כותרות TheMarker >
    ';
    0

    "הניצוד"- יש עשן בלי אש...

    1 תגובות   יום שני, 19/11/12, 15:57

    ''

    סרטו החדש של הבמאי הדני תומאס ווינטרברג ("החגיגה") מצטרף למגמת הרנסנס שעובר הקולנוע הדני.
    נקודת המפנה חלה ב87 בסרט "החגיגה של באבט" (שזכה גם באוסקר בקטיגורית הסרט הזה הטוב ביותר), אחריו, לארס פון טרייר הקים את חבורת "דוגמא 95" שכללה גם את ויטנברג) שביים את "לשבור את הגלים ו"רוקדת בחשיכה".
    בעשור האחרון זוכה הקולנוע הדני להכרה גוברת והולכת במערב, לאחר שהסרטים "השיר האחרון של מיפונה" (1999), וסרטיה של הבמאית הדנית היהודייה, סוזן בייר, "אחרי החתונה" ואח"כ" "אחים", "בעולם טוב יותר", וממש השנה גם : "סיפור מלכותי ו"רק אהבה"

    ב"ניצוד" הגיבור, לוקאס, גבר גרוש, שעובד כגנן אהוב בגן ילדים. יש לו בן אחד שמורחק ממנו ע"י אשתו, והוא מצליח סוף סוף לזכות לראותו לקראת חג המולד אלא שקלארה, אחת הילדות בגן, בעלת פני המלאך, מאוכזבת מסירובו של לוקאס לקבל ממנה מתנה, ובודה מדמיונה סיפור פדופילי.

    מילה של ילדה מול מילה של מבוגר. עד כמה אפשרי שתהפוך לחיה נרדפת, לניצוד בשל הפחדים שאוחזים בכולנו. לך תוכיח "שאין לך אחות".

    אביה של קלארה הילדה המלאכית, תיאו, הוא חברו הטוב ביותר של לוקאס, וכל אנשי העיירה נסחפים כעדר להוקיע את לוקאס ולהרחיקו כמצורע. רק חבר אחד נותר מכל החברים להיאבק למען צדקתו. אליו מצטרף מרקוס, בנו של לוקאס.
    שאלת חברות אמת עומדת כאן למבחן.

    אם בעבר הקולנוע בחר להציג את  האישה כמי שסובלת בשל מוסכמות חברתיות, הקולנוע הדני מחזיר את הגבר אל הזירה של הסבל.

    פרוטגוניסט, גיבור הסרט המלודרמטי (ולעתים קרובות, זוהי גיבורה) מוצג כשהוא סובל מלחצים חברתיים איומים. המשבר שמגיע בהפתעה ונראה בלתי סביר יוצר מצוקה במקום העבודה, ובקרב הקהילה בה הוא חי. ונשאלת השאלה כיצד יוכל לעמוד בזה.

    מסתבר, כי "יש עשן בלי אש". ומרגע שהכתם דבק בך, קשה מאוד להשתחרר ממנו.
    סצנת הסיום עוצמתית לא פחות מכל מה שקדם לה.
    מוטיב הצייד, כשמשני צדי המתרס נמצאים הצייד והניצוד ולעיתים, הטשטוש ביניהם רב ומקשה על ההבחנה ביניהם.

    מי שמגלם את התפקיד הראשי הוא מאדס מיקלסון ("קזינו רויאל" "אחרי החתונה", "אהבות פתוחות" "סיפור מלכותי") והוא זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן 2012 ובשבחי הביקורת.
    הבמאי, תומאס ויטנברג חוזר לעסוק בנושא שהעסיק אותו ב"חגיגה": יחסי משפחה וחברים.


    הסרט דרמטי, מעיק, קשה לצפייה, ויחד עם זאת מרתק.

    להמלצות על סרטים איכותיים נוספים היכנסו ל: http://www.anat-or.com/

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/12/12 19:52:
      כמדריכת ילדים ,בני נוער וסטודנטים חובת ההוכחה עלינו. אתמול הלכתי עם קולגה מהעבודה לסרט הניצוד לאחר המלצה חמה של המנהל האישי שלי. ויצאתי עם רגשות מעורבים אין לי ספק שהסרט קשה לצפייה גם בגלל הנושא וגם בגלל המשחק האמין והמצוין של מיקלסון . אני וחברי מהעבודה יצאנו דיי מעורערים ומודאגים ואם עד עכשיו היינו זהירים כעת אנחנו התחייבנו להיות יותר זהירים לא פלא שכמעט ואין גננים שעובדים בגני ילדים אין לי ספק שילדים לא משקרים אבל להרבה מהם יש דמיון מפותח ותפקידנו כמבוגרים להגן עליהם אבל גם לחשוב מחוץ לקופסה ולא לשכוח שגם לאותם חפים מפשע יש גם ילדים או שהם רוצים ילדים

      ארכיון

      פרופיל

      ענת שפרן אור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין