצופה בהם בבית למעט אמפתיה. אז לא, אין לי שום אמפתיה לאף דמות העונה, לא לסופי שנשלחת אל האח הגדול בארגנטינה ואט אט הופכת להיות יותר ויותר אהודה בעונה הזו אחרי שהתרחקה מהפרינציפיטה אביבית, לא לאביבית שמתנהלת כאילו תקועה לה אצבע עמוק עמוק בתוך הת.. אחרי שסיימה בדיוק עם אותה האצבע לעשות כלים/לטגן קציצות/לנשל את השוקולד שחר מכלל דיירי הבית, לגבי אביבית ניתן גם להזכיר שיחסה אל הארגנטינאית הנאווה מזכיר יותר מדי יחס של בעלת בית לחדרנית החדשה שבאה לעבוד בשבילה. אין לי גם סימפטיה לצבי, סוג של ערס שהצליח במקום בו אחרים ניסו וכשלו, לנשק מישהי עם ריסים יותר מדי ארוכים וגוף יותר מדי לא טבעי. אין לי גם סימפטיה לעינב שחושבת שבכך שהיא צווחת בפאקינג פריים טיים "כל הכבוד סופי, מגיע לך" על זכייתה בנסיעה לנתב"ג זה מעלה את חינה בעיניי, היא בסך הכול מתנהלת כמו עכברית שצווחת ושכחה לשים את הסנטר שלה לפני שבאה להשתתף באח הגדול עונה רביעית הדור הבא. אין גם סימפטיה לאיתם (אבל כן לכלבו החביב), בעיקר בגלל שהוא לא באמת עושה שם משהו אחר, קטונתי מלהסביר. אין לי גם סימפטיה לקותי וליאנה, לקותי בגלל שהמוהוק שלו מגוחך כמו הריסים המזוייפים של המנותחת וגם בגלל שהוא כמו ילד קטן שנחת לתוך מקום שגדול עליו בכמה רמות (והמקום הזה קטן על כולנו ביותר מדי רמות), וליאנה אין לי סימפטיה בגלל שהיא משחקת בדיוק באותו הקותי, אפילו שלאחרונה העריכה קטנה מלסביר יותר מדי דברים שקרו בינו לבינה. אין לי סימפטיה גם לסער, תמיר וערן. לסער בגלל שבתחילת הדרך הוא נאם נאום ארוך עוד לפני הכניסה לבית ואמר ש"אומרים לנו שזו המציאות..." אבל שכח להמשיך את המתכונת בה פצח בהמשך. לערן בגלל אותה סיבה רק להיפך, אפילו שלגביו נוצרת מין סימפטיה קטנה כזו בעיקר בגלל שהוא כן מתפתח העונה ולמרות פליטות פה פה ושם לא יוצא יותר מדי טמבל כמו השאר. לתמיר אין לי סימפטיה בגלל שהוא כמו צעצוע של ילדים שמקולקל ללא היכר, אין בכך שום דבר רע, אבל הוא הולך ללוות את כולנו בטלוויזיה עוד יותר מדי זמן, סתם ניחוש פרוע.

     

    ואחרונה שאליה לעומת כולם דווקא כן יש לי סימפטיה, אך לצערי ככל הנראה לא הולכת לקחת את העונה, זו שרי, מקבלת הכי מעט זמן מסך בתוכניות הנורמטיביות, מקבלת הכי מעט תשומת לב, לא היצירה הכי חכמה במיקרוקוסמוס של האח אבל מקסימה בטירוף, ולא - זה שהיא השתתפה במיני "שערוריית סקס" (כביכול) לפני כניסתה לבית וידיעותיה הרבות בלרקוד סביב עמוד לא מורידות בערכה. לעומת כל השאר שם היא אחרת, אבל גם את המעט סימפתיה שיש לי אליה אני מעדיף לקמץ, לא בגללה חלילה, בגלל שאולי, ההוא מתחילת הביקורת הזאת, הוא טען את זה הרבה לפני - שאם אין לבן אדם מודעות בכך שרואים אותו מחרבן מהסורגים של החלון מול כל השכונה קבל עם ועדה אז אחרים שעושים זאת בדיוק באותה צורה יכולים לשמור מעט על כבודם. הסימפטיה היחידה שכן נותרה אחרי הנאום הסופר משתפך הזה הולכת להפקה וקופרמן בראשה - תלמדו מהטעויות של עצמכם, עונות הבאות אתם עלולים לחזות בנהירה המונית של קליינטורה לתוכניות אחרות, תעוררו בנו יותר עניין ולא את המיני טלנובלה הזולה הזו שלא מעניינת בשיט מלבד שיחות מסדרון ודף הפייסבוק שלכם (ואולי גם את משרד החקלאות שלא אישר להכניס פרה לבית). הכול תלוי באח בסופו של דבר, גם האנשים, ולצערי הוא לא מצליח לסובב את הבובות שלו כמו שצריך, והמפסידים העיקריים מכל העניין זה לא הרייטינג הסופר גבוה וגם לא הדיירים שבבית שמקבלים יותר מדי תשומת לב שלא הרוויחו, המפסידים היחידים זה כולנו, או יותר נכון כל מי שצופה בשטות הזו, בהצלחה לכולנו בשיחות אצל הפסיכולוג, הוא היחיד שמקבל כסף בשביל לסלוח.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 1 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/3/12 22:06:

      יש עוד כמה כאלה, מאמין שיהיה בסוף בסדר

       

      צטט: עדישדה-פז 2012-03-01 17:14:08

      עכשיו שאולי נתקע לי בראש... גם לי יש סימטיה לשרי. נראה לי שאנחנו לבד.

       

        1/3/12 17:14:
      עכשיו שאולי נתקע לי בראש... גם לי יש סימטיה לשרי. נראה לי שאנחנו לבד.

      ארכיון

      פרופיל

      אורן קרבל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין