כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    heep, heep, hurray!

    ביקורת על אורייה היפ במשכן לאמנויות הבמה, 28.1.2013

    heep, heep, hurray!

    6

    מוזיקה  אוריה היפ, המשכן לאומנויות הבמה, הופעות חיות

    7 תגובות   יום שלישי, 29/1/13, 09:48

    אתמול יום הולדת. בגילי (49) כבר לא מדליקים נרות על עוגה, כי כבר אין עליה מקום, ובכלל, כל נר שאתה מכבה מזכיר לך שאתה בצד של הספירה לאחור. אז במקום זה עושים דברים אחרים, memorable things . כך יצא ששמוליק הזמין אותי להופעה של אוריה היפ לכבוד יום ההולדת, ואין מתנת יומולדת טובה מזו. אחרי הכל, מי מכיר אותי כמו שמוליק..? הזמנו גם את אבנר להצטרף - מתישהוא בעבר כבר חיברתי ביניהם, ושמוליק הביא גם את גל, בנו המוזיקאי המוכשר, וכך, בחבורה של ארבעה, חדרנו את המשכן.

    הקהל - רובו בגילנו, אחרי הכל מדובר בלהקה שפועלת כבר 44 שנים, והיתה חזקה במיוחד בראשית שנות ה-70', השנים הנפלאות ההן. רוב הקהל גם דובר רוסית. לא יודע להסביר את זה, אבל אוריה היפ קוסמת לדוברי רוסית יותר מאשר לדוברי עברית. אולי בגלל שבשנות גדולתה היתה "הפרי האסור" ברוסיה, יחד עם להקות רוק דומות. אולי תתנו לי אתם הסברים? אבל גם בפעם הקודמת שהיו בארץ - גם אז שמנו לב שמרבית הקהל הם דוברי רוסית.

    בעשר דקות לתשע כורזים לקהל, שמתגלה כממושמע, וכולם מתיישבים במקומותיהם, ובשעה תשע - אפס - אפס כבים האורות, וחברי הלהקה עולים לבמה. איני זוכר מתי בפעם האחרונה הייתי במופע רוק - אפילו במשכן - שהתחיל בזמן. שאפו ענק ללהקה ולמשכן!

    מתוך חמשת חברי הלהקה הנוכחית, רק אחד נותר מההרכב המקורי משנת 1969 - הגיטריסט מיק בוקס. הבסיסט, טרבור בולדר, הצטרף ב-1976, הקלידן פיל לנזן והסולן ברני שאו הצטרפו ב-1986. המתופף הוא החדש היחיד, ראסל גילברוק, שהצטרף ב-2007. גל, הבן של שמוליק, מתופף בעצמו, טען אח"כ שמרגישים שהוא פחות מכיר את השירים. אני לא הרגשתי בזה כלל.

    הגיטריסט והסולן הם השניים הנותנים את הטון, ושאחראים גם על הקשר עם הקהל. והם עושים את הראשון כמו גם את האחרון בצורה יוצאת מהכלל. הדבר הראשון שהסולן מבקש הוא מכל הקהל לקום על רגליו. הקהל ממושמע, נשאר עומד כל המופע.. איזה מזל שהיו לנו כרטיסים ליציע. להגיע למשכן, עם הכסאות הנוחים האלה, ששילמת עליהם כל כך הרבה, ולבלות את כל המופע בעמידה לא נוחה ביניהם נראה לי מתסכל ממש, אבל החבר'ה שצבאו על הבמה לא נראו מתוסכלים כל כך.. 

    הלהקה פועלת 44 שנים, ועדיין מתעקשת להוציא אלבומים חדשים. בדרך כלל עם להקות כאלה אני אומר" למה לכם? אין מספיק חומר ישן וטוב שירנין את לב המעריצים בהופעות? אבל שלשה שירים מהאלבום החדש, שהם ניגנו אתמול בערב, שינו את דעתי. טוב, לפחות שניים מהם, שהיו פשוט מצויינים. בנוסף, כמובן, להיטים מכל האלבומים ומכל הזמנים, שהסתיימו - איך לא - בג'יפסי, july morning והגבירה בשחור. מי שרוצה את הסט-ליסט - הנה הוא כאן. זה היה המופע הפותח שלהם לשנת 2013, והם עצמם נהנו מאד, אפשר היה לראות את זה. המשכן היה כמעט מלא - היו עוד מקומות ריקים ביציע - אבל הקהל הרעיף הרבה אהבה על הלהקה, ושר איתה את כל השירים, ולא רק את ה"לה לה לה" מ-july morning או ה"אה-אה-אה" מה- lady in black..

     

    ''

     

    הסאונד סביר, אבל עדיין לא מספיק חד לטעמי. האם אין אף אולם בארץ חוץ מהבארבי שאפשר לקבל בו צליל צלול ממש, כמו בחו"ל? שאפשר יהיה להפריד כמו שצריך בין הכלים, ושיאפשר להבין כל מלה של הסולן כשהוא שר?

    להדרן הם מעלים לבמה בנות (אין הרבה בנות במופעי רוק כבד, לדעתי הם העלו את כל הבנות שהיו באולם) שירקדו איתם כשהם מנגנים את free and easy, ואז, איך לא, מסיימים עם easy living.

     

    ''

     

    כולנו יוצאים עם לסת שכמעט ניתקה ממקומה בגלל רוחב החיוך, ואפשר היה לראות שהתחושה היתה משותפת לקהל כולו. הפעם האחרונה שראיתי את הלהקה היתה בפסטיבל high voltage בלונדון, לפני שנתיים וחצי, והתגעגעתי. זה היה אחד ממופעי הרוק המשובחים שראיתי בארץ בשנים האחרונות. קבלו קצת היפ בהופעה, חברים:

    ראשית - july morning  בביצוע ענק של 10 דקות:

    ''

     

    כמובן, גם gypsy :

     

    ''

     

    וכאן יש playlist של עשרת הגדולים שלהם, כולל wizard שלצערי לא נוגן אתמול, הגבירה בשחור, ועוד:

     

    ''

     

    איזה כיף היה. חזרתי הביתה עם כל כך הרבה אדרנלין, לא נרדמתי עד הבוקר.

    49, אחרי הכל. בעיות של זקנים.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      יום הולדת שמח וזכור- גיל הוא רק מספר.
        30/1/13 08:59:
      תודה לכולם.!
        30/1/13 01:41:
      יא אללה איזה כיף לך, גם אני רוצה לצאת עם חיוך רחב מהופעה. כבר הרבה זמן לא קרה... הכי שווה יומולדת בינואר (:)) - מזל טוב!!!
        29/1/13 20:06:
      מעניין לקרוא ביקורת של מישהו שהיה בהופעה ושגדל עם ועל הלהקה הזאת...נראה לי שהתיאוריה על המשיכה של הרוסים לסגנון הזה מדוייקת. מזל טוב!!!
        29/1/13 13:35:

      את התגובה שלי להופעה כתבתי כאן רק אוסיף עוד דבר או שניים.

      רוב הקהל לא היה בגילנו (אתה 49 ואני 48). רוב הקהל היה 10+ מגילנו. בקלות.

      הבנות שעלו על הבמה. ניסוי ספונטני מעניין לגבי מנעד ההתנהגויות של נשים בעולם.

      "המתמסרות" התמסרו לחלוטין למוסיקה ולבמה. זזו כמו שרק בנות מלאות אנרגיה ושמחה יודעות לזוז. בייחוד זאת עם התלתלים.

      "הקפוצות" רקדו קצת ולא מכל הלב. אפשר היה להרגיש את העצירות.

      "המגחכות" לא הבינו מה עושים על במה והיו עסוקות בלהסתכל ימינה ושמאלה.

      וילדה אחת שאבא שלה זרק אותה לבמה. זה היה מיותר.

      דודו

        29/1/13 11:06:
      הרגשתי כאילו אני שם, בין חפירה לחפירה אם כי מדי פעם ב88FM היתה איזו הפרעה קלה עדיין השידור עבר בצורה חלקה.
      המנעדים של הסולן היו מעולים , רוק משובח בשיאו!
        29/1/13 10:25:
      אחלה ביקורת. Easy living היה אחד השירים הראשונים שגילו לי את הרוק הכבד (עם highway star של הסגולים). July morning היה ונותר לטעמי אחת מעשר הבלאדות החזקות של הרוק.

      ארכיון

      פרופיל

      mazavharuach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין