כותרות TheMarker >
    ';

    תרבותי

    אקטואליה, תרבות ואיכות הסביבה גם.

    0

    הסרט רעש - גבר הולך לאיבוד דרך אפרכסת

    0 תגובות   יום חמישי, 18/10/12, 15:13

     

    יוצרי הסרט רעש הם גם הגיבורים הראשיים שלו: הקולנוענים דן ונואית גבע. בסרט מוצג סיפורה של משפחת גבע, משפחה תל אביבית שמתגוררת בשכונת נווה צדק וסובלת באופן קיצוני מהרעשים שמייצרת השכונה בה הם גרים. ליתר דיוק סובלת המשפחה מהשיגעון שאוחז באב המשפחה דן, ובאובססיה שהוא מפתח כלפי מגוון הרעשים הבוקע מן השכונה. הסרט הכאילו דוקו – ריאליסטי הזה בהחלט מצליח להעביר את המסר שלשמו ככל הנראה הוא נוצר: רעש הוא זיהום בדיוק כמו זיהום אוויר או מים, ובישראל ההתייחסות אליו כאל כזה עדיין נמצאת בחיתוליה. במסע האובסס שאוחז את דן, הצופה זוכה גם למנה הגונה של צחוק, שבעיקר מושג דרך שימוש בסיטואציות ישראליות טיפוסיות שמציגות התנהגות אופיינית לאנשים שלא מתחשבים בזולתם.      

     

    קו עלילה יחיד ובסיסי נמצא במוקד הסרט והוא הקצנה של יחסו, רגישותו וסבלנותו של דן לרעש. רעש ממגוון מקורות, בעוצמות משתנות ובעיקר סביב כל שעות היממה. דן גר בשכונת נווה צדק, וביתו שוכן ממש מעל לשפת הרחוב. כך, עוברי אורח, ספקי סחורה, שכנים, תלמידים בסיורים לימודיים ועוד, משמשים כולם כסטטיסטים בסרט הגדול של דן. חמוש במצלמה ובאורך רוח הוא מתעד את המרעישים, ואף ניגש אליהם ומבקש בנימוס שינמיכו את קולם או ימשיכו להתקדם במורד הרחוב. התסכול הגובר מהרעש והתעלמות הרשויות לפניותיו השונות מובילות את דן לנקוט במעשה. את ביתו הוא מקיף במצלמות מקליטות שמאפשרות לו לנהל את 'הקרב על השקט'. ממפקדת הדממה שהוא מקים באחד מחדרי הבית הוא מנהל את המערכה. כעת, חמוש במיטב טכנולוגיית ההקלטה ובמיקרופון שבאמצעותו הוא פונה אל המרעישים הוא משיג  שליטה ברחוב ובהתנהגות האנשים, ואף זוכה להצלחות מסוימות. ברגעים מסוימים, בשכונת נווה צדק שומעים את צלצול הציפורים והשלווה עוטפת את דן. אך מבלי ששם לב, הופך דן לכרוז עירוני קולני שמייצר את הרעש שאותו כה כמה להפסיק. בנוסף,  מעשה אפל שעשה דן בחסות המרדף הבלתי נלאה שלו אחר הדממה חוזר לרדוף אותו, והוא נאלץ להתמודד עם ההשלכות.

     

    הפצרותיו ותחנוניו של דן לשקט מולידים רגעי צחוק רבים שמעמתים את הצופה עם ההשלכות האפשריות של דיבור קולני בטלפון, צעקות ברחוב, דלת כניסה חורקת לבניין ומנוע שדולק בזמן חנייה. סגנון הצילום השאול מתכניות תחקירים מוסיף נופך של אותנטיות לסרט, נופך שיתברר כמזויף כיוון שהסגנון המציאותי שמציג את הטירוף שאוחז בדן לשמע רעשים ואפילו קלים, מתברר כבחירה מתוחכמת של בימוי בה נקט הזוג גבע. ההפצרות לשקט, העימותים עם השכנים והסיורים הלימודיים בשכונת נווה צדק שמציגים למטיילים את 'ביתו של המשוגע שרוצה שקט' הם כולם חלק ממלאכת מחשבת של בימוי ותסריטאות שמצליחים בהחלט לייצג את סוגיית הרעש כבעייתית, במיוחד בסביבה עירונית צפופה. הצד הפחות חיובי ב - 'עיר ללא הפסקה' אם תרצו. הדרמטיצזיה היא טריק קולנועי נוסף בו עושה שימוש הזוג. דן נתפש בעיניי משפחתו וסביבתו הקרובה כמטורף שרגיש לכל 'פיפס'. במציאות, דן כנראה רגיש לרעש, אך דמותו בסרט ממש מופרעת ומדגישה את הסבל שעובר אדם שרגיש לרעשים. ההתנהגות שלו מחדדת את השאלה היכן עובר הגבול בין כמות הרעש המקובלת לזו שכבר שנחשבת כהפרעה לסדר העירוני ובכלל.  

     

    טיפול קולנועי מוצלח ורלבנטי בסוגיית הרעש יכול להועיל הרבה יותר מאשר פניות למוקדים עירוניים וכתיבת מכתבים לרשויות החוק. הסרט רעש אכן מציג את הנושא באופן הולם, מבדר ומגובה בעובדות שונות. למשל, האם ידעתם שהתלונה השכיחה ביותר למוקדים עירוניים בעיר ניו יורק ובפרנקפורט ובהמבורג היא רעש ?

    ואכן, בישראל הרועשת בהחלט יש מקום לסרט הזה ולמחקר מקיף בנושא שיעלה את המודעות לעניין . בדיון קצר שנערך בסיום ההקרנה עם דן גבע, חשף הבמאי את משנתו – "הרעש היא סוגיה חברתית של הדדיות. ניתן לנהוג באיפוק וריסון כדי לנסות ולהקים כמה שפחות רעש". צודק. הבעיה היחידה היא שבאולם 4 בסינימטק נכחו רק 30 אנשים, מה שכנראה מבטיח שהרבה רעש בישראל, הסרט הזה כבר לא יעשה.  

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      תומראהרוני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין