כותרות TheMarker >
    ';

    תרבותי

    אקטואליה, תרבות ואיכות הסביבה גם.

    0

    קר וצלול - עין החתול מאת מרגרט אטווד

    0 תגובות   יום שלישי, 4/9/12, 12:33

    בז'אנר הספרותי רומן חניכה, מובא סיפורו של גיבור הספר, מתקופת ילדותו ועד לתקופה בוגרת יותר בחייו, כאשר עלילת הספר היא הרקע האוטוביוגרפי וקול הגיבור הוא קול המספר. כך, נחשף הקורא בצורה אינטימית לרגשותיו הכמוסים ביותר של הגיבור, ולעיתים קרובות תוך יצירת תחושת סוד משותף בין הקורא לבינו. 

     

    עין החתול הוא רומן חניכה שמביא את קורותיה של איליין ריזלי, מתקופת הילדות המוקדמת, ועד לקורותיה כאישה בעשור החמישי לחייה. הסיפור מתרחש בקנדה הקרה, על יערותיה הקודרים, מרחביה הממלאים את האופק, והבדידות שעוטפת אותם.  איליין היא בת לאב אנטמולוג – חוקר חרקים, ואת חופשות הקיץ שלה היא מבלה הרחק מן הבית, תוך שהיא ומשפחתה משתתפים באחד מיני רבים ממסעות החקר של האב בחיפוש אחר חיפושיות וחרקים ייחודיים. בשלב מסוים מתיישבת המשפחה בעיר טורונטו ומקימה בה את ביתה. איליין מתחילה ללמוד בבית הספר היסודי המקומי ומילדה שמומחיותה הגדולה היא זיהוי חיפושיות היא מתרגלת לחיים העירוניים, שעד עתה היו זרים לה.

    בבית הספר תפגוש איליין מספר ילדות המונהגות ע"י ילדה בשם קורדיליה. איליין, קרול, גרייס וקורדיליה הופכות חברות טובות, אך בבסיס החברות עומדת מערכת יחסית שתלטנית שמושתת על איומים ועל התעללות נפשית כלפי איליין. לא בדיוק פרופיל טיפוסי של ילדות בכיתה ה'.  יחס החבורה לאיליין תלוי במצב רוחה של קורדיליה, ואיליין יודעת שאם המנהיגה קמה על צד שמאל, צפוי לה יום קשה ומביך.    

     

    אטווד מתארת בפירוט ובכנות רגשית מרהיבה את מערכת היחסית המעוותת והתלותית שנוצרת בין איליין לבין הבנות, ויוצרת אצל הקורא ציפייה שגובלת באימה באשר לגורלה של איליין. היא משרטטת פרופיל אישיות מלא, מורכב וכנה להפליא, ומציגה קווי אופי מלאים בהוויית נפשה הצעירה של איליין.  גדולתה האמיתית של אטווד היא ביכולת המופלאה שלה להפוך את הקורא למשתתף פעיל, וחרד לגורלה של איליין בסיפור. ההתמדה שבכתיבתה של אטווד מביאה לסיפור מגוון של ניואנסים התנהגותיים, באופן כזה שהקורא נלפת בעוצמה אל הסיפור ומייחל ממש שאיליין תיפרד מהחבורה המרושעת. מה שבסופו של דבר אכן קורה. השפעתן של הבנות עליה כה גדולה, עד שהיא מביאה אותה לעמוד על נהר קפוא בעיר, שמפאת משקלה מתבקע והיא נופלת אל המים הקפואים, וכמעט אל מותה. הטראומה מובילה אותה להיפרד מהבנות ולצאת לדרך עצמאית.

    לאחר שהונחה התשתית לבניית ההבנה כיצד נפש צעירה מתעצבת ונשרטת,  בחלקים המאוחרים יותר בספר ממשיכה איליין לספר את קורותיה,  ולקורא ניתנת ההזדמנות להבין את הבחירות שלה ובהסתמך על 'היכרותו המוקדמת' עמה. היא מתמידה בלימודיה בחטיבה ובתיכון ומגלה משיכה ללימודי אומנות וארכיאולוגיה באוניברסיטה. במסגרת הלימודים היא מנהלת רומן עם אחד המרצים, ועם סיום הלימודים פוגשת את מי שיהיה בעלה הראשון, ג'ון.  בסיפור מובא בפירוט תהליך התפתחותה האמנותית כציירת, את החיבור והפעילות שלה בתנועה הפמיניסטית הקנדית של שנות ה 70'  ואת חייה האישיים ויחסי האישות שנערכים במסגרתם.  כציירת מצליחה בת 50, שתערוכת רטרוספקטיבה לציוריה מחזירה אותה לטורונטו, היא חוזרת לעיר, שם היא מתקבלת בכבוד ע"י סצנת האמנות שבעיר,  ונזכרת בילדותה ונערותה בה. זיכרונות אלו שכל אחד מהם קר וצלול כמו עין חתול, משמשים בסיפור כפנינים השזורות לאורך קו העלילה שמהווה שיטוטה בעיר.  

     

    בשיטוטיה בעיר, כעת כאישה בוגרת, היא נזכרת ברגעי הילדות מזרי האימה, אך לא מתוך הדחקה אלא כמו מתוך השלמה עם המצב. כובד המשקל נע בין ההווה לעבר, בין המסובב למסובב, כמו רוצה אטווד לומר,  אמנם הילדות כבר מאחוריי  אך אני נושאת את כובד משקלה בכל רגע נתון. ציוריה שהם מוקד העניין שמייצרת חזרתה שלה לעיר, נושאים אף הם את צלקות העבר. הציורים מבוססים על דמויות שלעגו והתאכזרו אליה בתקופת ילדותה, רק שכעת, דרך בד הקנבס מוצגות הדמויות באופן מעוות ומגוחך ומאפשרים לה להתמודד עם עברה.

     

    אטווד מציגה עמדות ביקורתיות כלפי תנועת הנשים הפמיניסטיות, זרמים שונים באמנות שנות ה 70' ובהציגה ילדות קטנות כמרושעות קטנות היא מנפצת כמה סטראוטיפים בסיסיים של מגדר.   

     

    לספר יסודות ביוגרפיים המשיקים לחייה של אטווד. אביה היה אנטמולוג יערות, ואופי עבודתו גרם לכך שמשפחתו נדדה עמו ברחבי קוויבק הפראית, ואטווד החלה לפקוד את בית הספר בנוכחות מלאה רק בכיתה ח'. בבגרותה, נישואיה הראשונים לג'ים עלו על שרטון וכמו בספר אף היא התחתנה בשנית. למרות אלו, מכחישה אטווד את הקשר בין חייה לבין הספר.

     

    בז'אנר ספרות החניכה, שמור לעין החתול מקום של כבוד בחלק העליון של הרשימה.

     

    ספרים מומלצים נוספים מהז'אנר :

    צ'רלס דיקנס – תקוות גדולות

    ג'.ד סאלינג'ר – התפשן בשדה השיפון

    גינטר גראס – תוף הפח  

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      תומראהרוני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין