כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים מבעד למשקפיים שקופים

    ביקורות ושאר יצירות שלא מצאתי מישהו שישלם לי עבורן.

    0

    דברים שאבדו לנו ברשת

    6 תגובות   יום חמישי, 1/3/12, 03:33

    "אילו פאקמן היה משפיע עלינו כילדים, היינו כולנו מתרוצצים בחדרים חשוכים, בולעים כדורים ומאזינים למוסיקה אלקטרונית רפטטיבית".

     

    * * *

    הלהקה מצויינת. הסולן ג'וזף ליימון, שנראה כמו ג'ארביס קוקר אחרי סיבוב קניות באמריקן אפרל, הוא כדור מפעם של אנרגיה. הווידיאו-ארט המטריקסי ברקע הולם את המוסיקה באופן מושלם. הטקסטים משונים אבל מדליקים, והשילוב בין הגיטרה לסינתסייזר כל כך טוב שאף אחד לא מנסה לפענח ממילא.

    ואני נהנית. מאוד נהנית. רוקדת, מזיזה את הגוף, מנסה לברוח ממה שגורם לי לרצות לצאת מהעור של עצמי בכל פעם שהראש שלי מתרוקן. אחרי ההופעה מלאת הפוטנציאל אך הפושרת להחריד של אטליז, Umlala הם משב רוח רענן.

    הגעתי, כפי שאני רגילה עוד מימיי כטינאייג'רית, בלי היכרות מוקדמת. מלבד שיר אחד. זה שהקהל מתחיל לקרוא לו להדרן אחרי שהלהקה יורדת.

    "PDF! PDF! PDF! PDF!"

    אני לא מצטרפת. גם אני סקרנית איך יישמע הלהיט שהפך את Umlala לשם דבר בהופעה חיה, אבל לא מסוגלת להביא את עצמי להגות את שלושת האותיות. זה נדמה בעיניי מגוחך, במקרה הטוב. 

    הלהקה, כמובן, נעתרת. פעימות התופים המבשרות משלהבות עוד יותר את הקהל, וליימון ממהר למרכז הבמה.

    "How do you convert PDF to JPG?" הוא שואל.

    "I don't know!" צורח הקהל הלהוט בתשובה.

    אני קופאת.

     

    * * *

    הופעה חיה מייצרת אפקטים מחרידים. השירים הסרקסטיים ביותר הופכים לכל מה שנגדו הם יוצאים. השירים הכואבים ביותר הופכים לכלי של אגוצנטריות מופגנת ורעשנית. השירים הלעגניים ביותר הופכים למפגן ראווה של מושא הלעג. כל מי שחווה ממקור ראשון את הקהל של פינק פלויד כשהוא מצדיע בהצלבת זרועות ל"In the Flesh" יודע על מה אני מדברת. כל מי ששמע את הקהל הזה פועה יחד עם הפתיחה של "Sheep" יודע על מה אני מדברת. כל מי שראה את הפנים של מוריסי כשביצע את "Life is a Pigsty" מול מדקלמים עליזים יודע על מה אני מדברת. למרות העובדה שהקהל של מוסיקת רוק מורכב, בדרך כלל, מיחידים אינטליגנטים, להופעה יש יכולת להפוך אותו לעדר הנעדר יכולת אבחנה. אין כמעט להקה שלא השכילה לנצל את זה על מנת ליצור את מה שכונה פעם "המנון איצטדיונים". Queen כתבו את "We will rock you" במיוחד עבור מטרה זו. להקות מטאל בנו על כך קריירות שלמות.

     

    * * *

    My world is a document
    I can put it in a disc on key
    It's my key to the world

    It's my key to the world

     

    * * *

    הגעתי להופעה הזו עם ידיד. כשהתיישבנו על הבר הוא גילה שהשאיר את האייפון ברכב. "נראה כמה זמן אני אחזיק מעמד בלעדיו", הוא חייך.

    כעבור עשר דקות הוא כבר היה בדרך לחניון.

     

    * * *

    "How do you convert PDF to JPG?" צורח ליימון על רקע וידיאו ארט-מטריקסי.

    "I don't know!" זועק הקהל, מניף את ידיו, קופץ ומשתולל לקצב הביטים האלקטרוניים.

     

    * * *

    כולם מקלידים, מקליקים, מחליקים על המסכים הקטנים. מנופפים בהם. משתמשים באור הכחלחל כתחליף לחוֹם. (כשהייתי טינאייג'רית הייתי מסתובבת עם מצית. מעולם לא עישנתי. שמרתי אותו כדי לשלוף אותו בזמן בלדות בהופעה.) אני מתקשה להיזכר מתי בפעם האחרונה ראיתי מישהו מצית אש שלא יועדה לסיגריה מסוג כזה אחר.

     

    * * *

    Digital camera, picture my grief
    What format should I use to find joy?
    Losing my image quality
    What would I have done without the Internet?

     

     

    ''

     

     

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 2 מתוך 5

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/3/12 02:50:

      יפה מאוד. הארת פה פרדוקס צמרירי ורך.

      המוסיקה של "החומה" היא באמת פאשיסטית, אם אפשר לקרוא לזה ככה. (וביחוד כשמקהלת הילדים שרה את "ההמנון" another brick in the wall)
      ואני מנחש שהאקסטזה של הקהל בהופעת רוק באיצטדיון, לא שונה בהרבה מזו של המשתתפים במפגני הראווה העצומים של הנאצים או הסינים וכיו"ב.

        4/3/12 20:26:
      נגעת בבעיה התמידית (שלא לומר, המהות) של כל מה שהוא 'שוליים' - בהצלחה שלו יש מאיבוד הייחוד שלו.
        2/3/12 22:06:

      נשמע כמו סיבה לגיחה חוזרת לברלין. 

        2/3/12 22:01:
      למיטב ידיעתי, הם עוזבים לברלין. לא יודעת אם תהיינה עוד הופעות בקרוב.
        2/3/12 19:47:

      ביקורת מצויינת. נהניתי לקרוא. תודה!

      לא הכרתי את הלהקה ולא את השיר. הקליפ חמוד מאד והמוזיקה גם היא מגניבה. יודעת במקרה מתי הם מופיעים שוב ואיפה?

        2/3/12 10:07:
      קליפ חמוד

      ארכיון

      פרופיל

      נערה במשקפיים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין