כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אבני דרך

    סיפורים קצרים, רובם אמיתיים ומיעוטם מן הדמיון, אשר זכרונות ילדות, ניחוחות השכונה ופריחת התפוזים עולים מתוכם ומעוררים ערגה וגעגוע לימי התום של הילדות.
    באחרים יש מבט מפוקח ובוגר על המציאות העכשווית ופרספקטיבה על הזמן שחלף.
    ביקורות והמלצות על ספרים והצגות תיאטרון.

    0

    בית הקפה הקטן של קאבול - המלצה על הספר

    2 תגובות   יום שבת, 4/8/12, 19:28

    סאני האמריקאית מנהלת בית קפה קטן בקאבול שהוא מין שמורת טבע או אי של שפיות במדינה הקשה והמסוכנת הזאת. בבית הקפה הזה נפגשים גברים ונשים מערביים ואפגאניים על כוס קפה, משוחחים, מתרועעים ומקשיבים להרצאות אקטואליות ומעניינות.

     

    המקום שייך להאלה-ג'אן, אלמנה אפגאנית בעלת דעות מתקדמות יחסית אשר בנה, המוסלמי האדוק, משמש כמאבטח של בית הקפה. היא מנהלת רומן מכתבים אסור עם חייט אלמן שהיה מאוהב בה לפני עשרות שנים.

     

    סאני אוספת לבית הקפה את יסמינא, נערה שנחטפה מביתה והושלכה לרחוב כשהיא הרה. סאני נותנת לה חדר מגורים ועבודה כמנקה ומסדרת שולחנות בבית הקפה. בהמשך נוצר קשר מאוד מיוחד ביניהן וגם בין יסמינא לבין האלה-ג'אן ובנה.

     

    לסאני יש אהוב, טומי שמו, המרבה בנסיעות עלומות בתוך אפגניסטן. כמו כן יש לה ידיד בשם ג'ק אשר לאט, לאט מתגלה שהוא עבורה הרבה יותר מסתם ידיד.

     

    דמויות נוספות המגיעות לבית הקפה וסיפור חייהן נשזר בזה של סאני הן: קנדיס, אמריקאית עשירה המאוהבת באפגאני צעיר ואיזבל, עיתונאית בריטית החותרת לגלות את האמת גם כשזה הופך להיות מסוכן.

     

    כל הדמויות משתלבות באווירה המיוחדת של בית הקפה ורשת של קשרים חברתיים נטווית ביניהן. סאני כשמה כן היא, מין שמש מאירה אשר אוספת סביבה אנשים ונשים מסוגים שונים ומשפיעה עליהם מטובה.

     

    המחברת מציגה את רבגוניותה של אפגניסטן : מדינה שהיא ערש של טרור, מדינה שבה הנשים משוללות זכויות וזוכות ליחס משפיל ונוראי, אך יחד עם זאת מדינה בעלת נופים מהממים, מנהגים ומסורת מעניינים, צבעים, ריחות וטעמים עשירים. גם האסלאם מוצג כדת בעלת שתי פנים: חכמה וסובלנות מזה, פנאטיות וקפדנות יתירה מזה. ניכר שהיא אוהבת את אפגניסטן רבת הניגודים. כפי שקראתי על הכריכה האחורית המחברת שהתה שש שנים במדינה זו וספרה הראשון נקרא "בית הספר ליופי של קאבול" שתיאר את חוויותיה האישיות.

     

    הכתיבה זורמת, הדמויות אמינות ויצרו אצלי אמפטיה רבה והסוף נתן הרגשה טובה.

     

    בית הקפה הקטן של קאבול מאת דבורה רודריגז

    הוצאת כתר

    333 עמודים

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/8/12 17:38:
      נכון ולכן זה מאוד מעניין :-) יונה דורון
      באמצעות ספרים כאלה ניתן להרגיש את חיי היומיום של מקומות שרחוקים איתנו הרבה יותר מאשר מרחקם הגאוגרפי.

      ארכיון

      פרופיל

      dyona
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין