כותרות TheMarker >
    ';

    קוראת בקפה- המלצות שלי על ספרים ועוד

    נערות למופת מאת שהרה בלאו

    0 תגובות   יום רביעי, 30/1/13, 13:05

    בס'ד

    ''

     

    תשעים ושלושה כלי קודש שמשו את הכוהנים במקדש. תשעים ושלושה הכלים האלו נעלמו, אין איש יודע מי לקחם והיכן הם היום . תשעים ושלוש בנות ישראל איבדו עצמן לדעת בגטו קרקוב, לפני שהגרמנים יחללו את תומתן. צ'ג בנות, שאיש אינו יודע את שמן , או את קורותיהן.

    מכתב אחד , בו מבקשת חיה פלדמן, בחורה אנונימית מאותו גטו, לזכרן ומספרת את סיפורן, הוא החוט היחיד שלנו אל אותן בנות קדושות. צג בנות שהיו או רק משל היו, שטהורות היו בחייהן, וקדושות הפכו במותן.

    על בסיס אגדה זו, בונה שהרה בלאו, סיפור התבגרות, של בת אולפנה דתית לאומית, בבני ברק. הסיפור סובב על נערה אחת, חוה קלר, שמנסה להתחקות על עקבות התשעים ושלוש בעזרת מחזה, כשעקבות אלו מובילות גם אל סודות בחייה שלה.

    שהרה בלאו, ילידת בני ברק בעצמה, שעוסקת בשואה ובדת מכיוונים שונים, מנסה לנפץ את מיתוס התשעים ושלוש. או יותר נכון את מיתוס ה- "טוב למות קדושה מאשר לחיות מחוללת", או " מקולקלת"... כפי שהיא מכנה את זה בספר.

    חוה קלר, מספרת כאן את סיפורה בגוף ראשון. עד כדי כך גוף ראשון, שהתחושה שלי היתה, שהדובר היא שהרה בעצמה, שחוזרת לרגע להיות בת 17, ומתחשבנת עם בני ברק , עם האולפנה, עם הדת, ועם התבגרותה שלה. הסיפור כתוב כמו רומן משרתות לבנות הנעורים א-לה סמדר שיר. יש שם את כל החומרים הדרושים של- מלכת כיתה מעוררת קנאה, בנות מקובלות (כמובן שהגיבורה לא ממש בניהן), חצ'קונים, בנים, מנהלת אולפנה מרשעת ודודה משוגעת ניצולת שואה.

    שהרה לא נותנת שום קרדיט לקוראים שלה. היא לא בוטחת לרגע באינטליגנציה שלהם ומטיחה בנו את מסריה ישר לפנים. כל סיפור המחזה על התשעים ושלוש הוא מעין נסיון לחזור על עקבות העבר הן של התשעים ושלוש והן של אמה של חוה שגם היא עצמה שיחקה במחזה הזה. כך שאלגוריות מורכבות אין פה. כמו כן היא חוזרת ודשה וטוחנת את מיתוס הקדושה המתה, ומבהירה הבהר היטב למי שלא הבין לבד שעדיף לחיות, גם במחיר ה"קלקול".

    יחד עם זאת, הספר קריא ומסקרן, ומעורר מחשבה. לי הוא גרם לחזור ולחטט באגדת התשעים ושלוש שהכרתי עד היום רק כרחוב " צג בנות" בראשון לציון.

    לדעתי, שהרה, כמו בספרה הקודם-"יצר לב האדמה", לקחה חומר טוב ובמקום לעצב אותו ולהרים אותו מחומר גלם לספר, היא מעכה אותו, רידדה אותו ואז פוררה את מה שנישאר. וחבל.  

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 3 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      רות_ד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין