כותרות TheMarker >
    ';

    לבוכרים יש גם גרוב, לא רק אוכל טוב.

    2 תגובות   יום חמישי, 5/4/12, 13:39

    יש לי וידוי - אני מכור לאוכל בוכרי. דגמתי כבר את כל המסעדות והכוכים המשפחתיים המגישים אוכל בוכרי ביתי, בתל אביב, באור יהודה, ברמלה, בקרית גת ובקרית מלאכי, הקרובה למקום מגוריי. אלא שבאזור שלנו אין כל יכולת קיום למסעדה בוכרית - בוכרים לא הולכים למסעדות אלא אוכלים בבית, ושאר הציבור מסתפק בדוכן פלאפל או שווארמה. בכל פעם שיזם נועז פתח מסעדה בוכרית בקרית מלאכי היינו אנו הקהל הנאמן היחיד - ויש גבול לכמה אנחלנו יכולים לשאת על כתפינו את המסעדן ומשפחתו. בקרית מלאכי נפתחו ונסגרו שתי מסעדות משפחתיות שכאלו, וגם שארית הפליטה בקרית גת סגרה את שעריה. לא נותרה לי ברירה, לפיכך, ולמדתי להכין לבד בכש, אושפלוב ודושפרה.

    כשרותם הציע לי לבדוק את המופע של משפחת אלייב, קפצנו על ההזדמנות בשמחה, וצירפנו את ירון ורותי, שכן גם ירון חובב בישולים בוכריים ושותף לארוחות צהריים מזדמנות ב"סמרקנד" שבאור יהודה.

    הבארבי לא היה מלא, אבל נוצר שם שילוב של ישיבה סביב שולחנות ברחבה העליונה, ורחבת ריקודים ריקה במשטח התחתון. ורחבת ריקודים, כך יתברר בהמשך, היא דבר נדרש במופע של המשפחה. האלייבים, עשרה נגנים משלשה דורות, עולים לבמה במבחר מלבושים ססגוניים, וממש לא נראים כמו להקה מהמגוון הקבוע שמופיע בבארבי. די אם נציין שהסבא כבר חגג 80, והנכדה הצעירה בת 18 לערך.

    האלייבים פועלים בארץ כבר כ-20 שנה, אבל בשנים האחרונות הייתה להם עדנה מיוחדת, כנראה על רקע חשיפת הקהל המקומי לסגנונות מוזיקליים רבים המקובצים להם לרוב תחת הכותרת הכוללנית "מוזיקת עולם", ונכונות גוברת לנסות ז'אנרים מוזיקליים חדשים - אבל, לדעתי, יותר מכך בשל החיפוש המתמיד של קהל הצופים-מאזינים-רוקדים לגרוב ייחודי, שאיתו יוכלו לרקוד בכיף, וזאת במקביל למיתוג המשפחה בשנים האחרונות כיוצרת ומנגנת "גרוב בוכרי", מונח שקוסם יותר לקהל הצעיר מאשר מוזיקה בוכרית או שירי עם בוכריים.

    על הבמה התנהל לו בלגן ססגוני ושמח. זו ההגדרה הקולעת לדעתי לאירוע. הבלגן הזה נסב סביב שירים בוכריים, שחלק מהקהל לא ממש ידע איך לאכול, היות ומרביתו אינו דובר את השפה. הבעיה החמורה יותר היתה שגם אנשי הסאונד של הבארבי לא ממש ידעו איך לאכול את המוזיקה הזו, והבאלאנס סבל לטעמי מאי סדירות. יותר מדי משקל למתופף ולבס לאורך כל המופע, פחות מדי קלרינט בהתחלה ויותר מדי בהמשך, גם הכינור היה מעט חזק לפעמים ואילו התופים הקטנים (בונגוס/דרבוקות/תוף בוכרי), סימני ההיכר של הלהקה, נבלעו ברקע. 

    לאורך רוב המופע הרגשתי שאיני נוכח במופע בבארבי אלא בחתונה שמחה ועולצת של בני משפחה בוכריים (שחבל מאד שאין לי), ואווירת השמחה המבולגנת שהקרינו בני המשפחה על הבמה ומתחתיה תאמה לזה וסחפה את כולנו.

    מי שבא לרקוד עם המוזיקה הבוכרית ונכנס לאווירה השמחה והמיוחדת שמייצרים בני המשפחה - נתפס לעניין וקיבל מנה גדושה של מה שחיפש - גרוב לריקודים. במיוחד אם תידלק קודם לכן או במהלך האירוע. מי שלאו דוקא מחפש חויה תרבותית אחרת אלא בא לשמוע מופע מוזיקלי - נהנה קצת פחות, גם בגלל מכשול השפה, גם בשל הסאונד הבעייתי והבלגן על הבמה. זה לא מופע סטנדרטי, המופע של האלייבים, הוא מתנהל בתבנית משלו וצריך להתרגל לזה, וגם השירים עצמם אינם במתכונת המערבית המוכרת של בית-פזמון-בית-פזמון-סולו גיטרה-פזמון, והם בעלי מקצבים לא שגרתיים. אבל אפשר בהחלט גם בגלל שלמתבונן מן הצד ובמיוחד לכזה שאינו דובר את השפה - לאורך זמן מתחילים השירים להישמע דומים. זה שיר אהבה בוכרי, זה שיר חתונה בוכרי, זה שיר צועני בוכרי, וזה שיר חגיגה בוכרי - אבל בשמיעה ראשונה ורציפה קצת קשה להבדיל ביניהם.

    הנה קליפ היכרות מצוין עם המשפחה:

     

    ''

     

    ושיר נוסף בהופעה:

     

    ''

     

    בקיצור: המוזיקה הבוכרית כאן, אז בוודאי שכדאי לטעום ממנה, אבל מומלץ שתבואו במצב רוח טוב, שתו כמה כוסיות לפני וכמה תוך כדי, בואו לרקוד ובואו בראש פתוח למקצבים שונים ולשפות זרות. אז בטוח שתיהנו. אל תחפשו מופע רוק, פאנק, דאנס או כל דמוי ז'אנר מוכר - אם תחפשו מופע בסטנדרט מוכר לא תקבלו אותו. ואת האוכל הבוכרי, אם עוד לא ניסיתם - אז עכשיו הזמן - או יותר נכון אחרי פסח, כדי שתוכלו ליהנות גם מהמאנטו.

     

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/4/12 00:55:
      אני יכולה רק לקנא בך שהיית בהופעה שלהם. ראיתי אותם באינדינגב דווקא בערב בו הייתי חולה ועדיין נהניתי מהם מאוד. אחר כך ראיתי שוב, באיזה מרתון הופעות אבל אני לא זוכרת אם זה היה באוזן בר או בכלל בהוואנה מיוזיק קלאב, ושוב יצאתי מגדרי. לא היה לי מושג שהם פעילים כבר 20 שנה (מה שבטוח, הילדה הקטנה לא...) אבל הם בהחלט הרכב משמח במיוחד!
        5/4/12 14:21:
      גם אני מאד בעניין של בוכרי. הגעתי למטבח שלהם דרך חבר בוכרי טוב, וני אוהב לאכול אצלהם בבית. במרכז יש כמה מסעדות בוכריות, אבל האיכות מזגזגת.

      ארכיון

      פרופיל

      mazavharuach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין