כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    רומן משפחתי

    0 תגובות   יום חמישי, 10/1/13, 15:17

    עליס בליטנטל

     

    ''

    רומן משפחתי

    בתיאטרון הקאמרי

    למחזאית עדנה מאזי"א יש נגיעה עמוקה לנוסטלגיה. בין אם היא לימי בית שני (“הורדוס") ובין אם למאה שעברה -“היה או לא היה",”המורדים" “אריסטוקרטים", וכעת - “רומן משפחתי". יכולתה לרקום דרמות מרתקות מסיפורים אנושיים עולה כאן מדרגה, והקהל לא חש כלל בשעתיים ועשרים של משך ההצגה.

     

    רומן בין אשה יפהפיה מלאת קסם, רות שטיין (ענת וקסמן, בתפקידה הממצק אותה כטוב ביותר עד היום), הנשואה בחיים משמימים לפרופסור באוניברסיטה, אוטו - אוהד שחר הכה מגובש ומרשים), מתרחש בינה לבין מאהב שהיא מחזיקה כחיית מחמד. המאהב- צעיר יפיוף וצעיר ממנה, רוברט (יפתח קליין) מתלבט בנושא הקשר ביניהם, ביודעו שלקשר אין תכלית. התקופה היא שנות השלושים. עליית הנאצים מרפרפת ברקע, אך השלישיה חיה כמו בבועה. “לנו זה לא נוגע" אומר אוטו לרות. אנחנו חשובים להם בגלל המחקרים והתגליות שלנו”. נו, ראינו איך זה נגמר.

     

    יש לה בת אנושקה (רוני שובל המקסימה), שהודות לעיצוב המעולה של התלבושות שעיצבה לה אורנה סמורגונסקי, מדגימה שלושה שלבי חיים שונים שלה, מילדה, לנערה ולאשה צעירה ואם). רות קשורה מאד גם לאחיה החריג פרדי (עידו מוסרי בתפקיד לא קל אך מאד משמעותי ובולט בהתפתחות העלילה). וכשהמאהב מציע לה לברוח יחד רחוק, היא לא מוכנה ללא בתה ואחיה. וזה מה שאולי משנה את דעתו לגבי המשך הרומן. וישנה הדודה הקפדנית, יקית טיפוסית, ששומרת על האיזון והסדר הייקי הטוב -שמשחקת כה מושלם תחיה דנון, שעבורה אין תפקיד קטן. אצלה כל תפקיד הוא מעדן. אי הצלחתה להגר לא"י בטרם השואה - מזכירה לי את משפחת הורי שהושמדה כולה שם, בשל סיבות כאלו ואחרות.

     

    התהפוכה בבית כשהבעל מודיע שיש לו אהבה רצינית, והוא מתכוון לעזוב – גורמת לרות לחזור בה מרעיון הנטישה, והיא מסתערת על אוטו בכל כוח נשיותה ופגיעותה, ומצליחה להשאירו בחיקה. ענת וקסמן בכשרונה כי רב משכנעת בעוצמת כנות רגשותיה כלפי אוטו, באותה מידה בה היא הפגינה רגשות סוערים ותשוקה כלפי המאהב רוברט. אלא שהתמורות גורמות למשפחה לעזוב את גרמניה בהזדמנות בלתי חוזרת, לפני השואה, והם עולים לארץ ישראל. למדבר הלוהט, לחיים הצנועים והפשוטים אותם לא ידעו.

     

    עדנה מאזי"ה רקמה עלילה רחבה ומרובת פרטים ועלילות משנה, עד כי זה מכוון אותך לקרוא את הספר שכתבה ב 2005, ושעליו ביססה את המחזה. כל טיפוס בעלילה מגוון אותה, ומוסיף נדבך לרקע עליו מתפתחת העלילה. יוסף כרמון הוותיק, בתפקיד קטן של רב, שנמלט מבית קפה למראה פניהם של חיילים נאצים בהידלברג, ובהמשך, בתפקיד אדריכל יקה שעלה לא"י, ונאנק בגלל האדריכלות האקלקטית ששלטה בה אז, מרענן מאד בתפקידיו הקטנים. כך גם זוהרות שתי הצעירות – רוני שובל כאנושקה, ונעמה שטרית הנפלאה כבתה-והנכדה של רות, במשחק מרענן וחודר ללב. הדרמה תופסת כיוון נוסף מפתיע עם פגישת רות בישראל עם אהובה לשעבר, שהופך ל... ואת זה תגלו כשתצפו בהצגה. כך גם הבעל,אוטו, שעוזב וחוזר לגרמניה לאחר המלחמה, והעדרו ממש חסר לצופים בגלל משחקו הכה משובח של אוהד שחר.

     

    עידו מוסרי עושה נפלא תפקיד מאד לא רגיל, הדורש ממנו מיומנויות שונות, כמורה לנגינת צ'לו, כדוד המצחיקן והלהטוטן של אנושקה, ובהמשך – כמורה לנגינה בא"י, שגם נוגע בתלמידו במקומות אסורים. דמות שתיחרט בלב הצופים. אך מה שמרנין במיוחד במחזה, הוא היחסים היפים וההדוקים שנרקמים בין הסבתא לנכדה, שהוריה נוטשים אותה ונוסעים לסיביר, מהיותם יפי נפש קומוניסטיים. או כמו שהקטנה שרה: "רוסיה-אמנו, סטאלין-אבינו, ולוואי והיינו יתומים".

     

    ההצגה רוויה באלמנטים תקופתיים נוסטלגיים – שיר חג המולד בגרמנית ששרים כולם, ולי הזכיר את השירים שאמי שרה לי בילדותי בגרמנית; התלבושות בסגנון אותם הימים, התסרוקות הכה מושקעות ומעוצבות כמלאכת מחשבת מופלאה; הביטויים של אז והשימוש במושגים כמו "סרטיפיקט" (רשיון עליה לארץ) שכיום הצעירים חפים מיידע על כל אלה ; השפה העברית הכה יפה בה כותבת מאזי"א, ובקיצור – הכל. כשם שמאזי"א ידעה להחיות את תקופת הורדוס במחזה שלה, או את תקופת אמצע המאה שעברה והטיפוסים הססגוניים שחיו אז בתל אביב כמו ב"אריסטוקרטים", או בתחילת המאה את המילייה של חנה רובינא ואלכסנדר פן ב"היה או לא היה" – כך היא לוכדת אותנו בסיפור המחזה החדש שלה "רומן משפחתי", שנגענו כמעט רק במחציתו. אין ספק, שנוסטלגיה הנמסכת בהיסטוריה שלנו, בין אם בעבר הרחוק או הקרוב – מדגישים בלב כל אחד את אהבת הארץ, העם והשורשים שלנו.

     

    הבימוי של מזי"א, עיצוב הבמה של סמורגונסקי, המוסיקה המקורית הנפלאה של יוסי בן נון והמשחק המבריק של כולם, ובראשם – של ענת וקסמן – אלו הסיבות להצלחת המחזה. דרמה טובה, בלי גידופים ושפה מלוכלכת, עם אהבה, אסורה ומותרת, עם תסבוכות משפחתיות וכל המרכיבים שרקחה מהם את הסיפור, עושים את "רומן משפחתי" לגירסה חדשה ל"סיפור משפחתי" שעלה לפני עשרים שנה, וכעת גדל והתעצם.

     

    ''

    בצילומי ז'ראר אלון נראים למעלה: נעמה שטרית ויפתח קליין. בצילום באמצע: ענת וקסמן ויפתח קליין, ומאחור דניאל בוצר ואלעד כהן.ובצילום התחתון: אוהד שחר וענת וקסמן.

    ''

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל