כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    עצמאות 64

    ביקורת על יום העצמאות ה 64

    עצמאות 64

    0

    אמנות ובמה  עצמאות 64

    0 תגובות   יום חמישי, 26/4/12, 18:39

    עליס בליטנטל

     

    איזה יופי של עצמאות

     

    יום העצמאות ה-64 של מדינת ישראל הרנין את לבי במיוחד, משתי סיבות: האחת – הטקס על הר הרצל היה מרגש בכלל, ובפרט בשל האירועים שקדמו לו, והבימוי והכוריאוגרפיה של המופע היו מפתיעים במקוריותם, בשילוב תאורה מהממת שלקחה חלק ביצירה, וכוריאוגרפיה במימדי ענק, כמו שלא ראינו כאן עד היום בטקסים דומים. השניה – המופע של קונצרט הרוק עם מיטב הזמרים שלנו, שרק חלקם ידועים (אלון אוליארצ'יק, דורית ראובני, אמיר דדון, איה כורם), שממש פתחו את עיני ואזני, למישמע מוסיקה כה נפלאה, בביצועים כה ישראלים טהורים.

     

    כל הכבוד לערוץ 88 ברדיו, שהזמין לחצר ביתו בקריה בתל אביב, את כל עם ישראל לבוא ולחוות את החוויה במשך שמונה שעות, כשהכל מתוקתק טיפ טופ. אני האזנתי למוסיקה הנהדרת הזו, שהיתה ברובה חדשה לאוזני, בהיותי בסטודיו שלי. שם אני רגילה לעבוד עם מוסיקה. למישמע הלהקה "ש.מ.מ.ל" לקחתי את עצמי ונסעתי לפי ההכוונה שנאמרה ברדיו, היישר לחצר אולפן קול ישראל בקריה. לצערי, הלהקה עזבה דקותיים לפני בואי, אך שאלתי עליה, ובבית כבר נכנסתי לאינטרנט ויכולתי לשמוע את השירים הישנים שלה. היא כבר קיימת כמה שנים, וסובבת בכל הארץ, אך לי היא היתה חדשה ומסעירה, ואני מקווה שאזכה לראותם בהופעה.

     

    ומה כל כך מיוחד בלהקת "שממל”? המון "יידישקייט". הקצב והריתמוס של המוסיקה התוססת, שמכילים הרבה אלמנטים של מוסיקת נשמה יהודית, עם קורטוב מהנשמה הצוענית של המוסיקה בסרטיו של אמיר קוסטוריצה, וטקסטים מאד מקומיים שכולם מתחברים אליהם. בקיצור – להקה ברמה שעולה על כל יתר הלהקות שהופיעו בשמונה שעות ההפנינג. מה שהצלחתי לדעת הוא שהופעתם הבאה תהיה ב"צוללת הצהובה" בירושלים.

     

    כל הצעירים עם טפם, כמו המבוגרים שהיו במופע, התמוגגו מההופעות. מה שהדהים אותי, זה שיש ישראלים שעדיין נהנים ממוסיקה טובה – במיוחד רוק, וללא שמץ של עינטוזים. אני גדלתי על שירה עברית יפה ונפלאה, ומצד שני על מוסיקת רוק ומוסיקת נשמה וג'אז. כל אחד והרקע שלו...לכן כל כך נפלאו לי השעות של ההאזנה והצפיה באירוע הנהדר שארגן "קול ישראל", שהוא הכי הכי ישראלי שאפשר. לא המונים דביקים שצובאים בכיכרות על מנת לחזות ב"כוכבים". כאן נחזתה העובדה שעם ישראל עדיין נהנה מהתרבות המקורית שלו ויודע מה זאת איכות ונשמה.

     

    הפתעה נהדרת היתה לראות ולשמוע את נתן כהן, שקולו לא איבד אפילו שמץ מיופיו, שכמה שיריו הם נכס צאן ברזל – כמו "רחוב הנשמות הטהורות" ושירו שכתב ליגאל בשן והיה להיט היסטרי אז - “קפה אצל ברטה". דורי בן זאב הנחה את השעתיים האחרונות בהמון חן וטעם, עם הנסיון והוותק, והשארם שלו שלא נס.

     

    נקווה שערוץ 88, שאני מתוודה שהוא המועדף עלי, ימשיך במסורת זו ורק ידאג ליידע את העם שזה עומד להתרחש, ושלא יתוודעו לזה רק מההאזנה לתכנית כשהיא בעיצומה.

     

    יופי של יום עצמאות, מלא תרבות, ריגוש ומשמח את הלב. כמו שסיכם דורי בן זאב: "הבאתם לנו הרבה שמחה".

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל