הביקורת מפורסמת עם תמונות אצלי בבלוג אחרי כל חג יש צורך בעוד ארוחה, זה מנגנון לא ברור הטמון בנו שגורם לנו לעולם לא להיות שבעים, למרות שאכלנו ליל אמש ארוחה מופרזת ונשבענו אחריה שיותר אנחנו לא מכניסים פירור לפה אנחנו מתעוררים יום למחרת כל ארוחת חג וישר יוצאים לארוחה נוספת, לעשות על האש או סתם לצאת לאכול בחוץ משהו "קטן", הפעם זה לא היה שונה בכלל
החיפוש אחר סטייק האוס ישראלי הוא מאבק קשה ומלא אכזבות, אולי זה מצב הבשר הישראלי והמיובא שלא מספק, אולי זה חוסר תרבות אכילת בשר אמיתי בארץ, אבל מעטים המקומות בארץ בהם אפשר באמת לשבת על סטייק גדול מדמם ולהתענג על ההרגשה הקרניבורית הקדומה של אדם מול בשר שיש להשתלט ולאלף אותו, לאחוז בחתיכת בשר עם העצם ועם הניבים לבצוע את הבשר...
הפעם החלטתי לנסות מקום ששמו לא משאיר מקום להתלבטויות מה לקחת בו- פורטרהאוס, אי שם באזור תעשייה מאובק בגבול תל מונד, אזור תעשייה מוזנח שלא היית חושב לרגע שיש בו מקום ראוי לארוחה (במחשבה שנייה רוב הסטקייות בארץ ממוקמות באזורי תעשייה נידחים כמו מיטשוס בקצרין או אלבמה בנתניה) בחוץ מרפסת קטנה שבה ישבנו עם נוף מרהיב למגרש החנייה, מזג אוויר קיצי ראשון של השנה, התפריט הוגש אבל בלי לחשוב ישר הזמנו את נתח הבית- אם למקום קוראים פורטרהאוס אז למה שלא נזמין אחד כזה? רמת עשייה מדיום בבקשה, קצת ציפס וסלט ירוק שיבואו איתו, המשקל? קילו כולל עצם, לזוג זה צריך להספיק, בירה שחורה לה ובשבילי חצי ליטר של קוזל בהירה שמחייה נפשות ביום קיץ חם.
כמה דקות לאחר מכן משעשע חיך הוגש- פלטת עץ עם כיכר לחם קטנה וחמה, קערית קטנה עם פטה כבד מעוטר בפיסטוק, קערית שניה עם ממרח אבוקדו קרמי, צלוחית שיני שום שישבו בתנור עד שהפכו לסוכריות ומלח ופלפל גסים, הלחם חם חם מהתנור, הפטה קרמי ומלא טעם, האבוקדו מרגיע ושיני השום נמצצות בשניות והקיבה מוכנה לבשר שיבוא.
עוד כמה דקות ומחבת לוהטת מוגשת עם פורטרהאוס לא גדול אבל יפה מראה, הבשר נחתך מהעצם ונפרס ומגלה צבע בורדו עמוק, מעט פחות ממדיום, בצד עגבניה עם דגל של רוזמרין וקלחון קטן של תירס לעיטור, קעריות קטנות של ציפס זהוב וסלט ירוק עם תפוחים ופקאנים מעל, המחבת רותחת וזה מעולה, אוסף נתח סינטה מבהיק, מצמיד לשנייה למחבת צריבה קלה והיישר לפה עם מעט מלח ופלפל שנזרים מעל, בשר טוב, עשוי טיפה מעט למבוקש, הבעיה- מעט סיבי, פה ושם ישנם גידים וחלקים לא לעיסים בעליל, הפילה- כמו שפילה יודע להיות- לא יובש לשים שינוי, עסיסי, לא מתנגד, הנתח הולך ונעלם, הפרוסות עוברות צריבה אחת אחרי השנייה, בשר טוב אבל לא מדהים, יותר מדי חתיכות חיוורות, הנתח מרגיש מעט קטן, לא מרגיש כאילו היה עליו כמות גדול של בשר נטו, ואנחנו יודעים לחסל בשר במהרה.... הציפס טוב וביתי אבל הכמות לא גדולה, הסלט- לא משהו שאני יזכור.
אחרי רבע שעה המקום הוא שדה קרב, עצם עירומה, רסיסי בשר אחרונים, העצם מנוקה נארזת אחר כבוד לצ'ארלי , הכלב המלכותי שינקה אותה היטב במשך שעות ארוכות, החשבון מוגש- פורטרהאוס זוגי- 255 ש"ח, בירה שחורה 14 ש"ח, קוזל חצי- 27 שח, החשבון יצא 295 שח. למזלי תלוש שילם 220 שח מהסכום הזה, האם היה כדאי? WFM? התשובה חלקית, אומנם זה המחיר המקובל בארץ לנתח שכזה אבל הבשר פשוט לא המריא, במחיר כזה אני מצפה לריגוש, לבשר גדול מהחיים ואין מקום לנפילות ציון הדוקטור-7.5, מקום חביב עם בשר טוב, לא יותר ולא פחות |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם המקום הזה זכה להיות אחד מעשרת המקומות הטובים בארץ בתחום הבשר (אני מנחש) זה רק מעיד על המחבור החמור במקומות בשר איכותיים, וחבל כי הישראלים אוהבים בדרך כלל בשר והרבה ואני לא רואה סיבה למה שלא יהיו יותר מקומות טוביםלאכול נתחי בשר מדממים.
אני חושב שיש בזה גם עניין של אופנתיות, ראה מכנסיי קורדורויי
דווקא כבד קצוץ (שהיא לא קלאסית בעיניי. הקלאסית היא פטה כבד) היא מנה שזוכה לתחייה מחודשת לאחרונה
כבד אווז שלא פוטם לא מגיע לרמות השומן של כבד מפוטם והטעם פחות מוצלח. הרבה יותר הומני ונכון אבל מבחינת טעמים מעט שונה
לא כל המנות הקלאסיות הן "קשישות", יש מנות שהצליחו לשמור על רלוונטיות ולהיות אופנתיות ומדורניות כמו קרפציו, קרם ברולה או אפילו כבד קצוץ, אבל ישנם מנות שתמיד ישדרו אריסטוקרטיה ומסעדה מעונבת עם מלצר בן 80 שעןבד במקום כבר 90 שנה... ויש כאלה שאפילו אוהבים לחפש אותם.
בקרש לכבד אווז- יש בזמן האחרון פריחה של כבד אווז מגידול אורגני-הומני בה לא מפטמים בכוח את האווז, הכבד יותר קטן אבל לטעמי מלא טעם.
כן - אין ספק שמנות קלאסיות הן מטבע הדברים ותיקות/קשישות (אהבתי את ההגדרה).
בארץ אוהבים להוסיף טוויסט לכל עניין ואולי בצדק.
הייתי שמח אם קודם היו לומדים את המנה הקלאסית ושולטים בהכנתה בצורה מושלמת ואז עוברים לטוויסטים
פעם המנה הייתה יותר נפוצה בארץ שכן ישראל הייתה מעצמה בכבד אווז. מאז שהשלטונות אסרו על פיטום בארץ, המצב יותר קשה (ויקר). לדעתי היום מייבאים מהונגריה ופולין.
אני הנחתי בזמנו שהפיטום יעבור לרשות הפלסטינאית, אבל לא יודע אם כך קרה
אין ספק שפילה וכבד אוז זה מנה קלאסית וותיקה אבל אני תמיד רואה בה מנה "ישישה" בדרך כלל מדובר בבישול שמרני שלא מרגש או מאתגר, אבל ישנם מקומות שמנסים לקחת אותו ולשדרג אותו ואני אוהב את המטבחים שמכירים את המסורת הקולינרית ועובדים בצורה מדוייקת אבל יודעים להעניק למנה פרשנות חדשה
אני מסכים איתך שלאכול בשר בארץ הפך לפרוייקט שצריך פגישה עם הבנקאי לפני. כמו הפרסומות - רוצה להחליף רכב?
במו ומו תקבל בשר כמו שצריך. על המקום בתל-מונד כבר שמעתי כמה פעמים ביקורות די בינוניות.
קראתי את התגובה שלך בפורום, אבל די ברור שאת הנתח הזה אסור להזמין. טיפול בסינטה ובפילה לא יכול להיות אחיד בשום פנים ואופן. בטח שיש עצם.
אגב, הרעיון הזה של נתחים על עצם, מלבד זה שמבחינה איכותית זה יותר טעים, הרי ובארץ זה מתומחר נורא נורא יקר וכמות הבשר נטו קטנה. ממש לא שווה את הכסף.
לוקחים לך 250-300 ש"ח על נתח שיוצא לך לאכול ממנו נטו במצב הכי טוב בסביבות 550 גרם והאישה אחר כך עושה לך פרצוף של... "הזמנו קילו בשר ואתה רעב?"
אני חייב להגיד שרחובות טרם יצא לי להגיע בשביל לדגום את מו ומו, הבעייה בבשר בארץ היא ה-WFM הנוראי, אני מבין שעלות הבשר והטיפול בו גבוהה אבל אם אני משלם מעל 100 ש"ח לנתח אני מצפםה לתמורה בהתאם.
אני אישית מאוד מאוד לא אוהב את NG, המחיר, הבשר והאווירה לא היו נעימים לי אף פעם, אני אוהב את מיטשוס בקצרין ואת אלבמה בנתניה, אבל בגדול מעדיף פשוט לקנות נתחי שר ענקיים ולעשות לבד בבית