כותרות TheMarker >
    ';

    הגיהנום הוא הזולת - בעיקר ביקורות סרטים

    הגיגים - מחשבות תוהות ותועות, לפעמים טועות...

    בתמונה - מנהטן דרום

    (ה)ארץ (ה)מובטחת

    2 תגובות   יום שני, 4/2/13, 11:34

    ''

    סרט על אמריקה אבל לא על ניו-יורק, לא בגדים יפים, לא בניינים גבוהים, לא מבריק ומלוטש. אמריקה של הרחוק, של הלא-מחובר, של הלא עדכני. אמריקה של הכפרים, היישובים הקטנים-קטנטנים מבחינת מספר האנשים אבל משתרעים על פני שטחים עצומים. לכל תושב חווה של עשרות דונמים, לפעמים גם מגדלים בע"ח, פרות, סוסים, עזים, כבשים, תרנגולות. כולם מכירים אחד את השני. כולם יוצאים לאותו מקום, הפאב שיש בו גם ערבי מיקרופון פתוח וגם ביליארד וגם בר וגם שולחנות והצוות לא סקסי אלא מקצועי. מהמקומות הקטנים האלה בהם לרווקים סיכויים אפסיים להכיר אנשים חדשים. קצת מזכיר את החיים ששי שטרן מתאר בירושלים.

     

    בית ספר קטן, הורים מעורבים, ילדים מסתובבים בחוץ בלי חשש שייחטפו, מתפרנסים מחקלאות, לא גולשים באינטרנט בכל רגע נתון, לא מסתובבים עם סמארטפונים. אוכלוסיה הומוגנית, אף לא אפריקן-אמריקן אחד לכל אורך הסרט וגם לא מלוכסן או דרום אמריקאי. כולם לבנים ויפים, החריג היחיד הוא שמן אחד ורואים אותו לרגע אחד קצר. בסרט הזה אין אלימות (רק אפיזודה אחת קצרצרה), אין מין, אין רכילות. סרט דרמה. אמריקאי, כלומר סוף טוב, אבל לא מאד צפוי, רק קצת. עדיף לא לחשוב על הסוף וליהנות מהדרך, מהנופים והאנשים, הלבושים. אף אחד לא מתפשט בסרט הזה. ההתפרעות הגדולה ביותר היא להשתכר ולמצוא את עצמך בבוקר על ספה זרה בסלון בבית לא מוכר. 

     

    השחקן מאט דיימון שנחשף לעולם לראשונה בסרט וויל האנטינג, בבימויו של אותו במאי, גאס ון-סנט, כתב אז את התסריט יחד עם בן אפלק וגם הפעם השתתף בכתיבה. במקום בן אפלק שחקן חתיך אחר, ג'ון קרסינסקי, שפניו עוד לא שרופות וכל הקריירה שלו עוד לפניו. הוא שיחק ב'המשרד' האמריקאי, 'זה מסובך' בתפקיד משני לצד מריל סטריפ ורוברט דה נירו  ודמות ראשית בסרט 'לצאת לדרך' - Away we go. בתפקיד הבחורה הרווקה הנאה/יפהפיה/הבת של השכן, שיש פוטנציאל לרומן עימה, שחקנית לא מוכרת בשם רוזמרי דה-וויט ובתפקיד השחקנית המפורסמת שתביא צופים אוהדים לקולנוע - פרנסס מקדורמנד. 

     

    הסיפור במרכז הסרט הוא לא הרומנים המתהווים, הם בעיקר בתור אתנחתא קומית. הבחורה חמודה, משעשעת, קלילה, זורמת, למרות שהיא מתפרנסת מהוראה בביה"ס המקומי. לא בדיוק טיפוס המורה שיצא לי להכיר בשנותיי כתלמידה. 

     

    מאט דיימון הוא סטיב באטלר העובד בחברת גלובל אשר חוכרת שטחים ברחבי אמריקה ושואבת מהם גז טבעי, תוך כדי שהיא מזיקה להם בצורה בלתי הפיכה. מאט ופרנסס מגיעים ליישוב הקטן באמצע שומקום, קונים בגדים בחנות המקומית כדי להיראות מקומיים ולא עירוניים מצוחצחים מלוקקים, חולצות פלנל חומות משובצות לעולם לא יוצאות מהאופנה שם. הם משתכנים במלון קטן בעיר ומתחילים לעבוד, לעבור מבית לבית ולהחתים את התושבים על הסכמי חכירה. הם מבטיחים להם מיליוני דולרים, סכומים שמאד קשה לסרב להם. רוב האנשים לא מסרבים, אבל מי שקצת קורא, מגגל, חוקר, מתעניין, לא יכול לשתף עם זה פעולה ורוצה לעזור גם לאחרים לא לעשות את טעות חייהם. יש קונפליקט, מאבק, התלבטויות. בסופו של דבר, ההחלטה הנכונה צריכה להילקח.


    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 4 מתוך 5

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      אמריקה שמאחורי הרושם הגדול.
        4/2/13 17:16:
      תודה. נשמע סרט נחמד :)

      ארכיון

      פרופיל

      מיכל-:
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין