כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    "אנה קארנינה", ביקורת; מופע וירטואוזי מהפנט ומרהיב

    0 תגובות   יום חמישי, 17/1/13, 15:19

    ''

     

    "אנה קארנינה", בימוי: ג'ו רייט, תסריט: טום סטופארד.

     

    יש סרטים שמלמדים אותי שאחרי כל-כך הרבה שנות קולנוע, שאחרי כל-כך הרבה סרטים, עדיין יש לאין להתקדם, עדיין לא ראינו הכל, עדיין לא ניסו את הכל. אחרי הצפייה ב"אנה קארנינה" היום בצהריים הבנתי בדיוק את זה. שאם את מספיק כשרוני ויצירתי, ואם אתה קולנוען נועז שמוכן לקחת את היצירה שלך כמה צעדים קדימה, רק אז תוכל לביים סרט כמו "אנה קארנינה". זהו סרט תיאטרלי, הזייתי, חלומי, סוריאליסטי, ריאליסטי, סיפור אהבה, סיפור על שנאה, סיפור על החיים, זהו הכל בסרט אחד שלא ציפיתי ממנו שיהיה כזה. 

     

    הסרט הוא העיבוד המי-יודע-כמה לספרו הקלאסי, המפורסם והאהוב של לב טולסטוי "אנה קארנינה". הסיפור הועבד לכמה סרטים, סדרות טלוויזיה והצגות, ולמרות שלא ראיתי אף-אחד מהעיבודים או לא קראתי את הספר, אני יודע בוודאות שהגרסא של ג'ו רייט היא הטובה מכולן. וזו בזכות רייט, הבמאי הנועז שהיה מוכן ללכת כמה צעדים קדימה עם סרטו, לממש את חזונו הויזואלי המבריק. אבל עוד מעט נגיע אליו וגם אל התסריטאי. 

     

    "אנה קארנינה" מתרחש בשנת 1847 ברוסיה האימפריאליסטית וסובבת סביב שני סיפורי אהבה. האחד הוא סיפורה של אנה, אישה מהמעמד הגבוה בסנט פטרסבורג, שנשואה לשר בכיר, אהוד ואהוב, ואם לילד. היא נוסעת למוסקבה על מנת להציל את נישואיו של אחיה, אשר בגד באשתו ההרה. במהלך מסעה היא פוגשת ברוזן ורונסקי, והם פוצחים בריקוד רומנטי, רומן אסור שיאיים להרוס את אנה, בעלה ו-ורונסקי. הסיפור השני הוא סיפורו של לווין, אדם עשיר שמעדיף לחיות בכפרים ולעבוד את האדמה עם עובדיו מאשר להשתתף בנשפים ולהביט על עובדיו מלמעלה. הוא מאוהב בקיטי הצעירה והעדינה, שבכלל משודכת לורונסקי.

     

    סיפורי האהבה הם מנוגדים אחד לשני בהרבה צורות. האהבה של אנה ו-ורונסקי היא אהבה לוהטת, אהבה של מין וטירוף, בעוד אהבתם של לווין וקיטי היא אהבה עדינה, דומעת, שקטה. הניגוד הזה מוצג לנו בסצינות האהבה של שתי זוגות האוהבים; בעוד ורונסקי ואנה משתתפים באקט מיני מעורר חושים, לווין וקיטי מביטים אחד בשנייה, אוחזים ידיים. 

     

    הסרט מתרחש כמעט ברובו על במה. זוהי לא הבמה הריקה והמשעממת של "דוגוויל", אלא זוהי במה ענקית שמחליפה את עצמה, משתדרגת, משתנה. הבמה ב"אנה קארנינה" היא עולם עשיר ומרהיב, המעוצב בלא פחות מאשר ידו של אומן. ג'ו רייט מראה כי לא צריך לוקיישנים ענקיים, ואפשר ליצור שוטים מרהיבים ועולם ויזואלי מטורף ביופיו דרך במה אחת. על הבמה מוצגים לנו רוב הסיפורים השקריים לכאורה; הנשפים של המעמד הגבוהה, הארוחות והשיחות שלהם, האהבות השקריות, כל דברים שהם העמדת פנים. הסיפורים או הסצינות אשר שיוצאים מגבולות הבמה (בצורה יוצאת-דופן) הם סיפורו של לווין כשהוא לא מבקר את חברו במוסקבה, אלא כשהוא עם עובדיו, עובד את האדמה, וסצינות האהבה בין ורונסקי ואנה, מדי פעם.  

     

    ''

     

    הבחירה הזו של ג'ו רייט היא נועזת ואמיצה, ומראה עד כמה רייט הוא קולנוען נהדר. בסרטיו "גאווה ודעה קדומה" (סרט טוב, אך אינו חף מבעיות) ו"כפרה" (סרט מצוין), הוא מראה כי הוא במאי המביים את סרטיו ביד בטוחה, ושיש לו חזון ויזואלי יוצא-דופן. ב"אנה קארנינה" הוא מראה עד כמה כשרונו גדול, ועד כמה חזונו מדהים. הרבה זמן לא ראיתי סרט שיופיו הוא כה נדיר ומרתק, עד כי שהייתי מרותק למסך מבלי לחשוב על שום דבר אחר.

     

    אבל לסרט יש גם תסריטאי מבריק, הלו הוא טום סטופארד, שכתב את "שייקספיר מאוהב" המצוין, "ברזיל" של טרי גיליאם ו"אימפריית השמש" של שפילברג. אני סמוך ובטוח שסטופארד הוא לא פחות מגאון, והגאונות שלו מורגשת ב"אנה קארנינה". הוא מעבד את הספר העבה והמאסיבי של לב טולסטוי בצורה סוחפת, עם תסריט מרתק ונפלא, שלוקח את הצופים למסע של אהבה אסורה, אהבה אמיתית ואהבה תמימה, העטופים במצבים חלומיים ומוזרים, לצד מצבים ריאלסטיים למדי, והכל כתוב עם מלא הברקות של תסריטאי בחסד. 

     

    גם הקאסט בסרט הוא לא רע בכלל; קיירה נייטלי, שאני בדרך כלל לא אוהב, עושה את תפקידה הטוב ביותר עד כה (לא שזה קשה במיוחד, כשאת שחקנית בינונית כמו נייטלי); ג'וד לאו בתור בעלה של אנה , קרנין, הוא לא פחות ממבריק, וגם הוא עושה את תפקידו הטוב מזה שנים; אהרון טיילור-ג'ונסון מצליח להפתיע עם הופעת משחק די טובה בתור ורונסקי, למרות שאני חושב שהוא לא היה מעניין מספיק כשחקן; אחת ההפתעות הגדולות של הסרט היא תצוגת המשחק המרשימה של דומהאל גליסון, שחקן אירי לא מוכר במיוחד, שעד היום הופיע בתפקיד קטן בתור אחיו של רון וויזלי, ביל, ב"הארי פוטר". הוא מגלם את לווין, הדמות שהכי עניינה וריתקה אותי בסרט, בצורה נהדרת.

     

    "אנה קארנינה" הוא סרט מרהיב בכל רבדיו, מהתסריט, הבימוי, העיצוב האומנותי, הצילום, התלבושות והשחקנים. הכל נראה כה מושלם ושלם בעולם המעוות והמוקפד המוצג לנו בסרט. הדיוק של הסרט בעיצוב המופלא שלו הוא מעורר השראה, והמקוריות והתעוזה של רייט מעוררות השתאות והערצה. אני מאוד ממליץ לראות בקולנוע, על מסך גדול, עם סאונד נכון, כי רק ככה אפשר להכיל את היצירה הזו. ואם הייתי אמיץ יותר, כנראה ש"אנה קארנינה" היה זוכה בכל חמשת הכוכבים, אבל אני מפחד שהערכה שלי אל הסרט נובעת מההתלהבות של השעות הספורות שאחרי הצפייה. בכל מקרה, איזה סרט גדול. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      רוי יודקביץ'
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין