כותרות TheMarker >
    ';

    הניחוח הזה, של שנות ה-90

    ביקורת על מוניקה סקס בהופעה בבארבי, 1/6/2012

    הניחוח הזה, של שנות ה-90

    4

    מוזיקה  בארבי, הופעות חיות

    7 תגובות   יום שבת, 2/6/12, 18:32

    שנות ה-80' היו נפילה נוראית. אני די מרחם על ילידי שנות ה-70', שכן גיל ההתבגרות והזמן שבו עוצב הטעם המוזיקלי שלהם חפפו את העשור עם המוזיקה הגרועה ביותר בהיסטוריה, והנוסטלגיה מביאה אותם להתגעגע לסגנונות כמו הפאנק והסינת'-פופ הבריטי הנוראי הזה, עם התסרוקות המנופחות והאיפור הפתטי, עם האייליינר והכל. זה היה עשור של מוזיקה נוראית גם בארץ, ואני באמת ניסיתי לשמוע את החידושים, אבל שום דבר לא נדבק לי. אני זוכר שקניתי פעם דיסק אוסף ישראלי של רוק שנות ה-80, והוא נפתח בשיר של חלב ודבש. חלב ודבש, ראבאק! מה הפלא שלאורך שנות ה-80 התכדרתי לי כמו קיפוד, מתגונן מפופ הסינתסייזרים ומחכה שהפאנק והפוסט פאנק יחזרו לתהום הנשיה שממנה הגיחו, ולכל אורך שנות ה-80 כשחיפשתי משהו לשמוע, חזרתי למקורות, לשנות ה-70 החמימות והמנחמות, עם הרוק הקלאסי, הפרוג שהיה בשיא פריחתו, ולמוזיקת הנשמה השחורה. בכל פעם שהבטתי החוצה חזרתי בדיכאון. "האם הרוקנרול מת?" שאלתי את עצמי שוב ושוב, מתייעץ בכוכבים, מזלות ואצטגנינים, אבל איש לא ידע.

    ופתאום, ככה, מהשומקום, הגיעו שנות ה-90', והכוכבים החלו להסתדר. באמריקה צץ לו הגראנג', ולהקות רוק צעירות כאילו אמרו "תנו לנו את כל הבכיינים הבריטיים האלה, עם האיפור והסינתסייזרים, אנחנו כבר נטפל בהם. נטחן אותם לאבקה ונדשן אתה את עציצי הגראס שלנו. או משהו כזה. הדברים החלו להיראות הרבה יותר טוב, ובארץ - בארץ היתה פריחה של סצינת להקות הרוק הצעירות שכמותה לא זכורה לי. היו להקות של שיר אחד כמו גן חיות ואבטיפוס, היו להקות מצוינות אחרות כמו איפה הילד, נקמת הטרקטור, זקני צפת, כרמלה גרוס ווגנר, מופע הארנבות, כנסיית השכל, והיו גם מכונות להיטים כמו מוניקה סקס.

    הם אמנם פעלו רק כשנתיים-שלש במהלך שנות ה-90', עד התפרקותם הזמנית הראשונה בשנת 1996, וחלק נכבד מהלהיטים שלהם יצא לאוויר העולם בתחילת ובאמצע שנות ה-2000, אבל אצלי הם שייכים לז'אנר להקות הרוק של הניינטיז. ארבעה אלבומים הוציאו בסך הכל, אבל השירים, איזה שירים! פצעים ונשיקות, מכה אפורה ועל הרצפה מהאלבום הראשון, איש קש וגשם חזק מהשני, שנים חסומות והקונפורמיסט מהשלישי, והשמלה ממדריד ורמקולים שהופיעו במחוזותינו בשנת 2010, עם האלבום הרביעי. מה הפלא שמיכל מבקשת כבר שנה שאקח אותה להופעה של מוניקה סקס. 

    כך מצאנו עצמנו בליל ששי, אחרי יום עמוס שהחל בשייט עתיר דולפינים (שני מפגשים!) שהסתיים בצהריים, נוסעים למסיבת הפתעה לגיסה בחיפה אחרי הצהריים וחוזרים כולנו דרך הבארבי, ישר להופעה בלילה. יום שאחריו אתה מרגיש כאילו העבירו אותך במייבש כביסה, אבל היות וכבר שבועיים שאני מנגן ושר את "פצעים ונשיקות" בראש, לא יכולתי אחרת, ואכן, כל האנרגיות חוזרות ברגע שנכנסים לבארבי.

    דילגנו על שעת פתיחת הדלתות והגענו לקראת עשר וחצי. בשעה 22:40 לערך עולים גיא ויהל לחמם אותנו, ועושים עבודה לא רעה - שניהם בגיטרות אקוסטיות ואחד גם בתוף בס מופעל ברגל, כמה שירים לגמרי לא רעים וקאבר טוב ל-sex on fire של קינגס אוף לאון , דומה למדי לאחד ששמעתי באלבום קאברים של BBC 1, אבל הנה הוא כאן, תהנו ממנו:

     

    ''

     

    אחרי חמישה שירים - תזמון נכון של מחממים - הם מפנים את הבמה למוניקה סקס. מההרכב המקורי של הלהקה נותרו יהלי סובול, שחר אבן צור ופיטר רוט, והבסיסט כיום הוא ספי אפרתי, שהחליף את יוסי חממי. היות והם פועלים כבר על פני 20 שנה ומפיקים להיטים גם כיום, כולל הקהל שלהם  קשישים כמונו כמו גם ילדים בגילה של מיכל שמקפצים על הרחבה ומטפסים על הבמה, וכל מה שביניהם. על פני כולם מרוח החיוך הזה, שרק מוזיקה טובה באמת יכולה לעשות, וכולם מקבלים את מה שבשבילו באו. הנה החיוך הזה מרוח על מיכל ואסנת:

     

    ''

     

    רשימת השירים כוללת את כל הלהיטים שאותם באנו לשמוע, והמופע נמשך כשעה וחצי לפני ההדרנים. חסכתי לעצמי קצת הקלדות מקלדת והנה הסטליסט של הסאונדמן. ותיכף נדבר על הסאונדמן וחבריו.

     

    ''

     

    החבר'ה על הבמה עושים עבודה טובה, נותנים לקהל את מה שהוא רוצה והקהל בשמיים. לפני "עירומים" הם מתחלפים בכלים - אבן צור לעמדת הזמר, יהלי עם הגיטרה של פיטר ופיטר בתופים. היה נחמד. בשאר הזמן הם מתמקצעים בכלים שלהם. אבן צור מכה בתופים, אפרתי בבס, רוט מנגן בגיטרה ושורף מגברים ויהלי סובול מנגן גם הוא בגיטרה אבל הוא גם בועט במוניטור. האמת, שזו היתה הופעה עם תנועה בלתי פוסקת של טכנאי סאונד ואנשי צוות על הבמה - ולא רק כדי לגרש ילדים שעלו לרקוד עליה. כל הזמן השתבשו דברים קטנים על הבמה - לא ברמה שהעיבה על המופע , למעט המגבר של פיטר שעלה באש (נשרף, בחיי. go peter! אפילו פיט טאונסנד לא היה מצליח לעשות את זה בימיו הגדולים) ושבגינו התעכב קצת המופע, אבל יהלי סובול כבר היה מוכן לחנוק מישהו, כנראה בגלל מה שהגיע (או לא הגיע) למוניטור שלו. 

     

    ''

     

    שום דבר מכל זה לא ממש הפריע לקהל, ובסך הכל היה מופע מצוין. אם הייתי צריך לדרג את חמש להקות הרוק הישראליות הפעילות כיום, אין ספק שמוניקה סקס יהיו שם, יחד עם היהודים. התחרות על שאר 3 המקומות קצת יותר קשה, ואשמח לדיעות שלכם. באשר לשירים עבור הפוסט הנוכחי - התחרות קשה, אז הלכתי על אחד מכל אלבום.

    מהאלבום האחרון - מנגינה - הנה "רמקולים", שבעיני מנצח את השמלה ממדריד:

     

    ''

     

    מקודמו, "חיות מחמד", הנה "שנים חסומות", עם הקיסר המופלא של יפן, שיושב בכסא ומנפנף בדגל (לא, לא תראו אותו בקליפ, אבל הדימוי הזה חביב עלי במיוחד ורודף אותי בלילות):

     

    ''

     

    מהאלבום השני, "יחסים פתוחים", הנה "איש קש" המעולה:

     

    ''

     

    ומהראשון - אילך לא - "פצעים ונשיקות" שניצח את מכה אפורה בתום קרב צמוד. תראו אילו ילדים הם היו פעם..:

     

    ''

     

    הבחירות היו קשות, אבל אם תעשו לעצמכם טובה ותגיעו למופע הבא שלהם, לא ממש תצטרכו לבחור, כל הלהיטים יהיו שם, ועוד. חזרנו הביתה בשתיים לפנות בוקר, אבל היה שווה. שווה, שמעתם? אז אל תהססו אם תהיה לכם הזדמנות.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/6/12 10:31:
      נזכרתי בעוד משהו טוב שיצא משנות ה-80 (בעצם שניים) הראשון:הסינטיסייזר - עולם התוכנה/חומרה כבר לא שייך לגיקים בלבד... השני:יציאה המונית מהארון - שנות השמונים אפשרו להומוסקסואלים לצאת מהארון.כמו ששנות ה70 נתנו דרור לחופש מיני באופן כללי,כך שנות ה80 תזכרנה כעשור שבו העולם,אם רצה בכך או לא,התעורר למציאות ולתפיסת המציאות שאין מה לעשות אבל לא כולם סטרייטים ויש בעולם מקום לכולם ללא הבדל של דת,גזע,מין או מגדר כלשהו אחר... אני אגב מחזיק בדעה שמצעד הגאווה צריך לשנות את שמו למצעד באחווה והערבות ההדדית כי הרי המטרה המקורית שלו היתה לגרום לעולם לקבל את הקהילה ההומולסבית כפי שהיא,אבל לדעתי האישית,כולנו שווים כולנו בני אדם וחווה ואין צורך להמשיך ולתייג ולהגדיר מגדרים חדשים - צריך לדעת לקבל את האחר - כי הרי כולנו שונים וכולנו שווים.
        5/6/12 16:07:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2012-06-05 13:10:29

      שנות השמונים היו היורופופ - ברדר לואי לואי לואי וכפיליו.

       

       

      בדיוק! וזו עוד סיבה לפנות לחברה מ"שמש צלולה בראש נצחי" שימחקו אותן מזכרוני...

      שנות השמונים היו היורופופ - ברדר לואי לואי לואי וכפיליו.
        4/6/12 09:12:

      צטט: pro 1984 2012-06-03 18:01:14

      מצויין! ביקורת נפלאה אשר מכילה את כל הפרטים החשובים והמעניינים. אהבתי במיוחד את הפסקה המקדימה, אפילו שאני, בעוונותי, דווקא מאוד אוהבת את מוסיקת שנות ה-80...:)

       

       

      אהא! עכשיו אני יודע באיזה עשור נולדת!

        3/6/12 19:48:

      צטט: eranfox 2012-06-03 13:06:00

      אהבתי אהבתי אבל...
      אני קצת מסתייג בנושא שנות השמונים...
      כמובן שהרוב המוחלט היה פופ וסינת' פופ גרועים ברמות
      אבל במקביל לסצינת המיינסטרים הפופית עם השיער המנופח והלבוש הצבעוני,התפתחה לה תרבות שלמה שחיה ובועטת וקיימת עד היום תרבות הDark Eighties‏
      שאולי העולם המיינסטרימי מתעלם אך אלו היו השנים הטובות של הרוק הגותי ומשם יצאו להקות רבות כמו הBauhaus, misfits , Alien Sex Fiend וכל השאר .

       

      תמיד יהיה משהו שאפשר לשמוע, בכל זאת על פני עשר שנים אפשר למצא מישהו שיעשה משהו בסדר. אבל אם חייבים להכליל - ובנושא הקרב בין העשורים חייבים להכליל - הרי ששנות ה-80 מפסידות אצלי בגדול הן לעשור שקדם להן והן לזה שבא לאחריהן...

        3/6/12 18:01:
      מצויין! ביקורת נפלאה אשר מכילה את כל הפרטים החשובים והמעניינים. אהבתי במיוחד את הפסקה המקדימה, אפילו שאני, בעוונותי, דווקא מאוד אוהבת את מוסיקת שנות ה-80...:)
        3/6/12 13:06:
      אהבתי אהבתי אבל...
      אני קצת מסתייג בנושא שנות השמונים...
      כמובן שהרוב המוחלט היה פופ וסינת' פופ גרועים ברמות
      אבל במקביל לסצינת המיינסטרים הפופית עם השיער המנופח והלבוש הצבעוני,התפתחה לה תרבות שלמה שחיה ובועטת וקיימת עד היום תרבות הDark Eighties‏
      שאולי העולם המיינסטרימי מתעלם אך אלו היו השנים הטובות של הרוק הגותי ומשם יצאו להקות רבות כמו הBauhaus, misfits , Alien Sex Fiend וכל השאר .

      ארכיון

      פרופיל

      mazavharuach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין