כותרות TheMarker >
    ';

    the entertainer - שלומי שבן

    ביקורת על שלומי שבן ב"מופע בפיג'מה" - שירי ערש בבית אבי חי

    the entertainer - שלומי שבן

    2

    מוזיקה  שלומי שבן, בית אבי חי, הופעות חיות

    1 תגובות   יום שלישי, 15/1/13, 23:49

    the entertainer של סקוט ג'ופלין, הקטע הקלאסי הזה, כבר בן למעלה ממאה שנה. אז הוא הולחן ויועד לפסנתר, וזה נראה די טריוויאלי. לא יודע כמה חלופות זמינות אחרות היו למופעי הוודביל/קברט/בידור, ונראה שפסנתר, לפחות, היה על כל במה, ואמנים שידעו לבדר ולשעשע את קהלם עשו בו שימוש כמעט בלעדי, ולא נשכח את השימוש בו לליווי הסרטים האילמים הראשונים. הקונצפט הזה כל כך מיושן, שלא חשבתי שיצא לי לקשור את התואר הזה לאמן בן זמננו, אפילו יהיה פסנתרן.

     

    ''

     

    כל זה היה נכון עד לאתמול. הסופה חלפה הלכה לה, ויחד אתה הקורמורן בן הז.. מהפרקים הקודמים, שנמוג כמו השלגים בירושלים. כדי לחגוג את שחרורנו מאימתו, עלינו למקום חביב עלינו במיוחד - המרתף של בית אבי חי בירושלים, עיר ללא שלג, כדי לשמוע ולראות את שלומי שבן מופיע בחלקו המסיים של פרוייקט שירי הערש שיזם המוסף של בית אבי חי.

    שלומי שבן מוכר לנו כבר כמה שנים כיוצר ייחודי ופסנתרן מוכשר, ראינו אותו לא פעם במופעים משותפים ומרובי משתתפים כמו בפסטיבל הפסנתר, אבל מעולם לא ראינו אותו במופע יחיד. היו לי חששות באשר ליכולתו להחזיק מופע שלם על כתפיו, אבל הקונצפט קסם לנו: ירושלים, חורף, שירי ערש, שוקו חם, מה יכול להיות רע?

    לבית אבי חי קסם משלו. מקום מסביר פנים, עם קהל ירושלמי נעים, תמיד כיף לנו להגיע לשם. חניון מסודר, אנשים מאירי פנים שמקדמים את פניך בכניסה, הכל כל כך לא תל-אביבי. נכנסים לחלל המרתף - מקום לא גדול, בערך 200 מ"ר, הבמה מלאה תפאורות לשירי ערש - כילות, דובונים, ירחים תלויים ועוד, והמקום כולו מלא פופים וכורסאות, שיהיה נוח במופע כזה, שכולו פסנתר ושירי ערש. מעניין אם במועדוני תל אביב היו הופכים גם את המופע הזה למופע עמידה כדי להרוויח עוד כמה צופים.

     

    ''

     

    הבר מחלק שוקו חם, עוגות ועוגיות לכולם, והאווירה אינטימית ונהדרת. בשעה היעודה המקום כבר מלא, ואז עולה מפיק הערב לבמה, ומזמין את שלומי שבן. עצוב שכל כך נדיר היום לפגוש אמן שמכבד את קהלו ומתחיל מופע בזמן, ומזל שלפחות בירושלים הדברים מתנהלים אחרת.

    המופע אמור לשלב שירי ערש בשירים מהרפרטואר הרגיל של שבן, והוא מתחיל בשני קטעים שדווקא מעלים אצלי את החשש שהוא לא יצליח להתמודד עם מופע יחיד, ללא כל ליווי. אבל החל מהקטע השלישי הכל ממריא. שלומי שבן הוא לא רק פסנתרן מחונן וכותב שירים מוכשר, אלא הוא הרבה יותר מזה. השירים שנונים והומוריסטיים, וכך דם הדיאלוג שלו עם הקהל. הוא לא מסתפק ב"מה שלומכם" או "הלו ירושלים" כמו מרבית האמנים, אלא מנהל דיאלוג של ממש עם הקהל לאורך המופע כולו, והוא מצחיק ושנון כמו הטקסטים של שיריו והדו-שיח הזה משתלב בהגשת השירים באופן זורם וטבעי. הוא מוציא מהקהל פרצי צחוק ממילה נכונה שמושתלת במקום המתאים, ולא באמצעות דאחקות דביליות.

    הנה תזכורת קצרה למי שחושב שאינו מכיר את השירים של שבן, תחילה הקטעים המוכרים, ובראשם - איך לא - "כולם אומרים", כאן בביצוע עם הפילהרמונית :

     

    ''

     

    וכמובן, "אל תדברי על אריק":

     

    ''

     

    ועכשיו קטע מהאלבום האחרון - החיים שלי טובים, שבוצע במופע של אתמול פשוט נפלא: 

     

    ''

     

    הוא נמצא שם לבד על הבמה, רק הוא והפסנתר, וזה לא מפריע לו. נראה שזה טבעי לו, ואולי בעצם הוא מופיע הרבה במופעי יחיד שכאלה? איני יודע, למען האמת.

     

    ''

     

    בשלב כלשהוא הוא מוכיח שהוא מכיר גם כלים אחרים, ולוקח ליד גיטרה:

     

    ''

     

    ובהמשך הערב גם אורגנית קאסיו ופסנתרון קטנטן שהוא מניח על הבמה.

     

    ''

     

    בשלב כלשהוא הוא מזמין אורח מהקהל לנגן איתו בלוז. כשמסתבר שהבחור מנגן כמו שצריך הוא מג'מג'ם איתו יחד, לא לפני שהוא מתלוצץ אתו ומגרש אותו מהפסנתר שלו, תחרות, אתם יודעים...

     

    ''

     

    יש לו כישרון, חוש הומור בריא, חן והרבה קסם אישי. המופע הזה, עם שלומי שבן לבדו על הבמה, הוא שהחזיר אותי להרהר במושג הזה, entertainer . איך לתרגם את זה? בדרן? זו בטח לא המילה. בדרן זה צביקה הדר, הומור ירוד ודאחקות מפגרות. אין לי מושג איך לתרגם את זה בלי לעשות לו עוול, אבל זהו המושג המתאר אותו הכי נכון. 

     

    והנה ניו יורק vs. יחזקאל, הקשיבו גם כאן למלים:

     

    ''

     

    אחרי כשעה וחצי, כמה שירי ערש ושלשה הדרנים, הוא יורד מהבמה, האורות נדלקים, אנחנו מביטים סביב ורואים שעל הפרצופים של כל הנוכחים היה מרוח אותו חיוך רחב שהרגשנו שנמרח גם על פנינו. כבר מזמן לא היינו במופע שממנו יצאנו עם כזה חיוך.

    איני יודע אם מופע זה יחזור על עצמו בסיטואציה כלשהיא, עכשיו משהסתיים לו פרוייקט שירי הערש. חבל שלא שמענו עליו מוקדם יותר, אבל אנחנו מאושרים עד עכשיו שיצא לנו להיות בסיומו. את הרעיונות הבאים שיגיעו מירושלים כבר לא נפספס, נרשמנו לרשימת הדיוור שלהם...

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      מעולה.

      ארכיון

      פרופיל

      mazavharuach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין