כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ממתקים לנשמה

    בלוג התרבות של שרון שנקמן

    שיעורי בית לנינט

    2 תגובות   יום ראשון, 10/6/12, 14:01

    ''

     

    איה כורם היא אישיות אמיצה במוזיקה הישראלית. היא עשתה מסלול מקביל לזה של נינט טייב מהמיינסטרים אל האינדי אבל באופן הדרגתי והגיוני יותר מבחינה מוזיקלית. אלבומה האחרון  "לאלף את הסוסים" זכה לתשבוחות המבקרים אך הרדיו והטלוויזיה לא חיבקו אותה כפי שהם נהגו בתקופת "יונתן שפירא".  בשבוע שעבר הלכתי לראות ולשמוע אותה באוזןבר במופע קאברים בשם "אשה אחת ששרה" והתאכזבתי לגלות רק 31 אנשים בקהל. האינטימיות שנחתה עליי בהפתעה הביכה אותי בהתחלה אבל מהר מאוד נכנסתי לתוך המופע. כורם שידרה שהיא נהנית מההופעה ופיזרה הרבה חן ואהבה לקהל בין השירים.

    הקונספט של המופע הוא שירי נשים שהשפיעו על איה במהלך חייה.  בין הבחירות המעניינות בלטה הבחירה ב"מבול" של רונה קינן שבעיניי מסמלת יותר מכל את הכיוון המקצועי של איה בשנים האחרונות ואולי אפילו מהווה סוג של התרסה כלפי "מבול" של קרן פלס. מלבד תרגום בודד של אריק ברמן לא נרשמה נוכחות של "חבורת רימון" בשירים ויכול להיות שכל הדיון הזה נמצא רק בראש שלי אבל נדמה שאיה כורם עושה הכל כדי להתנער מהטלאנטיות של קשת המכונות "המסיקות".

    הביצועים עצמם היו אינטימיים ונעימים לאוזן. חלקם היו קצת סתמיים ביחס למקור (סוזן וגה, חווה אלברשטיין) וחלקם היו מצוינים כמו ב"אשה אמיתית" של קרול קינג ו"”Twist in my subriety של טניטה טינקרם שהצטיינו בכימיה ובאנרגיה מיוחדת עם הגיטריסט הנהדר אדם בן אמיתי. שיא ההופעה היה "צלצולי פעמונים" של אהובה עוזרי שמופיע גם באלבום האחרון שלה והבדיחה הבאה: "כמה זמרות צריך בשביל להחליף נורה? אחת. היא מחזיקה אותה וכל העולם סובב סביבה"

    ''

     

    סינגל השבוע: אנוק - למד אותי

    אם נינט לא הייתה מתחרפנת ובורחת מעצמה סביר להניח שהיא הייתה מבצעת שירים בסגנון הזה. רוק פשוט בעברית במסורת "היהודים"  שגורם למאזין להזיז את הראש קדימה ואחורה לפי הקצב של התופים. בשבוע שעבר יצאו הרבה סינגלים טובים לרדיו שהיפים ביניהם בעיניי הם שלומי סרנגה עם "סודות", שירי מיימון עם "שלג בשרב" ומעל כולם אנוק פדובה עם שיר הרוק המדבק הזה שלא נופל למלכודת העיבוד המעייפת של רוב השירים הישראלים מהז'אנר שמנסים לחקות את הצליל של  קולדפליי אלא נצמד למתכונת ישירה וחיה יותר.

    ''

     

    קלאסיקה ישראלית

    עוד סינגל שיצא השבוע הוא גרסת כיסוי אלקטרונית של נתן סלור ל"מותר לומר" שנכתב ע"י סבו נתן אלתרמן.  אני אישית מעדיף את הביצוע המקורי של דיוויד ברוזה שגם הלחין את השיר:

    ''

     

    בונוס עוזי חיטמן

    אתמול לפני 60 שנה נולד הלב הגדול של המוזיקה הישראלית שניהל את הרומן הכי מצמרר, כנה ויפה עם המדינה בשיריו

    ''

     

    לעדכונים חבבו את הבלוג בפייסבוק

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/6/12 08:45:
      תודה ענת. אני משתדל למעט במילה "מרגש" בפוסטים שאני כותב. שמח שאהבת את הניסוח.
        13/6/12 07:39:

      עוזי חיטמן "הלב הגדול של המוזיקה הישראלית שניהל את הרומן הכי מצמרר, כנה ויפה עם המדינה בשיריו"
      כל כך מתאים לומר זאת על עוזי..
      ניסוח ראוי והולם *

      ארכיון

      פרופיל

      שני לשועלים
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין