כותרות TheMarker >
    ';

    אוכלים ובוכים

    שילוב של גנטיקה, אסטרולוגיה ובלוטות טעם מפותחות הוביל לכך ששניים מהתחביבים שלי הם אוכל, ולהעביר ביקורת על כל מה שאפשר (מנומקת, בטח שמנומקת). הבלוג הזה הוא השילוב בין שניהם.

    0

    "פסטה בסטה" בתל אביב: תמורה בעד האגרה, לא מעבר

    8 תגובות   יום שלישי, 24/7/12, 00:28

    האם יש קשר בין "פסטה בסטה", ספק מזנון-ספק מסעדה במבואות שוק הכרמל, לבין מסעדת "הבסטה" השוכנת בניין ורבע משם? בדמיוני היה כזה, וכיוון ש"הבסטה" מגישה אוכל נהדר במחירים קורעי כיס, חשבתי שאולי אזכה לאיזו הצצה במחיר שווה לכל נפש, גם אם דרך חרך קולינרי צר בדמות פסטה. בהמשך גיליתי ש"פסטה בסטה" היא בכלל ייבוא משוק מחנה יהודה הירושלמי, מה שכנראה מבטל את הסיכוי לכל קשר ל"הבסטה" הנהדרת, אם כי זה אולי מסביר למה גם פה מגישים אוכל בצנצנות (על כך – מיד).

     

    אולי הטרנד הקולינרי הכי בולט של השנה החולפת (גיב אור טייק כמה חודשים, כן? אל תעמדו לי על הראש עם לוח שנה) הוא הפריחה של אוכל הרחוב. לא חומוס וסביח שכבודם במקומם, אלא מקומות שמתיימרים להגיש אוכל טוב עם מגע יד של שף, אבל במחירים שהם באמת שווים לכל נפש. "המזנון" של אייל שני הוא הנציג הבולט והמוצלח ביותר של הטרנד הנ"ל, אך דוגמה נוספת היא "The bun" השוכנת ממש ממול "פסטה בסטה", ומגישה וריאציות על אוכל אסייתי, רובן מוצלחות, במחירים זולים יחסית. האם "פסטה בסטה" משתייכת לטרנד הזה? במחיר וביומרה – בהחלט כן. במנות עצמן – באופן חלקי בלבד.

     

    החלל של פסטה בסטה נעים – כמה שולחנות בפנים, הרבה יותר שולחנות בחוץ, ובר שצופה לתצוגה נאה של חומרי גלם איטלקיים המסודרים על תיבות עץ. הבר הנעים גרם לכך שלא שמנו לב שגם אחרי דקות ארוכות לא ניגש אלינו אף מלצר או ברמן, עד שמלצרית רחומה באה ושאלה: "אתם יודעים שההזמנה בקופה, כן...?". אז לא, אנחנו לא יודעים. למה שנדע? מה עם איזה שלט קטן? לנסות לשים לב ללקוחות שמתיישבים ולהודיע להם מיד שההזמנה רק בקופה? אם יש מגרעה אחת בולטת במקום, היא ההזמנה הזו דרך הקופה. לא כי זה פסול מכל וכל, אלא כי אי אפשר לשים קופאי אחד על מסעדה בתפוסה מלאה, שתוך כדי גם מפלרטט עם הלקוחות, מוזג יין, מסתחבק עם החברים, ובנוסף להכל גם לא כל כך בטוח איך מפעילים את הקופה. בפעם הראשונה שלחתי את בעלי (כי הייתי עסוק בלצלם עבורכם את התצוגה הנאה שמול הבר), אז קצת פספסתי את ההמתנה הזו. בפעם השנייה הלכתי להזמין לנו קינוח, ותנו לי לספר לכם, אחרי שסיימתם לאכול ובא לכם קינוח והביתה, הדבר האחרון שאתם רוצים זה לחכות דקות ארוכות לקופאי שיואיל בטובו להתפנות אליכם.

     

    ''

     

    אם אין שירות - יאכלו עם העיניים. הקיר הצופה לבר ב"פסטה בסטה".


     

    הקונספט פשוט – פסטה בסגנון עשה זאת בעצמך. קונספט דומה מתקיים גם ב"פנה בר" הזוועתית בבוגרשוב, או ב"לבורטריו די פסטה" התעשייתית בקרליבך. בוחרים פסטה (19 ₪ לפטוצ'יני או רדיאטורי, 23 ₪ לפוזילי מקמח מלא, רביולי במילויים משתנים ב-26 ₪). בוחרים רוטב - כלולים במחיר הפסטה – עגבניות / רוזה / חמאה ופרמזן / אלי אוליו, ב-23 ₪ אפשר לבחור רוטב סמיך של סלק, בזיליקום ושמן זית שמכונה "המנה הורודה" או פיוז'ן לא ברור של חלב קוקוס וקארי צהוב, וב-26 ₪ פסטו, פסטו אדום (עם עגבניות מיובשות) או 4 גבינות וגעגוע (געגוע = גבינת "עמק"). על אלו אפשר להוסיף תוספות כיד הדמיון – ירקות שונים ב-6 ₪, גבינות ב-8 ₪, ארטישוק ב-10 ₪ וטונה או סלמון ב-15 ₪. אנחנו בחרנו ברביולי (שהיה ממולא בריקוטה ובצלים) ברוטב פסטו אדום (26 ₪), ופטוצ'יני ברוטב ורוד בתוספת גבינת עיזים (31 ₪).

     

    המנות הגיעו צ'יק צ'ק. הרביולי היה נראה, ותסלחו לי, כאילו מישהו כבר אכל אותו והשיב אותו לצלחת. הטעם היה דומה – זו לא הייתה מנה ממש רעה, אבל זו בשום אופן לא הייתה מנה טובה. הרביולי היו חסרי ייחוד לחלוטין, המילוי שלהם לא הורגש כלל, ורוטב הפסטו האדום הזכיר פשוט משחת עגבניות מיובשות.

     

     

    ''

     

    יד שנייה זה לא תמיד מגניב. רבילי ריקוטה ובצלים (כביכול) ברוטב פסטו אדום.

     

    הפטוצ'יני, לעומת זאת, היה שיחוק כפול – הפטוצ'יני עצמם היו "בשרניים", רוטב הסלק יפהפה ומזכיר בעדינות רבה את טעמו המוצלח של הסלק במרקם שהוא כמעט שמנתי. הבחירה להוסיף גבינת עיזים הייתה מוצלחת אף היא, שכן היא הוסיפה מעט עניין לפלגמטיות הבסיסית של הסלק.

     

    ''

     

    הצלחת הערב - פטוצ'יני ברוטב סלק ורוד, עם גבינת עיזים.

     

    עם הפסטות שתינו גם למברוסקו ב- 20 ₪ לכוס. הכוס, כפי שניתן לראות, היא כוס מיץ מהבית של סבתא. כבר כתבתי כאן בעבר מה דעתי על יין בכוס הלא נכונה, ובכל זאת – אני מבין שלמברוסקו מפורסם בהיותו יין פשוט וזול. מצטער, זו לא סיבה להגיש אותו בכוס שמאפשרת לו להתחמם ולאבד את כל הבועות תוך שנייה ורבע. אם אתם עד כדי כך חושבים שזה יין סתמי, אז או שלא תגישו אותו בכלל, או שתורידו את המחיר שלו למחיר של כוס "תותית", כי זו ההרגשה שאתם נותנים למי ששותה אותו מהכוס הזו.

     

    ''

     

    זו תותית של שוופס? לא, זה למברוסקו בכוס לא מתאימה.

     

    אפשר לקנח במוס שוקולד, פנה קוטה או טירמיסו, כולם ב- 15 ₪. הדבר היחיד שיש לי להגיד על הטירמיסו הוא שהוא מוגש בצנצנת. אני אדם של המילה שלי, וברוח הפוסטים הקודמים חיפשתי את השף כדי שאוכל לרוצץ את ראשו עם הצנצנת, אבל הוא לא היה בנמצא. חבר'ה, די עם זה. תנו קפיצה קטנה לחנויות הסיטונאיות ביפו, לכו לחוג קדרות, לא אכפת לי. רק תפסיקו להגיש לנו אוכל בצנצנות. זה היה גימיק חמוד פעם כי זה היה מפתיע. אם בכל זאת צריך להגיד משהו על הטירמיסו, אז יחסית לקינוח שעולה 15 ₪ אפשר לציין לזכותו את העובדה שנראה שגבינת שמנת עשירה הייתה מעורבת במתכון, אולי אפילו המסקרפונה המובטחת. לגנותו – העדר כמעט מוחלט של אלכוהול כל שהוא שירטיב מעט את הבישקוטי.

     

     

    ''

     

    במקום שבו כובשים עוגות גבינה, יכבשו גם בני אדם. טירמיסו בצנצנת חמוצים.

     

    על שתי מנות פסטה, שתי כוסות למברוסקו וטירמיסו לקינוח שילמנו 105 ₪. אין טיפ כי אין מלצר, השארנו כמה שקלים בכוס בקופה (מהזדהות בלבד, לדעתי ממש לא הגיע לו).

     

    אז מה השורה התחתונה, אתם ודאי שואלים. ללכת? לוותר? אני מציע – אם אתם רעבים ובאיזור, אפשר בהחלט. קחו את הפסטות הבסיסיות, ותרו על הרביולי. אם עוד לא ניסיתם, קחו את רוטב הסלק. שתו כוס מים - אל תבזבזו כסף על יין בכוס מיץ, וגם המיצים לא סחוטים במקום. אם אתם חייבים קינוח או קפה, עלו חצי דקה במעלה נחלת בנימין ל"לאבאיט" (אחת מכוסות הקפה המשובחות בעיר, לטעמי). כך תוכלו להנות באמת מהקונספט שהמקום מציע – פסטות טובות, לא מדהימות, במחיר שהוא מהנמוכים בעיר.

     

    למי כן: רעבים ותפרנים בכיכר מגן דויד.

    למי לא: למי שמאמין שטרנד אוכל הרחוב צריך לגלם בתוכו גם איזה שהוא עניין קולינרי, למי שזקוק לשירות מלצרים. אגב, למי שלא, אני יכול להציע להוסיף כ-20 ₪ לזוג ולקפוץ ל"הפיצה" בבוגרשוב, אבל זה כבר לפוסט אחר).

     

     

    "פסטה בסטה", אלנבי 60 (בטוסיק של המנזר), תל אביב

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/2/13 13:08:
      אז בוא נגיד שהביקורת הזו אולי רק היטיבה עם פסטהבסטה שרוב הזמן אנשים מחכים כ20 דק בתור לפני שמזמינים, כל מי שהבין כבר מה המקום הזה מציע, וכנראה שהרבה מאוד הבינו... אז אני רק אגיד שהביקורת שלך מתיימרת להיות מקצועית אבל יש פה טעויות רציניות במחירים, בפרטים, ברוב הדברים. עוד דבר-החלטת לכתוב ביקורת מפורטת על מקום בחודש הפתיחה שלו. ברור שהרבה דברים לא יעבדו כמו שצריך בחודש הרצה. בקיצור,פסטהבסטה די מנצחת בשורת דוכני המזון המהיר והזול..אגב אתה משווה בין מזנון לפסטה לדה באן?? בדה באן מנה לאדם עולה בממוצע 60 -בפסטה 20. המזנון זה בכלל אייל שני,אחד השפים הגדולים. שבת שלום
        27/1/13 19:08:
      כבר מזמן רצינו לנסות את הסניף שבשוק מחנה יהודה ולא יצא לנו, לכן שמחנו לגלות שנפתח סניף גם בתל-אביב. הגענו, השלט המאוד ברור אמר לנו שקודם מזמינים בקופה ואחר-כך מתיישבים. הזמנו, התישבנו ליד הדלפק כי היה עמוס ותוך דקה התפנה שולחן והתנחלנו לידו. הפסטה (ברוטב עגבניות עם זיתי קלמטה) הייתה מעולה. החזיר לנו את הטעם של רומא. פסטה עבודת יד, עשויה אל דנטה בדיוק כמו שצריך כשהרוטב מלטף אותה בעדינות, לא מטביע וחונק אותה כמקובל במסעדותינו. השירות היה אדיב וידידותי, אחרי ההזמנה הפסטה מגיעה אליכם לשולחן על ידי אחד המלצרים, המים חופשי ממתקן שנמצא בהישג יד והטירמיסו שהזמנו לקינוח היה פשוט מדהים. והמחיר- כלום. 15 שקלים למנת פסטה, 6 שקלים לתוספת ו-15 שקלים לטירמיסו. אולי בשעות העומס, בגלל שהמקום קטן, זה פחות נעים. אנחנו הגענו בסביבות שלוש ונהנינו מכל רגע. מומלץ בחום.
        25/7/12 22:51:
      בחייאת, אם אני באמת רעב אני כבר אעלה 2 דקות לסניף של לחמים (שהיא מאפיה טובה ולא מעבר, לדעתי), אעמיס איזה מקל זיתים ולחם קטן, עוד דקה לסניף של "דווקא גורמה" כדי לקנות חמאה צהובה הולנדית הכי איכותית שיש, ואקבל ארוחה טובה בהרבה מאשר פסטה שכמותה ידעתי לעשות כשעוד הייתי בן 8, עם רטבים שנראה כאילו טבח צבאי אמון עליהם.
        25/7/12 18:43:

      תודה רבה על הביקורת העניינית!

      (אגב, לרגע חשבתי שהרביולי בתמונה הוא בקלאווה קריצה...זה כנראה אומר הכל).

        25/7/12 13:08:
      תודה רבה על הביקורת. המקום נמצא יחסית קרוב לדירתי וכך יוצא לי לחלוף שם לא מעט ושקלתי לשבת שם ולו בשל הסקרנות. לאחר הביקורת, אני מבינה שישנן אופציות טובות יותר לבזבוז הכסף שלי. היות ואין הרבה ממנו... תודה לך :)
        24/7/12 13:26:

      אוהב מאוד את הכתיבה שלך. תודה רבה על הסיקור.
      הפטוצ'יני בהחלט נשמע מעניין (בעיקר הרוטב), הרביולי ממש מבאס את ההתרשמות הכללית.
      גם נושא השירות כפי שמתואר, מעצבן.
      לא יודע אם זה מקום שאלך אליו, כשבסביבה יש אפשרויות נחמדות יותר.

      תודה בכל מקרה :)

      הרגת אותי עם המיץ למברוסקו.
        24/7/12 06:49:

      יופי של ביקורת.

      אני נימצא לא מעט באיזור.

      אבדוק את המלצותך.

      תודה.

      ארכיון

      פרופיל

      Jotham
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין