כותרות TheMarker >
    ';

    יהיה בסוודר

    ביקורת על פסטיבל בסוודר בלבונטין 7, חורף 2013

    יהיה בסוודר

    1

    מוזיקה  פסטיבל בסוודר, לבונטין 7, הופעות חיות

    0 תגובות   יום שבת, 12/1/13, 09:46

    מסתבר שזו השנה השלישית שבה מתקיים הפסטיבל הזה, שכל מטרתו איסוף ביגוד חם ושמיכות לחסרי הבית. יוזמה יפה. בעלות כניסה של מעיל או סוודר משומש, ואולי גם שמיכה, אפשר להכנס לפסטיבל מוזיקה שנמשך שעות ארוכות, עם המוני אמנים שמופיעים בהתנדבות. רצה הגורל שבאותו יום ששי התנדבה בתנו הבכורה יעל, שמתנדבת לשנת שירות,  בבית התמחוי של עמותת "לשובע", בה היא פועלת, שברחוב צ'לנוב, אז קבענו שנחכה לה בפסטיבל וניקח אותה הביתה.

    הגענו בין הראשונים - ב-1230, נפרדנו מכמה מעילים והצטלמנו למזכרת, וירדנו לחלל ההופעות. אפילו הצלחנו לתפוס כממה כסאות בר ולהציבם בירכתי האולם.

    האמנים עלו וירדו, הקהל בא, ולא הלך. איה כורם, דני גלבוע, סגול 59, כל אחד נותן כמה שירים ומיד מפנה לאמן הבא. יופי של מיזם. אחריהם עולה יהודה קיסר עם להקה, ומתחיל לתת את השירים האלה של פעם. מצאתי את עצמי שר - וזוכר - את כל המלים. נזכרתי שכשהיינו ילדים, הכרנו ושרנו את כל השירים האלו. "אלינור", למשל. זה היה להיט. נזכרתי שפעם הקשבנו ואהבנו את המוזיקה הזו, המזרחית האמיתית, רגע לפני שהגיעו הקובי פרצים והדודו אהרונים, והפכו אותה למה שיהורם גאון כינה "זבל שלא ברא השטן". ממלאים את היכל נוקיה, משתחצנים במכוניות פאר ובסגנון חיים ראוותני, וממשיכים להתבכיין שלא משמיעים אותם מספיק, כאילו גלגלצ זו פסגת התרבות שכיבושה מוכיח שאתה גדול באמת. אתמול נזכרנו כמה אהבנו את צלילי העוד, ואת סגנון הגיטרה הייחודי של קיסר, והבנו כמה העמיק הפער בין המוזיקה המזרחית האמיתית לזו המכונה כך, בטעות, היום. הוא נתן עוד כמה קטעים מצוינים, "אל תשליכני", קאבר ל"אני ואתה" של אריק אינשטיין, וירד.

     

    ''

     

    נהנינו מהמופע של יהודה, חבל שאמנים כמותו חלפו מן העולם והשאירו את הבמה למלכי הפופ המזרחי. אחריו זאב טנא, צורח במלוא הגרון את שירי המחאה שלו, כמו שרק זאב יודע, כשמלווים אותו חברי "חיה מילר". אי אפשר להקשיב לזאב בלי אטמי אזניים, ומזל שאסנת מצויידת תמיד...

    אחריו חמי רודנר, אבל בשלב זה כבר אי אפשר להשאר באולם. עוד ועוד אנשים מגיעים, אי אפשר לעמוד, אי אפשר לשבת, המזגן לא פועל אז גם אי אפשר לנשום.. אז החלטנו שמספיק ליום אחד, ולקחנו את הילדה העייפה הביתה.

    יופי של יוזמה, יופי של ביצוע, יופי של היענות ציבורית. אנשים הגיעו עם שקים של ביגוד חם ישן, שבטוחני שילך למטרה טובה. אבל איכשהוא, לפסטיבל הבא, צריך לווסת קצת את כמות האנשים הנכנסת....

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      mazavharuach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין