כותרות TheMarker >
    ';

    הגיהנום הוא הזולת - בעיקר ביקורות סרטים

    הגיגים - מחשבות תוהות ותועות, לפעמים טועות...

    בתמונה - מנהטן דרום

    כלים שלובים

    4 תגובות   יום שלישי, 11/12/12, 09:16

    ''

    בקצרה: הסרט מספר את סיפורה של רביעית נגנים ניו יורקית אשר נקלעת למשבר סוף הדרך. 

     

    פיטר מיטשל (כריסטופר ווקן) הוא הצ'לן של הרביעיה. הוא המבוגר מביניהם. ג'וליה (קתרין קינר)  מנגנת בוויולה, בעלה רוברט (פיליפ סימור הופמן)  מנגן בכינור שני ומארק איווניר שלנו (!) הוא נגן כינור ראשון, מוביל, בשם דניאל. גם לירז צ'רכי שלנו משחקת בסרט וגם הבמאי ישראלי, ירון זילברמן.

    אנחנו על המפה!  

     

    (באופן מקרי לחלוטין, שני השחקנים הישראלים גם מתפשטים פעם אחת בסרט וגם עושים מין, אבל לא אחד עם השני, כי זה סוג של גילוי עריות... )

    רביעית הנגנים, בהרכב 'פוגה' מציינת חצי יובל של נגינה בצוותא וזהו סופה של תקופה. כל השנים הכל היה בסדר, התנהל על מי מנוחות, כל אחד השלים עם מקומו ותפקידו בתוך הרביעיה ולא שאף לעשות שינויים מרחיקי לכת שישליכו על יחסיהם. השמרנות שלטה והאגו היה בשליטה עצמית

    ג'וליה ורוברט (בחירת שמות מעניינת, יש פה קריצה לג'וליה רוברטס? אולי לסצינה מסוימת מ'אישה יפה'?) הולידו ילדה ביחד ומדי פעם גידלו אותה, בין הופעה להופעה. 

    הילדה יצאה בלונדינית (מחומצנת) וזה אומר הכל.

    (טוב, בעצם לא הכל-הכל, זה לא כמו ג'ינג'ית.)

    היא לא טיפשה והיא מנגנת בכינור בכשרון רב, כפי שיעידו הוריה, יותר ממוריה.

    פיטר הצ'לן מלמד אותה ביום, דניאל הכנר מלמד אותה בערב. 

    היא נכנסת לתוך הרביעיה באופן הרסני שקשה להבין איך אפשר להיחלץ ממנו, 

    אבל סרט אמריקאי בלי סוף טוב, אינו סרט אמריקאי, אפילו אם הבמאי ישראלי.

    חייבים סוף טוב. חייבים חייבים חייבים. 

     

    העלילה מתרחשת במנהטן בחורף וזה שובר לב כשלעצמו. קחי אותי מנהטן!

     

    הפינה האישית

    אני מאד אוהבת לראות סרטים בקולנוע לבד. ככל שהאולם ריק יותר, כך טוב יותר. אתמול בערב, היו לדעתי פחות מעשרה אנשים באולם. [אחד מהם כל כך הזדהה רגשית עם אחת הסצינות הבנאליות (בה המאהב יוצא מהדירה דרך החלון, כדי להסתתר מפני מי שנכנס דרך הדלת) שכל האולם נהנה מתגובותיו הרועמות.] כל זוג התיישב בשורה משלו. אחת הטעויות הגדולות של צופה בבואו לבחור מקום בקולנוע היא לשבת בדיוק-בדיוק לפני או אחרי הזוג שכבר התיישב. תנו ספייס, אנשים! האולם ריק, השורה ריקה, למה לכם לסבול מכל הברברת של שכניכם לאולם אם אפשר אחרת? ונראה לכם באמת שלעשות ששששש ששששש ישתיק את מי שרוצה לדבר?! זה לא. אני שותקת, אבל לא כולם. 

     

    אפשר לאכול פופקורן עם הסרט הזה. אין מראות דוחים, אבל גם לא שום דבר מעורר תיאבון או רעב (למין). 

    אני חושבת שאחד הדברים הנדירים בו הוא שרואים אדם שמנמן, לבנבן ביותר, ללא חולצה וגם עוסק במין, בו זמנית. 

     

    אני עדיין לא שותה יין :-((((( וזה. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/12/12 12:46:
      אני לא יכולה לסבול שיושבים מאחוריי, הרעשים שהם עושים הורסים לי את הסרט. מי אמר הפרעת ריכוז ולא קיבל?
        22/12/12 12:28:
      תודה. :) לאנשים יש קיבעון לשורות האחרונות באמצע,כאילו מהשורות הראשונות הצדדיות לא רואים את הסרט. עדיף שכך,משאירים למי שלא רוצה לטבוע בפטפטת,רעשי שקיות,וגריסת פופקורן,את השורות השקטות מקדימה.
        11/12/12 14:23:
      אני מקווה שהפוסט שלי ענה על השאלה שלך בחיוב.
        11/12/12 13:11:
      ראיתי את הפרומו לסרט ושאלתי את עצמי אם מתחשק לי ללכת לראות. מוזיקה קלאסית אני אוהב וגם את מרק איווניר

      ארכיון

      פרופיל

      מיכל-:
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין