ריף כהן היא דבר מתוק.

לא מתוק כזה שמעורר בחילות, אלא כזה ממכר שעושה טוב על הנשמה ...ועל הרקע הזה אפשר להסביר את החיוכים הדביליים שמתלבשים על מי שמגיעים להופעה שלה ברגע שהיא עולה לבמה.

אתמול נערך מופע ההשקה לדיסק החדש שלה, שאם הוא מצליח להעביר אפילו עשירית מהאווירה המגניבה שהייתה אתמול בבארבי אז שווה להשקיע בו את הכמה שקלים ( למרות מחיר הבנזין ) ויש לי תחושה שהיא טובה במוקלט לא פחות מאיך שהיא בהופעה.

אז כיאה להופעת השקה, היה חגיגי במיוחד...הרבה קונפטי היה באוויר, ועוד כזה שריף בעצמה דאגה לפזר לאורך ההופעה.

כשחושבים על זה, האירועים היחידים היום שאפשר למצוא בהם מוזיקה כזאת שגורמת לרצות להזיז את הגוף גם בלי להתכוון, הם חתונות ומועדונים מזרחיים , ואני לא מתה על שניהם, אז הופעה כזאת היא חלופה איכותית ראויה.

ריף עולה לבמה עם כובע נפוליאון וטוניקת זהב, שרק עליה זה יכול להראות מגניב ( כי היא כזאת מתוקה..כבר אמרתי?) ופותחת  בכל הכוח עם שני שירים צרפתיים ( שפת האם שלה והשפה של רוב השירים בדיסק ) , שלא מאפשרים לקהל להשאר אדיש, גם אם ממש בא לו...ריף מצליחה להדליק בקלות את הקהל וקשה שלא להגיב אליה,  אבל ברגע שרביד כחלני המתוק לא פחות ( מה"יאמן בלוז"  ) מצטרף אליה הקצב והאווירה עולים ברמה כמו שרק שילוב קטלני של שניהם יכול לעשות.

לאחר שרביד כחלני יורד מהבמה, ריף עולה בליווי אקורדיון לשיר תפילה שללא ספק עושה חסד לתפילות. בכלל, בהמשך היא עולה עם שני שירים שקטים, שגם הם, למרות שלא ממש הבנתי את המילים, יכולים להתפרש כתפילות, וזה כי היא שרה כל כך יפה.

מעבר לעובדה שהיא פרפורמרית ענקית ומהפנטת ,יש לה סאונד אוריינטלי מיוחד ואיכותי משלה, והיא זמרת גדולה שמצליחה לרגש במקומות שמעט מאוד זמרים יכולים לנגוע, ומצליחה לשדר עוצמה במקומות שאליהם הרבה זמרים לא יכולים להגיע.

המופע של ריף כהן לא מתמצה בשירים ובחברים המוזיקליים המוכשרים שהיא מקבצת סביבה.

במהלך ההופעה ריף הזמינה לבמה את אלירן עמר- רקדן בטן, שהצליח בקלות לגנוב את ההצגה משתי הרקדניות שהצטרפו אליו. למ' חברה שלי היה קשה להחליט אם הוא מגניב או דוחה, לי הוא  סתם הזכיר איזה חייל דותראקי שמנמן מהחאלאסר ( חייבת להפסיק לראות "משחקי הכס" בשידורים חוזרים ), אבל וואלה גם זה הצליח איכשהו להשתלב בהופעה בצורה טבעית.

בהמשך ריף גם הזמינה את  "סוזי בום", מלכת דראג, שגם אם בהתחלה לא מבינים כל כך מה היא קשורה, איכשהו ריף מצליחה לשכנע שזה קשור כי ריף ראתה אותה/אותו איפהשהו והיא באה לה בטוב...ואם ריף החליטה ככה אז מי אני שאתנגד לזה.

במופע השתתפו גם  חלק ממשפחת אלייב ( משפחה מוכשרת של 8 נגנים ) , אלכס הראפר  המוכשר ( שהוא ממש לא רוסי ), הוד מושונוב המהפנט ( שניגן על הקיטר ), ועוד נגנים מוכשרים, שלא הספקתי לקלוט את השמות של כולם במסגרת נאום התודות ( שלא נפל באורכו מנאומי תודה באוסקר ), שבמהלכו ריף הספיקה גם להעלות , בין היתר, את אמא שלה פטריסיה, שאחראית על רוב המילים של השירים בדיסק, וגם להודות , בין היתר, למנהל הצוואה שלה ( או שאולי דמיינתי )...טובה בלפרגן , ריף כהן, אין מה להגיד...ומגיע לה שיפרגנו לה בחזרה.

אז היה חגיגי ושמח, וריף מרימה הופעה מחשמלת שעושה חשק לעוד, הדבר היחידי שהיה חסר לי הוא חברה שלי א' רצוני שמסתובבת לה אי שם בהודו, שהכירה לי את ריף כשעוד אף אחד לא ידע מי היא, ואני מאחלת לה המשך טיול מלא בחרציות מצויצות ונרקיסים בכיסים.

לסיכום, אני מאמינה שגם בלי הליווי המאסיבי של כל המוכשרים שהתקבצו סביבה, ריף יכולה להחזיק מופע, ואני לא חושבת שהם נועדו להסוות חוסר כישרון, כי מזה, ברוך השם, לא חסר לה...אני מאחלת שנשמע ממנה עוד הרבה ושיקומו עוד הרבה מתוקים כאלה שכמותה שמשאירים חשק לעוד.