כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    טעימות

    בלוג זה עוסק בתחום הקולינארי, סיפורים אישיים, ביקורת מסעדות ואירועים בהם נכחתי.

    המזללה - סימן שעוד לא הגענו...

    14 תגובות   יום שבת, 29/12/12, 09:36

    המזללה היא אחותה הצעירה והעממית של כתית, מסעדתו של השף מאיר אדוני. המסעדה ממוקמת ברחוב נחלת בנימין בתוך אחד ממבניה הישנים והיפים של תל אביב. החלל מנוצל היטב, העיצוב מינימאלי וניתן למצוא פינות מסתור לשבת בהן כך שההרגשה היא שאתם חלק מחלל סועדים גדול אבל עדיין באווירה אינטימית.

     

     

    לעומת המינימליזם שבעיצוב המסעדה על האוכל לא ניתן לומר את אותו הדבר. לאחר שהייתי פעמיים במזללה במהלך ארוחות עסקיות, אני חייב לציין כי לא לכך ציפיתי ממי שהוא אמן קולינארי בכל רמ"ח איבריו. כנראה בחר שף מאיר אדוני לסטות במודע מדרכו המוכרת בכתית ולהציג תפיסה קולינארית שונה. תפיסה בעלת עומס טעמים שלפעמים היו מעט יותר מדי בשבילי ולעיתים גם לא עקביים.  ביקורי במקום לא הותירו בי ספק כי "סימן שעוד לא הגענו והאופק עוד רחוק.... וצריך להמשיך ללכת וצריך להמשיך לצעוד והדרך עוד מושכת ארוכה."
    ''
    תפריט הארוחה העסקית מחולק לארבעה חלקים כאשר לסועד הזכות לבחור מנה ראשונה מתוך חלק 1 (סלטים קרים) ולהוסיף מנה מתוך חלק 2 (מנות קרות), חלק 3 (פסטות ומנות בשריות כמו כבד וסופלקי) או חלק 4 (מנות עיקריות כבדות יותר כמו ריזוטו, נתח לבן, פילה בורי או קבב טלה). בפועל התשלום כולל את המנה העיקרית בלבד (69 עד 97 ₪ לא כולל שתיה וקינוח)
    במנות הראשונות טעמתי את פרוסות לחם המחמצת המוגש בתוך שקית נייר חומה בלווית חמאה, ואיולי פלפלים – לחם מצויין, ריחני והאיולי נהדר. סלט קיסר היה בעייתי יותר, אמנם מרכיבי הסלט היו באופן ברור מאיכות גבוהה ביותר (נסו את החסה ולא תרצו יותר לקנות חסה בשוק או הסופר) אבל משהו קרה בין הפעם הראשונה לפעם השניה שאכלתי את המנה הזו. תלתלי הפרמזן פוזרו בנדיבות מעל הביצים הקשות והקרוטונים לוו ברוטב מצויין בפעם הראשונה, לעומת זאת בפעם השניה הפרמזן כנראה היה סקפטי והקריח כי תלתלים כמעט ולא היו שם והביצים החליטו שלא לחבור אל הסלט גם כן. הצנע חזרה ולא היו מספיק תלושים? למה לא מספרים לי שום דבר?
    ''
    סלט פטוש של המזללה הוא מלאכת מחשבת שבה הפכה מנה פשוטה ועממית ליצירה אלגנטית. יחד עם הלחם הקלוי, גבינת הפטה, זיתים, עגבניות ועוד מרכיבים נהדרים המנה טעימה מאוד. המנה האחרונה בחלק 1 של התפריט היא איקרה מוקצפת עם סלט צנונית, מלפפון ובצל ירוק. שילוב מאוד מזרח אירופאי שברגע זרק אותי לבית הוריי של ילדותי. ההקצפה של האיקרה לעומת זאת היה מיותר היות והוא הפך אותה עדינה מדי ונטולת אופי. על דברים כאלו במזרח אירופה היו מכניסים לכלא. נו באמת, לשחק עם איקרה...
    ''
    המנות העיקריות היו סיפור אחר לגמרי. אם במנות הראשונות היו עליות ומורדות, כמעט כל המנות העיקריות שטעמתי היו ללא יוצא מן הכלל כבדות להחריד, עמוסות לעייפה בארומות וטעמים שאמנם השתלבו מצוין אחד עם השני אבל לא הותירו מקום להנאה ממרכיבי הבסיס. היו אלו ארוחות מתישות ומאכזבות במידת מה.
    מילה על יין ושירות. מחירי היין במסעדה גבוהים מאוד וכך גם מחירי השתייה החריפה. אין ספק שבמזללה "עושים קופה" על חשבון הסועד. השירות, גם הוא בעייתי, השירות אינו קשוב דיו, בהתחשב בכך שבאחת הארוחות היו סה"כ 3 שולחנות מאוישים בכל המסעדה ולא מצאתי שום סיבה לכך. השירות היה איטי וההרגשה שהוא לוקה בחוסר הכרה מלאה של התפריט ניכרה בשני ביקוריי במקום.
    נחזור למנות העיקריות

    ריזוטו היא מנה שאני מאוד מכבד. במזללה הריזוטו היה מאוד טעים ומיוחד. הריזוטו הכיל קלמארי שלמים ממולאים, בייקון, זיתי קלמאטה, קונפי ארטישוק (לדעתי ארטישוק שלא הוכן במסעדה) ועוד אבל היה גם עמוס מדי בנוזלים. האורז בושל למידה מושלמת ובכל זאת כנראה שהוכנסו יותר מדי נוזלים לסיר או פחות מדי גורמי הסמכה כמו פרמזן. אני רגיל לריזוטו סמיך יותר.
    ''
    רביולי גבינת עיזים וזעתר היו טעימים אבל בעיקר בצקיים. היו אלו רביולי מבצק מושלם ורוטב שהכיל אפונה, שום, פרמזן ברוטב חמאה. אני חייב לציין כי גם כאן עומס הטעמים העיב והותיר למשל את גבינת העיזים שמילאה את הרביולי ה"דני דין" של המנה. התאמצתי מאוד להרגיש אותה.
    ''
    טרטר "פלשתיני" הוא וריאציה מקומית על סטייק טרטר. המרכיבים "חנקו" את הבשר ולא הותירו דבר מסטייק טרטר הקלאסי. הבשר הוא שייטל קצוץ בתוספת טחינה גולמית, צנוברים, יוגורט, חצילים שרופים, פול ירוק וכמון. שוב יותר מדי מרכיבים עוצמתיים שהעיבו האחד על השני. למרות שהמנה הייתה אכילה לטעמי עידון היה עושה אותה מנה טעימה.
    רוסטביף סינטה עגל עם כבושים ותפוצ'יפס מעושן היה מדהים! התפוצ'יפס היו נפלאים ויכולתי לאכול מהם עוד ועוד. הבשר היה עשוי לעילא ועילא ומחירה של המנה סביר בהחלט (75 ₪) למרות שהיה בה מעט מדי בשר. בעודי כותב שורות אלו אני נזכר שוב במנה וריר נוזל מזווית פי ולא בגלל פציאליס. חס וחלילה.
    לסיכום, מסעדה עם מוצרים ברמה הגבוהה ביותר אבל ביצוע בעייתי מאוד, שירות בינוני ומחירים סבירים (עסקית). למרות השף המוכשר אולי זו בכ"ז לא אחותה הקטנה של כתית, אולי רק בת חורגת מאב משותף.
    שלכם,
    קובי
    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/1/13 22:40:
      צריך לנסות....
        2/1/13 23:05:

      תודה רבה על התגובה

       

      צטט: ליריתוש 2013-01-01 01:37:36

      האמת? נראה לי שאהסס מאוד לבקר במקום....אוכל כבד מבחינתי זה לא יהיה לעניין ולאיש היקר שלי בוודאי ובוודאי.....אז אולי יהיה שווה לנסות רק את הראשונות.....תודה בכל מקרה על הביקורת העניינית והמכובדת.
        1/1/13 01:37:
      האמת? נראה לי שאהסס מאוד לבקר במקום....אוכל כבד מבחינתי זה לא יהיה לעניין ולאיש היקר שלי בוודאי ובוודאי.....אז אולי יהיה שווה לנסות רק את הראשונות.....תודה בכל מקרה על הביקורת העניינית והמכובדת.
        30/12/12 20:57:

      תודה רבה ג'אקומו -מעריך את זה מאוד

      צטט: ג'אקומו 2012-12-30 15:25:59

      ביקורת הוגנת, ברורה ועניינית והעיקר, כתובה בצורה רהוטה.

       

        30/12/12 15:25:
      ביקורת הוגנת, ברורה ועניינית והעיקר, כתובה בצורה רהוטה.
        30/12/12 10:23:
      אכלתי במזללה, פעם אחת, ואפילו כתבתי על זה. אבל לא חשבתי צורך לחזור, לפחות בינתיים
        29/12/12 20:39:

      אני עם יאיר... מאיר אדוני לא עושה לי את זה.
      רשמת בהתחלה משהו על המון טעמים שלא מתחברים, לדעתי זה המצב גם בכתית, המון מרכיבים שלא מתחברים. אני חושב שהוא יותר מפונפן מאשר שף מוצלח.

      אכלתי בכתית ובמזללה רק פעם אחת, ולדעתי זה מספר את הסיפור. עם זאת, יש לי כוונה לנסות את העסקית של כתית פעם נוספת.

        29/12/12 19:40:
      יאיר - אין ספק שמאיר אדוני הוא קודם כל שף. זהו תואר שרבים מתהדרים בו, אך רק מעטים בארץ באמת ראויים לו. יש בו מקוריות רבה ויצירתיות אי אפשר לקחת לו את זה. בארוחה העסקית של המזללה כמקרה פרטי קורה משהו אחר שאינו מעלה את קרנו וכדאי שישים לב לכך.
        29/12/12 15:30:

      עזוב את ההתקשקשות על האמן הקולינארי. זה יחצ ותו לו. אגב, גם בכתית הוא עושה קוץ מוץ מהמון מרכיבים. יש שמתלהבים ויש כמוני שחושבים שזה ילדותי, מתאמץ ולא מראה באמת על קריאטיביות.
      הבעיה לרוב היא מבקרים הלוקים בדיסוננסנקוגניטיבי ולכן הם ממשיכים את גל ההתעלפות שהיחצ יוצרים

        29/12/12 15:21:
      הרוסטביף בהחלט נשמע סביר במחירו , לפחות יחסית למחירים של המנות האחרות (וזה עוד בעסקית..). שירות יכול להפיל מקום וחבל.
        29/12/12 11:57:

      רוסיני - אין ספק שעשית לי את השבת עם התמונה הזו. שיהיה בתיאבון ושבת שלום!

      צטט: rossini 2012-12-29 11:48:54

      ביקשת במיכתבך חמין, אז הינה לך.

      http://cafe.themarker.com/image/2496305/

       

        29/12/12 11:48:

      ביקשת במיכתבך חמין, אז הינה לך.

      http://cafe.themarker.com/image/2496305/

        29/12/12 11:44:

      מסתבר שגם במסעדות "בעלות שם " הרמה לא אחידה מביקור לביקור.

      וזה מעצבן ברמות ותהיה הסיבה אשר תהיה ! 

      זה זילזול משבע .

      תודה שהבאת.

        29/12/12 09:45:
      לככב לא יכולתי כי אתמול כיכבתי אותך. נשמע לי שלא אגיע למזללה. מה שאמרת שטוב לא אוהבת ומאכליי האהובים לא קבלו ציון גבוהה . תודה ושנה טובה

      ארכיון

      פרופיל

      קובוש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין