כותרות TheMarker >
    ';

    המלצות על סרטים

    0

    קירות צדדיים- פתחו חלון

    14 תגובות   יום שישי , 1/6/12, 10:38


    ''
    הסרט מטלטל בין שתי דמויות, שעולמן הפנימי מוצג דרך קולן ומחשבותיהן, ויחסן לעיר שבה הם מתגוררים.
    הדקות הראשונות של הסרט אומרות הכול: מרטין, הדמות הגברית בסרט מתאר את בואנוס איירס כעיר מכוערת. עיר שצובעת את אנשיה בגווניה האפורים והעגומים. אם עפ"י טשרניחובסקי "האדם הוא תבנית נוף מולדתו ", הרי כאן הוא תבנית נוף עירו. העיר כמטאפורה לעולם הפנימי של תושביה, הפגום, הנוירוטי, הבודד והמנוכר.

    גם מרטין, כמו רבים כמותו, גר ב"קופסת נעליים"- דירות קטנות ללא חלון לעולם החיצון. החלונות היחידים שהוא פותח הם חלונות העולם הווירטואלי-שם מרטין, שהוא בונה אתרים, זוכה לסיפוק כל צרכיו. לא רק פרנסה אלא עולם שהוא תחליף, שבו יש אפשרויות אינסופיות לעשות הכול (לשמוע מוסיקה, לצפות בסרטים, לגלוש באתרי היכרויות,  לשוחח בצ'אטים וגם סקס). מוכר? כן. קצת כמו כולנו אבל הרבה הרבה יותר גרוע! לא מדובר רק במינון מוקצן, אלא בכך שאין דבר נוסף בעולמו. לדידו, אין הוא צריך לזוז מביתו פרט לביקוריו אצל הפסיכיאטר שלו.

    היציאה שלו החוצה עם הכלב, שהשאירה לו חברתו שעזבה, מוצגת באופן אירוני, שכן, הוא דואג לכלבו  שמגלה סימני דיכאון ועצבות לאחר שנעזב. ברור לצופה, שהכלב הוא בבואה של מרטין, שכבר מזמן הפסיק להרגיש, ואין לו שום מודעות לעולמו הרגשי.

    גם המפגשים האמיתיים שלו עם העולם החיצון: הדייטים, השיחות הטפלות והסקס העלוב נותרים עצובים ומנוכרים, נראה ששכח את "תורת" התקשורת הטבעית האנושית. זאת הסכנה.  לא מדובר בעתיד. הסכנה מאיימת ונמצאת  כבר כאן ועכשיו. היא נחלתם של צעירים רבים לא רק בבואנוס איירס, גם בת"א.

    מול קולו ודמותו של מרטין- עובר הבמאי  לסירוגין למריאנה-מעבר שיוצר אנלוגיה מושלמת בין השניים:
    שבורה לאחר מערכת יחסים של 4 שנים שבה לדירתה, ל"קופסת הנעליים" . דיכאונה ועיצבונה לא מאפשרים לה לתפקד, אפילו לא לפרוק את הארגזים. גם היא נוירוטית, סובלת מפוביה של קלאסטופוביה במעליות ולכן לא עוסקת במקצועה , ארכיטקטורה. בינתיים, היא מעצבת חלונות ראווה, והבובות הן הסמל, המטאפורה המרכזית שחושפת את עולמה הבודד והמנוכר. הבובות הן התחליף לאנשים, ועיצוב חלונות הראווה הן חלון הראווה שלה  למצוקתה.

    הסרט מחולק לכותרות של עונות: סתיו קצר, חורף ארוך, סוף סוף אביב....
    בסוף ישנה התקווה שאולי אהבה ומפגש טבעי ואנושי יביא מרפא לעולמות הבודדים האלה .
    יש משהו לא מהודק במפגש בין שתי הדמויות , אך הקליפ על רקע הכתוביות מאפשר חיוך וניצחון האנושיות על הווירטואליות. יחד עם זאת, בלתי נמנע לעזוב את בית הקולנוע מבלי לשאול את השאלה המתבקשת: אילו פנים יהיו ליחסים אנושיים בעתיד?

    הבימוי של גוסטבו טארטו נפלא, פסקול משמעותי שמופסק ומושמע על פי רצונותיהם של מרטין ומריאנה. שילוב אמצעים "טכניים" כך שעולם התוכן אותו הוא מבקר הופך את הסרט לאומנות, שבה יש הלימה מעולה בין תוכן לצורה. התסריט עמוס משמעויות. מסוג הסרטים שיש לראותם יותר מפעם אחת כדי לקלוט את כולן.
    ועדיין לא כתבתי דבר על המשמעות  הסמלית של שם הסרט....

    לדעתי, הגדרת הסרט כ"קומדיה רומנטית" כפי שפורסמה, ממש לא הולמת. מתאים למיטיבי קולנוע.

    מיוחד! לכו לראות.
    להמלצות נוספות על סרטים שאהבתי ניתן לקרוא באתר שלי:

    http://www.anat-or.com/
     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/6/12 19:12:
      לא... הייתי לא ברורה כנראה, התכוונתי שהקטע הזה בסרט קצת מגומגם, שיש יותר מידי כמעט, לטעמי. הקליפ המסיים מעולה גם בעיני.
        10/6/12 15:48:
      אין שום גמגום! עשיתי הבחנה בין המפגש ביניהם לבין הקליפ המסיים שהוא מצוין בעיני!
        10/6/12 15:24:

      ראיתי ואהבתי (למרות הגמגום בנושא הפגישה ביניהם)...

      אוהבת איך שכתבת.

       

      איזה יפה מריאנה... נכון?

      רעיון מיוחד ומסקרן.
        5/6/12 14:11:
      גם אני חשבתי על "בושה"- הניכור בעיר הגדולה משותף, אבל ב"בושה" הדגש מיני וכאן הוא רחב יותר. ב"בושה" הסיום פסימי וכאן - לא.
        4/6/12 20:54:
      ביקורת יפה. לא ראיתי את הסרט אבל נראה שיש קשר איזשהו קשר ל"בושה", לא? הניכור וחוסר היכולת לתקשר. דמות גברית ודמות נשית. נראה שמתעסקים באותם חומרים עם אותן דמויות. פחות? או יותר? או כלל לא?
        4/6/12 19:31:
      בכיף!
        4/6/12 19:25:

      תודה רבה על הפרגון. אני נהנית לקרוא את הביקורות שלך.

        3/6/12 19:03:
      ביקורת מעניינת!
        3/6/12 16:45:
      אהבתי מאוד את הביקורת שלך ושל גלית. השילוב ביניכן מושלם. הופך את הביקורת למשהו ייחודי. כל אחת והסגנון שלה
        3/6/12 16:13:

      אני מסכימה איתך שהגדרת קומדיה רומנטית רחוק כמו מתל אביב לבואנוס איירס.

      אני שמחה שאהבת את הסרט. ראוי במיוחד.

        2/6/12 07:24:
      ענת, יופי של ביקורת

      ארכיון

      פרופיל

      ענת שפרן אור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין