כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    unreliable memoirs

    צנצנת לילה

    ביקורת על קוקטייל בר בלונדון

    צנצנת לילה

    3

    ברים ומועדונים  

    4 תגובות   יום שבת, 29/12/12, 02:23

    אז אחרי שראיתם את הביג-בן וארמון המלכה ושתיתם בירה מגעילה בפאב של תיירים במרכז העיר ונגסתם איזו נקנקיה או פיש אנד צ'יפס באיזה דוכן שמנוני, החלטתם לבדוק את חיי הלילה של לונדון.

     

    יש מקום שלא תמצאו כל כך מהר בטיים אאוט וגם אם תסתובבו במקרה באיזור אז אין סיכוי שתבחינו בו, אבל לדעתי זהו המקום הכי שווה בלונדון. זהו לא מועדון וגם לא דיסקוטק ובטח שלא איזה פאב אנגלי מסורתי שמתחבא בחשכת איזו סמטא נידחת, זהו בר קוקטיילים שנמצא פחות או יותר מאה מטר מתחת הטיוב של אולד סטריט, אחד ממרכזי הבילוי הרועשים והסואנים של לונדון.

     

    נייטג'אר הוא מקום מיוחד, איך שאתה נכנס אתה מרגיש את זה. אין שם מקום ליותר מארבעים איש והם גם לא מרשים לאף אחד לשתות שם בעמידה, אתה חייב מקום ישיבה וברוב המקרים צריך להזמין הרבה זמן מראש. הכניסה היא פשוטה - דלת קטנה שנמצאת בין חנות שווארמה לבין חנות למוצרי שרברבות. שום שלט לא מצהיר שיש כאן מקום בילוי, שום דבר לא מרמז על המתרחש פנימה, פשוט נכנסים בדלת ואז יורדים במדרגות ואז במרתף קטנצ'יק נחשפת האווירה במלואה. התקרה שחורה, הקירות מראות מעוטרות בסגנון שנות העשרים, התאורה עששיות מתנדנדות מהתקרה, יש מתלה למעילים וכובעים וגם במה קטנה עם פסנתר חבוט. הנושא הוא שנות היובש באמריקה של המאה התשע עשרה, נכנסת לנייטג'אר, נכנסת למועדון שתיה בלתי חוקי באמריקה. המוזיקה לעולם לא עוברת את שנות השלושים, מרגטיים עצבני ומרובע ועד לסווינג העגול והמחוצף, הנעימות רצות להן ברקע בווליום עממי ומכניסות קצת ריח לכל האפלה המתוזמרת מסביב. הרבה כבוד יש פה לאסכולת הארלם, לפסנתרני הסטרייד שבראו סגנון והפכו לכוכבי הפופ של תקופתם, לאותו ג'אז תמים שהפך למחוצף אבל עדיין נולד בשביל להרקיד ולשמח, טרם הפך לסגנון מוזיקאלי אמנותי שמתעניין בעיקר בעצמו.

     

    ''

     

    אני ובת זוגתי להערב מזמינים שני קוקטיילים, היא חובבת טקילה ואני סתם רוצה להשתכר ואולי לגרור אותה אלי הביתה. הכוס שלי מגיעה עם ערימה של תותי בר ושברי קינמון מלמעלה, הרבה קרח באמצע ונוזל כבד וכתום בתחתית. אני שואב מהקשית ונרתע מפאת המשקל הסגולי האלכוהולי. בשלוק הבא הכל כבר מסתדר, קצת קרח נמס והתותים נוטפים עסיס לתוך המשקה והוא הופך לעדין. עדיין חזק אבל יורד יפה מאוד ומשאיר ארומה עמוקה בגרון. היא קיבלה כוס רחבה עם פלח תפוח מיובש וכובע הנזיר ששוחה בתוך אגם של קרח כחלחל. המשקה שלה טעים מאוד והוא מוגש בכוס פח עם ציור של ציפורים. הכל מאוד יפה, היא מחייכת ואומרת שהיא מאוד מבסוטה מהמקום. ככה זה, עוד לפני שאפילו הורדנו משקה אחד אנחנו כבר מרוצים. האווירה די מדהימה וקשה לתיאור, אין פה נוסחא זולת הקפדה. הקפדה מוחלטת על פרטים ועל טעם טוב. זה מתחיל בתפאורה המושקעת ועובר דרך המוזיקה ונגמר במשקאות. למשל, בפס הקול אין כמעט נפילות, הם לא סתם מנגנים ג'אז ישן אלא מנגנים רק יצירות מופת ואת הגרסאות הטובות ביותר שלהן, ההקלטות יכולות להיות מזוויעות מבחינת האיכות אבל הן תמיד תהיינה קלאסיקות של ג'אז מסורתי.

     

    הברמן מספר לי שלוקח להם משהו כמו שש שעות להכין את הבר. הם מבשלים פירות ושומרים את הנוזלים בצנצנות מיוחדות, הם רוקחים ריבות מיוחדות, חובצים, מערבבים, חותכים, משמרים, מקפיאים, שורפים עלי קמפור, טוחנים

    תבלינים מיוחדים ומפיקים תמציות. יש להם משהו כמו מאה קוקטיילים שונים וכל אחד הוא יוצא דופן מיוחד ומקורי. אין שם שום קוקטייל רגיל או מוכר.

     

    לא מזמן הם הוכתרו על ידי מגזין ידוע כאחד מעשרת הקוקטייל ברים הטובים בעולם. כידוע אסור אף פעם להאמין למה שכתוב במגזינים, אבל בכל אופן זה הישג לא רע. במיוחד בהתחשב בעובדה שיש בעיר כמו לונדון כמה מלונות יוקרה שידועים בקוקטיילים שלהם. למלונות יש כמובן תשתית הרבה יותר גדולה שעומדת לרשותם - שפים, מטבחי ענק ותקציבים מטורפים - אבל הנייטג'אר לא פראיירים והם נותנים איכות במשקאות שלא נופלת מזאת של המוסדות הגדולים בעיר. מבחינת אווירה אין עליהם, מי רוצה בכלל לשבת באיזה לובי מצועצע של מלון יוקרה? לא אני.

     

    הסיבוב השני שלנו מוצא אותנו לוגמים שני קוקטיילים חזקים מאוד. שלי מגיע לבן לחלוטין כשלכוס מוצמדת קליפה של חצי ביצה ובתוכה נוזל שחור. אני שופך אותו לתוך האגם הלבן ופוף של אבק לבן מתעופף לכל עבר. אני שותה את המרק הזה והוא מתגלה כבעל מרקם מאוד עשיר וסמיך, אחרי הלגימה הראשונה אני מבחין בטעמים שניוניים עם עומק אלכוהולי מרתק. הוא הרבה פחות חזק מהמשקה הקודם ואני גומר אותו די מהר. היא קיבלה דווקא קוקטייל מאוד חזק, שזה כמובן משמח אותי, אני רוצה שהיא תשתכר. יש שם עלה קמפור (כזה ששמים בדרך כלל בתבשילים תאילנדיים) ולימון מיובש והרבה טקילה חומה.

     

    בסוף הערב אני לוחץ את היד לברמן המוכשר ואנחנו עוזבים. אין שום מקום שאנחנו יכולים ללכת אליו עכשיו, הכל יהיה זול מדי, המוני ומדיף ריח של בושם גס, אחרי בילוי כל כך איכותי אתה יכול רק ללכת הביתה. שני קוקטיילים ואנחנו די מבסוטים. אנחנו מחפשים קצת טקילה חומה להשלים את הערב, אחרי שתי הקפצות אנחנו סוף סוף מוצאים משהו חצי ראוי באיזה מועדון ג'נאגל אבל אין לנו חשק או כוח להשאר. אנחנו קופצים על הטיוב וחוזרים הביתה.

     

    יש במקום גם הופעות ג'אז, בעיקר בסופי שבוע. צריך להזמין מקום אחרת פשוט לא יתנו לכם להכנס.

     

    http://www.barnightjar.com/

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/12/12 15:18:

      צטט: דוקטורלאה 2012-12-30 12:10:51

      מזמן לא "נפגשנו". פוסט זה הומלץ על ידי המערכת, כך הגעתי אליו. נהניתי מהתיאור. אמנם איני שותה (גם בשל איסור בריאותי) אבל האווירה שבתה את לבי. זה מקום שנעים לבלות בו ערב. לא אוכל לבוא, אבל נעים לחשוב על המקום. כל טוב לך.

       

       

      הי לאה,

      לדעתי היית מאוד נהנית מהאווירה מה גם שיש להם מגוון לא קטן של קוקטיילים בלי אלכוהול.

        30/12/12 14:30:
      אם כבר אז זה לא מכבד בני אדם ולאו דווקא נשים, אבל אני מקבל את הביקורת שלך בהבנה. לצערי הבדידות היא גם חלק מהעניין ואותה בריה איתה יצאתי לבלות איננה בהכרח תמימה, נשים וגברים כאחד רוצים לגרור אחד את השני הביתה ומסביב למשחק הזה בין המינים מתרחשות הרבה דרמות, אהבות וגם צער. אני לא מוכן לקבל את העובדה שהתנהגות בסגנון "הישן" היא בהכרח פוגענית כלפי נשים. בכתיבה חשפתי טפח ממה שעבר לי בראש, מעל פני השטח התנהגתי כמו ג'נטלמן מושלם ואדיב. הפגיעה היחידה התרחשה אצלך כשקראת את הטקסט.
        30/12/12 13:14:

      יאיר, ממש קלאסי בתור תוכן לטיפים שמעלים ב"קפה עולם", מאד שימושי ומועיל לתיירים שמבקרים בלונדון, אז מציעה לך להעלות בנוסף גם בתור "הוספת טיפ עולם" מוצלח, כי הרבה קוראים מחפשים שם טיפים על מקומות בילוי ראויים בעיר.

      חבל שכתבת שאתה רוצה "לגרור אותה אליך הביתה" וגם "היא קיבלה דווקא קוקטייל מאוד חזק, שזה כמובן משמח אותי, אני רוצה שהיא תשתכר". (ציטוטים שלך מתוך הטקסט), כי מבחינתי זה פוגם וצורם, הרס לי את ההנאה מהקריאה, השאיר לי טעם רע, ובאופן אישי גם מנע ממני מלהמליץ על התוכן.

       

      מקווה שאתה מקבל בהבנה את את הביקורת שלי, שזה לא מכבד נשים בעיני ולא מתאים לך להתבטא כך, ודווקא משום שאתה חבר קפה פה מהבולטים שאני יותר מעריכה ואוהבת, ואף מוקירה את מרבית התכנים שלך, אני מרשה לעצמי להעיר לך, אחרת פשוט הייתי מתעלמת ושותקת.

        30/12/12 12:10:
      מזמן לא "נפגשנו". פוסט זה הומלץ על ידי המערכת, כך הגעתי אליו. נהניתי מהתיאור. אמנם איני שותה (גם בשל איסור בריאותי) אבל האווירה שבתה את לבי. זה מקום שנעים לבלות בו ערב. לא אוכל לבוא, אבל נעים לחשוב על המקום. כל טוב לך.

      ארכיון

      פרופיל

      יאיר שליידר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין