הכוכב הכחול
סיפור כמעט אמיתי על בן אדם כמעט נורמלי שכמעט והגיע לכוכב הכחול
או בקיצור- הגיגים,מוסיקה, צילומים, ביקורות והתפלספויות
פוסטים פופולאריים
-
סוף עונת הדובדבנים- קציצות דובדבנים ובראוניז
24/6/12 | 875 צפיות
-
אלבום אמון
6/8/07 | 364 צפיות
-
אוטופיה של סחלבים
28/3/10 | 1025 צפיות
-
סיפורי טיסה
5/5/09 | 845 צפיות
-
סיני
15/7/07 | 751 צפיות
-
סיבוב צילום נמל תל אביב
26/3/10 | 770 צפיות
פוסטים אחרונים
- סוף עונת הדובדבנים- קציצות דובדבנים ובראוניז 24/6/12
- פאי רועים רב תרבותי 6/5/12
- פאי חמאת בוטנים ובננות 13/11/11
- אוטופיה של סחלבים 28/3/10
- סיבוב צילום נמל תל אביב 26/3/10
- בנופי, חגיגה "הודית" של בננות ריבת חלב ושוקולד 27/12/09
אגאדיר הוד השרון- נווה מדבר בלב השממה
הביקורת המאלה כולל תמונות מפורסמת אצלי בבלוג יום שבת ברחוב הראשי של הוד השרון, רחוב חסר יחוד ואפרורי, החום מבריח את כולם הביתה והלחות מבריחה את כולם לתוך המזגן, רחוב של חנויות קטנות ולא של רשתות, הכול אפור, לא מזמין במיוחד, כמעט ואין מקומות בילוי או מסעדות על הרחוב ואלו שכן נמצאות מפוזרים ברצועה צרה מאוד ומתחבאים הרחק מהכביש, המקום היחיד שבולט ונראה כמו נווה מדבר קטן הוא המרפסת הרחבה של אגאדיר, הרשת שלדעתי הייתה ראשונת ההמבורגריות ופצחה לפני חודשים ספורים בגמת התרחבות ומיקמה סניף בהוד השרון טארסה די גדולה, שולחנות וספות נמוכים, מזרקת-מפל נעימה במרכז שמתיזה מים מרעננים לאוויר, מאוורים בפרגולות שמזיזים את האוויר העומד ויוצרים מקום נעים לארוחה של צהריי שבת. התפריטים רגילים ולא מכילים הפתעות גדולות- המבורגרים מכהמ סוגים, מעט מנות של מאכלי ים, נקניקיה, כמה סוגי כריכים, כרגיל מתלבטים מה להזמין אבל בוחרים ובורחים אל ההמבורגרים, בשבילה המורגר ג'וניור 160 גרם במידת עשייה מדיום-וול (42 ש"ח) בשבילי דיאנא, שילוב של בקר וטלה עם איולי ולימון כבוש (55 ש"ח) וציפס גדול (19 ש"ח) שיהיה מעט פחמימה. הטראסה נטושה וזה נעים, הרוח מרעננת,מגש רטבים עם מבחר נאה של תוספות מגיע ביחד עם קולה זירו (12 ש"ח) מהר ומנת אוזו עם מים קרים וקח בצד על מנת להרגיש לבנטיני באמת (16 ש"ח, מחיר הוגן ומרווה נפשות) בכוס גבוהה מערבב קוביות קרח אם האוזו ומעט מים קרים לפתוח את השמנים האניסיים וישר אני משתגר לי לאיזה חוף עם מים כחולים עמוקים באיים של יון... החלומות הסתיימו כי ההמבורגרים הגיעו, דיגלונים קטנים עם מידת העשייה נעוצים בהם, המבורגרים שחומים עם סימנים של גריל חם, נראים אסתטים על צלחות בנות גדולות, פתוחים על מנת שנלביש אותם ברטבים בשלל צבעי הקשת, מעט רוטב פלפלים פיקנטי ולא מספיק חריף, חרדל צרפתי עוקצני ומיונז שמגיע בכלי קטן מדי, על מנת הדיאנא מגיע רוטב איולי וקוביות לימון כבוש זוערות ומנצנצות, קאווץ יפה שהכול יתערבב ונגיסה ראשונה- בשר רך מאוד, כמעט חלק, טעמים נעימים אבל לא מובחנים, קוביות הלימון הכבוש וחתיכות בצל ירוק מעוררות את הפה, מידת עשייה מדוייקת, אבל לחמנייה מעט מתפוררת, ביס נעים אבל לא בלתי נשכח, אני את ההמבורגר שלי מעדיף פראי וגס. בצד השני הג'וניור שחום ויפה, לא יבש אבל גם כן לא מרגש , היא מתלוננת על משהו מוזר בטעם הירקות, לא הרגשתי בטעם לוואי כלשהו אבל משהו היה שם חסר... הציפס הגיע בכלי מתכת יפה, מקלונים זהובים בכמות יפה, עם זיכרון של ביסטרו קטן בפריז עם מקלוני ציפס שנטבלים בחרדל חריף ומיונז עתיר בשום, רק שבפריז הם הצטרפו להמבורגר קטן ושמנמן עם חתיכת כבד אווז יפה וברנדי למכביר... ואולי זה מה שחזר לי במנה פה- המבורגר באמת כביר ולא רק טעמים שמנסים לרצות את כול המשפחה. החלטנו להישאר לקינוח, המנות נשמעו נעימות, לא מתחכמות ובמחירים סבירים, החלטנו לבחור בשטרוייזל( 29 ש"ח) וקיבלנו כוס ענקית מעוטרת בקצפת רכה ולא מתוקה עם מקלות מרנג ובננות, מתי שהתחלנו לחפור גילינו פירורים פריכים, רוטב ווניל קריר ועורקים של ריבת חלב, קינוח מעט רטרו בהוויתו אבל כביר ליום קייצי, מרענן ומתוק במידה, מלא טעמים ומרקמים כאשר כל כף מעלה שילוב טעמים חדש. אז לסיכום מה היה לנו, ארוחה מהנה אבל לא מרגשת, המבורגר שלא מתחרה במוזס אבל מגיע למקום שלישי או רביעי, מחיר סביר עם VFM גבולי וקינוח אחד שהיה בדיוק במקום, 178 ש"ח עלה לנו התענוג, היא נתנה למקות ציון של 7, מחיר האוזו הסביר וההשפעתו המבורכת העלו את ציון הדוקטור למקום ל-7.5 , מקום נחמד למחטף.
|
הציון שלי: 3 מתוך 5
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אגאדיר סיפקו ארוחה סבירה לחלוטין לצהריי יום שבת, אבל הם לא התקרבו לאיים על תואר ההמבורגר הטוב ביותר (מוזס לטעמי) או הארוחה הכי משתלמת (עוד פעם מוזס בעסקית או בלייט -נייט)
אבל בשביל צהרים בהוד השרון, זאת אופציה סבירה
אני לא אוהב את אגאדיר, ייתכן מאוד שזה בגלל שאני מכיר את הסניף בהרצליה, אבל ברשת סניף אחד צריך להעיד על סניף אחר, וההמבורגר של אגאדיר בסניף ההרצלייני אף פעם לא היה לי טעים במיוחד. מוזס היה עידף עליו מבחינתי, גם בתקופה הפחות יפה של מוזס...
אני אישית מעדיף את ההמבורגר של וולפנייטס (לפחות עד שזה מגיע לתוספת, אשר לעיתים מאכזבות בוולפנייטס).
את ההמבורגר של הבראסרי עוד טרם יצא לי לנסות.
אבל יש לי מסעדת המבורגרים פייבוריטית חדשה ומצויינת, שעליה אספר בטח בחודש הבא, הבעיה היא שמדובר על חור באיזור נתניה.
הקינוח נראה כייפי, למרות שלקרוא לו "שטרוייזל" נשמע לי משעשע, כי זה הדבר האחרון שרואים עליו :)
אתה יודע מה, אתה צודק.
בניו יורק ניו יורק (בלונדון מיניסטור, איפה שהיום ריבר) אכלתי את ההמבורגר הראשון אבל הייתי באמת צעיר. אח שלי הגדול לקח אותי כמתנת יום הולדת. לדעתי הייתי גג בן 13-15.
היה המבורגר עם פטריות, בצל ופלפל. אני חושב שהופתעתי מההמבורגר.
אבל עדיין - הראשון באגאדיר היה מסעיר בהרבה.
לא סתם הוא דווקא נחקק בלבי כהמבורגר הרציני הראשון שלי
לא מכיר הרבה מקומות שבמעבר ממסעדה לרשת נשארו באותה רמה
גם התערובת של מיטבול בראשון לציון אהובה עליי
כפר סבר היא פלא קולינארי. שממה
אם יש לך את הוד השרון - למה אתה צריך איזה חוף עם מים כחולים עמוקים באיים של יון...?
אגאדיר היא הרשת המועדפת עליי מהז'אנר
הסניפים לא אחידים וגם באותו סניף יום עסל ויום בסל.
עדיין זכורות לי החוויות הבתוליות בסניף הראשון בנחלת בנימין. ההמבורגרים הראשונים הם דבר שאי אפשר להשוות לשום דבר שאכלתי עד אותה תקופה. זה היה פראי ומסעיר וממלא את הפה בטעמים ומרקמים.
דווקא לא מזמן נפלתי טוב בסניף באמבסי עם המבורגר שהיה טוב.
אבל לא פעם ולא פעמיים נפלתי רע אצלהם - בראשון לציון למשל וגם בהרצליה.
גם אני, אגב, מעדיף את מקלוני הצ'יפס הדקים מאשר הגרסאות המעצבנות של מוזס למשל ששם הצ'יפס ממש לא מוצלח.
פתאום אני נזכר בתקופה אחרי השחרור מהצבא כשגרתי ועבדתי בתל אביב.
הייתי יוצא מהמשרת קצת אחרי אחת בלילה והייתי יודע לתזמן את השיחה כך שהשליח ימתין לי בדלת כשאני מגיע עם המונית.
המבורגר איכותי ב 01:30 לפנות בוקר בדירת רווקים תל אביבית - אוף, הזכרונות הורגים אותי