כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    כובע מלא גשם

    0 תגובות   יום חמישי, 15/11/12, 12:56

    עליס בליטנטל

    ''

    כובע מלא גשם

    בבית צבי בר"ג

     

    כשכתב מייקל וינסנט גאצו את מחזהו "כובע מלא גשם" בשנות החמישים, עדיין לא היוותה בעיית הסמים כזו טראומה כפי שהיא כיום. גם כשעלתה בבית צבי בשנות התשעים, עדיין היה הקונספט של ההצגה מעודן וכבוש משהו. בימויו של גיל וינברג העולה כעת בבית צבי, הוא ברוח של ימינו. הרבה יותר נוקב, והמסר שלו הרבה יותר עמוק ומטלטל. נקווה שיעבור וישפיע.

     

    מהמחזה בהפקה הקודמת, של תיאטרון הספריה, אני זוכרת רק את יורם טולדנו וגיא לואל כשני האחים, העומדים במרכז הדרמה. ואכן, שניהם מאז נסקו והיו לכוכבי במה וטלוויזיה. אורי שילה כאן, כג'וני, שחזר מהמלחמה פצוע, טופל ברשלנות והפך בעטיה לצרכן של סמים, פעמיים ביום, עושה לנו כאן בית ספר למשחק. הוא מרים את התפקיד לספירות כה גבוהות, תוך כדי שהוא מדגים בתחילה טיפוס רגיש ומעודן עד כדי שברירי, שבעיית ההתמכרות גורמת לו להתרחק מאשתו האוהבת והאהובה. ובהמשך הוא סוחף אותנו עד לסצינת הסיום הטראגית של המחזה, שהיא הרף העליון בהצגה. כמוה לא ידענו זה זמן רב.

     

    המחזה חושף את השקרים והזיוף בהם חיים האח האוהב של ג'וני – פולו, (מתן מישורי) שאת כל שכר עבודתו מעביר לאחיו עבור הסמים, ובכך מעלימים שניהם את הבעיה מהאב הנוקשה, (אלירן מועלם). האב, שציפה לקבל מפולו כסף עבור העסק החדש שפתח, ולא מקבל - כי פולו העביר הכל לג'וני, חושף את שנאתו לבנו פולו, ואת אהבתו הבלעדית לג'וני. סיליה, אשתו של ג'וני, שחיכתה לו בשנות המלחמה, (מעין קילצ'בסקי) כמהה לאהבתו, אך זו איננה. ברגע של משבר היא נענית לאחיו, פולו, אך מתחרטת, ורוצה להשיב את ג'וני אל חיקה. אך זה מאוחר מדי.

     

    שלישית סוחרי הסמים הלוחצים על החזר החוב עבור הסמים, חוזרים ומופיעים בכמה סצינות ברוטליות, הממחישות היטב מהם גנגסטרים אמריקאיים, ולמה אפשר ליפול בגלל ההתמכרות. הסצינה בה "מאמא" הגנגסטר השופע מיניות ונוטף גבריות מסוכה בנשיות (עידן סמדג'ה הרבגוני והמוחצן), כשהוא אונס את פולו  - אמנם אינה חושפת עריה, אך חזקה גם כך דיה, והמסר שלה ראוי שיצפו בו צעירים וכאלה שנמשכים לסמים כיום. כשהמדיה נוטה להטיף לשימוש חופשי בסמים "קלים", בעוד שידוע שהדרך משם לסמים הכבדים היא בלתי נמנעת וגורלית. דרך ללא מוצא.

     

    שלשת השחקנים הללו (כולל נטלי ליסר ונדב כהן) ודניאל ברקאי כ"פוצקי" ממש מעולים, וניכרת עבודת הבימוי הכה משובח של גיל וינברג איתם, כשהוא מעצב את דמותם בצורה כה שונה מההפקות הקודמות. גיל וינברג מפתיע במקוריותו בכל הצגה שהוא מביים בהצלחה. אך הוא גם שחקן מחונן, מהטובים שבית צבי יצר, והופעתו כרוצח מתוחכם וקר רוח בהצגה "השועל" בתיאטרון הספריה, לא תשכח בגלל עוצמתה.

    תרגומו ועיבודו של עידו ריקלין, שגם הוא מטובי הבימאים בתיאטרון הישראלי, תורם רבות להצלחת ההצגה. את התפאורה החכמה ומעודנת שיצר אבי שכווי, התאורה של יעקב סליב, והמוסיקה הנפלאה של שנות החמישים אותה עיבדו ל"ביט" עכשווי אלדר ושרון ברנטמן, שנוסכת רוגע ונועם בין כל קטע מרגש למשנהו – כל אלה מחברים את הפאזל להצגה עוצמתית, ייחודית, שעוד ידובר בה רבות.

     

    הישג תיאטרלי נוסף לבית צבי ולבימאי גיל וינברג, שאינו חושש ללכת עד הקצה.

    בצילומיו של אייל לנדסמן נראים למעלה:עידן סמדג'ה מעל ואורי שילה מתחתיו.ובתחתון:אורי שילה ומעין קילצ'בסקי.

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל