כותרות TheMarker >
    ';

    בשביל הזהב

    ביקורת: חיות הדרום הפראי

    ביקורת על חיות הדרום הפראי

    ביקורת: חיות הדרום הפראי

    0

    סרטים  

    1 תגובות   יום שני, 30/7/12, 20:44

    ''

     

    פסטיבל סאנדאנס ידוע ככר פורה לקולנוענים צעירים. הם מגיעים לכאורה משום מקום, בלי ציפיות מוקדמות ועשויים לצאת מהפסטיבל עם חוזה הפצה מכובד ואוסף של פרסים. במאים מסויימים, כמו טוד היינז, טוד סולונדז והאחים כהן, זכו לפריצה הגדולה שלהם בזכות החשיפה בפסטיבל. בשנים האחרונות, מפנים האולפנים הגדולים יותר תשומת לב לסאנדאנס, מה שמקצר את דרכם של הבמאים לחוזה מכובד ואת דרכם של הסרטים לחשיפה ציבורית רחבה. בעשור האחרון, יצאו מהפסטיבל סרטים מוכרים ומצליחים כמו "אמריקן ספלנדור", "פרשס" ו"קר עד העצם" ונדמה שמדי שנה, הסיקור התקשורתי והתעניינות הקהל רק הולכים וגוברים, עד שמישהו יבוא ויקים פסטיבל מתחרה בטענה שהפסטיבל הגדול בעולם לקולנוע עצמאי, נעשה ממוסחר.

    "חיות הדרום הפראי" הוא הזוכה הגדול של פסטיבל סאנדאנס האחרון. זהו סרטו הראשון באורך מלא של הבמאי בן זייטלין והוא הופק בתמיכת קרן עצמאית. העלילה מתרחשת בעתיד. לא ידוע עד כמה בעתיד, אבל זה בהחלט לא מספיק רחוק בשביל שיהיו מכוניות מעופפות וחליפות כסופות. למעשה, הדבר היחיד ששונה מההווה שלנו, הוא שהקטבים הולכים ונמסים, עד שחלקים נרחבים מצפון אמריקה מוצפים מים. כדי למנוע חורבן, הוקם סכר גדול סביב הערים הראשיות. האנשים שנותרו מחוץ לסכר, בין אם מבחירה או מחוסר ברירה, חיים בעוני, בבורות ובלי יכולת להתגונן מהיום בו המים יעלו ויקברו אותם.

    האשפאפי חיה בישוב שכזה, מחוץ לסכר, על קו המים. הישוב נקרא "האמבטיה", למרות שהוא הרבה יותר מזכיר ביצה. אמא של האשפאפי נעלמה כשהייתה תינוקת ורק אביה ווינק נותר לטפל בה. קשה להעריך עד כמה ווינק כשיר להיות הורה, מאחר ונדמה שהוא מתבכיין ומתרגז יותר מבתו הקטנה. פעם נעלם לכמה ימים וחזר בלבוש מוזר כשאינו בטוח איפה הוא נמצא ואיך הגיע לשם. הוא מנפח את החזה ונוהם לכל סימן של פלישה לשטחו, אבל האשפאפי מרגישה מספיק בטוחה כדי לחיות בבית לידו. אנשים מדברים על מה שיקרה כשהמים יעלו, אם זה בכלל יקרה אי פעם. בעיר הגדולה, רוצים שילכו, אבל ווינק ושאר תושבי האמבטיה, לא מוכנים להתפנות.

    הסרט מבוסס על מחזה מאת לוסי אליבר, שהשתתפה בכתיבת התסריט עם בן זייטלין. למרות שהוא עוסק בעתיד דיסאוטופי, אין בו הרבה מקום לדמיון ולפנטזיה. רוב מה שקורה, יכול לקרות גם היום ואף מזכיר במידה רבה את הגישה שקדמה להוריקן קתרינה ב-2005. הסרט אפילו צולם באיזור בו הכתה הסופה, עם שחקנים מקומיים, מה שמעניק אותנטיות מפחידה לארועים ולדמויות. קוונזאנה ואליס בת השש, המגלמת את האשפאפי ודווייט הנרי, המגלם את ווינק, אינם שחקנים מקצועיים וזוהי הופעתם הקולנועית הראשונה. הנרי אפילו לא נבחן לתפקיד, אלא נבחר לאחר שעזר בהקראת שורות באודישנים. שניהם עושים עבודה טובה, במיוחד בהתחשב בכך שזו הפעם הראשונה שלהם בהפקה בסדר גודל כזה.

    מדי פעם, מבליחה קריינות אודות חיות פרהיסטוריות שנשתמרו בקרח ורצות שוב על פני העולם. עם זאת, שם הסרט אינו מתייחס לחיות אלה. הכוונה בחיות הדרום הפראי היא לבני האדם שבצד הפחות כיפי של הסכר. הם חיים כמעט בטבע, מוצאים בו את מזונם ונוהגים באופן שמבחינה אבולוציונית, עשוי להפריד אותם בתוך כמה אלפי דורות משאר המין האנושי. כולם באמבטיה ציידים ושתיינים, כולל הילדים. כולם מתייחסים זה לזה כאל משפחה אחת גדולה, למרות שלא כולם בני אותו גזע ולכל אחד יש את הבית שלו. בשלב מסוים, המושג "בית" מתרחב והופך להבדל בין לחיות באיזור בו גדלת ובו אתה מרגיש חלק מהקהילה, לבין מקום אחר, בו אתה במקרה הטוב, תת-אדם.

    ההפרדה הזו נמצאת בעיקר בראש של תושבי האמבטיה, כי כל הסרט מוצג מנקודת המבט שלהם. בשבילם, מי שהשאיר אותם מחוץ לסכר, אינו ראוי לקשר איתם. גם אם להם קשה יותר לשרוד ואין להם פרנסה או מערכת שלטון מסודרת, הם בטוחים שדרך החיים שלהם נכונה. ווינק לא רוצה שבתו תלמד לאכול עם סכין ומזלג. סכין זה כדי להרוג ולפשוט עורות, מזלג זה להחזיק את הציד שלא יזוז. אולי גם לדקור מישהו שמנסה לגנוב מהצלחת. את האכילה עצמה, עושים בידיים ומוסיפים שאגה אדירה, כי ככה עושים.

    אין לסרט עלילה מורכבת, אבל הוא יכול להיות מבלבל. זאת מכיוון שרק בתום הצפיה, מקבלים תמונה שלמה יחסית של העולם בו הוא מתרחש. מבינים עד כמה תושבי האמבטיה מעדיפים את המבוי הסתום בו הם נמצאים, על פני ויתור על מה שכבר יש ומוכר. מבינים כמה חשובה להם משפחה אוהבת ועד כמה היא עדיפה על הליכה לפי המוסכמות. כל מיני פרטים קטנים נזרקים ללא הסבר, אבל קצת סבלנות ואפשר להבין יפה מאוד. צריך רק לזכור שהסיפור אינו מוצג מנקודת מבט נייטרלית, אלא מזו של מי שהשקפת עולמו תואמת את זו של הדמויות בסרט.

    יש לחיות הדרום הפראי בעיה אחת, מאוד נפוצה בקולנוע עצמאי. המצלמה רועדת ללא הרף וזה לא נעים לעין ואף גורם סחרחורת אם מגיעים קצת עייפים להקרנה (כך היה אצלי, בכל אופן). נוסף על כך, קשה לייצר סרט על עולם חרב בתקציב נמוך. ההשקעה בהפקה כולה עומדת על פחות משני מיליון דולר. בתקציב כזה, צריך לחפף מדי פעם. יתכן שתזזיתיות המצלמה נועדה לכפר על חוסר היכולת להשקיע בציוד יקר וסטים ענקיים. עריכה טובה מסייעת בשימור האשליה, אבל לפעמים, פשוט רואים ששחקן מנפנף בידו כדי לגרום לדג שהוא מחזיק להראות חי. מצד שני, העיצוב האמנותי בהחלט ראוי לשבח. מבנים מחומרים מאולתרים, אתרים שעוצבו כך שיראו נטולי זוהר וסירה מהחלק האחורי של טנדר, הם חלק מהמראה הבאמת מיוחד של האמבטיה וסביבתה. בהתחשב במגבלות התקציב, באמת נאלצו לבנות את הדברים האלה מחומרים זולים זמינים, בדיוק כפי שהם צריכים להיות.

    מעבר לעניין המצלמה, חיות הדרום הפראי הוא סרט טוב ומרגש, גם אם קשה לפעמים למעקב. ווינק והאשפאפי הם לא בדיוק דמויות שקל להזדהות איתן, אבל הם הדבר הכי אנושי שנקלט דרך העדשה. היחסים ביניהם מורכבים ומזכירים את אלה של משפחות החיות באיזורים יבשים יותר. לפעמים הם מגיעים עד כדי שנאה, לפעמים נראה שאינם מוכנים להיפרד. ווינק, עם כל הילדותיות, רוצה לתת לבתו כלים להתמודד עם עולם שלא יהיה טוב יותר. היא לא מבינה הכל, אבל היא מבינה מספיק בשביל לספר את הסיפור באופן היחיד בו אנשים עלגים, נטולי חינוך פורמלי, שמעדיפים לחיות בחור מט לנפול על פני בית זר, יראו הגיוניים יותר מכולם.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/8/12 22:05:
      ראינו את הסרט כל המשפחה ונהננו מכל רגע,למרות שהסרט לא פשוט לאכילה,היו קטעים שהזלנו היות והסרט לא היה פשוט לצפיה...אבל כל כך רגיש וכל כך נכון לתקופה בה אנו חיים,אסור לשכוח שהמצב שבו נקלעו הדמויות יכול להגיע אל כל אחד מאיתנו!..יופי של ביקורת

      ארכיון

      פרופיל

      אביעד שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין