כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    "אהבה", ביקורת

    0 תגובות   יום שבת, 2/2/13, 12:12

    Jean-Louis Trintignant in Amour

     

    "אהבה", בימוי ותסריט: מיכאל האנקה.

     

    אני לא יכול לכתוב על "אהבה" של מיכאל האנקה בצורה רגילה. אני חושב שההשפעה שלו עליי הייתה גדולה מדי והערכה שלי כלפי היצירה הכבירה הזו היא ענקית מדי מכדי שאני אכתוב עליו בדרך המקובלת. בדרך כלל, אני אכתוב פסקת פתיחה, אעבור ואכתוב תקציר, ואחר-כך כמה פסקאות בהן אני מרחיב את דעתי על הסרט, אך אני לא בטוח עד כמה זה יעבוד עם "אהבה", וזה בגלל שזו יצירה אכזרית אבל עדינה, יצירת מופת שקשה לי להמליץ עליה אבל אני כל-כך מעריך אותה. אחרי הצפייה בסרט בקולנוע לב בתל-אביב התיישבתי על ספסל מחוץ לדיזינגוף סנטר וניסיתי להרגיע את עצמי. הייתי המום מהיכולת של מיכאל האנקה לייצר סרט כל-כך מפואר וכביר אבל עדיין כה פשוט. איבדתי את התיאבון ולא היה לי את הכוח לחזור הביתה, פשוט ישבתי על הספסל וניסיתי לחקור את "אהבה" שלב אחרי שלב, מנסה להבין האם שנאתי או אהבתי את היצירה הענקית הזו, ואחרי כמעט שעה של הלם, הבנתי שבגלל סרטים כמו "אהבה" אני אוהב קולנוע. כי זה סרט שגורם לך לחשוב, סרט שמכניס אותך להלם ונכנס ללב שלך ולא מרפה. 

     

    ומאחורי "אהבה" עומד קולנוען אכזר ומניפולטיבי, כזה ששונאים או אוהבים. אין מה להגיד, מיכאל האנקה הוא מסוג הבמאים החביבים על כל יודעי הדבר במדיום הקולנועי, אך משום מה לא מצאתי את עצמי מתעניין במכלול עבודותיו, לפחות לא עד לפני כמה ימים, לפני הצפייה בסרטו החדש. לעומת זאת, כן צפיתי ב"סרט לבן", הסרט שזיכה אותו בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן לפני ארבע שנים. התרשמתי, אך הסרט היה כה אכזרי וקשה, שהחלטתי לא לצפות בסרטים נוספים של האנקה. אבל כמות התשבוחות וההילולים ששמעתי על "אהבה" גרמו לי לפקוד את בתי קולנוע ולצפות בסרט הנהדר והמפחיד הזה. 

     

    "אהבה" הוא סיפורם של בעל ואישה מבוגרים, אשר הגיעו לגיל הזהב. הם חיים בדירה מרווחת בפריז, יש להם כסף, הם משכילים, הם שניהם מעריכים ספרות ומוזיקה והיו מורים למוזיקה, והם אוהבים אחד את השנייה מאוד. עד שבוקר אחד האישה, אן, לא מגיבה. היא פשוט יושבת ומביטה בחלל לכמה דקות, ואז היא מתעוררת, לא מבינה את הבהלה את של בעלה. אך מאותו היום מצבה הבריאותי מתחיל להידרדר, והבעל האוהב לוקח על עצמו את המשימה להיות שם בשביל אשתו ומטפל בה באהבה ובכוח. 

     

    אין ספק שהסיפור הזה הוא שובה לב ומרתק. תהליך ההידרדרות של אן הוא קשה לצפייה מצד אחד, אך אתה אינך יכול להוריד ממנו את העיניים מצד אחד. אנו  כצופים יודעים את סופו של הסיפור, האנקה מציג לנו כבר בתחילת הסרט את גופתה של אן, כך שאנחנו יודעים שהיא מתה, וכך הליך הצפייה הוא אכזרי אף יותר, מכיוון שאנו רואים אך הבעל המסור מטפל באשתו באהבה, דואג לה, אך אנו כבר יודעים שהכל לשווא. וכמו שכתבתי, מיכאל האנקה הוא קולנוען אכזרי. הוא אוהב מאוד את הדמויות שלו והוא בונה אותן נהדר, אך מהעבר השני הוא מעביר אותן מסכת ייסורים קשה לצפייה, כאשר כל שלב בהליך ההדרדרות של אן מוצג לנו בפרטי פרטים, בעדינות מניפולטיבית. זהו סרט מפלצתי אך עדין, הוא איטי ושקט, והמסע המפרך הזה שהוא מעביר את שתי הדמויות הראשיות שלו הוא מפחיד ומהפנט. מיכאל האנקה אינו משתמש בפומפזיות והוא מביים את סרטו בלי אמצעים קולנועיים מרשימים במיוחד, הכל מבוים בעדינות שקטה ועוכרת שלווה, המצלמה זזה מעט מאוד לאורך הסרט, והשקט שורר בו, אין מוזיקת רקע אף פעם. והשפה הקולנועית הזו ב"אהבה" היא הגדולה שלה, היא מעוררת השראה ומרתקת. במקום בימוי המסתמך על נופים או אפקטים, האנקה מניח את הנטל על התסריט והשחקנים. וכמו שכבר הרחבתי, התסריט של האנקה הוא מבריק ואימתי בדרך שהוא מעביר את הדמויות שלו ואת הצופים, ובאכזריות והאהבה שלו שהולכים יד ביד. 

     

    "אהבה" מעמיד במרכזו שתי דמויות מרתקות, אשר מגולמות בידי שני שחקנים נדירים. האחת היא עמנואל ריבה, המשחקת את דמותה של אן, שמאבדת את בריאותה ואת כוחה הפיזי והנפשי לאט-לאט במהלך הסרט. משחקה של ריבה מהולל בכל מקום והיא זוכה בכל פרס ומועמדות אפשריים, ותצוגת המשחק שלה היא לא פחות מאדירה ומעוררת הערצה. היא מגלמת את אן בדיוק מרהיב שמעטות השחקניות שהיו מצליחות. היא ענקית ואי אפשר להתווכח על יכולות המשחק המשובחות שלה, והיא יפיפייה גם בגילה המופלג. אך לצידה עומד שחקן מבריק לא פחות, ז'אן-לואי טרנטיניאן, המגלם בשלמות מופתית את תפקידו של הבעל האוהב והמסור, שלא מוכן להרפות מאשתו ומהאהבה שלו אליה, ותצוגת המשחק שלו היא אף יותר מענקית, היא עבודת אומנות בפני עצמה. השניים, החיבור בין שני השחקנים הגדולים והגאונים הללו אל קולנוען חסר רחמים ומבריק כמו האנקה יוצרים את אחד מן הסרטים הטובים והחשובים שנעשו בשנים האחרונות. יצירת אומנות מרשימה ומעוררת הערצה, סרט נדיר שלתת לו אוסקר זה כמו להעליב אותו. 

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      רוי יודקביץ'
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין