כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ביקורת: ערב שירי לויד-וובר, בית צבי

    ביקורת: האחיות רוזנצווייג - בית צבי - הצגה מרגשת על משפחה, אהבה ואושר

    0 תגובות   יום רביעי, 6/2/13, 13:38

    ''

    ''

     

     

    ביקורת: האחיות רוזנצווייג – בית צבי – הצגה מרגשת על משפחה, אהבה ואושר

    מאת חיים נוי

    "האחיות רוזנצווייג" מאת המחזאית האמריקנית וונדי וסרשטיין היא הצגה מרגשת , המביאה בפנינו תמונות חולפות מערב משפחתי תמים שהופך לרב ריגושים ושינויים בקרב משפחה יהודית בלונדון. השחקנים הצעירים של בית צבי הצליחו להעמיד הפקה סולידית, אך מהממת, צבעונית ונוטפת תשוקה, אהבה והחמצה, געגועים ובריחה ורסיסי מרדף חסר תכלית אחרי האושר.

    המחזאית שהלכה לעולמה לפני 7 שנים ממחלת הסרטן בגיל 55, הייתה ידועה במחזותיה חדי ההבחנה, בעיקר בתחום תיעוד מאבקיה והצלחותיה של התנועה הפמיניסטית.

    העלילה עוסקת בשלוש אחיות המגלות את עוצמתן ואת יכולתן להיעזר זו בזו.

    שלוש האחיות, בגיל הביניים, במקורן מברוקלין, נפגשות שוב בלונדון כדי לחגוג את יום הולדתה החמישים וארבעה של שרה, האחות הבכירה, היום בנקאית מצליחה. שרה, גרושה ואם חד-הורית לנערה מתבגרת, אינה רואה את הצורך בקשר רומנטי. האחות האמצעית, בייב או ג'ורג'ס במקור , היא אישיות צבעונית, בעלת תכנית טלוויזיה   ונשואה לעורך דין, שירד מנכסיו. האחות הצעירה, פפני, היא עיתונאית ומדריכת תיירים, שעדיין עמלה על כתיבת ספרה על נשי טג'יקיסטן. החבר של פפני, ג'פרי, במאי של מיוזיקל ,מביא אל ביתה של שרה את מרווין הפרוון, "המוביל העולמי בכיסוי מגן חיות סינטטיות". בפגישתה עם מרווין מגלה שרה שבגיל 54 יש עוד אפשרויות.

    ערב אחד ולאחר שלא נועדו זמן רב, מחולל תפנית במשפחה. האחיות מתמודדות עם שדים מן העבר ומערכות יחסים שלא בשלו לכדי מימוש, הן מתמודדות עם השורשים היהודיים ועם רוחה של אימן המנוחה וזו עם זו.

    צביקי לוין, בימוי ועריכה מוזיקלית,  העמיד הצגה סימפטית ורוויית חן וליהטט עם להקת השחקנים שמפגינה בגרות תיאטרלית ומשחק משובח.

    הילית דייטש כבייב טייטלבוים גונבת את ההצגה בזכות החן המיוחד שלה, המשחק המצטיין, ויכולותיה הדרמטיות המשובחות. היא יודעת גם לרגש ורוקחת לפני הצופים דמות ייחודית שלא במהרה תישכח.

    אדוה עדרי היא האחות שרה גוד ומשחקה מצטיין בגילום דמות אמינה, ברורה והיא מפגינה משחק מוקפד ורב רושם.

    טליה רווה כבתה של שרה משחקת באורח יפה מאוד, נעים ומוצלח, מדויק ונעים.

    גלעד סמק כמרווין קאנט משחק כהלכה , באורח מדויק ומעניין.

    עומר קרן כג'פרי המתרועע עם אחת האחיות ומתגעגע לגברים שבחייו, מעניק לנו תמונת משחק יוצאת דופן ומרשימה מאוד בייחודה הקומי מחד גיסא אך מרגשת מאוד מאידך גיסא.

     אביב קורן כטום החבר של טס, משחק יפה מאוד ומגלם בצורה נאותה ביותר את הגברבר התלוי על זרועותיה של הנערה המתבגרת.

    דניאל ברקאי כפפני משחקת כהלכה, באורח נעים ותמיד עם חיוך רחב שכנראה הוא אישי שלה ולא כרוך במשחקה.

    אורי זעירא מביא באורח מצוין את הדמות האפיזודית של טום. אורי מתאים לתפקיד כמו המקטרת לטבק שהוא חובק בידיו. משחקו הוא מושלם ומוקפד, נעים ומוצלח. אפילו האביזרים והתלבושת, לרבות תסרוקתו, הם חלק מהדמות שמותירה רושם איתן.

    הנוסח העברי של אהוד מנור נעים ועכשווי. התפאורה של אבי שכוי היא ראויה ויפה. התלבושות של ברק פוני הן מוצלחות מאוד , גם של הגברים ובמיוחד של הנשים. דולב ציגל עיצב תאורה מוקפדת וצבעונית.

    הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

     

    צילום – יוסי צבקר

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 5 מתוך 5

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      חייםנוי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין