כותרות TheMarker >
    ';

    הכוכב הכחול

    סיפור כמעט אמיתי על בן אדם כמעט נורמלי שכמעט והגיע לכוכב הכחול

    או בקיצור- הגיגים,מוסיקה, צילומים, ביקורות והתפלספויות

    בוקר באייסברג וולקנו- אגם של קרמל

    12 תגובות   יום ראשון, 4/11/12, 17:01

    ביקורת המלאה כולל תמונות מפורסמת אצלי בבלוג

    בוקר יום שבת אחרי נחיתה די רכה בחזרה בארץ מבוסטון, הגוף כבר התרגל למנות גדושות של סוכרים, צבעי מאכל, שומנים וכול שילוב בלתי בריא שאפשרי שנספג בעורקים השכם בבוקר, כבר הרבה זמן לא אכלתי ארוחת בוקר מעניינת או שגרמה לי לרצות לחזור עוד פעם, הארוחה של ממרחים, ביצים ושתייה כמעט ואף פעם לא מצליחה לרגש אותי, וחיפשתי משהו שיעלה ריר רק במחשבה עליו, הצצה באחד המקומונים והופ עלה חיוך.

    אייסברג וולקנו, מהמקומות החביבים עלי בהוד השרון, שבת בתשע רק אנחנו וזוג מלצרים משועממים, צ'ארלי מתרוצץ לו בשמחה ונהנה מקערת מים שמוגשת לו בזריזות, תפריט ארוחת בוקר מעט שונה אבל לא מספיק מענין, קומבינציות רגילות של ביצים ושקשוקה עם ממרחים ושתייה, כמה פריטטות ומנותק קלות יותר, דווקא בצד המתוק ציפינו להרבה יותר אבל קיבלנו רק פרנץ' טוסט ואני כבר דמיינתי איזה ופל פלגי עמוס כול טוב, מנה שנמצאת בתפריט הקינוחים הרגיל אבל אפשר היה להתאימה בקלות לבוקר, או כמה פנקייקים....

    לא התייאשנו והזמנו ארוחת בוקר אחת שמהבוססת על פריטטת גבינות (54 ש"ח) ופראנץ טוסט (36 ש"ח) ואחרי המתנה קטנה הגיע הקפה שהזמנו מראש בחיזוק אספרסו קצר ואכזרי בשבילי, הגוף עדיין התאושש מקפה אמריקאני מחורבן במיוחד... וכוס יפה של מיץ תפוזים שהגיעה כחלק מדיל הבוקר.

    המתנה לא קצרה והגיע סלסלת מאפים נעימה שכללה לחם כהה עשיר בזרעים בעל קרום קשיח ופנים רך, לחמניות רכות וקטנות דמויות חלה שנמסו בפה זוג מאפינס בטעם הדרי עדין שהיו טריים, עדינים וסיפקו יפה את הצד המתוק, איתם הגיע צלוחת לבנה עם 6 פנכות שכללו חמאה טובה, שילוב של טחינה עם פסטו שהיה עשיר בטעמים ובמרקם מעט גס וטוב, ריבת תותים ביתית, ממרח של יוגורט עם עגבנות ועשבי תיבול (נראה לי) שהיה חמצמץ , גבינת שמנת טובה וסלט טונה טרי ועשיר, כול הממרחים היו עשויים בצורה טובה, עשירים בטעם והם נעלמו מהר אך הייתי שמח לקבל גם גבינה עשירה נוספת (כחולה מסריחה או פטה היו במקום) או קצת אנטיפסטי מכיוון שבאייסברג וולקנו יודעים לעבוד יפה עם חומרי גלם ולהוציא מנות מענינות ומגוונות.

    במקביל הגיעו המנות העיקריות- פריטטת גבינות שהכילה גם פלפלים קלויים, שום, בצל ועשבי תיבול, הפריטטה הייתה תפוחה ויפה עשירה בגבינות עדינות שנתחו בחוטים ארוכים של עושר אבל גם עדינה מדי, היה חסר לי תיבול ומעט מלח, הפלפלים הקלויים העניקו עוד מעט עומק והמנה הכללותה הייתה גדולה ויפה, איתה הגיע גם סלט ירקות קטן וטרי עשיר בלימון שנתן קצת ויטמינים לבוקר.

    המנה השנייה- פראנץ טוסט, 2 חתיכות עבות ויפות של לחם רך שטוגנו והיו פריכות ושחומות, סלט פירות חם שהוקפץ ברוטב קרמל חם שכלל ענבים, נקטרינות ועוד פירות ששמרו על נגיסות יפה ורכות באותה הנגיסה, רוטב הקרמל היה עשיר ועטף באהבה את הפראנץ טוסט בשלולית יפה ושחומה, עריהמ יפה של קרם פרש רעננה את הכול ובנתה מנה יפה, לא כבדה, מתקוה במידה עם רמז של חמיצות מהפירות.

    לא מעט אוכל, כמות מכובדת שהשביעה אותנו אבל לא הכבידה, אבל בעיית ה- VFM של ארוחת בוקר כרגיל נשארה, במחיר של מעט מעל ל-100 ש"ח אכלנו טוב אבל לא בלתי נשכח, היה חסר משהו שיגרום לי באמת להגיד שחובה לחזור שם לארוחת בוקר, או אויל באופן כללי אני לא איש של ארוחות בוקר, ציון הדוקטור- 7.5

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/11/12 17:55:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2012-11-05 13:52:00

      דים סאם הם דוגמא מצויינת. כתבתי על כך פוסט לפני כשבועיים.

       

      ויאטנמית הולכת להיות האופנה רק כי ממש בקרוב הולכות להפתח שתי מסעדות כאלה והן ייזכו להייפ בכל מדורי היחצנות/אוכל ברשת. ועוד 3 חודשים זה יתחלף למסעדות דרוזיות ועוד חצי שנה למטבח קוריאני.

       

       

      אני בעד מסעדות תאילנדיות, דים סאם, קוריאניות וגם דרוזיות בתנאי שהם יהיו אותנטיות ויגלו לנו מטבחים שהם במקור מטבח של עניים אבל עם הרבה טעם וככזה הוא יכול להיות במחיר סביר ומלא הפתעות, אני בכלל מתפלא שאין אופנה של מסעדות פרסיות שיכולות לתת ארוחת אלף לילה ולילה במחיר סביר לחלוטין.

      אבל עוד פעם- אם המסעדות שמקומות הן רק גימיק שאין מה שיעמוד מאחוריהם אז אין ספק שהם יעלמו במהרה

       

        5/11/12 13:52:

      דים סאם הם דוגמא מצויינת. כתבתי על כך פוסט לפני כשבועיים.

       

      ויאטנמית הולכת להיות האופנה רק כי ממש בקרוב הולכות להפתח שתי מסעדות כאלה והן ייזכו להייפ בכל מדורי היחצנות/אוכל ברשת. ועוד 3 חודשים זה יתחלף למסעדות דרוזיות ועוד חצי שנה למטבח קוריאני.

       

        5/11/12 12:51:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2012-11-05 11:18:37

      איזה בוקר..

      בוקר שיגרתי , אצלי לפחות...
        5/11/12 12:50:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2012-11-04 23:19:31

      המשפטים הראשונים שלך הם בדיוק (סלח לי, נאמר בחברות ולא כדי לפגוע) אוסף הקלישאות השלם על יועצי מסעדות.

       

      בפועל כל המילים וכל הקלישאות לא עוזרות והמקומות לא מחזיקים.

       

      יש לכך אלף ואחת סיבות אבל זו עובדה שאין להתווכח איתה (לצערי).

       

      ההוצאות כל כך גדולות והעבודה כל כך קשה ושוחקת וכמות הבלגאן שסובבת עסקי מזון לא מאפשרת הצלחה אמיתית.

       

      מחיר חומרי הגלם עולה בעקביות, מחיר החשמל והמים, הארנונה ושכר הדירה. כל אלה מטפסים בלי היכר. עובדים, מס שלטים ומשרד הבריאות ופחת על מרכיבים וגניבות של עובדים ולעמוד בתקנים של אש, לפרסם את המקום, השף עורק למסעדה אחרת, המלצרית חולה, המדיח נתקע, וזה לא נגמר. כל יום מביא איתו כאב ראש חדש והוצאות כספיות חדשות.

       

      כמו שאמרתי, היום גם עם מרכיבים זולים ומחירים יקרים של מנות - אף אחד לא מצליח להחזיק את הראש מעל המים.

       

      ונגיד שהוא מצליח לעלות על גל אופנתי (תודות לחיצנים ולמדורי יחצנות/אוכל בעיתון), עוד שבועיים תתחיל אופנת הדים סאם וכולם בפורום ירוצו ויתלקקו על המקום החדש. ואחרי כמה חודשים לא יחזרו לשם יותר.

       

       

      אני מסכים עם לא מעט דברים שאתה אומר, יש הרבה בעיות בענף ואי יציבות ולכן רק מי שמחליט לראות במסעדנות כעיסוק היחידי שלו ולהתעמק בו יוכל לשרוד בשוק, והחוכמה היא למצוא את חומרי הגלם המשובחים והזולים ולהוציא מהם את המכסימום, אני גם כן לא אוהב את האופנות המתחלפות כי רובן לא רצינות או מעמיקות- דים סאם יכולים להיות מדהימם, זולים ומשביעים ולהוות אלטרנטיבה זולה ואיכותית לארוחת צהריים או ערב בתנאי שאתה מכין אותם במקום  ומשתמש בחומרי גלם מקומיים על מנת להציע מבחר משתנה ורחב, אבל כולם קונים את הדים סאם מאותו היצרן שהוא לא רע אבל אפשר למצוא אותו גם במקפיא בסופר....

       

      האופנה הבאה שיכולה להיות מעולה או זוועה היא מטבח ויאטנמי- זה יכול להיות מטבח מגוון, איכותי וטעים במחיר הוגן (כמו זוזברה או בית תאילנדי היותר יקרה ) או זוועה בנוסח המטבחים האסייתים שנמצאים בכול פינה.

       

      איזה בוקר..
        4/11/12 23:19:

      המשפטים הראשונים שלך הם בדיוק (סלח לי, נאמר בחברות ולא כדי לפגוע) אוסף הקלישאות השלם על יועצי מסעדות.

       

      בפועל כל המילים וכל הקלישאות לא עוזרות והמקומות לא מחזיקים.

       

      יש לכך אלף ואחת סיבות אבל זו עובדה שאין להתווכח איתה (לצערי).

       

      ההוצאות כל כך גדולות והעבודה כל כך קשה ושוחקת וכמות הבלגאן שסובבת עסקי מזון לא מאפשרת הצלחה אמיתית.

       

      מחיר חומרי הגלם עולה בעקביות, מחיר החשמל והמים, הארנונה ושכר הדירה. כל אלה מטפסים בלי היכר. עובדים, מס שלטים ומשרד הבריאות ופחת על מרכיבים וגניבות של עובדים ולעמוד בתקנים של אש, לפרסם את המקום, השף עורק למסעדה אחרת, המלצרית חולה, המדיח נתקע, וזה לא נגמר. כל יום מביא איתו כאב ראש חדש והוצאות כספיות חדשות.

       

      כמו שאמרתי, היום גם עם מרכיבים זולים ומחירים יקרים של מנות - אף אחד לא מצליח להחזיק את הראש מעל המים.

       

      ונגיד שהוא מצליח לעלות על גל אופנתי (תודות לחיצנים ולמדורי יחצנות/אוכל בעיתון), עוד שבועיים תתחיל אופנת הדים סאם וכולם בפורום ירוצו ויתלקקו על המקום החדש. ואחרי כמה חודשים לא יחזרו לשם יותר.

       

        4/11/12 22:49:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2012-11-04 22:46:23

      אתה מתעלם מכך שכמעט כולם מפסידים גם כשהם נותנים מוצרים מעט פחות טובים ביותר כסף.

      אז הסיכוי שלהם להצליח עם מוצרים יותר טובים בפחות כסף לא קיים.

       

      המחשבה הזו של מיץ טרי, ממרחים איכותיים וכו' היא מצויינת בתיאוריה אבל לא מחזיקה מים במציאות.

       

      תעיף את היועץ הקולינארי שרק מבלבל את המוח במטבח, את היחצ"ן שלא באמת מביא קהל חדש, תחזק את נאמנות הלקוחות שלך על ידי שירות טוב והבנת הלקוח והצרכים שלו, לא צריכים להעיף מליונים על עיצוב ובסופו של דבר עם המוצר שלך טוב הסיכוי שלך להצליח לא רע, ועוד משהו קטן- תחקיר, תוכנית עסקית רצינית לפני וניהול מוקפד תוך כדי.

      יש סיבה למה בעולם מסעדנות היא מקצוע כמו גם טבחים ומלצרים, בארץ לצערי אנשים בטוחים שהם יכולים להיכנס לתחום המסעדנות והשירותים כי נראה לי שהם יכולים לעשות כסף ובגלל זה עסקים רבים כל כך נופלים

        4/11/12 22:46:

      אתה מתעלם מכך שכמעט כולם מפסידים גם כשהם נותנים מוצרים מעט פחות טובים ביותר כסף.

      אז הסיכוי שלהם להצליח עם מוצרים יותר טובים בפחות כסף לא קיים.

       

      המחשבה הזו של מיץ טרי, ממרחים איכותיים וכו' היא מצויינת בתיאוריה אבל לא מחזיקה מים במציאות.

       

        4/11/12 22:37:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2012-11-04 22:16:46

      אתה חמוד אתה.

       

      נראה לי שהעולם של תמחור "שפוי" וכמה כבר עולה לחמים, ירקות, ביצים, קפה, מיץ, טחינה, סלט טונה וגבינות לא מוכיח את עצמו בעולם הקיים כי כידוע לך - תחום המסעדנות הוא הכי פחות רווחי שיש. מבחינה סטטיסטית העסקים שנסגרים הכי מהר ובכמות הכי גדולה הם של אוכל.

       

      הכל בתיאוריה נכון ובכל זאת הרוב המוחלט של בתי העסק בתחום מפסידים הרבה מאד כסף.

       

      עסקי אוכל הם כמו פאב, כל אחד בטוח שזה לא בעייה ונכנס בהסתערות ונכנע מהר מאוד, בעולם אכלתי בהרהב מקומות שהציעו אוכל טוב במחיר הוגן וגם בארץ יש לא מעט מקומות כאלה, אין בעייה להפוך ארוחת בוקר לדיל מעולה במעט השקעה- ממרחים איכותיים ומקוריים, מיץ סחוט טרי במקום מבקבוק, מאפה קטן ומקורי, הבעייה היא הבאנליות של הרבה מקומות שמיישרת קו עם תפריט ארוחת בוקר משעמם ויקר.

       

      ותמים אני לא- אני מאמין שכול מסעדה בניהול נכון יכולה להציע אוכל טוב ובמחיר הוגן, ומי שמוכן לשלם 40 ש"ח על כריך בבית קפה רק גורם לכך שיותר בתי קפה יתמחרו כך את המנות שלהם 

       

        4/11/12 22:16:

      אתה חמוד אתה.

       

      נראה לי שהעולם של תמחור "שפוי" וכמה כבר עולה לחמים, ירקות, ביצים, קפה, מיץ, טחינה, סלט טונה וגבינות לא מוכיח את עצמו בעולם הקיים כי כידוע לך - תחום המסעדנות הוא הכי פחות רווחי שיש. מבחינה סטטיסטית העסקים שנסגרים הכי מהר ובכמות הכי גדולה הם של אוכל.

       

      הכל בתיאוריה נכון ובכל זאת הרוב המוחלט של בתי העסק בתחום מפסידים הרבה מאד כסף.

       

        4/11/12 19:18:

      צטט: יאיר ברטשפיז 2012-11-04 17:35:52

      הטיעון הזה על מחירי ארוחת בוקר לא ברור לי. היום כריך רגיל של חביתה וגבינת שמנת או סלט טונה עולה 40 וצפונה. בדיל ארוחת בוקר אתה מקבל פעמיים שתיה (שעולה בנפרד בקלות 25-30 ש"ח). על זה תוסיף סלסלת לחמים, ביצים, ירקות, גבינות, ממרחים. ברוב המקומות זה גם כולל מילוי חוזר

       

      מי שמוכן לשלם על כריך רגיל מחיר של 40 שקל הוא פראייר, במחיר של 40 ש"ח אני דורש לקבל כריך שעשוי מלחם סופר איכותי עם ממרחים תוצרת בית  וחומרי גלם מהמעלה הראשונה בפנים ושהכול יתחבר ביחד יפה.

      העובדה שבארץ בתי הקפה משתוללים וגובים מחירי עתק על כריכים, סלטים ושאר מוצרים שבדרך כלל חסרי מעוף רק מראים על הבעייה העמוקה של הענף הזה.

      ואם אני יבצע תמחור ריאלי של דברים- מחיר של ארוחת בוקר סטנדרטית של ביצים+ממרחים+לחם רגיל ופעמיים שתייה לא צריכה לעלות יותר מ-30 ש"ח לצרכן

        4/11/12 17:35:
      הטיעון הזה על מחירי ארוחת בוקר לא ברור לי. היום כריך רגיל של חביתה וגבינת שמנת או סלט טונה עולה 40 וצפונה. בדיל ארוחת בוקר אתה מקבל פעמיים שתיה (שעולה בנפרד בקלות 25-30 ש"ח). על זה תוסיף סלסלת לחמים, ביצים, ירקות, גבינות, ממרחים. ברוב המקומות זה גם כולל מילוי חוזר

      ארכיון

      פרופיל

      הכוכב הכחול
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין