כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    ימים יפים

    0 תגובות   יום שישי , 31/8/12, 21:36

    עליס בליטנטל

    ''

    Happy days

    שירלי בר אמוץ במוזיאון ת"א

     

    תערוכת היחיד של שירלי בר אמוץ - זוכת פרס אנדי לאמנויות, במוזיאון ת"א, חושפת את אחת מהאמניות/הפסלות המקוריות ביותר בישראל. היא תוצר של המחלקה לצורפות באקדמיה "בצלאל". משם יצאו טובי הפסלים בארץ. לא תכשיטנים גרידא, אלא כאלה שכל מה שיוצא מתחת ידם הוא פיסול בזעיר אנפין, גם אם הוא תכשיט. ולרוב הם חורגים מהמסורת המוגדרת, וחוגגים ביצירות מופלאות. כך גם שירלי.

     

    לשירלי בר אמוץ התוודעתי לפני כעשור, כשהציגה בתערוכת פרסי "ארטיק" לאמנויות. תחרות בה נחשפים הטובים והמעולים שבכוחות הצעירים בקרב הסצינה האמנותית שלנו,שנגמלו היישר מבית ספרם. אלה – מפתיעים תמיד בכוח יצירתם ובדימיון שאין לו גבול. שירלי, אז, בתערוכה בגלריה האוניברסיטאית בת"א, הציגה יצירות עשויות משילובי מתכת, שעליהם צילומים ומיגוון רחב של אפשרויות שגולמו בכל יצירה שלה.

     

    בתערוכה החדשה שמוצגת במוזיאון תל אביב, בבנין החדש בקומת הכניסה, היא התמקדה יותר בנושא מסוים, כפי שנהוג בתערוכות יחיד, לא רטרוספקטיבות. זה מגוון להפליא בתוך הנושא, אך מגביל מצד שני את האמנית לתחום מצומצם, ולא מתיר לצפות בכל שלל יכולותיה נרחבים. כפי שזה היה קורה לו היתה לה יד חופשית באצירת התערוכה. זו הערכתי.

     

    שירלי, ילידת קיבוץ "מעברות,” שם היא מתגוררת ועובדת עד היום, שהתה עם הוריה בילדותה כמה שנים באירופה, כשהם היו שם בשליחות. הנופים שראתה שם והפנימה אותם, כמו גם אותות התרבות לה נחשפה באותן שנים – השאירו את אותותם עליה, והטביעו את חותמם על עבודותיה בתערוכה זו. על רקע נופים אירופאיים מובהקים, אליהם היא מזמנת את הצופים, היא משלבת תוך שימוש בחומרים ארציים יותר, צורות ודמויות של חיות כמו דובים, שפנים, ברבורים ופילים. אלה – מחוברים לבסיס מכסף המצופה בטפלון ובשפע צבעים אפוקסיים צבעוניים וזרחניים. את החיבורים היא יוצרת בין מוצק לנוזל בצורות המופשטות, ומעניקה בכך עומק לנופים הפיגורטיביים.

     

    על שולחן מרכזי לאורך כל אולם התצוגה, מצויים בויטרינה סיכות, רבידים, אצעדות ועגילים. לכאורה. כי כל אחד מהם מספר סיפור בעזרת חיה אחרת, עם הרקע שסביבה, תוך תנוחת העמידה שהיא הציבה את התכשיטים/הפסלונים. היא חורגת מהשימוש בחומרים המסורתיים בצורפות, ומערבת שימוש בטפלון, באמייל חם, בשבבי אפוקסי נוצצים וחרוזי פלסטיק או פנינים יחד עם זהב טהור. הכנף השבורה – אלמנט חוזר ביצירותיה, היא סמל מלאך. השפן – הוא השפן מהאגדות. פסלונים מחרסינה שהציגה בתערוכת היחיד שלה ב-2008 , מבטאים כמיהה לזכרון אבוד. זכרון של שנות ילדותה בבריסל ופאריס.

     

    יש בבחירתה את נושא החפצים הללו אמירה חזקה, בה היא מביעה את התנגדותה למרד הדור של המייסדים, כנגד כל מה שסימל את העבר, משם באו. מה שהביא להחלפת שמות המשפחה לעבריים, על פי צו של בן גוריון. לטשטוש התרבויות האותנטיות של כל עדה, על מנת ליצור כור היתוך. בתוך כל הנסיון הזה, אבדו לנו הרבה דברים, שהיא ואחרים מצרים על כך.

     

    תערוכתה של שירלי בר אמוץ, שמדהימה את כל רואיה, מהווה נתח ממיכלול יצירתה, ומהווה מתאבן לתערוכה יותר רבת היקף.

    צילומים:  בועז נובלמן.

     

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל